השערורייה היומית של נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, פקדה בסוף השבוע את בריטניה – אך בעיקר את ארה"ב עצמה. טראמפ הכריז בחשבון הטוויטר שלו, כי יחרים את הביקור הנשיאותי שנקבע לו בלונדון בחודש הבא, ביקור שבמסגרתו היה אמור לחנוך את השגרירות האמריקאית החדשה בבירת בריטניה. ההחלטה הפתאומית לא נומקה בלוח זמנים צפוף או במשבר בין שתי בעלות הברית, אלא באדריכלות דווקא. ליתר דיוק, בתקציב שכרוך באדריכלות דווקא: כמיליארד דולר, שהופכים אותה לשגרירות היקרה ביותר שנבנתה אי-פעם.
בעידון אופייני לו, צייץ טראמפ: "הסיבה שביטלתי את הנסיעה ללונדון היא שאני לא מעריץ גדול של ממשל אובמה, שמכר אולי את השגרירות שהיתה הכי טובה וממוקמת במיקום הטוב ביותר בלונדון בתמורה ל'בוטנים', רק כדי לבנות בניין חדש ומרוחק ב-1.2 מיליארד דולר. עסקה רעה. רצו שאחתוך סרט - לא!"
Reason I canceled my trip to London is that I am not a big fan of the Obama Administration having sold perhaps the best located and finest embassy in London for “peanuts,” only to build a new one in an off location for 1.2 billion dollars. Bad deal. Wanted me to cut ribbon-NO!
— Donald J. Trump (@realDonaldTrump) January 12, 2018
התקציב המנופח אינו טענת-סרק, כפי שנכתב בפתיח הכתבה, אך הכתובת אינה ברק אובמה אלא דווקא ג'ורג' בוש, שבתקופתו אושר לבנות את השגרירות החדשה בלונדון. אי-דיוקים אינם חדשות מרעישות אצל נשיא ארה"ב הנוכחי, ובכל מקרה, אחת ההשערות היא שטראמפ ביטל את הביקור מסיבה אחרת לגמרי: חשש מהפגנות סוערות נגדו, בהובלתם של ראש עיריית לונדון סאדיק קאן ומנהיג מפלגת הלייבור ג'רמי קורבין, שהוא גם אחד ממובילי התמיכה בחרם על ישראל. השניים יצאו בשנה האחרונה נגד אמירותיו הגזעניות של הנשיא נגד מוסלמים ונשים, ומאז חוזרים ומבקרים את טראמפ בכל הזדמנות.
בהומור בריטי אופייני, הוצבה בשבת בבוקר בחזית בניין השגרירות החדש בובת שעווה של טראמפ, שהובאה במיוחד ממוזיאון מאדאם טוסו. המהלך הפך בן רגע את האתר למוקד משיכה לתיירים ולמקומיים, ששמחו להצטלם עם נשיא ארה"ב בפרצוף זועף וללא סידורי אבטחה מגבילים.
שקיפות וחיסכון
עם הנשיא או בלעדיו, בניין השגרירות ייחנך מחר (16.1). הוא ממוקם באזור ששימש עד לא מזמן אזור תעשייה, על גדתו הדרומית של נהר התמזה. בסך הכל נועד הבניין לתת מענה לכ-800 עובדי השגרירות ולכ-1,000 אזרחים הפוקדים אותה מדי יום. האתר החדש שנבחר אמנם אינו נמצא במרכז השלטוני של העיר, בניגוד לבניין השגרירות הישן, אך הוא איפשר את הכפלת שטח הבניין, וכן מאפשר גידול עתידי על פי הצורך.
תחרות אדריכלים נערכה ב-2010 ומשכה 37 הצעות, והזוכה היה משרד האדריכלים KieranTimberlake מפילדלפיה, שבראשו עומדים צמד האדריכלים סטפן קיראן וג'ימס טימברלייק. הצמד החל את דרכו המקצועית במשרדם של בני הזוג האדריכלים רוברט ונטורי וסקוט בראון, שהתפרסמו הודות לספרם פורץ הדרך "ללמוד מלאס וגאס". ב-1984 פתחו את משרדם המשותף, שמתמחה בקשת רחבה של פרויקטים, החל ממבני משרדים ועד מוסדות חינוך ובתי מגורים משותפים ופרטיים. הנה שיפוץ שערכו לבית הכנסת "רודף שלום" בפילדלפיה - שזכה במדליית זהב של AIA השנה.
האתגר המרכזי שעמו נדרשו האדריכלים להתמודד היה מנוגד: השילוב בין דרישות האבטחה הגבוהות לבין רצון לשקף את הדמוקרטיה האמריקאית, כפי שממשל אובמה ביקש לייצג: פתיחות, שימושיות, ידידותיות לסביבה וחיסכון באנרגיה. כל הערכים האלה נראים ארכאיים משהו, שנה אחרי השבעתו של הנשיא המחליף, אך התוצאה היא תולדה של התקופה שבה נעשה התכנון: קוביית זכוכית המתנשאת לגובה של 12 קומות מעל קומת עמודים, ונצפית היטב מחלקים נרחבים בעיר הודות למיקומה על גדות הנהר.
הבניין מחופה בלוחות זכוכית, ובחזיתותיו (למעט הצפונית) משולבות מערכות הצללה סולאריות המעניקות לחזית ממד פיסולי. לוחות אלה מצטרפים ללוחות נוספים המותקנים על הגג, באופן שאמור לספק לשגרירות את כל צרכיה האנרגטיים בלי לבזבז חשמל, אחרי השקעה עצומה שנעשתה כאן ממילא. הנה פירוט היתרונות בתכנון המבנה, מתוך האתר הרשמי.
האנונימיות של הבניין החדש, והצבתו הבולטת בנוף באופן לא לגמרי מוצדק, גררו עוד לפני הפתיחה ביקורת מצד אדריכלים ובעלי דעה בריטים. הצמדת שמות חיבה וגנאי לבניינים היא מנהג ותיק בבריטניה ("המלפפון החמוץ", "הפומפייה", "הווקי-טוקי" הן שלוש דוגמאות), והפעם כבר ספגה השגרירות את התארים "שלפוחית שתן ענקית מזכוכית" ו"קופסת זכוכית מכוסה בחרא". מצד שני, יש מבקרים שגם מחמיאים על האלגנטיות והידידותיות-לסביבה של הפרויקט. האדריכלים אולי מודים לטראמפ, שהשכיח בן רגע את הביקורת עליהם ומשך את כולה לעצמו.
לפיתוח הנופי ניתנה תשומת לב רבה, בניסיון לשלב את המבצר בסביבתו ככל האפשר ולשוות לו חזות נעימה וחיובית, ככל שהאבטחה ההדוקה מאפשרת מלכתחילה. גישת הפתיחות, השקיפות והשוויון שונה באופן מהותי מבנייני שגרירות וממשל באשר הם, כמו זה של שגרירות ארה"ב ברחוב הירקון תל אביב או מתחם משרד ראש הממשלה המתוכנן בירושלים: מבנים המוסתרים מאחורי חומות וקירות אטומים ומנוכרים לסביבה שבה הם נטועים.
למעשה, פיתחו האדריכלים בשיתוף משרד אדריכלי הנוף OLIN (אף הוא מפילדלפיה) פארק עירוני בהשראת מסורת "הגן האנגלי", הכולל ב
ריכת נוי, מדשאות, שבילי הליכה ומקומות ישיבה. באופן סמלי שולבו בפארק שישה נופים שונים המייצגים את הנוף האמריקאי, כשבכולם צמחייה שגדלה גם בבריטניה וגם בארה"ב. הפארק פתוח לציבור, למרות סידורי האבטחה המחמירים של השגרירות.
מדיווחים של כתבי אדריכלות בריטים שהורשו להיכנס לשגרירות, עולה כי פנים הבניין מחולק בין האזורים הפתוחים למבקרים לבין אזורים ממודרים המיועדים רק לעובדים. באזור הציבורי יצרו האדריכלים מערך תנועה, שראשיתו בפארק והוא חודר ומעמיק אל תוך הבניין – מהלך המזכיר במהותו את זה שמתכננת האדריכלית עדה כרמי-מלמד במתחם ראש הממשלה בירושלים. אלא שבשונה מהמהלך הטקסי שמתכננת כרמי-מלמד, מייצג המהלך שעיצבו האדריכלים - בהשראת ממשל אובמה - את ערכי השקיפות, השוויון והסביבתיות.
גם את הקניון הגדול אפשר למצוא בשגרירות החדשה:
כך, בין השאר, מלבד קשרי-מבטים משולבות גינות פנימיות המייצגות אף הן נופים טיפוסיים בארה"ב. כפי שנהוג לרוב בבנייני ממשל ייצוגיים, גם כאן שולבו יצירות אמנות של אמנים אמריקאים ובריטים, צעירים כמו ותיקים, בהם ג'ני הולצר (שעבודת הקרנה שלה שולבה בבית העירייה בלונדון) ורייצ'ל ווייטרד (שאנדרטה לשואה בעיצובה הוצבה ברובע היהודי של וינה).
הבניין הישן יהפוך למלון יוקרה
בכך מסתיים תפקידו השגרירותי של הבניין הוותיק והידוע, ששימש את הממשל האמריקאי בלונדון מאז 1960, ברובע ווסטמינסטר – בין הייד פארק לארמון באקינגהם. את הבניין, תכנן בהזמנת הממשל האמריקאי, האדריכל האמריקאי יליד פינלנד אירו סארינן (Eero Saarinen), מבכירי האדריכלים במאה ה-20. בין עבודותיו המפורסמות: קשת השער בסנט לואיס, טרמינל חברת התעופה TWA בשדה התעופה קנדי בניו יורק, הכנסייה בקמפוס MIT במסצ'וסטס, ומגדל תאגיד CBS במנהטן.
את בניין השגרירות ייחד סארינן באמצעות מסגרות אבן עם חלונות, שהוצבו בדפוס חוזר. הייתה זו אמנם גישה מנוכרת לאדריכלות הניאו-קלאסית, שאפיינה את הבינוי המסורתי ברובע זה, אך עוצמתו של הבניין - שתפס בלוק שלם ובראשו הוצב נשר מוזהב - הצליחה להפוך אותו לציון דרך.
ב-2009 הוכרז הבניין לשימור, ובמקביל החליט הממשל האמריקאי על מכירת הנכס והעתקת בניין השגרירות לאתר אחר, בעיקר מטעמי ביטחון: האבטחה הציקה לתנועה, ובמבנה התגלו חורי אבטחה שמומחים התקשו למצוא להם מענה. זה היה בניין השגרירות הגדול ביותר במערב אירופה, ועדיין היה צורך בשטחים נוספים שהשגרירות לא יכולה הייתה להתרחב אלהם במרכז הכרך הצפוף.
ברגע שתעזוב השגרירות האמריקאית את הנכס, יקבל לידיו האדריכל דיויד צ'יפרפילד את הנכס ויסב אותו למלון של 137 חדרי אירוח, כך שעתידו מובטח.
------------
ואיפה נמצא מעון השגריר הכי יפה של ישראל? לחצו כאן
