צילום: שי יחזקאל

מגזין "מנטה" חוגג 20 שנה לקיומו ומציג: קפיצה במנהרת הזמן

מי היה הזוג הספורטיבי החזק של התקופה, מה אכלנו (ולמה בדקנו את סוג הדם), כיצד נרגענו ואיך התחטבנו בשנת 2000 - ולאן הגענו ב־2020? הצטרפו למסע מרתק בזמן

20 שנה למנטה - ענת הראל, מיכל צפיר ועורכת המגזין, דורית קרבצ'יק, בריאיון באולפן ynet
צילום: אורי דוידוביץ
הטרנדים החמים בתזונה, בכושר ובוולנס לשנת 2000 (צילום: Shutterstock)
הטרנדים החמים בתזונה, בכושר ובוולנס לשנת 2000 (צילום: Shutterstock)

1. הגיליון הראשון שלנו יצא בספטמבר 2000, יחד עם דור המילניאלז

שער הגיליון הראשון, ספטמבר 2000
    שער הגיליון הראשון, ספטמבר 2000

     

    אבל בטח כבר עשיתם את החשבון הזה בעצמכם אם אתם יודעים שאנחנו חוגגים החודש 20 שנה למגזין "מנטה".

    על שער הגיליון הראשון כיכב ה־זוג הספורטיבי של התקופה, השייט האולימפי אלדד אמיר והדוגמנית ומייסדת סוכנות לוק אורית הבר, שסיפרו "איך הם עושים את זה". כן, זה היה שם המדור שהציג את הרגלי הוולנס של הסלבס, שאז נקראו "ידוענים". אז איפה הם היום? גרושים, אחרי כמעט 30 שנות זוגיות פוטוגנית. והמדור עצמו נפרד מהשם "איך הם עושים את זה" והפך ל"ספרינט - שאלון סלבס סופר מהיר על חיים מאוזנים".

     

    2. גם בשנת 2000 פחדנו מפחמימות

     

    אם אתם בדיוק מתלבטים עכשיו בין פליאו לקטוגנית, אולי כדאי לכם ללמוד מראשית המילניום  (צילום: Shutterstock)
      אם אתם בדיוק מתלבטים עכשיו בין פליאו לקטוגנית, אולי כדאי לכם ללמוד מראשית המילניום (צילום: Shutterstock)

       

      באותו גיליון נחשוני התארח גורו הדיאטות האמריקאי ד"ר אנדרו וייל, שבדיוק הוציא רב מכר חדש בשם "אכילה נכונה לבריאות טובה" – ספר שחתר תחת טרנד דיאטות הכאסח של התקופה כשהציע שינוי הרגלים הדרגתי ומעבר לאורח חיים בריא. בריאיון בלעדי ל"מנטה" הסביר ד"ר וייל למה הוא מתנגד לרוב הדיאטות המקובלות דאז, ובמיוחד לאטקינס המאוד פופולרית, והזהיר מדיאטות עתירות שומן ודלות פחמימות. כך שאם אתם בדיוק מתלבטים עכשיו בין פליאו לקטוגנית, אולי כדאי לכם ללמוד מראשית המילניום ולבחור בדיאטה הים תיכונית.

       

      3. אבל הדיאטה הכי פופולרית הייתה דווקא דיאטה לפי סוג הדם

       

      מי שלא גילה בשנת 2000 את סוג הדם שלו - שיקום (צילום: Shutterstock)
        מי שלא גילה בשנת 2000 את סוג הדם שלו - שיקום(צילום: Shutterstock)

         

