עילי בוטנר: "הרגשתי שיושבת לי אבן על הלב, ושאני חייב לעשות משהו"

עד לפני כמה ימים הייתה לי תוכנית מסודרת בראש. החזקתי מעמד בבית ארבעה חודשים, כי האמנתי שבקרוב נחזור לשגרה. תיארתי לעצמי שזה יקרה בהדרגה, לאט-לאט, אבל הצלחתי לדמיין את עצמי חוזר להקליט, להופיע, וממשיך כרגיל בתוך כמה חודשים. באיזשהו מקום אפילו בירכתי על העצירה הזאת שנכפתה עלינו, על ההזדמנות לחשבון נפש. אבל הגל השני, שהגיע בשבועיים האחרונים, שטף ממני את האופטימיות. אפסנתי בבוידעם את כל התוכניות שלי לשנה הקרובה. אני קם בבוקר, מלביש על עצמי חיוך בכוח ומנסה לייצר יש מאין. מנסה ליזום הקלטות, רעיונות חדשים, מתעקש לצאת ולהתאוורר, לפגוש חברים, אבל כולם נראים ונשמעים בדיוק כמוני: בדיכאון. כולם מחשבים מסלול מחדש. חלק משתפים בהתקפי החרדה שהם חווים, מנסים לעודד אותי או להתעודד בעצמם, אבל יש יותר מדי סימני שאלה באוויר.

עוד סימן אחד מטריד, שהופיע על הקיר שלי בפייסבוק: תו נגינה שקשור לחבל תלייה. הלוגו הזה, שאותו עיצבה יעל יעקובי, נהפך השבוע לסמל של מחאת האמנים ברשת. אותי באופן אישי הסמל הזה מזעזע, בגלל הייאוש הגדול שזועק ממנו החוצה. בדרך כלל סמלים מייאשים כאלה מעידים שהגרוע מכל עוד לפנינו. אנשים במצבים קיצוניים עלולים להידרדר למעשים קיצוניים. מפחיד אותי לחשוב שבעוד כמה ימים נתעורר מאוחר מדי ונגיד שהכתובת הייתה על הקיר.

צפו בכתבה על מצבם הקשה של האמנים:

ובמעבר חד למוזיקה. השבוע נפגשתי עם עילי בוטנר, אחד היוצרים האהובים עליי במוזיקה הישראלית העכשווית, מי שאחראי לשירים מדהימים כמו "מכתב לאחי", "שווים" ולאחרונה "ניפגש בחלומות" המרגש (צפו בסרטון שצילמנו, הוא מופיע בראש הפוסט). שנינו חולקים אהבה גדולה לשירי ארץ ישראל הישנים (עוד נגיע לזה), ולפני זמן רב חלקנו ביחד את הבמה ב"כוכב נולד". את ליין הגיטרה הבלתי נשכח ב"נבראתי לך" אני חייב לו:

לפני הכל שאלתי את עילי אם הוא מתגעגע לימים של "כוכב נולד 2", והוא אמר: "זאת הייתה אחת התקופות המדהימות שחוויתי. תקופה של עשייה מדהימה, של התעסקות בשירים שאני אוהב, שירים ישראליים. צוות מדהים. אני זוכר את הפעם הראשונה על הבמה בניצנים. אלה רגעים שאתה לא שוכח. שידור חי. אם אתה מפקשש בצליל, הלך עליך. היום, לפני הפגישה איתך, נזכרתי בתפקיד שלי ב'נבראתי לך', אחד מתפקידי הגיטרה הכי יפים שזכיתי לנגן. עד היום זה אחד הלהיטים הכי גדולים שנשארו אחרי התוכנית".

חשבת פעם להיות שופט בתוכנית כזאת?

"שופט? להגיד למישהו אם הוא טוב או לא? זה פחות מתאים לי. משאיר לאחרים לעשות את זה. אבל אני צופה".

איך עברה עליך תקופת הקורונה בבית?

