למרות הביקורת, עיריית תל אביב-יפו ממשיכה לקדם את תוכנית המגדלים בכיכר אתרים מול הים, ומביאה מחרתיים את התוכנית לדיון בוועדה המקומית (יום רביעי הקרוב, עשר וחצי בבוקר, דיון ב''זום'').
הוועדה, שהיא שלוחה של העירייה, תדון במסמך המדיניות שגישה העירייה ותשמע את עמדות הצדדים השונים. בסופו של דיון היא תחליט אם לאשר את התוכנית כמו שהיא, לדרוש לערוך בה שינויים או לדחות אותה. אם תאושר התוכנית, יתקדם הפרויקט לעריכת תוכנית מפורטת.
מאז שנבלמה התוכנית בעקבות תחקיר Xnet וחזרה לתכנון מחודש, כשהיזמים והעירייה מסכימים לוותר על מגדל אחד מתוך השלושה שביקשו להקים ונאלצים להוריד את מספר הקומות מ-40 ל-25, קיימה העירייה תהליך שיתוף ציבור, אלא שהוא התגלה כאחיזת עיניים. עמדותיהם של התושבים שבאו להשתתף בשיתוף הציבור, ושהצביעו ברוב מובהק על דרישה לשיפוץ הכיכר מצד העירייה מבלי להפוך אותה לזירת מגדלים, התפוגגו כאשר הגיעו למינהל ההנדסה. שם ביטלו את החלופות הללו, והמליצו על מחיקת הכיכר במתכונתה הנוכחית לטובת מגדלים. למעשה, אפשר לומר שהעירייה מאמצת כלשונה את התוכנית של חברת JTLV והמשקיעים שעומדים מאחוריה ללא שינויים של ממש, בשעה שדעת התושבים לא נשמעת.
על דבר אחד אין מחלוקת
כיכר אתרים היא סיפור תכנוני סבוך מיום הקמתה. מדובר במרקם בלתי אפשרי של בעלות משותפת, והיא מסובכת עוד יותר בוויכוח הנוכחי. אין הסכמה אפילו על שאלות עובדתיות בסיסיות, ובראשן למי שייכת הכיכר ומהו השטח האמיתי שלה.
על עובדה אחת אין עוררין: כיכר אתרים היא מקום כושל מיום היוולדו. כושל במבנה הבעלויות הפרטי והציבורי, כושל במסחר שדעך במהירות והפך לסצנת פשע בשנים מסוימות, כושל בריח השתן שנודף מבלי שהעירייה ואנשי העסקים יוטרדו מכך, כושל בתכנון לקוי – ובעיקר כושל באפס התחזוקה. בנוגע לשתי המלים האחרונות, התקיים שיתוף פעולה נדיר ובלתי כתוב בין בעלי הנכסים לבין העירייה בהזנחה ללא הפסקה, עם תוצאה מבישה שהשניאה את הכיכר על התל אביבים. וכך, פרויקט מושקע במיקום משובח מול חוף הים הפך לחצר אחורית, משום שהפיתוח והשגשוג שלו נבלמו באופן מכוון.
ועדיין, הכיכר הענקית הייתה ונשארה אחד המרחבים הפתוחים הגדולים בעיר, ואת המרחב הזה אפשר תמיד לפתח, כמו שעיריית תל אביב-יפו השכילה לעשות בשלל מקומות שבהם היא רצתה להצליח.
הנה הנקודות המשמעותיות בתוכנית המדיניות של העירייה בנוגע לעתיד כיכר אתרים:
1. ביטול הכיכר הציבורית והפיכתה למדרגות ולשטח פרטי עם "זיקת הנאה" לציבור
פרט אחד מדאיג במיוחד במסמך המדיניות, והוא הרמיזות לשינוי ייעוד הכיכר הציבורית לשטח פרטי. בשום מקום במסמך לא מופיע המונח "כיכר ציבורית" או "שטח ציבורי פתוח". במקום זאת, נכתב כי בשטח הפתוח שיישאר בין המגדלים תהיה "זיקת הנאה למעבר" – מונח שבו נעשה שימוש רק בשטח פרטי.
