זהו אחד הבניינים היוקרתיים בתל אביב, מבלי להכריז על עצמו ככזה. ללא קירות זכוכית או מאפיינים טרנדיים נוצצים, בקווים שרחוקים מניקור עיניים ומאחורי שכבה עבה של טיח "קרצפוץ" מחוספס, ניצב בשדרות ח"ן בניין ותיק ומוכר בנוף המקומי. הרמזים היחידים לדירות הפאר שמאחורי חזותו הגנרית הם השומר במבואת הכניסה, ודגל קנדה המתנוסס על מרפסת הפנטהאוז - כי שם מעונו של השגריר הקנדי בישראל.
מה ייחודי בדירות האלה? קודם כל, העובדה שכל אחת מהן תופסת קומה שלמה. זו אינה גחמה של הדיירים הנוכחיים; כך תוכנן הבניין עוד בשנות ה-50. החלוקה הסטנדרטית לכמה דירות בכל קומה נעשתה רק על הנייר, כדי למקסם את זכויות הבנייה בפרויקט השיפוץ של הבניין. רק אחד מבעלי הקומות בחר לממשה, ומכאן קל לנחש את יכולתם הכלכלית של בעלי דירות הענק (300 מטרים רבועים כל אחת). אנחנו ביקרנו בדירה שתכננה ועיצבה האדריכלית תמר אבן.
יוקרה בשיאה של תקופת הצנע
"בית אלקון" נחשב לבניין יוקרה מיד עם הקמתו בתחילת שנות ה-50, תקופה שדווקא זכורה כתקופת הצנע של ישראל הצעירה. יצחק רפופורט, מחשובי האדריכלים המודרנים שפעלו בישראל, תכנן את המבנה בעבור משפחת אלקון (מראשוני יבואני ויצרני המשאיות בארץ), והבניין נשאר בבעלות משפחתית עשורים ארוכים לאחר הקמתו.
במבט חטוף קל להתבלבל ולקבוע שזהו מבנה שתוכנן בסגנון הבינלאומי. מרפסותיו אופקיות ושקועות, ורפופורט, שחיבב מאוד את עבודותיו של לה קורבוזיה, תיכנן אותו על גבי קומת עמודים מפולשת, בדומה ל"בית אנגל" של זאב רכטר בשדרות רוטשילד. אך מדובר בלא יותר מהשראה; המבנה תוכנן כ-20 שנה לאחר שנבנו בנייני הסגנון הבינלאומי בתל אביב, ובשונה מהם – יש בו חידושים טכנולוגיים אופייניים לאותה תקופה: טיח מחוספס, פרטי נגרות על מסילות, חלונות ללא חלוקות ומעלית (שהייתה חלק ממפרט היוקרה דאז), יחד עם חיפוי שיש בחדר המדרגות ופרטי פרזול ומסגרות עגולים.
שלוש קומות המגורים בבית אלקון איכלסו שלוש דירות, אחת בכל קומה. האדריכלית אנה שיפמן, שכתבה את תיק התיעוד לבניין לפני כעשור, לקראת שיפוצו, מציינת כי הדירות יועדו לאדם בודד או לזוג, והכילו סלון רחב-ידיים וכניסה נפרדת למשרד קומתי.
הסבתו של המבנה ממגורים למשרדים התרחשה ב-1994, אז הושכר הבניין בשלמותו לממשלת דרום קוריאה, שביקשה להקים בו את שגרירותה. היא עשתה מהלך דומה לשגרירויות טורקיה, גאנה, אוקראינה וניגריה, שבאותה תקופה העדיפו לוותר על מגדלי העסקים ולשכור בניינים שלמים בלב שכונות מגורים. הקוריאנים עזבו מאז את תל אביב, וקנו מגרש שעליו הקימו את השגרירות שלהם בהרצליה פיתוח.
הבניין של בכירי עולם השיווק והפרסום
רק ב-2009, קרוב ל-60 שנים אחרי שנבנה, החליף בית אלקון בעלות. אהוד ואליעזר אלקון מכרו אותו לקבוצת רכישה יזמית, שבראשה עמד עורך הדין והפרשן הפוליטי יעקב ברדוגו, תמורת 45 מיליון שקלים. "הבניין מוכר וידוע כבניין של אנשי הפרסום והשיווק שאירגן ברדוגו. רובם היום פנסיונרים", מספרת האדריכלית תמר אבן.
