מטפלים בילדים ומרגיעים עם המזגן: חללי העבודה השיתופיים רוצים אוֹתָך

ביקור בשלושה מתחמי עבודה שמבקשים לייצר סביבה תומכת ומעצימה לנשים, וחשוב לא פחות - עם תאורה שמחמיאה לעור הפנים. ומה עם גברים? מוזמנים, אבל פחות

כשיש רוב נשי, נשים מתבטאות ביתר קלות. חלל העבודה פנתרה (צילום: עודד סמדר)
כשיש רוב נשי, נשים מתבטאות ביתר קלות. חלל העבודה פנתרה (צילום: עודד סמדר)
העיצוב משקף את הצרכים המשולבים של ההורים והילדים. מאמי וורק  (צילום: אייל תגר)
העיצוב משקף את הצרכים המשולבים של ההורים והילדים. מאמי וורק (צילום: אייל תגר)
בחלל נעשה שימוש רב בצמחיה כדי לסמל את צמיחת העסקים במקום. מתחם האוס  (צילום: עודד לביא)
בחלל נעשה שימוש רב בצמחיה כדי לסמל את צמיחת העסקים במקום. מתחם האוס (צילום: עודד לביא)

הרבה מאוד כסף ומחשבה הושקעו בעיצוב של חלל העבודה המשותף Panthera, שהוקם בדיוק לפני שנה ברחוב הארבעה בתל אביב. הבריקים על הקירות והגוון החום של הפרקט מעניקים למקום תחושה חמימה ובטוחה, הכורסאות הנוחות שפזורות בחלל מזמינות את העובדות להתפרש במרחב ולבחור לעצמן את הנקודה שהכי בא להן לעבוד ממנה, וגופי התאורה המשולבים בצמחייה שמעטרת את התקרה מעניקים למקום לוק אנד פיל שהרבה יותר קרוב למלונות בוטיק מעוצבים מאשר לחללי עבודה משרדיים.

 

"היה לנו מאוד חשוב לשדר אווירה ותחושה חמה, וגם להקפיד על תאורה מחמיאה – שזה צורך ששמנו לב שהרבה נשים מעוניינות בו", מסבירה היזמית גלית בן שמחון  שהקימה את החלל ביחד עם שתי שותפות נוספות, לימור דהאן ושני בורשטיין. "עוד אלמנט שמאפיין את המקום שלנו הוא התמונות שבחרנו לתלות על הקירות - תמונות ענקיות של נשים מועצמות וגדולות מהחיים. בחרנו בכוונה גם בתמונות גדולות מאוד שיעניקו המון השראה למי שמסתכלת עליהן", היא אומרת.

 

תחושה חמה ותאורה מחמיאה. פנתרה (צילום: עודד סמדר)
    תחושה חמה ותאורה מחמיאה. פנתרה(צילום: עודד סמדר)

    "מתכנסות לא כדי להפריד את עצמנו, אלא כדי ללמוד לצאת החוצה" (צילום: עודד סמדר)
      "מתכנסות לא כדי להפריד את עצמנו, אלא כדי ללמוד לצאת החוצה"(צילום: עודד סמדר)

       

       

      Panthera הוא רק אחד ממספר הולך וגדל של חללי עבודה לנשים שנפתחים בשנים האחרונות ברחבי ישראל, בעיקר בתל אביב, חללים שמספקים הרבה יותר מעוד מרחב עבודה שיתופי וכוללים גם הרצאות, אירועים, מנטוריות, הזדמנויות לנטוורקינג ופלטפורמה ליצירת קשרים עסקיים ואישיים. האג'נדה המשותפת לרובם מדברת על קידום של עסקים קטנים ובינוניים של נשים במטרה להעניק להן הזדמנויות צמיחה שהמשק, שנשלט ברובו על ידי גברים, לא תמיד מאפשר.