מהכיכר הענקית של היום יישארו לציבור מתחמים מנותקים: רחבה למרגלות מבנה הציבור, שבכלל נדחק אחורה (בשדרות בן גוריון, הרחק מהים ומנותק מהכיכר של היום); מעבר צר מהכביש לים; ו"גן" שלא ברור מה שטחו ומה מעמדו מבחינת גישה חופשית לציבור הרחב. אין מונח תכנוני שנקרא "גן", והשימוש במלה הזו מצד מתכננים מנוסים צריך להרים גבה.
למה כן? כך העירייה תיפטר מהמטרד של תחזוקת השטח הפתוח, והוא יעבור לאחריותם של בעלי הנכסים. כתוצאה מכך, היזמים יוכלו להפיק את מקסימום זכויות הבנייה מהשטח. במקום 27 אלף מ"ר שטח בנוי שניתנים להם כיום, הם יוכלו להגיע גם ל-80 אלף מ"ר. להם זה יניב יותר רווחים, והעירייה תגבה יותר ארנונה.
למה לא? כי אין סיבה שהעיר תפסיד את השטח הציבורי הגדול ביותר ברובע 3, שהוא כבר היום דל בשטחי ציבור, ותוותר על טובת תושביה לטובת אינטרס פרטי.
חשוב לשים לב: עד היום, בכל הדיונים בנושא כיכר אתרים, העירייה התחמקה מלהודות שהיא מבקשת לשנות את ייעוד הכיכר הציבורית לשטח פרטי. רק עכשיו היא מציינת זאת, כבדרך אגב: "מערבית לרחוב אליעזר פרי החדש, כל השטח שאינו מבונה יהיה בזיקת הנאה למעבר, שהייה ושימוש הציבור. השטח יתוכנן המשכי למדרכות הרחוב ויפותח בפרט לשהייה ותצפית לכיוון מערב ודרום".
ועוד נכתב: "בהמשך שדרות בן-גוריון, מערבית לרחוב אליעזר פרי החדש, יתוכנן גן שיקשר את השדרה עם מפלס הטיילת ובריכת גורדון. רוחבו של הגן יהיה בחלקו העליון לפחות ברוחב השדרה, בכלל זה רוחב המסעות והמדרכות, ויתרחב לכיוון מערב ודרום". המלה "גן ציבורי" לא כתובה כאן, אלא "גן" בלבד. ומניסיון העבר במגדלי יוקרה ומלונות פאר, הציבור מורחק מהם בדרכים שונות ומשונות.
במלים פשוטות יותר: אלפי המטרים הרבועים ששייכים לציבור בכיכר אתרים יצומצמו לשטח פרטי, למעט זיקת הנאה וגן בשטח לא ברור. האם הציבור יקבל בתמורה שטח ציבורי שווה-ערך בגודלו ובאיכותו במרכז העיר מול הים? טרם נשמעה בשורה כזו מכיוונם של ראש העירייה חולדאי ומהנדס העיר אודי כרמלי, וספק אם היא תישמע. אין כמעט שטחים כאלה בנמצא, ובתל אביב התהליך הוא של הפרטת נכסים ליזמים פרטיים – בדרך כלל לא להיפך.
"יש חשש כבד שמאחורי הניסוח הזה יש כוונה להפוך את השטח לפרטי", סבור עו"ד דב חנין, חבר הכנסת לשעבר ומשפטן שמתמחה בנושאי סביבה, שמכיר את סיפור המאבק. לדבריו, "הגילוי של הסעיף הזה רק מחדד את הצורך בערנות גדולה של הציבור מול כל מה שמתרחש בכיכר אתרים. הניסיון שלנו מלמד שבלי עיירנות ומעורבות של הציבור, אינטרסים פרטיים מצליחים לקדם בתל אביב פרויקטים שהם בעייתיים ומסוכנים לאינטרס הציבורי, וכיכר אתרים היא דוגמה מובהקת לזה".
חנין, שהתמודד בשעתו מול רון חולדאי על תפקיד ראש העירייה והפסיד לו, מוסיף: "אנחנו מנהלים מאבק ארוך שנים כדי להפוך את האזור הזה, שהוא אזור מפתח בממשק שבין העיר ובין חוף הים, לאזור פתוח, ציבורי ועם מבט אל הים - ואנחנו צריכים להיות עירניים מול מדיניות העירייה".
2. ביטול הכביש המשוקע והרמתו לגובה מפלס הרחוב
למה כן? כדי שדייריהם של מגדלי המגורים ואורחיהם של בתי המלון המפוארים יוכלו לצאת מהמכונית בלי לכתת רגליים, ולהיכנס היישר אל הלובי. הכביש העילי יבוא על חשבון שטח שהוא ציבורי ופתוח כיום, ובשטח שיתפנה בתת-הקרקע אפשר יהיה להקים חניון או כל שימוש אחר שישרת את צמד המגדלים.
למה לא? מדובר במקום היחיד בתל אביב, מי שממתגת את עצמה כ"עיר חוף עולמית", שבו אפשר ללכת ברגל לים בלי לעבור בכביש. הכביש העילי יקטע את רצף ההליכה והרכיבה באופניים מטבעת השדרות (פארק המסילה, שדרות רוטשילד, שדרות ח"ן ובן גוריון) אל הים. ועומס המכוניות שצפוי רק לגדול יהיה מפגע רעש וזיהום אוויר. בכל העולם מנסים להיפטר מעומס רכב פרטי - אם לא באמצעות ביטול כבישים, אזי בהטמנתם.
ולמי שחושב שביטול השיקוע הוא מוחלט, צפויה הפתעה במסמך: תהיה גם דרך תת-קרקעית. אלא שהיא לא תשרת את הציבור במעבר לים, אלא את בתי המלון הקיימים ואת המגדלים המתוכננים לקום כאן.
3. אין תסקירי סביבה או תנועה
למה כן? כדי לזרז את התהליך בקצב המהיר ביותר. ביצוע התסקירים יידחה לשלב התב"ע (תוכנית בניין עיר).
למה צריך? בניית רצף של מגדלים עלולה להוביל לתופעה, שבה רוחות חזקות פוגעות במשטחים גבוהים ורחבים. התוצאה היא מערבולות אוויר במפלס הרחוב. מפגע נוסף עלול להתקבל מהמגדלים עצמם, שסביר להניח שיהיו מגדלי זכוכית שיסנוורו את כל האזור וגם יטילו צל כבד על הסביבה. ייתכן שהחשש מופרך וייתכן שהוא רציני, אך ללא תסקיר סביבה אין שום דרך לנבא זאת.
הדבר נכון גם לגבי תסקיר התנועה שלא נעשה. מה יהיו עומסי התנועה בכל אחת מהחלופות שנשקלו במינהל ההנדסה העירוני? אין לדעת.
4. הרחבת המרינה ובלימת בריכת גורדון
שני מבנים חדשים יוקמו לטובת בעלי היאכטות והמרינה, כשהם מקיפים מצפון ומדרום את בריכת גורדון. המבנה הקיים של גורדון, שבו נמצא בין השאר חדר הכושר, לא מופיע במפה.
למה כן? עדיפות לפיתוח המרינה המשרתת 800 יאכטות. במקביל, עיריית תל אביב-יפו מתכוונת להקים עוד מרינה, מול שדה דב.
למה לא? בריכת גורדון היא הבריכה הציבורית הייחודית בתל אביב, אולי גם בארץ, ומשרתת עשרות אלפי מבקרים לאורך השנה - תושבי תל אביב והערים השכנות, וגם תיירים. תל אביב מצטופפת, הביקושים לבריכה ציבורית רק גדלים, והצמיחה והביקושים אמורים להתחזק עם השנים.
- עמיר בירם, שעומד בראש קבוצת JTLV המובילה את מיזם המגדלים בכיכר אתרים, זכה השבוע באישור
להקמת שני מגדלי מגורים ומלונות של 30 קומות בצמידות לשוק מחנה יהודה בירושלים.
