רוב המשרדים שאת עיצובם סיקרנו כאן ב-Xnet הם מרחבים עתירי תקציב, של חברות היי טק המבקשות להפנות החוצה פנים נוצצים. הפעם בחרנו בשני משרדים שמשרתים אג'נדות חברתיות: אלה של קרן לאוטמן ברמת החייל, ומרחב שיתופי ברעננה, המיועד להורים עובדים וילדיהם הקטנים.
קרן לאוטמן היא קרן משפחתית שנוסדה ב-2008 (יושב הראש שלה הוא נעם לאוטמן, בנו של התעשיין דב לאוטמן ז''ל). היא שותפה בתוכניות לקידום החינוך הפורמלי והבלתי פורמלי בישראל, ופועלת למען שיוויון ושותפות בין אוכלוסיות שונות בארץ.
סדר היום של הקרן עמד לנגד עיניהם של האדריכלים צח רונן ורפאל כהן בבואם לעצב את משרדיה (220 מטרים רבועים) ברחוב הנחושת, לב אזור המשרדים והמסעדות ברמת החייל. מושגים כמו "בית" ו"שקיפות" כיוונו את הבחירות בתהליך העבודה, כשהשקיפות והפתיחות אל מול אוכלוסיות שונות שאיתן עובדת הקרן קיבלו ביטוי גם בתכנון החומרי.
תחושה חמימה וביתית מציפה את הבאים מהרגע הראשון, כשבסופו של מסדרון קטן נפתח לפניהם מרחב שיתופי גדול. הקרן יושבת בחלקו הדרום-מזרחי של הבניין, ואור השמש הנכנס דרך חלונות הוויטרינה העצומים שוטף את הפנים.
תקרת הבטון התעשייתית הושארה חשופה, והרצפה מהדהדת את האפור בעזרת שכבת מיקרוטופינג אפורה – חלופה מינימליסטית לרצפת בטון, שנגזרה משלושה סנטימטרים עומק שעמדו לרשותם להנחת הרצפה.
במרכז שתי פינות ישיבה: שולחן עגול ולבן שסביבו כסאות מרופדים בבדים צבעוניים, ופינה סלונית מזמינה ונינוחה. הבזקים של צבע חי ותוסס הם חלק מהקו העיצובי, בבדי הריפוד וברהיטים שהוזמנו במיוחד. מאחר שמייסד הקרן, דב לאוטמן, הקים ועמד בראש חברת "דלתא", ההתייחסות לטקסטיל הייתה חשובה במיוחד.
בין המרחב הסלוני לחדר הישיבות הראשי ולמשרדים הפרטיים של העובדים חוצצים לוחות זכוכית שמוסגרו בעץ ארז. השימוש במסגרות העץ יצר הפרדה פונקציונלית, שנראית אוורירית ונושמת. בחלק מהמקומות ניתנים לוחות הזכוכית להזזה, ויש גם מעט קירות אטומים, שכוסו בטיח המחקה את מראה הבטון. צורה זו של הפרדה הייתה חלק מרכזי במטרה העיצובית להעדיף את הכלל על הפרט.
בחדרים הפרטיים התקרה הונמכה, כשמאחורי רפפות אפורות ועדינות הוסתרו המערכות ההכרחיות של המבנה (מיזוג, חשמל, גלאי עשן וספרינקלרים). שטיחים אתניים בצבעים עליזים ובגדלים משתנים הונחו באזורים רבים – מעמדת הקבלה, דרך פינות הישיבה ועד המשרדים הפרטיים – ומוסיפים לתחושת החמימות. את הנראות המסורתית של השטיחים מאזנים האלמנטים התעשייתיים, כמו הבטון והמנורות שעיצב אסף וינברום. התוצאה נעימה, אלגנטית וכזו שאינה מנקרת עיניים.
בין בית למשרד
מרחבי עבודה שיתופיים, הלהיט הנדל''ני של השנים האחרונות, מעוצבים בדרך כלל בסגנון הייטקי טרנדי, שמבקש לשדר הצלחה. אנרגיה גברית מהדהדת בעיצובם, והמראה, גם של המוצלחים שביניהם, הפך גנרי.
ב-Mommy Work – מרחב שיתופי באזור התעשייה ברעננה, היחיד בארץ שמיועד להורים עם פעוטות עד גיל 3 – ביקשו לעשות זאת קצת אחרת. המקום נולד מתוך צורך אישי של המייסדת, גל טבריאי, לאחר שילדה את בנה הבכור. כישוריה כמפיקת טלוויזיה עזרו לה כשהחליטה להקים מתחם שיאפשר להורים צעירים לשלב בין קריירה לשהייה עם הילדים.
שטח המתחם 300 מטרים רבועים, והוא חולק לשלושה: אזור משותף להורים וילדים; עמדות עבודה באופן ספייס וחדר ישיבות שאינם מיועדים לילדים; ואזור משחק עבור הקטנטנים והמטפלות שעובדות במקום.
"המקום הזה צריך להיות בית", מסבירה מעצבת הפנים תמר רוזן נעים. ואכן, הכניסה – שנעשית דרך המרחב המשותף, בו ממוקם גם המטבח – מזכירה כניסה ללבו של מרחב ביתי. המטבח, עם דלתות של פורמייקה כחולה, הוא היחיד שהגיע עם המשרדים והושאר כפי שהיה, משיקולי חיסכון בעלויות. הוא פתוח וקטן יחסית, ולכן נבנה במקביל לו אי, שלצדו כסאות בר ובבסיסו עוצבה תעלה עגולה, שדרכה יכולים הפעוטות לזחול ולשחק.
צבעים בוהקים, רצפת פרקט, שטיח אתני צבעוני ורהיטי עץ עם רגליות צבעוניות מגולפות מייצרים מרחב שופע חום, נעים ומגוון למגע. לצד קיר דומיננטי שנצבע בירוק הושאר קיר בטון חשוף, שמאזן את הנראות הכללית, המתאימה גם לילדים, אך אינה ילדותית.
מעבר לחלון זכוכית גדול נמצא אזור העבודה. כדי למסך בעדינות בין האזורים השונים, אך לא למנוע קשר עין – צוירה על החלון ביד דוגמה של מוטיב צמחי. כאן מוקמו כמה שולחנות עבודה גדולים, עם פלטות פורמייקה בירוק בקבוק ורגלי ברזל שחור. לצד השולחנות הוצבו כורסאות עבודה נוחות, שרופדו בלבד אפור כהה. גם כאן, מינון מדויק של פריטים כמו שטיח אתני קטן וחלקי ריהוט צבעוניים, מוסיף נינוחות וחמימות.
בתוך האופן ספייס, מאחורי קירות זכוכית, נמצא חדר הישיבות, או "הבועה", כהגדרתה של המעצבת. כדי לחבר אותו עם הטבע שבחוץ היא יצרה בו קיר ירוק שופע, שאותו שזרה מענפי צמחיית פלסטיק.
האזור השלישי של המתחם הוא ממלכתם של הילדים. פינות רביצה עם מזרונים עבים עוצבו בו, לטובת מנוחה ומשחק. על הקירות סביב פוזרו אלמנטים סנסו-מוטוריים