המבנה נמצא ברשימת השימור העירונית. מאז רכישתו, הוא עבר תכנון, שיפוץ והרחבה, שכללה בנייה של קומת מגורים נוספת כ"ציטוט" לקומות הוותיקות, בניית אגף נוסף בחלקו המזרחי, פנטהאוז דו-מפלסי ותהליך מורכב ויקר של חפירת קומות חניה, שנתקל במאבקים משפטיים.
השיפוץ, השימור וההרחבה תוכננו במשרד האדריכלים בר אוריין, ואילו את תכנון הפנים של הדירות עשו אדריכלים ומעצבים שונים, לפי בחירת הדיירים. לקוחותיה של אבן הם משפחה אמידה, שאותה היא מלווה מתחילת התהליך, במשך יותר מעשר שנים. המשפחה התגוררה בבית פרטי באחת משכונות הווילות של צפון תל אביב וחשבו על הנכס כהשקעה, אך לאחר ששתי בנותיהם סיימו תיכון, החליטו ההורים לעבור למרכז העיר ולצאת לגמלאות. היום מתגוררת עמם בתם הסטודנטית.
לתכנן סביב גרעין הבניין
נכנסים ללובי מאויש בשומר, ובקומת הקרקע יש גם חדר כושר משותף. עולים בחדר המדרגות, שעבר שימור, ויש שתי כניסות לדירה: דלת ראשית וכזו המיועדת רק לבני הבית, שמובילה הישר לאחד משני אגפי החדרים הפרטיים. "אין בדירה תנועה מעגלית", מדגישה אבן ומסבירה שהממ"דים והחדרים המחוזקים, שתוכננו לשלוש הדירות שתוכננו בכל קומה במקור, היו אתגר תכנוני.
בדירה אין קירות גבס ובלוקים. כל חלוקות הפנים נעשו באמצעות קירות נגרות בהזמנה מיוחדת, שבתוכם הוטמעו פונקציות שונות – מערכות מיזוג, ארון החשמל, ספריות וארונות רבים לאחסון – החלטה שאיפשרה לשמור על תקרה גבוהה, נטולת מערכות.
החדרים מוקמו בהתאם למרפסות, מסבירה אבן. ''הן מלוות את כל החללים, וזו פריווילגיה גדולה. מי שיש לו מרפסת אחת בתל אביב הוא בר מזל; מי שיש לו ארבע הוא בר מזל גדול". בכניסה תוכננו סלונים: האחד גדול, צמוד למרפסת גדולה המשקיפה על שדרות ח"ן (זהו גם אזור הסלון בתוכניות הבניין המקוריות); סמוך אליו סלון קטן יותר, גם הוא צמוד למרפסת ירוקה, ובו מסך טלוויזיה. בעלת הבית מעידה שהוא החביב והשימושי יותר.
היעדרם של ילדים קטנים בבית איפשר הפרדה מוחלטת בין אגפי השינה – בני הזוג בחלקה הצפון-המערבי של הקומה; אגף האורחים והבנות בצדה הצפון-מזרחי. בתוכנית הקומה הם נושקים זה לזה גב אל גב, אך כדי לעבור מצד אחד לאחר יש לעשות עיקוף מלא של גרעין הבניין, דרך הסלונים והמטבח.
"התלבטנו איפה למקם את חדר המאסטר של ההורים, ובכל אחת מהחלופות נוצר לנו מסדרון'', מפרטת אבן. לבסוף החליטו למקמו במקביל לסלון. שטח אגף ההורים הוא 50 מ''ר, והוא כולל, מלבד אזור המיטה, גם עמדת עבודה זוגית, חדר ארונות גדול וחדר רחצה מרווח.
המאבק על עצי הסיסם השתלם
אבן מיקמה את חדר האוכל במקום שבו תוכנן במקור קיר חוצץ בין שתי דירות, כך שהוא ממוקם בדיוק בין שתי מרפסות גדולות, שנועדו לדירות שונות. שתיהן חבויות היטב מאחורי עצי סיסם הודי, שניטעו בחצר הבניין כשהוקם. אלה עצים מפוארים שמספקים לדיירים צל ופרטיות, והם עדיין כאן בזכות מאבק משפטי ממושך ששמר עליהם: העירייה והשכנים דרשו לשמר את העצים בזמן השיפוץ ו''תליית'' הבניין (כשנחפרו המרתפים וקומות החניה) – פעולה שללא התערבות הייתה מביאה למותם של העצים. בצעד יוצא דופן ונדיר לשיפוץ בבניין פרטי, הועתקו העצים למשתלה והוחזרו למקומם בתום העבודות. מדובר בתהליך שעולה מאות אלפי שקלים, וללא ודאות שהעצים ישרדו את טלטלת שתי ההעתקות. והם שרדו.
בקצה המטבח חבויה דלת המובילה לממ"ד שנוסר חלקית, ושכיום משמש כמטבח קטן ומשני, לבישול ולטיגון. דלת אחרת מובילה מהמטבח לאגף חדש שנוסף לבניין, ובו נמצא חדרה המרווח של הבת, עם מרפסת צמודה שהיא העתק של מרפסות הבניין המקוריות. חדר שני באגף זה הוא הממ"ד, שמשמש כחדר אורחים. לאגף השינה הזה אפשר להיכנס גם ישירות מחדר המדרגות.
הכי קרוב לווילה במרכז העיר
"הסירקולציה הזו שמחוללות המרפסות – זו תל אביב. מבחינתי החוויה כאן היא הכי דומה לבית פרטי, בעבור אנשים שרגילים לכזה", מסכמת אבן, ובעלת הדירה מוסיפה: "קנינו את הדירה בתור השקעה והתאהבנו בפרויקט תוך כדי. לא היינו בטוחים שנגור פה. הגענו לשלב בחיים שכבר אין אף אחד בבית ספר, ולחיות באמצע העיר מאוד קסם לנו. בנוסף, ההבדל בין בית פרטי בן 20, שזקוק לשיפוץ, ובין דירה חדשה מהניילונים, הפך את הפיתוי לכזה שאי אפשר לעמוד בו''.
גרתם בעבר במרכז העיר?
"גרתי במרכז ניו יורק הרבה שנים ובן זוגי גדל פה בסביבה מגיל 10, אבל כזוג גרנו ברמת אביב ג' ואחר כך באחת משכונות הווילות בצפון תל אביב. נמאס לי לחיות בפרוור, שם אפילו לסופר אי אפשר ללכת ברגל, והיום האוטו שלי מיותר. את הבית הקודם תכננו לשתי ילדות שהיו בבית, אז החשיבה על ילדים הייתה יותר דרמטית. גרנו באותה קומה, זה היה בית קרקע עם הרבה מקום, וגם הסגנון העיצובי שלו היה מאוד כפרי, מאוד שונה מזה שפה".
ומה עושים עם ארבע מרפסות בדירה אחת? היא מספרת שהם מבלים בהן שעות רבות, ושבתקופת הקורונה זה היה לא פחות מחבל הצלה. "בבוקר השתמשנו במרפסת של המטבח (הדרום-מזרחית) ואחרי הצהריים במערבית. אנחנו זזים עם השמש".
מה יקרה כשבתכם תעזוב את הבית ותישארו שניכם? תחלקו את הדירה לשתיים?
"לא", היא קובעת נמרצות. "זה יהפוך לחדר עבודה נוסף, וגם יש כבר נכדים"..
- אדריכלי הבניין והשימור: בר אוריין אדריכלים.
- תכנון ועיצוב הדירה: אבן אדריכלים.
- פיקוח: איל שריג.
- קבלן מבצע: שגראווי ליבוביץ.
- נגרות: איל כינרתי.
- תכנון תאורה: RTLD, הילה מאיר.
- חיפויים ומרצפות: מפלי אבן ים.
- גינון מרפסות: גנן על הגג.
- מטבח: הביטאט.
- גופי תאורה: אס טי אור.