        מן הסתם היא הושפעה מרב המכר "אכול נכון לפי סוג הדם שלך" של הנטורופת ד"ר פיטר ג. ד'אדמו, שטען שסוג הדם שלנו משקף את הכימיה הפנימית וקובע את הדרך שבה הגוף שלנו יטפל במזון שאנו מכניסים אליו. אם קופצים על ציר הזמן לימינו, הדיאטה הזאת הייתה למעשה הסנונית שבישרה על התפתחות הנוטרוגנטיקה ועל תזונה בהתאמה אישית, כולל גם מכוני האבחון המציעים כיום בדיקות דם (יקרות!) להרזיה ולגילוי רגישויות למזון, שאף הן שנויות במחלוקת. נכון לעכשיו אבחון גנטי מעמיק ומבוסס מדע עדיין נמצא בחיתוליו מבחינה יישומית, ולנו לא נותר אלא לחכות לכך שיתבסס בעתיד ויאפשר לנו לא רק לרזות אלא גם למנוע מחלות.

         

        4. ואם כבר רגישויות, כבר בגיליון 3 פרסמנו תחקיר מהפכני על אלרגיה לחיטה

         

        חשפנו לראשונה (צילום: Shutterstock)
          חשפנו לראשונה(צילום: Shutterstock)

           

          בכתבת תחקיר שנשאה את הכותרת "האם אתם אלרגיים ללחם שלכם?" חשפנו לראשונה שאכילת לחם עלולה לגרום לקשת רחבה של תופעות – מאנמיה ובעיות עיכול ועד הפרעות קשב, ולא רק לסובלים מצליאק. מה קרה מאז לשוק נטול הגלוטן ולציבור ההולך וגדל של רגישים לגלוטן אתם ודאי יודעים.

           

          5. אבל עוד חזון למועד: בסוף שנת 2000 הדבר הבא בתחום הדיאטות היה דיאטת לחם

           

          ימי הלחם העליזים (צילום: Shutterstock)
            ימי הלחם העליזים(צילום: Shutterstock)

             

            תעשו את עצמכם מופתעים ולכו לנשנש פריכית כוסמין. אם שכחתם את ימי הלחם העליזים, נזכיר לכם את הדיאטה הזאת, שהייתה מבוססת על רב המכר של אולגה רז, "לאכול לחם ולרזות", והציעה לנו לרזות באמצעות כריכים מפנקים עם גושפנקה מדיאטנית. מה התחדש מאז? במקביל לכל הדיאטות דלות הפחמימות ששגשגו בעשור האחרון, צצה לה בשנתיים האחרונות דיאטת הסטארץ', דיאטת העמילן של ד"ר ג'ון מקדוגל (שכתבנו עליה בפברואר 2018), שהחזירה עטרת פחמימות ליושנה בספר שנשא את הכותרת המפתה: "הדיאטה הטובה בעולם: למה המזון שאתם אוהבים - פיצה, פנקייק, תפוחי אדמה ופסטה - הוא הפתרון למניעת מחלות ולמראה והרגשה נפלאים". וזה לא רק נשמע טעים, הספר הזה מכר יותר מחצי מיליון עותקים.

             

            6. את הקלוריות של ראשית המילניום שרפנו בספינינג

             

            ־1,000 קלוריות באימון בלי לזוז מהמקום? (צילום: Shutterstock)
              ־1,000 קלוריות באימון בלי לזוז מהמקום?(צילום: Shutterstock)

               

              טרנד הדיווש האינטנסיבי, שהבטיח למתאמנים להזיע כ־1,000 קלוריות באימון (בפועל 450־800) בלי לזוז מהמקום, כבש את ישראל באיחור אופנתי פלוס - מכוני הכושר בארץ אימצו אותו 15 שנה אחרי שהתחיל באמריקה. ואיפה אנחנו מדוושים היום? הטריאתלטים ורוכבי השטח בשלל מרתונים מאתגרים בכביש ובשטח, ואילו הנמרצים פחות מתחרים על השבילים הצרים ברחבי העיר על אופניים חשמליים. גם האופניים הרגילים התקמבקו לאחרונה בזכות הקורונה, וסיפרנו לכם על הרנסנס שלהם בגיליון יוני 2020.

