גם בנסיעה איטית, בפקקים הקבועים בהרצליה פיתוח, קשה לזהות את השגרירויות והקונסוליות הזרות הרבות שבחרו לקבוע את משכנן במשרדים שכורים באזור, והרשימה ארוכה: ארגנטינה, גוואטמלה, אל סלבדור, אורוגוואי, פרו, תאילנד, אירלנד, אוגנדה וקונגו. גם שגרירות דרום קוריאה בחרה להתמקם בהרצליה פיתוח, אלא שמשכנה החדש, שייחנך מחר (חמישי), הוא מקרה יוצא דופן: הקוריאנים לא שכרו שטח בבניין קיים, אלא רכשו מהמדינה מגרש בן כ-3.3 דונם ועליו תכננו את משכן השגרירות שלהם.
ההשקעה במבנה שגרירות חדש, על קרקע יקרת ערך, מציבה את הנוכחות הקוריאנית במישור חדש במרחב הישראלי. הנוכחות הזו דומיננטית עד היום בעיקר בתחום מוצרי הצריכה - כלי רכב, מכונות כביסה, טלוויזיות וטלפונים סלולריים – וכעת יש בה משום בשורה לאדריכלות הדיפלומטית בישראל.
אנחנו לא ברלין ולא פריז
בישראל - שלא כמו בברלין, שרובע טירגרטן שלה מאכלס את מרבית השגרירויות הזרות והוא יעד חובה לשוחרי אדריכלות; ושלא כמו בפריז, שבה הרובע ה-16 היוקרתי מאכלס את הקונסוליות הזרות במרקם העיר המסורתי - הנציגות הדיפלומטית הזרה ספונה בדרך כלל במבני משרדים ישנים. דרום קוריאה מבשרת, אם כך, על שינוי מגמה, ועוד בעיר הקרויה על שמו של חוזה המדינה.
אדריכלות דיפלומטית, כאשר אינה מסתפקת במשרדים שכורים, מפגישה בין שתי תרבויות - התרבות המארחת והתרבות המתארחת - ומנכיחה את היחסים ביניהן. לדוגמה, בנייתה של שגרירות אקוודור בקולומביה, בתכנון Arquitect & Asociados, סימלה את חידוש היחסים בין שתי המדינות. את בית השגרירות הזה חוצה קיר אבן פראית, שאליו הוצמדו חומרים מתועשים כמו אלומיניום וזכוכית. המפגש בין החומרים, המנוגדים זה לזה, מייצג את קונפליקט העבר בין שתי המדינות, והבניין בולט, באופן מכוון, בין הבתים השכנים שבנויים באופן מסורתי מלבנים אדומות.
במקרים אחרים, יכול מבנה השגרירות לחשוף את התרבות האורחת בפני התרבות המארחת. בניין שגרירות סעודיה בברלין מתהדר בחרוט שנעטף במשרביה פרחונית "רכה", הנצמדת לקירות מסך. השפה העיצובית זרה למרחב הגרמני הנוקשה, והשימוש ברכיבים ערביים, במבנה שעומד בצורה עצמאית במגרש, מסמן בבירור את מקורו של הבניין ובו בזמן מזכיר כי הוא אורח.
קופסת אבן עם גג אלומיניום
האדריכלים הם דרום קוריאנים – קבוצת ונדושי אדריכלים – ששיתפו פעולה בפרויקט עם ערן מבל אדריכלים. המגרש פונה בצדו המזרחי לרחוב הסדנאות, העתיר בשטחי משרדים, מסחר וחניה; בצדו המערבי הוא ניצב בקו ראשון למרינה ולים, כשלפניו עתודת קרקע גדולה וירוקה שאינה מיועדת כרגע לבינוי. המיקום - בין רחוב סואן למרחב פתוח - מאפשר לשגרירות להתנהל בדו-קוטביות שמאפיינת מבנים דיפלומטיים: מצד אחד, הרצון להיות נוכח ומסביר פנים במרחב הציבורי המקומי; מצד שני, ההכרח להיות מוגן ומסוגר כדי להתנהל בפרטיות ובסודיות הנדרשות.
