הרחובות היו מלאים במפגינים, אבל לואי ארמסטרונג שר שהעולם נפלא

בסוף שנות ה-60 של המאה ה-20 העולם סער: היו אלה ימים של מהומות והתנגשויות. ההפגנות נגד מלחמת וייטנאם וצעדות המחאה של התנועה לזכויות האזרח גדשו את הרחובות ואת האוניברסיטאות בארצות הברית, וגם באירופה, במיוחד בצרפת ובגרמניה, התרחשה תסיסה שהתפרצה בעוצמה רבה בימי מרד הסטודנטים ב-1968.

באותה שנה הקליט הזמר והחצוצרן לואי ארמסטרונג את השיר "What a Wonderful World" (איזה עולם נפלא), שמהלל את יופיו של העולם ואת האחווה האנושית השוררת בו:

I see trees of green red roses too

I see 'em bloom for me and for you

And I think to myself what a wonderful world.

I see skies of blue clouds of white

Bright blessed days dark sacred nights

And I think to myself what a wonderful world

The colors of a rainbow so pretty in the sky

Are also on the faces of people going by

I see friends shaking hands sayin' "how do you do"

They're really sayin' i love you

I hear babies cry I watch them grow

They'll learn much more than I'll never know

And I think to myself what a wonderful world

The colors of a rainbow so pretty in the sky

Are there on the faces of people going by

I see friends shaking hands sayin' "how do you do"

They're really sayin' I love you

I hear babies cry I watch them grow

you know their gonna learn

A whole lot more than I'll never know

And I think to myself what a wonderful world

Yes I think to myself what a wonderful world

לכאורה, זהו שיר ענוג ותמים, אבל על רקע התסיסה החברתית אפשר להבין שהוא מבליע מסר פוליטי חתרני בלי לומר את הדברים במפורש. ארמסטרונג התייחס לכך באחת מהופעותיו וסיפר לקהל: "יש כאלה שאומרים לי: 'היי, מה זאת אומרת, עולם נפלא? מה, עם כל המלחמות שיש בכל מקום, העולם לדעתך נפלא?' אבל אולי תקשיבו רגע לכל שירי הפופ הישנים? נראה לי שלא העולם כל כך גרוע, אלא מה שאנחנו עושים לו, ואני אומר רק: תראו כמה העולם יכול היה להיות נפלא, אילו רק אפשרנו לו".

השיר תורגם לעברית על ידי עלי מוהר ומאור כהן, והגרסה שלהם נקראת "אחלה עולם" (חסרות בה כמה מהשורות המקוריות, כנראה מכיוון שהם לא הצליחו להתאים אותן ללחן):

כשאני רואה בחלוני

עץ שמוריק לך וגם לי

אני שר לעצמי, איזה אחלה עולם

השמיים כחולים, ענן הוא לבן

והבוקר בהיר ובלילה אשן

ואחלום לעצמי, איזה אחלה עולם

וכל צבעי הקשת, יפים וחדשים

פרוסים אחרי הגשם על פני האנשים

והיום כה יפה, וקל לי כל כך

לומר שאני אוהב אותך

והנה תינוקות בוכים במיטה

מה שהם ילמדו לעולם לא אדע

אז אני שר לעצמי, איזה אחלה עולם

השמיים כחולים, ענן הוא לבן

והבוקר בהיר, ובלילה אשן

ואחלום לעצמי, איזה אחלה עולם

אני שר לעצמי, איזה אחלה עולם

הקשיבו לגרסה העברית, שאותה ביצעו במקור גידי גוב ומאור כהן בפתיחת העונה השנייה של התוכנית "לילה גוב":

צפו בביצוע חדש, מתוך "זהו זה 2020":

"איזה עולם נפלא", היה להיט גדול, אבל מתברר שהדרך שלו לפסגה לא הייתה קלה. לארי ניוטון, המנהל של חברת התקליטים ABC, לא אהב אותו וסירב לקדמו, וכותבי השיר, ג'ורג' וייס ובוב ת'יל, נאלצו להיאבק בו. יש האומרים כי בזמן ההקלטה הוחלט לנעול את דלתות האולפן מבפנים כדי למנוע מניוטון להיכנס. מספרים גם שארמסטרונג קיבל תמורתו רק 250 דולר. אבל חרף התנגדותו של המנהל, השיר הושלם, ושנה אחרי שהוקלט לראשונה, הגיע לראש מצעד הפזמונים באנגליה.

כשארמסטרונג הקליט את השיר, הקריירה שלו הייתה בנסיגה, והשיר החיה אותה. יש מי שסבורים שהמחברים בחרו לביצוע השיר דווקא בארמסטרונג, שהיה אז בן 67, משום שהוא נראה כמו סבא רך ואוהב, מה גם שהיה אפרו-אמריקאי, ולכן הזכיר בדמותו את המחאה ואת המאבק למען שוויון זכויות לבני כל הגזעים. השיר זכה לעדנה מחודשת אחרי ששולב בסרט "בוקר טוב וייטנאם" (1988), בכיכובו של רובין וויליאמס, שם הובן שמדובר בשיר מחאה נוקב. בסצנה שבה מופיע השיר (ראו סרטון בהמשך), רואים את הניגוד בין המילים האופטימיות והמנגינה המלטפת לבין זוועות המלחמה, שבני האדם גורמים להן. אכן, העולם יכול להיות מקום יפה להפליא שבו ידידים לוחצים ידיים, מביעים את אהבתם ומגדלים תינוקות שעתידם מובטח ("מה שהם ילמדו, לעולם לא אדע"), שהרי כל דור אמור להשתפר, להישען על התרבות שקדמה לו ולהוסיף עליה עוד נדבך משלו. אבל העולם ששוררות בו מלחמות אינו כזה, אינו נפלא. 

השיר שהקליט ארמסטרונג הצליח באופן יוצא דופן לאורך עשרות שנים, והוא זכה לעשרות ביצועים נוספים ושולב בסרטי קולנוע וטלוויזיה רבים. לאחרונה שוב משמיעים אותו לעיתים תכופות ברדיו. האם מילותיו מספקות תקווה ואופטימיות? מה חשים המאזינים הנאלצים בימים טרופים אלה להסתגר בד' אמותיהם ולהימנע מפגישות עם יקיריהם, כשהם שומעים את השורה "I see friends shaking hands saying how do you do" (שאינה מופיעה בתרגום לעברית)? האם יש במילים הללו בשורה, או שהן נראות בימים אלה כרעיון מפחיד? ללחוץ ידיים? מי מרשה לעצמו לעשות מעשה כל כך מסוכן? לא נותר לנו אלא לקוות שנשוב במהרה לימים שבהם קרבה פיזית בין בני אדם לא תאיים ולא תפחיד. ייתכן שזה יקרה רק כשיימצא חיסון נגד נגיף הקורונה.

גם למשורר נתן זך יש שיר מפורסם שקיבל משמעות מיוחדת בימי הקורונה. הקליקו על התמונה:

כל אחד מאיתנו חש שהוא זקוק עכשיו לחסד מיוחד. הקליקו על התמונה (צילום: שאול גולן)