               

              7. עוד טרנד כושר אמריקאי שאימצנו היה הקיקבוקס

              שיגעון הקיקבוקסינג (צילום: Shutterstock)
                שיגעון הקיקבוקסינג(צילום: Shutterstock)

                 

                "שיגעון הקיקבוקסינג, שמשלב אירובי עם אמנויות לחימה וכבש את אמריקה, נכנס למכוני הכושר בארץ", הכרזנו בהתלהבות בראשית שנות האלפיים, וסיפרנו לציבור המתאמנים על דרך חדשה לשחרור כעסים, הצרת היקפים, שריפת קלוריות וחיטוב. ומה היום? לא חסרים אתגרי אימון חדשים, אבל הכי מתבקש לענות – קרוספיט, שיטת אימונים אינטנסיבית המשלבת אלמנטים כמו הנפת משקלים כבדים ותרגילים מורכבים שמקורם באליפויות ספורט שונות.

                 

                8. בתחילת המילניום נולדה מגמה צעירה בשם אנטי אייג'ינג

                נעורי נצח במזרק (צילום: Shutterstock)
                  נעורי נצח במזרק(צילום: Shutterstock)

                   

                  "הטיפול הטרנדי של השנה הוא זה המכונה אנטי אייג'ינג", בישרנו לכם בסיכום השנה הראשונה שלנו, וסיפרנו גם על הקמתה של עמותה מדעית ציבורית שתשקיע מאמצים בתחומי הרפואה, התזונה והמדע במטרה לעכב הופעת מחלות התלויות בגיל ולהאריך את חיינו.

                   

                  מה קרה לנו מאז? בערך כל קרם, תוסף תזונה או פרוצדורה אסתטית רשמו את צמד מילות הקסם האלה בהבטחה הפרסומית שלהם לנעורי נצח. אבל גם תגובת הנגד לא איחרה לבוא, וכך נולדה תנועה חדשה "אנטי אנטי אייג'ינג" (שעליה סיפרנו לכם בגיליון ספטמבר 2018), שמטרתה לעודד מסרים פמיניסטיים ולגרום לנשים להתחיל לאהוב את עצמן ואת גופן ולהפסיק להיאבק בתהליך ההזדקנות הטבעי.

                   

                  9. התה הירוק עבר לפרונט של מדפי הסופרמרקט

                  לפני המאצ'ה והקמבוצ'ה היה פה סתם תה ירוק (צילום: Shutterstock)
                    לפני המאצ'ה והקמבוצ'ה היה פה סתם תה ירוק(צילום: Shutterstock)

                     

                    הטרנד הבריא שמקורו בסין הפך בתחילת שנות האלפיים לדבר הרותח שהתזונה המערבית למדה מתורות המזרח, וממחשכי חנויות הטבע הנישתיות הוא קפץ כיתה למדפי הסופר השכונתי. הירוק הזה גרם לנו גם להתוודע למילה פוליפנולים – נוגדי חמצון עוצמתיים שמצויים בו בריכוז גבוה.

                     

                    ומה שותים היום? המשקה הירוק הטרנדי של השנים האחרונות הוא המאצ'ה – אבקת תה ירוק יפני שריכוז נוגד חמצון EGCG שבה גבוה פי 137 משל סוגי תה ירוק אחרים. בינתיים היא הספיקה לצבוע בירוק בוהק גם את קפה הלאטה וקינוחים כמו מוצ'י וגלידת מאצ'ה. עוד תה בריא שנכנס לספל שלנו בשנים האחרונות הוא הקמבוצ'ה, משקה חמצמץ ומותסס שמיוחסות לו שלל סגולות בריאות ומרפא.

                     

                    10. גם הטופו והסויה עלו על המדפים המרכזיים

                    התרגלתם לטעם? (צילום: Shutterstock)
                      התרגלתם לטעם?(צילום: Shutterstock)

                       

                      בתחילת המילניום הפך הטופו ממרכיב זניח לתוספת הנחשקת ביותר בארוחות המוכנות של יצרני מזון מובילים. גם חלב הסויה שהיה עד אז מוצר נישתי הפך למוצר צריכה פופולרי.

