"לא תראו חלופות תכנון, כי אין חלופה במגירה שמחכה שיכשירו אותה, ולא עסקתי בזה מיום כניסתי לתפקיד לפני חצי שנה" – כך פתח האדריכל אודי כרמלי, מהנדס עיריית תל אביב-יפו, את כנס שיתוף הציבור שהתקיים ביום חמישי האחרון על כיכר אתרים.
בכנס, שנערך בבית הספר עירוני א' בהשתתפות כ-150 תושבים, לא נראו היזמים של מגדלי כיכר אתרים או נציגיהם, לפחות לא באופן גלוי (יש הטוענים כי חלק מהמשתתפים בשולחנות העגולים הגיעו מטעמם), אך בכירים בעירייה - שעד היום קידמה בלהט את תוכנית המגדלים – כן הגיעו: סגני ראש העירייה מיטל להבי, ציפי ברנד ואסף הראל, ועוד איש-מפתח שסמוך לאוזנו של רון חולדאי: ליאור שפירא, יו"ר מועצת העירייה וממלא מקום יו"ר ועדת בניין ערים.
''אנחנו באים פתוחים''
שיתוף הציבור הוא אחת התוצאות של החלטת הוולחו"ף (הוועדה לשמירת הסביבה החופית) בתחילת השנה, כאשר הורתה להגביל את גובה המגדלים ולחייב את עיריית תל אביב-יפו בהכנת מסמך מדיניות למרחב החופי של העיר, כולל כיכר אתרים, המרינה ובריכת גורדון – שלושה מקומות סמוכים שאמורים לעבור שינוי דרמטי, אם תוכנית המגדלים תצא לפועל בסופו של דבר.
"המסר הוא שאנחנו באים פתוחים", הצהיר כרמלי, שקודמו בתפקיד עודד גבולי לקח חלק פעיל בקידום תוכנית המגדלים, "ומה שחשוב לעירייה זו העיר ותושביה". לדבריו, "מסמך המדיניות לא מחייב, אבל מטרתו לראות איך החלק הזה מתחבר לפאזל של כל העיר. אני מאמין בפרויקטים שצומחים מהקרקע, מאיכות המרחב הציבורי".
שיתוף הציבור התמקד בחלק העירוני הקרוב לחוף, שבין קצה גן העצמאות בצפון לבין רחוב גורדון בדרום. המשתתפים חולקו לקבוצות עבודה בשולחנות עגולים, בהנחייתם של מתכנני מינהל ההנדסה של העירייה. התושבים הציגו את הערכים החיוביים והשליליים של האזור כיום, ואת הצעותיהם בנוגע לאופי הבינוי, לתפקוד הכיכר ולשימושים הרצויים בה לפי הבנתם.
על בסיס תוצרי הכנס, מתכוננת העירייה – לפחות באופן רשמי - לגבש את החזון לפיתוח אזור כיכר אתרים. "התפיסה בחזון שאנחנו רוצים לגבש כאן צריכה להישען כמה שיותר על חוכמת המונים", הדגיש מהנדס העיר באופן שלא נשמע עד היום מצד בכיר בעירייה. "הכיכר היא קודם כל של תושבי העיר, אבל היא גם של כל מדינת ישראל".
פתאום לא מדברים על מגדלים
דברים שפחות התחבבו על מתנגדי המגדלים נשמעו מפיו של האדריכל אלון מטוס, חבר צוות תכנון מרכז במינהל ההנדסה, שתפקידו לרכז את מסמך המדיניות. מטוס טען שהכיכר אינה ציבורית, אלא רשומה בטאבו בהצמדה לחלקה בתת-קרקע והיא חלק מ"בית משותף". אלא שמינהל התכנון כבר הסתייג מהטענה הזו. בניגוד לדבריו של מטוס, על פי תקנון הבית המשותף שנערך ונחתם בידי כל בעלי הנכסים במתחם, הכיכר אינה חלק מהרכוש המשותף, ולכן אי אפשר לגזור ממנה זכויות בנייה עצומות למגדלים.
האדריכלית מאירה מור, מראשי עמותת "לא למגדלים בכיכר אתרים", טוענת שהתב"ע של הכיכר מגדירה את השטח העילי כ"מדרכה, טיילת או כיכר ציבורית", ולכן "הכיכר היא ציבורית – נקודה. מה שמסתתר מאחורי האמירה של מטוס הוא שהעירייה מטעה את הציבור, כדי להכשיר שרץ שהיזמים המציאו. מטוס לא סתם אמר את הטענה הזו, אלא כדי לאפשר בנייה של מגדלים. כי אם הוא היה קשוב לרחשי הציבור, הוא לא היה אומר את הדברים".
מי שניחן באוזן רגישה, היה יכול לשים לב לניואנס: נציגי העירייה לא דיברו על הפיל שבחדר – ההתנגדות למגדלים, בפרט אחרי החלטת מינהל התכנון – ובחרו להתמקד בסוגייה משנית לכאורה, אך כזו שתשפיע מאוד על עתיד הכיכר: הכביש המשוקע שעובר מתחתיה.
נדמה היה אפוא שכל נציגי העירייה בוחרים להתעלם מהמגדלים, ומבקשים מהמשתתפים להתייחס לשאלה אם צריך להשאיר את הכביש כפי שהוא, או להעלותו מעל פני הקרקע. בשולחן שבו ישבנו, אגב, היה צעיר שהציג עצמו כאדריכל, וטען שיש לבטל את השיקוע המפריד בין תנועת המכוניות ותנועת הולכי רגל. הוא לא הצליח לנמק את הטענה, אך התעקש שהיא תירשם.
סוגיות נוספות שהמשתתפים התבקשו להתייחס אליהן היו הפיתוח בכיכר אתרים, המלונאות, הקישוריות בין האזורים וטיילת החוף. לבסוף הוצגו המסקנות שעלו בכל אחת מהקבוצות, והתוצאות היו דומות: התנגדות לשינוי בכביש המשוקע, כדי לשמור על מעברים בטוחים להולכי רגל ולרוכבי אופניים; התנגדות לעיבוי הבינוי הקיים בסביבת הכיכר; השארת הכיכר הציבורית פתוחה; צורך בפיתוח הנוף ומעבר הולכי הרגל בכיכר אתרים ובדופן בתי המלון הסמוכים לה.
שיתוף ציבור הוא אירוע מוגבל, שאפשר לפרש ולגזור ממנו מנעד רחב של החלטות בהתאם לצורך, והכנס הזה אינו יוצא דופן. למרות הרוב המוצק של דעות המשתתפים, נשמעו גם קומץ דעות מנוגדות שלא נבדקו באופן איכותי או כמותי, אלא רק שיקפו את עמדתם של המשתתפים - שלכולם היה אינטרס כזה או אחר. מאחר שלא היו כאן חלופות של ממש לשיפוטם של אנשי מקצוע, הרי שהדעות שהועלו מתבססות על רחשי לב.
ציפי ברנד, סגנית ראש העירייה, אמרה לאחר הדיון ש"יש צורך להתחיל בהליך תכנוני מקצועי בלתי תלוי, כדי להבין את המשמעויות של החלופות שהועלו". בכך היא מתבססת על גישה שמונהגת בפרויקטים גדולים, בארץ ובעיקר בעולם, שיש להם השפעה גדולה על הסביבה בהיבטים שונים, וכל אלה נבחנים בהתאם לחלופות.
הראל תומך בהגבהת הכביש
מדוע יש מי שדוחף לביטול השיקוע בכביש, בעלות עצומה? שהרי כביש סואן חוסם תנועה רציפה, פוגע באיכות האוויר ויוצר רעש. למעשה, עיריית תל אביב-יפו פועלת בצורה הפוכה לחלוטין בשני פרויקטי-מפתח שהיא מקדמת: קירוי האיילון והקו האדום של הרכבת הקלה.