       

      ב"פנתרה" מאמינים בכוחה של סביבה נשית

      "צמחתי בעולם התאגידים", מספרת בן שמחון על המסלול שעברה עד שהחליטה ליזום את פתיחת החלל. "אחרי תואר שני במִנהל עסקים בתל אביב, עבדתי כסמנכ"לית שיווק ופיתוח עסקי בשלל חברות ענק במשק, ובהן בנק לאומי, הפניקס, AIG ו־yes. לאורך הקריירה שלי מצאתי מכנה משותף לאופן שבו נשים מתנהגות בארגונים האלה. הדבר הראשון ששמתי לב אליו הוא המספר שלהן: אין כמעט נשים שמתברגות לעמדות הבכירות. אפשר גם לראות שהחוויה הארגונית והניהולית בארגונים האלה מעוצבת מראש כך שתתאים לצרכים של גברים, ואינה מותאמת בכלל לצרכים של נשים קרייריסטיות ואימהות".

       

      למה הכוונה?

      "הכוונה היא שלגברים במקומות כאלה הרבה יותר קל לעבוד עם גברים אחרים, לקדם גברים, והם גם יצרו כל מיני מנגנונים שכל מטרתם היא להשאיר את המצב הקיים שבו נשים מתומחרות ומתוגמלות פחות במה שהן עוסקות. את מבינה? כל המודל העסקי־ארגוני של העולם היום הוא מודל גברי שנבנה על ידי גברים, בזמן שהמהפכה הפמיניסטית רק הוסיפה לנו עוד תפקיד. היא לא אמרה: 'אוקיי, אתן אימהות. עכשיו נתחלק שווה בשווה ונשנה את הארגונים כדי שתתאימו אליהם'. היא בעצם העמיסה עלינו עוד משהו בלי שהעולם העסקי השתנה".

       

      "נשים לומדות אצלנו אסטרטגיה וזוכות במיומנויות ניהוליות". פנתרה (צילום: עודד סמדר)
        "נשים לומדות אצלנו אסטרטגיה וזוכות במיומנויות ניהוליות". פנתרה(צילום: עודד סמדר)

        "בחרנו בכוונה בתמונות גדולות מאוד שיעניקו המון השראה למי שמסתכלת עליהן" (צילום: עודד סמדר)
          "בחרנו בכוונה בתמונות גדולות מאוד שיעניקו המון השראה למי שמסתכלת עליהן"(צילום: עודד סמדר)

          "הדבר שהכי מאפיין נשים זה שהן כמעט לא משתמשות במזגן" (צילום: עודד סמדר)
            "הדבר שהכי מאפיין נשים זה שהן כמעט לא משתמשות במזגן"(צילום: עודד סמדר)

             

            בן שמחון מספרת שכאשר יצאה לעצמאות פתחה חברת ייעוץ קטנה לעסקים קטנים ובינוניים בהייטק ובלואו־טק, ותוך כדי עבודה זיהתה מספר בעיות שמאפיינות נשים ושגרמו לה, בסופו של דבר, לחבור לדהאן ולבורשטיין ולהקים ביחד את Panthera. "זיהיתי שלנשים יש מחסור בקשרים עסקיים ובנטוורקינג, וזיהיתי גם שחסרות להן מיומנויות ניהוליות - כל מיני איכויות שלגברים באות באופן טבעי ובקלות כי כך החברה חינכה אותם, כמו לקיחת סיכונים והערכה עצמית, שהביטוי שלה זה לדעת לתמחר את עצמך ולדעת לבקש. אני לא מסתמכת פה רק על ניסיון החיים שלי, אלא גם על מחקרים של הרווארד ושל ארגון הפסיכולוגיה הבינלאומי".