                       

                      ומה קורה על המדף העכשווי? הטופו עדיין שחקן משמעותי בתזונה הצמחונית, ועליית הטבעונות בשנים האחרונות רק העצימה את הביקוש לו. הכוכב הטבעוני־חלבוני של 2020 הוא יובה – חלבון סויה מיובש שמכינים ממנו אפילו "כנפיים" טבעוניות. קטגוריית הסויה התרחבה גם ליוגורטים, לגבינות ועוד, ושוק "משקאות החלב" מהצומח נעשה מגוון ופופולרי בהרבה עם משקאות כמו חלב שקדים, אורז, שיבולת שועל, קשיו ונוספים.

                       

                      11. בתחילת 2001 התחלנו לדבר על רווחה גופנית ונפשית

                      לפני שקראו לזה וולנס (צילום: Shutterstock)
                        לפני שקראו לזה וולנס(צילום: Shutterstock)

                         

                        לפני שני עשורים ראיינו לגיליון 13 (אוקטובר 2001) את פרופ' מנחם פיינרו, דקאן הפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב דאז, על המגמות של הרפואה הקונבנציונלית. "אם פעם דרשו ניתוח או חיסון, היום אנשים רוצים רווחה גופנית, נפשית וחברתית", אמר באותו ריאיון. "דוגמה טובה לכך היא מחלת היאפים או תסמונת העייפות הכרונית, שלא נגרמות מנגיף או מזיהום, ולרפואה הקונבציונלית אין להן פתרון". היום לרווחה הזאת אנו קוראים "וול ביאינג" או "וולנס", אבל אז דיברו רק על רפואה משלימה.

                         

                        12. ולפנות יותר ויותר לרפואה המשלימה

                         

                        מחפשים תשובה הוליסטית (צילום: Shutterstock)
                          מחפשים תשובה הוליסטית(צילום: Shutterstock)

                           

                          באותה כתבה ממש התראיינה גם האנתרופולוגית והסוציולוגית יעל קשת שחקרה את שיח הרפואה המשלימה. "רק לפני עשר שנים אדם ציפה שהרופא יפתור לו את הבעיות מהשורש: יאבחן, יטפל וגם יגמול אותו מהכאב", אמרה באותו ריאיון. "היום החולה מחפש דעה שנייה ברפואה המשלימה. הוא יכול ורוצה לדעת יותר, והוא מחפש תשובה הוליסטית". במהלך הזמן שחלף מאז התוודענו לצמיחתה של הרפואה האינטגרטיבית, רפואה משלימה מבוססת מדע ולרופאים קונבנציונליים שגם רוכשים ידע בשיטות משלימות.

                           

                          13. כוכב תוספי התזונה היה המולטי ויטמין

                           

                          מולטי ויטמינים זה טוב? (צילום: Shutterstock)
                            מולטי ויטמינים זה טוב?(צילום: Shutterstock)

                             

                            כמוסות המולטי המשולבות הציעו נוסחה חסכונית של All In One לחיזוק המערכת החיסונית ולבעלי תזונה לקויה שרצו להשלים חסרים תזונתיים. במהלך השנים למדנו שבמקום מולטי כדאי לבדוק חסרים תזונתיים ובמידת הצורך להשלימם. עם זאת, כוכבי מדף התוספים בשנים האחרונות הם ללא ספק הוויטמינים C ו־D – הראשון התקמבק דרך תעשיית הטיפוח ובשל היותו נוגד חיזוק עוצמתי, והשני כמענה למחסור שלנו בחשיפה לשמש. שניהם אגב קיבלו בוסט ב־2020 עם התפרצות מגפת הקורונה, בעקבות מחקרים שהראו כי הם מסייעים למאבק בנגיף החמקמק.