"יש לי תאומים בני תשע, איתי ויואב, וילדה בת חמש, אורי, ובהתחלה אני ואשתי שירי היינו בשוק. חשבנו שזה תכף חולף. והזמן עובר, והימים חולפים, והמגבלות מתווספות, ופתאום הכל משתנה. צריך להיערך למציאות חדשה. אחרי שיצאנו מהשוק, פתאום התחלנו לגלות דברים כיפיים בסך הכל: קמים בבוקר, ארוחת בוקר, ואז מתכננים ארוחת צהריים, ואחר כך מתכננים את ארוחת ארבע. המון-המון התעסקות סביב אוכל, ובעיקר המון משפחתיות שלא חווינו בעוצמות כאלה עד עכשיו. בימים רגילים אני לא נמצא הרבה בבית. ההרכב שלנו מופיע הרבה כבר כמה שנים, אז לחוות את היום מתחילתו ועד סופו עם המשפחה, זה משהו שלא הכרתי. יש לנו גם כל מיני מסורות קטנות. למשל, לפני שהולכים לישון, עושים 'קווה-קווה'. נורא מצחיק, משפחתי כזה. פתאום נהיה הווי סביב אוכל ולימודים ומשחקים".

ספר לי איך נולד השיר "ניפגש בחלומות".

"הילדה שלי חגגה יום הולדת חמש. זה היה כמה ימים אחרי שאסרו להיפגש עם סבא וסבתא, והרגשתי שיושבת לי אבן ענקית על הלב, ושאני חייב לתת לזה איזשהו ביטוי, חייב לעשות עם זה משהו. בדרך כלל אני כותב את השירים שלי לבד; הפעם לא הצלחתי לכתוב. הרגשתי כאילו זה גדול עליי, שאני ישר נופל לכל מיני מקומות עצובים, ושאני שחייב עזרה בדבר הזה. כתבתי מייל לנועם חורב – עד אז לא שיתפנו פעולה – וסיפרתי לו שלבת שלי יש יום הולדת, ושהיא מפחדת שהיא תהיה לבד, ושאף אחד לא יבוא לבקר אותה. תוך שעתיים היה לי טקסט במייל. הלחנתי אותו די מהר ושלחתי סקיצה לאוהד, לאדר ולתום (ילדי החוץ – ל"ל). הקלטנו הכל בשלט-רחוק. גם בקליפ – כל אחד צילם את עצמו בסמארטפון. הוצאנו את השיר כמה ימים לפני ליל הסדר, ובחג קיבלתי המון הודעות מאנשים שהעבירו את השיר בקבוצות ווטסאפ משפחתיות. פתאום זה נהיה מעין המנון של התקופה הזאת".

מה שלום ילדי החוץ? מתוכנן אלבום חדש בקרוב?

"עכשיו, בקורונה, אני כותב הרבה, כך שבהחלט צפויים שירים חדשים לילדי החוץ, אבל המילה 'אלבום' היא מאוד גדולה, בוודאי בתקופה הזאת. לצערי, אין אלבומים. היופי בחיבור שלנו הוא שאנחנו נותנים חופש יצירה לכל אחד בהרכב. אנחנו מופיעים יחד, ובמקביל, כל אחד עושה דברים גם לבד. אני בשנתיים האחרונות מוציא שירים גם מחוץ להרכב – עם אביב אלוש, עם משי קלינשטיין. לאחרונה הוצאתי שיר חדש עם מגי אזרזר, 'יפה לך שמח'":

איך אתה מחבר בין שיר למבצע? זה משהו שקורה כבר בתהליך הכתיבה?

"לא. כשאני כותב, זהות המבצע לא קיימת. רק כשאני מסיים ומקליט סקיצה, מתחיל אצלי בראש תהליך ליהוק פנימי. מאוד חשוב לי שמי שבא לשיר, לא רק ישיר יפה, אלא שגם יהיה לו חיבור אישי לשיר – מהמקום שלו. קח לדוגמה את השיר 'אוטובוס אחרון לחיפה', שמבצעת משי קלינשטיין. זה אחד השירים הכי אישיים שכתבתי: הוא מדבר על תקופה מסוימת בחיים שלי, בגיל 17, של נסיעות יומיומיות לבית הספר רימון. כשהקלטנו עם משי באולפן, הרגשתי שחסר לה משהו, והיא כתבה את הבית האחרון".

למה בחרת דווקא בה לבצע את השיר הזה?

"הכרתי את משי כשעשיתי מילואים בלהקות הצבאיות. יש לה קול זך, קטיפתי, לעומת החספוס שיש ב'אוטובוס אחרון לחיפה'. היא אמנם לא הזמרת הראשונה שעולה בראש בהקשר לשיר הזה, אבל זה בדיוק מה שחיפשתי – את הניגוד הזה. זה עבד מדהים".

עם מי אתה חולם להקליט?

יש לי המון גיבורים וגיבורות: חוה אלברשטיין, אילנית, דני רובס, אריק סיני".

כולם אמנים ותיקים.

"אני תמיד אומר לאשתי: אני חשוף להמון דברים שקורים היום, ולהפקות חדשות, אבל כשאני רוצה להתרגש ולבכות, אני נכנס לאוטו, סוגר את החלון ושם שיר של נעמי שמר".

נעמי שמר. "כשאני רוצה לבכות, אני נכנס לאוטו, סוגר את החלון ושם שיר שלה"(צילום: אפי שריר)

האהבה לשירי ארץ ישראל באה מהבית?

"גדלתי על המוזיקה של ארץ ישראל – משירי הלהקות הצבאיות, דרך סשה ארגוב, אריק איינשטיין ואהוד מנור. אצלנו בבית תמיד היו ספרי שירה, ותמיד היו תקליטים של מוזיקה ישראלית. אמא שלי היא אנציקלופדיה של שירי ארץ ישראל, ותמיד כשהייתי שואל אותה מי שר את השיר הזה והזה, היא הייתה אומרת לי את שם הזמר המבצע וגם את שמות הפזמונאי והמלחין. הקרדיט לכותבים, המקום הזה של היצירה, היה משהו נורא חשוב. אני גדלתי לתוך הדבר הזה. אני זוכר שכשהגעתי לתזמורת חיל האוויר, קצת התביישתי בזה שאני נהנה לנגן את המחרוזות של שירי הלהקות הצבאיות. יש בזה משהו לא קול, אז די הצנעתי את הדבר הזה, אבל לימים, ב'כוכב נולד', זה ממש עזר לי, שהכרתי את כל היריעה הזאת. ניגנתי שירים שכבר ידעתי איך הם נשמעו במקור. היום, לא רק שאני לא מתבייש בזה, אלא אני גאה כשאומרים לי שהשירים שלי מזכירים טעם של פעם. זאת מחמאה גדולה בשבילי. אני עדיין חושב ששירי ארץ ישראל הם השירים הכי יפים: המנגינות הכי יפות, הטקסטים הכי יפים".

אם היית צריך לבחור שיר שמרגש אותך במיוחד מבין כל שירי ארץ ישראל – יש אחד כזה?

"'החיטה צומחת שוב' – שיר שמזקק רגע לאומי ורגע מקומי של קיבוץ בית השיטה. אני נורא מתחבר לשירים שמספרים על מקומות או על אירועים שקרו. זה מחבר אותי ישירות לרגע הזה. גם כשאני כותב בעצמי, אני חוזר לקיבוץ שלי, עין כרמל, לעבר שלי. אני לא כותב על החיים שלי בתל אביב, למרות שעכשיו אני סוגר בדיוק אותו מספר שנים בתל אביב כמו השנים שחייתי בקיבוץ".

בעשור האחרון עשית דרך מדהימה. איפה אתה רואה את עצמך בעוד עשר שנים?

"ממשיך לעשות את מה שאני אוהב, מתאושש מחגיגות ה-50 ומחוסן לקורונה".

איזה מסר חשוב קיבלה משי קלינשטיין מהוריה, ריטה ורמי? הקליקו על התמונה:

משי קלינשטיין. "אין מסכות בקטע הרגשי". הקליקו על התמונה (צילום: דניאל אלסטר)