             

            "לפנתרה יש איכויות שלכרישים אין. פנתרה יכולה לשחות, ואילו כריש לא יודע ללכת על האדמה. האנלוגיה ברורה מאוד. אלו אותן איכויות שאנחנו רוצות לסגל ולייצר עבור נשים"

            בחירת השם, Panthera, מתייחסת לדבריה לפנתר ולקרוביו ממשפחת החתולים. "לכל אחת מהחיות יש התנהגות אחרת", היא אומרת. "הלביאה היא היחידה שצדה ביחד עם הלביאות האחרות. היא לא צדה לבד, והיא גם צדה עבור האריה ועבור הגורים שלה. הפנתרה השחורה צדה לבד. אז אנחנו אומרות: לא אכפת לנו איזה סוג של פנתרה את, העיקר שתצודי ושלא תפספסי הזדמנויות", היא צוחקת. "בנוסף, לפנתרה יש איכויות שלכרישים אין. פנתרה יכולה לשחות, ואילו כריש לא יודע ללכת על האדמה. האנלוגיה ברורה מאוד. אלו אותן איכויות שאנחנו רוצות לסגל ולייצר עבור נשים".

             

            150 עסקים פועלים כרגע במתחם העבודה והמשרדים, שלדברי בן שמחון מציע בנוסף לנדל"ן גם מסלול למנהיגות, שמטרתו לעזור לנשים למקסם את הצלחתן בעולם העסקים דרך הרצאות וסדנאות ניהול מעשיות. "המסלול נקרא 'מנצחות אחרות', והוא מלמד נשים לנצח בעולם העסקים תוך כדי שאנחנו משתמשות באיכויות שלנו ולא הופכות לגברים", היא אומרת. "הן לומדות אצלנו אסטרטגיה וזוכות במיומנויות ניהוליות. זה שירות שאנחנו נותנות לפנתרות, ובקרוב אציע את זה גם למנהלות שאינן פנתרות, בתשלום כמובן".

             

            אילו צרכים באים לידי ביטוי בחלל עבודה שפונה לנשים?

            "קודם כל, צריך רוב נשי, כי לנשים קשה יותר לבוא לידי ביטוי כשהן בחברת גברים. כשנשים בחברת גברים הן מדברות פחות, הן מצליחות פחות. נשים צריכות נשים כדי להצליח יותר. ולא רק זה: הן גם יותר בריאות".

             

            מה, פיזית?

            "פיזית! כן! התמיכה הנשית, העזרה ההדדית, ההכלה, המקום לבוא לידי ביטוי, להשמיע קול – כל אלו גורמים לנשים גם להצליח יותר וגם להיות יותר בריאות. אני מאמינה שנשים קודם כל צריכות להיות בסביבה שבה הן הרוב, כי כשהן לא הרוב, הקול שלהן מושתק, הן לא מעזות לשאול שאלות ולכן הן גם מצליחות פחות".

             

            עד כדי כך?

            "עד כדי כך. לגברים יש נטייה להשתלט על השיחה ולא להקשיב, ונשים צריכות דיאלוג מסוג אחר. הן צריכות שיראו אותן. הן צריכות לא להיות לבד. הן צריכות מודלים להשראה. הן צריכות שתהיה להן את האופציה להתייעץ בכל נקודת זמן ולשאול שאלות. לא סתם נשים מאוד אוהבות פורומים, ואצלנו יש נטוורקינג שבועי".

             

            וגברים אין בכלל אצלכן?

            "יש אצלנו גם גברים, אבל הכלל שלנו הוא שיהיו במקום 80 אחוז נשים. אז גברים נכנסים כשותפים, כעובדים וכמנהלים, כל זמן שהם מקיימים שוויון מגדרי. לפעמים אגב אני באה ורואה יותר גברים מנשים בחלל, אבל כל עוד זה החלל שלנו ואנחנו מזמינות אותם – אז אין בעיה. אנחנו בעלות הבית, וחשוב לי לציין שאנחנו מתכנסות לא כדי להפריד את עצמנו, אלא כדי ללמוד לצאת החוצה. אגב, הנה נקודה מצחיקה: הדבר שהכי מאפיין נשים זה שהן כמעט לא משתמשות במזגן".

             

            גדול!

            "זה פנטסטי! פשוט קר להן רוב הזמן, אז כמעט אין מזגן. כלומר, יש לנו מזגנים בכל מקום, אבל זה הדבר שהכי הוזל לנו – העלות של המזגנים", היא אומרת ומתפקעת מצחוק.