                             

                            14. תכשירי הטיפוח התחילו לגלות את הוויטמינים והחומצות

                            אחד החידושים של התקופה היה תכשירי טיפוח מועשרים בשלל ויטמינים, חומצות אלפא הידרוקסיות, רטינואידים ומסנני קרינה – שוב, מגמה שהגיעה מאותה תפיסת "מולטי" ו־All In One שאפיינה את מדף התוספים. ב־20 השנים האחרונות זרמו הרבה חומרים פעילים למדף הקוסמטיקה הודות לשיפורים הטכנולוגיים ולתגליות בתחום האסתטיקה, אבל מילת הקסם שמוכרת היום בערך כל קרם, סרום או אפילו תכשירים לשפתיים היא "חומצה היאלורונית". אליה מצטרפות החומצה הסליצילית, האסקורבית ועד רבות וטובות. מבחינת ויטמינים, ויטמין C הוא עדיין השחקן הראשי בתעשייה הזאת, כמו בתוספים.

                             

                            15. הסניקרס ובגדי האימון יצאו מחדר הכושר לרחוב

                             

                            ספורט אלגנט (צילום: Shutterstock)
                              ספורט אלגנט(צילום: Shutterstock)

                               

                              לפני 20 שנה כנראה התגעגענו לאייטיז עתירות החותלות וסרטי המצח של אופנת האירובי, כי המגמה הכי בולטת בעולם האופנה של שנת 2000 הייתה אופנת הספורט, רק בגרסה מתוחכמת יותר. סניקרס, טרנינגים וחולצות מבד מגבת יצאו ממכון הכושר והפכו ללבוש קזו'אל לגיטימי גם למי שלא עושה ספורט.

                               

                              איפה אנחנו היום? לא רק שאופנת הספורט הפכה למיינסטרים, סניקרס מעוצבות וממותגות הן כבר מזמן סמל סטטוס, גם בזכות ראפרים וגם בשל עליית המודעות לכושר ולאורח חיים וולנסי. גם אופנת בגדי היוגה והקז'ואל ספורט (Athleaser) שאפשר לשבת איתם בקפה התפתחה בשנים האחרונות, ובאמצע 2020 הטרנינגים הנוחים הפכו ללבוש הרשמי, ותודה לקורונה.

                               

                              16. בתחילת המילניום גילינו גם את הספא

                               

                              תשובה זולה ללחצים (צילום: Shutterstock)
                                תשובה זולה ללחצים(צילום: Shutterstock)

                                 

                                בשנת 2001 דיווחנו לכם בשמחה: "שנת 2001 הייתה שנה של חגיגה גדולה לאתרי הספא. נכון לעכשיו מתפקדים בארצנו כ־30 אתרי ספא. רוב המיזמים מתפקדים כדיי ספא (ספא יומי) עירוני, שלתוכו אפשר להימלט לשעה, שעתיים. המכנה המשותף: ריכוז כל טיפולי הטיפוח, הכושר והתחזוקה העצמית תחת קורת גג אחת". במסגרת האייטם שאלנו את בעלי הספא איך זה שבתקופה כלכלית כל כך קשה ("משבר הדוט־קום", זוכרים?) אנשים משקיעים כל כך הרבה כסף באקסטרות ובפינוקים? והתשובה שקיבלנו (תופים... טדאם!) – "הדיי ספא הוא תשובה ללחצים הכלכליים. האוכלוסייה שהרבתה בעבר לנסוע לחו"ל מוצאת בנו חלופה זולה יותר".

                                 

                                מזכיר לכם משהו או שאתם בדיוק מתנחמים ברגע זה בספא של מלון בוטיק (כי זה בכל זאת יותר עכשווי) ומחכים שכבר יפתחו את השמים? בקיצור רבותיי, מי אמר שההיסטוריה לא חוזרת?!