שגרירות דרום קוריאה בהרצליה משתרעת על פני כ-3,800 מטרים רבועים, בחלוקה לשני אגפים. הקונסוליה, שאותה פוקד הציבור הרחב, מוקמה במבנה הפונה לרחוב הסדנאות; המשרדים מוקמו במבנה שני, הפונה מערבה ומשקיף על הים. בין שני המבנים יש רחבת התכנסות וחניה מרוצפת, שבמרכזה שלושה תרני-דגלים המתנשאים לגובה של 12 מטר. כך הם יכולים לבלוט, אך לא באופן שכופה אותם על העין הציבורית במרחב העירוני.
מבנה הקונסוליה החד-קומתי, ששטחו כ-500 מ"ר, הוא קופסת אבן שהגג שלה עטוף באלומיניום. האלמנט המתכתי מתקפל בדופן המבנה, מקשר בין הקונסוליה למבנה המשרדים, ויוצר בצפון המגרש מעבר מקורה להולכי רגל. משם פונה האלמנט אל חזית מבנה המשרדים, ומקרה גם את הכניסה אליו.
מבנה המשרדים גדול בהרבה, משתרע על פני ארבע קומות ושטחו כ-3,200 מ"ר. קומת המבואה רוצפה באבן טורקית, שמחפה גם את חזיתות הבניין. תקרה מונמכת, המסתירה מערכות חשמל ותקשורת, עשויה פסי עץ לחימום האווירה, בעוד שהמעלית מחופה בלוחות HPL (לוחות משכבות נייר דחוסות) כהים.
המשרדים בקומות השנייה והשלישית עוצבו בפשטות, ועדיין מורגשת בהן הקפדה על חומריים איכותיים, כגון דלתות שיובאו מהולנד. למעלה, בקומה הרביעית, יושב השגריר קים איל-סו (Kim Il-Soo). כאן כבר חוזר השימוש בחומרים העשירים שהופיעו בקומת הלובי.
לכל שגריר דרישות משלו
עיצוב קומת השגריר היא משימה מורכבת, משום שלסמכות הדיפלומטית הגבוהה יש דרישות משלה, אך שגרירים מסיימים את כהונתם ואז נוטות להתעורר דרישות של המחליפים. כך קרה גם כאן: כאשר החל הפרויקט, השגריר המכהן העדיף שרצפת הקומה שלו תכוסה בשטיח מקיר לקיר. קים, השגריר שהחליף אותו ומכהן כעת העדיף דווקא פרקט, וכדי להיענות למשאלותיו נדרשו התאמות כמו התאמת גובה הרצפה, מפלס ספי הדלתות ועוד.
הגג מקורה בפרגולה בנויה. כל המערכות הממוקמות בו תוכננו כך שלא יסתירו את הים. "בעתיד, ובתוספת תקציב", אומר יחיעם קרוא, האדריכל האמון על הפרויקט במשרדו של לבל, "אפשר לרצף חלק מהגג, להוסיף מעקות וכל מה שצריך, כדי להפוך את הגג כמרחב חוץ לעובדים, או למקום אירועים".
את יכולתה של האדריכלות להתאים עצמה למגזר מסוים, וליצור אליו קשר אסוציאטיבי, מכיר משרדו של ערן מבל מתכנון העיר הערבית "טנטור", שעתידה לקום בגליל המערבי. גם מבנה השגרירות של דרום קוריאה מקושר דווקא לחומרים ולבינוי הים תיכוניים: רבים מהסממנים שלו - חיפוי החזיתות באבן טורקית אדמדמה, הפרגולה על הגג, האלמנטים של ההצללה שהוטמעו בחלונות הסרט, והדמיון למודל "מבני החצר" כמו בשכונות ותיקות בירושלים ובתל אביב - קיימים בראשית הבינוי בערים בישראל בשנות ה-30 של המאה שעברה. מה קוריאני פה, אם בכלל? "חיפשנו בתרבות הקוריאנית", משיב קרוא, "את החומרים והגוונים שאנחנו יכולים להכניס לתכנון ולעיצוב".