             

            ב"מאמי וורק" יש גם אבות

            חלל נוסף שבו יש כיום רוב של 60 אחוז נשים הוא "Mommy Work – בית להורים עובדים", חלל עבודה משפחתי וקטן השוכן ברעננה. שמו מעיד על כוונותיו: הוא מיועד לאימהות וגם לאבות שמבקשים להפסיק את ההפרדה הכפויה שבין גידול ילדים לקריירה, ובפועל להביא את הלפטופ למתחם שמשלב בתוכו גם גן ילדים.

             

            בית להורים עובדים. Mommy Work  (צילום: אייל תגר)
              בית להורים עובדים. Mommy Work (צילום: אייל תגר)

               

              היזמית, גל חיים, הקימה אותו מתוך צורך אישי: "בזמן ההיריון הראשון שלי, בגיל 25, עבדתי כמפיקת קולנוע וטלוויזיה. הייתי בטוחה שאצא לחופשת לידה של שלושה חודשים ואחזור לעבודה. ואז הגיע הרגע, ופתאום המחשבה על לעזוב את התינוק לכל כך הרבה שעות במהלך היום נראתה לי לא הגיונית, אפילו לא שפויה", היא אומרת. "אז עבדתי יחד עם הילד מהבית כשכירה, וככל שהוא גדל זה רק הלך ונהיה קשה יותר. מצאתי את עצמי מחפשת מקום כזה שאוכל להגיע ולעבוד יחד איתו, וכשלא מצאתי הבנתי שאצטרך להקים אותו בעצמי".

               

              חיים כתבה פוסט בפייסבוק שבו שיתפה את חברותיה בחלום שלה: לפתוח מקום שיאפשר לאימהות לעבוד לצד הגוזלים שלהן. "קיבלתי כל כך הרבה תגובות שזה נתן לי בעיטה בתחת ואת המוטיבציה להקים מקום כזה משלי", היא מספרת. "הגדול שלי היה אז בן שנה וחצי, ואני פשוט הלכתי וחיפשתי מתחמים להשכרה, בלי ידע מוקדם, בלי לבדוק יותר מדי. לגמרי הקשבתי לתחושות הבטן שלי. אמרתי לעצמי: יש פה צורך וצריך לענות עליו, וכך נולד המקום.

               

              "מה שהכי שימח אותי", היא אומרת ועיניה נוצצות, "הוא שמהר מאוד הגעתי לתפוסה מלאה. עוד לפני שפתחתי את המקום כבר היו לי נרשמים. יש לנו פה קבוצה קטנה, אבל זה כל מה שהמקום הזה יכול להכיל – אנחנו 30 אימהות ואבות, חלקם מאזור דרום השרון, אבל מגיעות אלינו גם אימהות מתל אביב ואף דרומה יותר. המטרה שלי היא להתרחב ולפתוח סניפים בכל הארץ".

               

              "המקום אמנם מפונפן ומעוצב, אבל ההרגשה מאוד ביתית ומאוד חמימה" (צילום: אייל תגר)
                "המקום אמנם מפונפן ומעוצב, אבל ההרגשה מאוד ביתית ומאוד חמימה"(צילום: אייל תגר)

                כל החלל צריך להיות נגיש גם לילדים (צילום: אייל תגר)
                  כל החלל צריך להיות נגיש גם לילדים(צילום: אייל תגר)

                  "התגובה הנפוצה ביותר היא: 'איך זה לא היה קיים עד עכשיו?" (צילום: אייל תגר)
                    "התגובה הנפוצה ביותר היא: 'איך זה לא היה קיים עד עכשיו?"(צילום: אייל תגר)

                     

                    עובדים אצלכם גם גברים ומספרם לא קטן משמעותית מזה של הנשים. אז למה Mommy Work ולא Parent Work?

                    "משרת־אם נתפסת כעבודה משעה תשע עד שלוש, ורצינו להראות שזה לא חייב להיות ככה. עובדה היא שאפשר לראות אצלנו נשים בתפקידים ניהוליים. יש לנו מתכנתות ועורכות דין ורואות חשבון, נשים שהן באמת מובילות בתעשייה"

                    "הממ... כי החלטנו להרים לנשים קצת", היא אומרת וצוחקת. "אבל האמת, בעיקר בגלל שמבחינת החברה, משרת־אם נתפסת כעבודה משעה תשע עד שלוש, ורצינו להראות שזה לא חייב להיות ככה. עובדה היא שאפשר לראות אצלנו נשים בתפקידים ניהוליים. יש לנו מתכנתות ועורכות דין ורואות חשבון, נשים שהן באמת מובילות בתעשייה".

                     

                    אילו תגובות את מקבלת?

                    "תגובות טובות, כמובן. התגובה הנפוצה ביותר היא: 'איך זה לא היה קיים עד עכשיו?'. בכלל, הקהל פה מאוד מגוון. כשפתחתי את המקום הייתה לי איזושהי דמות בראש של האמא שרוצה להישאר ולגדל את ילדים שלה, אבל גיליתי כל כך הרבה הורים וכל כך הרבה גישות, ממקומות כל כך שונים, שמגיעים עם אג'נדות שונות. המכנה המשותף לכולם הוא שהלב שלהם נמצא באותו מקום. אה, ומכנה משותף נוסף הוא הילדים שלנו, שנמצאים בגן שצמוד למתחם העבודה והפכו לחברים האחד של השני".

                     

                    מה התפיסה העיצובית שלכם?

                    "כל המהות של Mommy Work היא להיות בית גם עבור ההורים וגם עבור הילדים, אז המקום אמנם מפונפן ומעוצב, אבל ההרגשה מאוד ביתית ומאוד חמימה. יש את המרחב המשותף, שהוא הסלון, והוא ממש מעוצב כמו סלון, עם שטיח וספה ושולחן אוכל. יש את חדר העבודה, שאליו הילדים לא נכנסים, ויש את חדר הילדים, ששם הם ישנים, משחקים ואוכלים. הצבעים הם צבעים חמים, אבל חדר העבודה הוא סטרילי יותר כדי לאפשר עבודה שקטה ונעימה. נקודה חשובה מבחינתנו היא שכל החלל שלנו צריך להיות נגיש גם לילדים, אז למשל בשולחן הבר יש גם מחילה, כשהדגש הוא על אינטראקטיביות גם להורים וגם לילדים".

                     

                    וזה לא מפריע להורים לעבוד כשהילדים שלהם נמצאים בגן ליד?

                    "כל הרעיון של המקום הזה הוא שהוא בנוי על היקשרות. הילדים יוצרים היקשרות עם הצוות, וברגע שעונים על הצרכים שלהם, הם מאפשרים להורה לעבוד. אז אולי בהתחלה הם צריכים יותר את ההורה, אבל ברגע שנרקם קשר בין הילדים לצוות, הילדים כבר לגמרי משחררים. בגדול, הורים שבאים לכאן מראש רוצים שהילדים שלהם יהיו חלק מהחיים שלהם. הם לא רוצים לשים אותם בגן בבוקר ולא לשמוע מהם יותר. את תראי שחלק למשל יוצאים לחיבוק ונשיקה באמצע היום, ושיש הורים שיושבים לאכול צהריים עם הילדים. מצד שני, יש הורים שנכנסים בבוקר לחדר העבודה ויוצאים ממנו בחמש מתוך ידיעה שהילד שלהם נמצא ממש מעבר לקיר. זה מספיק להם כדי להרגיש בטוחים, וגם הילדים בטוחים כי הם יודעים שההורים שלהם קרובים אליהם".

                     

                    ב"האוס" מאפשרים לנשים גמישות

                    "חלמתי על 'האוס' כבר לפני חמש שנים, אבל הייתי צריכה את הזמן כדי לדייק את זה", מספרת היזמית יעל ברנר, שהקימה לפני שנה את חלל העבודה "האוס" ביחד עם איש העסקים והנדל"ן אודי ברנר, בן זוגה ואבי ארבעת ילדיה.