                                 

                                17. החופשה של התקופה הייתה נופשונים צנועים

                                בצל האינתיפאדה והמיתון של ראשית המילניום החופשה האולטימטיבית (והמעט פשרנית) דאז הייתה נופשונים קצרים וצנועים של מלון־חוף ים, שכמעט כל אחד היה יכול לעמוד בה. או כפי שסיכמו זאת בעלי המלונות שרואיינו לכתבה: "המיתון עשה קאמבק לנופשונים משום שאלה זולים יחסית, והלקוחות יודעים בדיוק מה הם מקבלים. לאף אחד אין ראש להתעסק עכשיו בהפתעות".

                                 

                                כבר אמרנו שההיסטוריה חוזרת? כי זה פחות או יותר מה שקורה לנו ב־2020 עם סגירת השמים והארנק בצל הקורונה. מה שכן, סביר להניח שברגע שייפתח קצת הפקק, נחזור לדילים וללואו קוסט.

                                 

                                18. הטיפול האלטרנטיבי של תחילת המילניום היה קרניו סקראל

                                מה זה? אתם בטח שואלים. ובכן, מדובר בשיטת טיפול במגע, אבחון וריפוי שמקורה באוסטיאופתיה ומבוססת על הנעה של הנוזל המוחי השדרתי בעזרת לחיצות עדינות באזור הגולגולת, שגיליון ה"טיים" דאז הכריז עליה כעל "עידן חדש של טיפולים מעודנים, בלתי פולשניים ויעילים". הטיפול הזה עדיין איתנו, אבל המגמה הבולטת ביותר כיום בתחום הטיפולים ההוליסטיים היא שילוב של שיטות טיפול שונות יחד, כולל קרניו סקראל.

                                 

                                19. טנטרה הייתה הסדנה הכי פופולרית

                                טרף קל לציניות (צילום: Shutterstock)
                                  טרף קל לציניות(צילום: Shutterstock)

                                   

                                  סדנאות למיניות כמו הטנטרה והטאו הפכו בתחילת המילניום ל"ציוד חובה בערכת הטיפוח העצמי", כך לפחות הכרזנו בגיליון שסקר את הטרנדים של התקופה. עם זאת, ציינו ש"הן טרף קל לציניות, וקל לרדת עליהן מכיוון שדי מצחיק לראות אנשים מן הישוב מנדנדים את האגן". במהלך השנים הצטרפו סדנאות אלה לסדנאות רוחניות אחרות, שרובן ניסו לתת מענה לאו דווקא למיניות, אלא לבעיה אחרת – הבדידות. הסדנאות האלה עדיין פופולריות בימינו, יחד עם שלל פסטיבלים, סדנאות ואירועים שנעים על התפר הדק של רוחניות־מיניות, כי למרות כל הפתיחות והקידמה עדיין לא פתרנו את סוגיית הבדידות האנושית.

                                    

                                  20. עיסוי תינוקות היה אז דבר חדשני

                                  הבייבי־תגלית (צילום: Shutterstock)
                                    הבייבי־תגלית(צילום: Shutterstock)

                                     

                                    אם חשבתם שעיסויים נועדו רק לגדולים, יש לנו חדשות בשבילכם. "עיסוי יומי לתינוק משפר את התפתחותו הפיזית והנפשית", סיפרנו לכם בגיליון מאותה תקופה על הבייבי־תגלית ועל סדנאות שמלמדות איך עושים את זה. כיום מדובר בעיסוי מיינסטרימי, ומקובל מאוד שהורים טריים יכולים ללמוד בקלות לעשות ולעסות ישירות מהיוטיוב.

                                     

                                     

                                    הגיליון החדש של מגזין מנטה - עכשיו בדוכנים (צילום: שי יחזקאל)
                                    הגיליון החדש של מגזין מנטה - עכשיו בדוכנים (צילום: שי יחזקאל)
                                     
                                    הצג:
                                    אזהרה:
                                    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד