תסיסה בקרב האדריכלים האמריקאים, לנוכח הדלפה של טיוטת צו נשיאותי, שנמצאת בהכנה ושעוסקת בעיצוב האדריכלי של הבניינים הפדרליים ברחבי ארצות הברית. לפי הטיוטה, שפורסמה בימים האחרונים בכמה כלי תקשורת, דונלד טראמפ יחייב עיצוב אחיד של כל הבניינים הפדרליים בסגנון ניאו-קלאסי, במגמה לכפות אדריכלות שמרנית ולבלום סגנונות חדשניים.
כותרת הטיוטה שהודלפה היא "חוזרים ועושים את הבניינים הפדרליים יפים" (Making Federal Buildings Beautiful Again). תוכן הדברים עוסק בצורך להחזיר אדריכלות הדוגלת בסימטריות ובחגיגיות עוצמתית, המקושרת לגישות עיצוביות שהנהיגו האימפריות של יוון ורומא. גישה כזו באה לדחוק את האדריכלות המודרנית, זו המשוחררת מחוקים עיצוביים ומשקפת התפתחויות חברתיות, תרבותיות וטכנולוגיות. הכותרת מרפררת למשפט הקבוע של טראמפ "לעשות את אמריקה גדולה שוב", בניגוד לקודמיו, כטענתו.
"אחרי 57 שנים הגיע הזמן לעדכן את עקרונות המדריך", נכתב בטיוטה, "כדי לעשות את המבנים הפדרליים שוב יפים. אדריכלות פדרלית צריכה לשוב ולעורר הערכה, במקום מבוכה או דחייה. עיצוב הבנייה הפדרלית החדשה נדרש, כמו המבנים האמריקאים האהובים שהפכו לנקודות ציון, לתת השראה לציבור באסתטיקה שלהם ולגרום לאמריקאים לשוב ולחוש גאווה כלפי בנייני הציבור שלנו והמורשת האדריכלית. סגנונות האדריכלות הקלאסית והמסורתית הוכיחו את יכולתם לתת השראה ביחס להערכה כלפי המערכת השלטונית".
ויש גם דוגמאות:
1. מבנה ''אסור'' לפי טיוטת הצו: בית המשפט באוסטין, טקסס (Mack Scogin Merrill Elam)
מה מותר ומה אסור?
בדיווחים של "ניו יורק טיימס" ו"אטלנטיק" נכתב, כי כבסיס מקצועי לצו העתידי, מסתמכים המחוקקים על "האגודה הלאומית לאמנות אזרחית". זהו גוף שמרני, שאנשיו טוענים כי האדריכלים האמריקאים גיבשו בעשורים האחרונים אליטה שיצרה מבנים יקרים, שאינם אנושיים ומתעלמים מחשיבות היופי.
לפי הטיוטה, יש סגנונות שיש להשתמש בהם: "סגנונות גותיים וניאו-קלאסיים, וכן סגנונות היסטורים הומאניים כמו סגנון הרומנסק והסגנון הספרדי קולוניאלי, וסגנון ים-תיכוני שכמוהו ניתן למצוא בפלורידה ובחוף הדרום-מערבי" (כמו אחוזתו של טראמפ, מאר א-לאגו). הסגנון הברוטליסטי זוכה להתייחסות שלילית בטיוטה, כסגנון שיש להתרחק ממנו.
תיעובו של טראמפ לסגנונות מסוימים כבר נחשפה בעבר. לפני כשנתיים התברר כי הנשיא סולד מהבניין של מטה ה-FBI בוושינגטון, "בניין ג'יי אדגר הובר", שהוא אחד ממבני הסגנון הברוטליסטי המובהקים שנבנו אי-פעם, בתכנון האדריכלים צ'רלס מרפי וסטניסלב גלדיץ (1975). בשעתו פורסם, כי הנשיא הצהיר כי בניין הבטון האפור הוא "הכי מכוער בבירה". דוברת הבית הלבן לא הכחישה את ההתבטאות.
2. מבנה אסור לפי טיוטת הצו: הבניין הפדרלי של סן פרנסיסקו (Morphosis)
בניין הגלריה הלאומית לאמנות בוושינגטון, שבנייתו הושלמה ב-1940, כולל חזית ניאו-קלאסית המזכירה בעיצובה את מקדש הפנתיאון ברומא. נראה שהוא מהווה השראה לעיצוב המבנים העתידיים, שהממשל יבקש לקדם. הגלריה הלאומית שוכנת במבנה שמורכב מעמודים מאסיביים המתנשאים לגובה רב, ושנושאים קורת ענק שעליה מתנוסס גמלון משולש. אגפי הבניין, בשני הצדדים, מעוצבים באופן סימטרי מושלם. בבניינים אלה נועד לאדריכלות תפקיד מובהק: להעצים את הריבון ואת האומה, ולצמצם את האדם הפרטי שנעלם בתוך החזיתות והמבואות העצומים.
החיבה כלפי גישה עיצובית המייצגת אימפריות, שהצליחו לשמור על מעמדן במשך שנים ארוכות ולכבוש מדינות ויבשות, הולמת את שאיפותיו של הממשל הנוכחי. טראמפ לא היה הראשון לשוב לסגנון הניאו-קלאסי, אותו הוא כבר יישם בעיקר בעיצוב הפנים של דירותיו הראוותניות ובבתי המלון והמשרדים שהקים לאורך השנים; עם התמסדות הממשל האמריקאי, הפכה האדריכלות הניאו-קלאסית לבון-טון בתכנון מבני ציבור, וכמובן זלגה גם למגורים ולתחומים אחרים.
הבולטים במבנים הללו הם הבית הלבן והקפיטול, שתוכננו בסוף המאה ה-18, ושמתנוססים על גבי שטרות של 20 ו-50 דולר שכל אמריקאי מחזיק בכיסו. באותה תקופה, שלט הסגנון גם במדינות אירופה, ורבים ממבני הציבור והארמונות ביבשת הישנה נבנו בסגנון זה. יותר מכולם בלט בכך האדריכל הגרמני קארל פרידריך שינקל, שתכנן בתחילת המאה ה-19 את המוזיאון הישן ואת אולם הקונצרטים קונצרטהאוס בברלין.
3. מבנה "אסור" לפי טיוטת הצו: בית המשפט ווילקי ד. פרגוסון בפלורידה (Arquitectonica)
עם התפתחות האדריכלות המודרנית שקע הניאו-קלסיציזם, וסגנונות חדשים תפסו את מקומו. ועדיין, גם באדריכלות המודרנית לא שררה גישה אחידה: רבים מהאדריכלים המשיכו לעשות שימוש באלמנטים מהשפה הניאו-קלאסית, חלקם מבכירי האדריכלות המודרנית. בישראל הצעירה כמעט ולא נבנו מבנים בסגנון, למעט מבנה הציבור החשוב ביותר - משכן הכנסת בירושלים. ההשפעה הזו ספגה ביקורת קשה מצד אדריכלים בכירים, שכמעט גרמו לפיטוריו של האדריכל יוסף קלארווין, מי שהצעתו זכתה בתחרות לתכנון הכנסת.
האיש המשפיע ביותר במאה ה-20 שיצא נגד המודרניזם וביקש לשוב ולאמץ את הניאו-קלאסיות היה אדולף היטלר. גם הוא ביקש להשיב את גדולתה של אומתו, ואותה כינה "הרייך השלישי". כדי לקדם את מימוש הרעיון הנאצי – בנוסף על איסור על יצירה מודרניסטית, אמנותית ואדריכלית - הוביל הפיהרר מיזמי ענק בסגנון הניאו-קלאסי שאותם תכנן האדריכל אלברט שפר, מי שלימים הפך לשר החימוש במלחמת העולם השנייה.
הביתן שתכנן שפר בתערוכה העולמית בפריז ב-1937 ייצג, אולי יותר מכל, את שאיפותיו העיצוביות של השלטון הנאצי: סגנון ניאו-קלאסי רדיקלי, כזה שלקח את מאפייני הסגנון הישן והעצים אותם אל המקסימום, כשהוא משתמש באמצעים טכנולוגיים חדישים.
ה"אטלנטיק" הזדרז לגנות את כוונתו של טראמפ, ולכנות אותה תוכנית ביזארית. ארגון האדריכלים האמריקאי לא נותר אדיש והזדרז לפרסם תגובה חריפה, המציגה עמדה ברורה שמתעמתת עם ההחלטה. במסגרת ההתייחסות הודיע הארגון כי הוא מתנגד בתוקף להחלטה להנהיג סגנון אחיד באדריכלות הפדרלית. "אדריכלות צריכה להיות מיועדת לקהילות שהיא משרתת ולשקף את המגוון העשיר של מקומות, גישות, תרבויות ואקלים המאפיינים את האומה שלנו", נכתב בהודעה. "אדריכלים מחויבים לכבד את עברנו, כמו גם לשקף את ההתפתחות העתידית שלנו, להגן על חופש המחשבה והביטוי החיוניים לדמוקרטיה".
ואולם, הודעת הארגון לא תוכל לסכל את יישום ההחלטה, אם תאושר כזו. כך קרה גם בהתנגדות של האדריכלים האמריקאים לחומת ההפרדה בין ארה"ב למקסיקו – אחד הדגלים שבהם נופף טראמפ – חומה שקודמה בשטח על אפם וחמתם.
טראמפ כבר סירב לחנוך את השגרירות היקרה ביותר של ארה''ב. מדוע?