                     

                     

                     

                    בניגוד לעיצוב הרווח בחללי עבודה שיתופיים, ב"האוס" נעשה שימוש בצבע לבן והמון צמחייה (צילום: עודד לביא)
                      בניגוד לעיצוב הרווח בחללי עבודה שיתופיים, ב"האוס" נעשה שימוש בצבע לבן והמון צמחייה(צילום: עודד לביא)

                       

                      "אני עורכת דין לענייני מסים והלבנות הון, ואני עוסקת גם בגישור עסקי ובאימונים אישיים ועסקיים, כלומר יש לי כמה כובעים, והבנתי שאני צריכה מקום שישמש לי כמשרד ויאפשר לי לערוך בו פגישות עסקיות רציניות שדורשות ריכוז ותשומת לב, ושגם יעניק לי דיסקרטיות, שהיא חלק אינטגרלי מהעבודה. שמתי לב שכמעט לכל חללי העבודה יש פיקסד פרייס שאני צריכה לשלם, וזה לא משנה כמה זמן אני נמצאת שם. בעיניי זה תלוש מהמציאות", היא אומרת.

                       

                      למה תלוש?

                      "כי בתור אישה בעלת עסק אני יודעת לנהל את הזמן שלי בצורה מיטבית, ולא מתאים לי מקום שיגבה ממני את אותו מחיר אם אני נמצאת בו בין תשע לחמש או בין תשע לשתים עשרה. הרי עסקים קטנים ובינוניים במדינה שלנו מוציאים המון כספים, אבל קשה להם הרבה יותר להשתכר. אז החידוש הוא שאצלנו יש כרטיסיות, ואם יש לך עסק קטן את יכולה להתחיל מ־20 שעות בחודש באופן ספייס. בחודש הבא, אם התפוקות שלך יעלו, תוכלי להגיד: 'אוקיי, עכשיו אני עולה ל־40 שעות בחודש'".

                       

                      נחמד.

                      "יש לנו משרדים בגדלים שונים: סמול, מדיום ולארג', ובעלת העסק יכולה בכל תקופה לבחור את מה שהכי מתאים לה, ולא להתחייב מראש למשהו שהיא לא תוכל לעמוד בו"

                      "כן. לאט לאט האישה עולה במדרג עד שהיא יכולה לאפשר לעצמה להיכנס למשרד, כשגם כאן יש לנו מבחר שמאפשר להתאים את הצרכים לגודל העסק. יש לנו משרדים בגדלים שונים: סמול, מדיום ולארג', ובעלת העסק יכולה בכל תקופה לבחור את מה שהכי מתאים לה, ולא להתחייב מראש למשהו שהיא לא תוכל לעמוד בו. זה מאפשר לעסקים לצמוח", היא אומרת.

                       

                      מעודדים עסקים עם יזמות נשית  (צילום: עודד לביא)
                        מעודדים עסקים עם יזמות נשית (צילום: עודד לביא)

                        מאמינים בצמיחה והצמחה, "זה חלק מהאישיו כאן" (צילום: עודד לביא)
                          מאמינים בצמיחה והצמחה, "זה חלק מהאישיו כאן"(צילום: עודד לביא)

                          "נשים רוצות לקחת חלק בחלל שנותן להן שוויון אמיתי" (צילום: עודד לביא)
                            "נשים רוצות לקחת חלק בחלל שנותן להן שוויון אמיתי"(צילום: עודד לביא)

                            עתידים לפתוח עוד ארבעה סניפים בארץ ושניים נוספים בחו"ל (צילום: עודד לביא)
                              עתידים לפתוח עוד ארבעה סניפים בארץ ושניים נוספים בחו"ל(צילום: עודד לביא)

                               

                              מה מאפיין את "האוס" מבחינה עיצובית?