המטרה של היזמים ברורה: ביטול השיקוע וקביעת הכביש במפלס של שדרות בן גוריון, כדי לאפשר גישה של מכוניות פרטיות למגדלי היוקרה שהם רוצים להקים בכיכר. השאלה היא מדוע יש גורמים בעירייה שחושבים שזה מועיל.
אסף הראל, למשל, חושב שהיזמים צודקים. למרות שרק בודדים צידדו בביטול השיקוע בכנס, הראל שמע כנראה רק אותם. "כל מי שמגיע לכיכר חצה בדרכו את רחוב בן יהודה ואת רחוב דיזנגוף, אבל מה לא נכון בלחצות גם את רחוב הירקון?" הוא שואל. רק שהיקף התנועה ברחוב הירקון גבוה באופן ניכר משני הרחובות המקבילים, ובנוסף רחוב הירקון הוא עורק תחבורה ראשי החוצה את העיר כולה מצפון לדרום והתנועה בו סואנת במיוחד; היא רק תגבר כאשר רחוב בן יהודה יקבל את הקו הסגול, ונתיבי התנועה בו יצומצמו לאחד בלבד.
הראל ממשיך לומר שצריך לערוך תחרות תכנון בינלאומית על הכיכר, אך ממהר לסייג: "אני לא זה שיכריע, כי היזמים הם בעלי השטח ואני לא יכול להכריח אותם".
אבל הכיכר היא ציבורית. אז שהתחרות תהיה רק על הכיכר, שהיא באחריות העירייה.
"אין משמעות לתחרות שהיא רק על הכיכר ולא כוללת את הבינוי. כל ההצעות שראיתי עד היום לא הצדיקו את הריסת הכיכר, ולהרוס אותה צריך יהיה רק אם יש פתרון כוללני ולא נקודתי".
ברנד: להשאיר כיכר פתוחה
ברנד מציינת, שהכיכר הציבורית צריכה להישאר פתוחה ולאפשר גישה רציפה וישירה ממרכז העיר לחוף. "שיתוף הציבור הוא צעד ראשון בתהליך, שבכוונתי ללוותו בשקיפות מלאה עבור כלל התושבים ובעלי העניין, על מנת להביא את הפתרון התכנוני הטוב ביותר. בתהליך נבחן את כלל המשמעויות הציבוריות, הכלכליות, הקנייניות והתכנוניות, על מנת להביא לתוצאה הטובה ביותר לרווחת כולם".
מי שמציגה עמדה מעורפלת היא מיטל להבי, מי שתמכה בשעתו במכירת חלקה של העירייה ליזמים בחניון כיכר אתרים. בתשובה לשאלת Xnet, כיצד היא מתכוונת לוודא שהעירייה תפעל ברוח הדברים שעלו בכנס, אמרה להבי: "מדובר בהליך שרק התחיל, ושלבטח ייקח שנה לפחות. הגעתי לכנס כדי להקשיב, שמעתי כל מיני קולות, ואגיב כאשר התהליך יתקדם. בעבר התנגדתי לתוכנית של שלושה מגדלים של 40 קומות. לשמחתי, התוכנית ההיא כבר לא עומדת על הפרק וגם אחוזי הבנייה צומצמו".
תוצאת שיתוף הציבור תתברר באופן שבו תבחר העירייה להטמיע את הרעיונות שעלו בשיתוף הציבור, תוך תמיכה ברורה בשמירה על כביש משוקע, מרחב ציבורי פתוח, ובינוי שאינו משתלט על סביבת הכיכר. בעירייה מתכוונים לגבש חלופות תכנון, באמצעות מפגשים עם קבוצות בעלי עניין. לפני שיתקיים דיון בוועדה המקומית, התחייבה העירייה לקיים כנס שיתוף ציבור נוסף, שבו יוצגו חלופות התכנון ויתקבלו התייחסויות הציבור.