שמונה שנים לאחר החלטת הממשלה בנושא, יוצאת לדרך תחרות אדריכלים לתכנון בית חדש לאקדמיה ללשון העברית בירושלים. כך נודע לערוץ האדריכלות של Xnet.
בתחרות יידרשו המתמודדים להציע תכנון ל"מנווה" (השם שבחרה האקדמיה למבנה העתידי שלה). האתר הוא מגרש בן 6 דונמים בקריית הלאום, סמוך למוזיאון הטבע המתוכנן, למוזיאון ארצות המקרא ולאתר הבנייה של הספרייה הלאומית החדשה, שעוזבת גם היא את משכנה בגבעת רם. ההצעות יוגשו עד סוף אוגוסט, והתחרות פתוחה לאדריכלים רשויים.
עורכי הפרוגרמה, שאושרה כבר ב-2014, קבעו כי במבנה שישתרע על פני 9,000 מטרים רבועים ברוטו, יוקמו המוזיאון הלאומי לעברית (3,700 מ"ר), אודיטוריום, טרקלין וכיתות לימוד, מכוני מחקר, ארכיון, ספרייה ומשרדים.
ברוך ברוך בראש השופטים
ועדת השיפוט מורכבת מצוות אדריכלים ונציגי האקדמיה ללשון עברית. האדריכל ברוך ברוך יכהן כיו"ר הוועדה, ולצדו פרופ' אלס ורבקל ראש המחלקה לארכיטקטורה בבצלאל, פרופ' משה בר-אשר נשיא האקדמיה ללשון העברית, והאדריכלים ארי כהן ואריה גונן (האחרון יכהן כמזכיר חבר השופטים). השופטים עתידים להתכנס בסוף הקיץ, לבחון את ההצעות ולהחליט על הזוכה וחלוקת הפרסים הכספיים (כ-220 אלף שקלים בחישוב כולל). זאת, כמובן, בתקווה שההצעה הזוכה גם תיושם בפועל, ללא שערוריות ומחטפים כגון אלה שהתרחשו בתחרויות גדולות דומות במוסדות ציבור ישראליים. התחרות נערכת מטעם האקדמיה ללשון והתאחדות האדריכלים.
האקדמיה ללשון העברית הוקמה ב-1953 בהחלטה של הכנסת. המוסד האקדמי, שהחל את פעילותו בדירת שלושה חדרים בירושלים כאשר מליאות חברי ההנהלה התקיימו בדירות מגוריהם, חיפש נדבן שיסייע להקים בית קבע. למשימה התגייס יהודי אמריקאי, שמחה זאב זלצמן, שתרם את הסכום הדרוש להקמת המבנה בשטח שהקצתה האוניברסיטה העברית בגבעת רם. אז נערכה תחרות אדריכלים פתוחה, וצוות השופטים בחן את הצעותיהם של לא פחות מ-85 מציעים. במקום הראשון נבחרה הצעתם של האדריכלים אהרון קשטן ז"ל ולאה אטיאס-גרינברג (בת 98 כיום), שגברה על הצעותיהם של אדריכלים כמו אברהם יסקי ואמנון אלכסנדרוני.
בית האקדמיה הנוכחי בגבעת רם הוא מבנה קטן יחסית, שתוכנן בסגנון הבינלאומי, ובמקור חולק לשני אגפים מרכזיים: הספרייה, המשמשת גם כאולם המליאה, ומבנה דו-קומתי המאכלס את חדרי החוקרים. בין שני המבנים יש מסדרון מקורה עם קירות זכוכית. המבנה עבר כמה סבבי שיפוצים, תוך עריכת שינויים בחלוקת הפנים והוספת אגף שלא הוגדר לשימור. בשיפוץ נוסף שנערך ב-2013 הוסרו תוספות בינוי עודפות, והמבנה המקורי חזר, ככל הניתן, לתוכנית המקורית של קשטן ואטיאס-גרינברג.
''המוזיאון לעברית הראשון בעולם''
לדברי מנכ"לית האקדמיה ללשון העברית, טלי בן יהודה, ייחודו של "המנווה" יהיה בכך ש"הוא יהיה המוזיאון לעברית הראשון והיחיד בעולם. אנחנו מתכננים מוזיאון עם חללי תצוגה של 1,600 מ"ר, מרכז לימוד, כיתות וכל הדברים שאנחנו לא יכולים לעשות כאן (בגבעת רם, מ"ב). אנחנו רוצים מקום מרכזי שבא אליו קהל. אנחנו לא 'משפרי דיור', אלא יש כוונה להרחיב את הפעילות, וזאת הסיבה העיקרית שבגללה אנחנו חייבים לעזוב את המקום".
דורית לרר, סמנכ"לית האקדמיה ומנהלת את מיזם ההקמה, יש החלטת ממשלה מ-2012 להקמת המנווה. איך הגענו לכך שתחרות האדריכלים היא ב-2020?
"הייתה בעיה מיוחדת עם איתור המגרש, והיא לקחה יותר זמן ממה שצפינו. למעשה, עצרנו את הפרויקט למשך שלוש שנים כי לא מצאנו פתרון למגרש המיועד. תחילה, המגרש צריך היה להיות בחלק המזרחי של שדרות רופין, באזור שמוגדר כשטח ציבורי פתוח. לבסוף נמצא שטח אחר, שהוצע לנו על ידי עיריית ירושלים. ההחלטה על השטח התקבלה רק ב-2018, ואז התחלנו את תהליכי התב"ע".
נכון ל-2014, עלות הפרויקט הוערכה ב-150 מיליון שקלים. זה גם התקציב היום?
"נכון להיום אנחנו מעריכים את סכום ההקמה בכ-50 מיליון דולר, שהם 200 מיליון שקלים. עיקרp יגיעו מתרומות פרטיות' ומקווים שגם מהשתתפות של המדינה"/
מה תאריך היעד החדש?
"מקווים שבמהלך שנת 2025".
ומה קורה עם בית האקדמיה בגבעת רם?
"אנחנו יושבים בשטח השייך לאוניברסיטה, ונגיע להסדר עם האוניברסיטה על השטח. מבנה האקדמיה עצמו הוא לשימור".
גם בראשון לציון רוצים להקים מוזיאון לעברית. מי יגיע ראשון?