                              "בדרך כלל מרחבי עבודה הם שחורים, נוטים לגוון שהוא מאוד גס ומגושם, ופחות למשהו שמאפשר יצירתיות והשראה, לפחות בעיני רוחי. כאן העיצוב הוא ממש כמו שחלמתי: יש שימוש בצבע הלבן, המון צמחייה"

                              "בדרך כלל מרחבי עבודה הם שחורים, נוטים לגוון שהוא מאוד גס ומגושם, ופחות למשהו שמאפשר יצירתיות והשראה, לפחות בעיני רוחי. כאן העיצוב הוא ממש כמו שחלמתי: יש שימוש בצבע הלבן, המון צמחייה, כי אנחנו מאוד מאמינים בצמיחה והצמחה, שזה חלק מהאישיו כאן. הצמיחה של העסקים שנמצאים פה במקום זאת ההצלחה שלנו, וזאת לא סיסמה – אנחנו עובדים קשה בשביל זה. חוץ מזה, הצמחייה גם מאפשרת מעבר של חמצן נקי, דבר שהוכח מחקרית כמגדיל את היכולות והתפוקות".

                               

                              למה החלטת להקדיש את החלל לנשים?

                              "נשים סובלות מחוסר שוויון ומאפליה במקומות עבודה, ולמרות זאת ברור לנו שאישה שרוצה לצאת לעצמאות לא מתעסקת ב'אני אשב רק עם נשים'. זה לא מה שהיא צריכה באמת, אבל נשים כן רוצות לקחת חלק בחלל שנותן להן תפיסה כוללנית שמאשרת שוויון אמיתי. יחד עם זאת, יש דברים שנשים בתחום העסקים צריכות יותר מגברים, כמו נגישות וביטחון מקצועי, שזה מה שמאחד אותנו כאן ב'האוס'. זאת גם הסיבה שהקמנו את ה'גרין האוס', שזאת חממה עסקית שנתמכת במנטורים ומנטוריות במגוון תחומים בעסקים, שמאפשרים לכל בעלת עסק אצלנו הכוונה מקצועית בהתאם לצרכים האישיים שלה".

                               

                              זה שירות שאתם נותנים לכל מי ששוכרת אצלכם משרד?

                              "בדיוק, כן. יש כאלה שצריכות הכוונה בדיגיטל, יש כאלה שצריכות הכוונה אישית־עסקית – כלומר, לבנות תוכנית עסקית עם הצבת יעדים ולראות איך מתקדמים לפיהם, יש כאלה שצריכות עזרה בהקמת סטארט־אפים. אנחנו גם נותנים הרבה מאוד תמיכה במפגשים ובנטוורקינג, שהם חלק אינטגרלי מהעבודה אצלנו. יש פה ארבעה מפגשים בחודש של נטוורקינג, ואנחנו מביאים לכאן מרצות בכירות, כשההתקשרויות ביניהן נעשות מכל הלב ומכל הנשמה, כי אנחנו באמת מאמינים בפרגון הדדי וברצון לעשות טוב לכל הצדדים".

                               

                              אבל יש אצלכם גם עסקים של גברים?

                              "ודאי. זה לא שמגיע לכאן גבר ואומר לי: 'אני רוצה להיכנס', ואני אומרת לו: 'לא, סליחה, זה לא מקום לגברים'. ממש לא. אני לא עושה אפליה מגדרית. אנחנו כן מעודדים עסקים עם יזמות נשית וחשוב לנו שייווצרו חיבורים בין העסקים שנרשמים אלינו, כי אנחנו גם מקשרים ביניהם ויוצרים הזדמנויות ומיזוגים ורכישות והשקעות. אנחנו כל הזמן חושבים מחוץ לקופסה בצורה שתאפשר לכל אחד מהעסקים שנמצאים אצלנו להגדיל את התפוקה שלו ולצמוח. גם אנחנו במגמת צמיחה, ובקרוב אנחנו עתידים לפתוח עוד ארבעה סניפים בארץ ושניים נוספים בחו"ל. כשהבסיס יציב וטוב ועובד נכון, אז יש אפשרות להתרחב בצורה הנכונה".

                               

                               

                              Must Have -  מגזין Gostyle עכשיו בדוכנים (צילום: שי פרנקו)
                              Must Have - מגזין Gostyle עכשיו בדוכנים (צילום: שי פרנקו)
                               
                              הצג:
                              אזהרה:
                              פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד