שנים אחרי שהרעיון הוצע לראשונה ונבחן בעיריית תל אביב-יפו, נסגר אתמול (ב') רחוב לוינסקי בשכונת פלורנטין לתנועת כלי רכב, בחלק שבין רחוב השוק לרחוב העלייה. מעכשיו ולמשך שנה לפחות, התנועה במקטע זה, שהפך לפופולרי מאוד בשנים האחרונות, מותרת רק להולכי רגל.
בעירייה היססו אם להגשים את הרעיון של סגירת הרחוב למכוניות, לנוכח התנגדויות של תושבים וסוחרים שחששו מפגיעה בעסקים, ביטול מקומות חניה ושינוי באשר הוא. כעת, לקראת תחילת עבודות הרכבת הקלה על הקו הירוק והסגול, שאמורות ממילא להפוך סדרי עולם תחבורתיים באזור ולהקשות על חיי התושבים ובעלי העסקים, קיבלו בעירייה אומץ והחליטו לפתוח בפיילוט.
המהלך לווה במפגשי שיתוף ציבור, שיזמה העירייה, ובהתארגנויות מאבקים של תושבים וסוחרים שפעלו בעדו ונגדו. הפיילוט אמור להימשך שנה שלמה, כל ימות השבוע (ולא רק בימי שישי, שבהם "שוק לוינסקי" – כינויו של מקטע הרחוב הזה – מוצף במבקרים).
רשתות לא הצליחו כאן
על רקע פתיחתם של שוקי אוכל תל אביביים חדישים בשנים האחרונות - שרונה מרקט, שוק צפון ושוק הנמל, שמציעים שילוב של מעדניות יוקרה ודוכני מסעדות שף - שוק לוינסקי הוותיק חווה פריחה משמעותית כאלטרנטיבה שנתפשת כאותנטית וייחודית. מסעדות ובתי קפה נפתחו בשרשרת לצד החנויות, המעדניות ובתי האוכל שפועלים כאן זה כ-60 שנים, והביאו איתם תחושת התחדשות שזלגה לרחובות המקיפים את ליבת השוק. רשתות מזון גדולות כמו "ארומה" ו"קופיקס", שזיהו את הפוטנציאל הגובר, מיהרו לפתוח כאן סניפים, אך אלו נחלו כישלון ונסגרו. קהל הלקוחות שבא לשוק ביקש חנויות ייחודיות, ולא את הזן הגנרי שאפשר למצוא בכל מקום אחר.
מסת המבקרים הגוברת, בגיבוי כתבי האוכל הנלהבים, הפכה את חוויית הקנייה בשוק לדחוסה עד בלתי נסבלת. רומנטיקה אורבנית בצד: אלפי מבקרים (שהם הולכי רגל, רוכבי אופניים וקורקינט) נדחקו מדי יום, ובעיקר בימי שישי, על המדרכות הצרות כשרבים מהם נאלצים לרדת לכביש, להסתכן ולהאט עוד יותר את התנועה הזוחלת ועתירת העשן המחניק.
אתמול זה קרה. מכוניות לא הורשו לעבור בקטע המדובר של לוינסקי, למעט מעבר ברחובות שחוצים אותו, וכיסאות צבעוניים הוצבו בפינות שונות על הכביש הריק שהתנועה בו סולקה. זאת הייתה שיחת היום בשוק, ומכל פינה נשמעו ויכוחים ערים על צדקת היוזמה החדשה.
אחד המתנגדים למהלך הוא צדיק רפאל, דור שני במעדנייה הוותיקה "חיים רפאל" שנמצאת כאן מאז 1958. "אני הבעתי את דעתי בעירייה", סיפר אתמול. "הבטיחו לי שיהיה פה יותר טוב - ואני לא רוצה יותר טוב. היה לי מספיק טוב גם קודם". האם הקופה של המעדנייה כבר מרגישה שינוי לכאן או לכאן? "אלו השעות הראשונות לסגירת הרחוב, ובאמצע שבוע אי אפשר לדעת מה ההשפעה", השיב. "שני לקוחות טובים משנים את הקופה. אולי נופתע לטובה, אני לא יודע".
למה סגירת מקטע הרחוב למכוניות תפגע בעסק שלך?
"יהיה קשה לאנשים, שהם בפוטנציאל הקונים שלי, להגיע אלי. איך יגיעו? יחנו ברחוב סלמה או בשדרות רוטשילד ויבואו ברגל? איפה יחנו? הסגירה הזו ביטלה לנו 50 חניות".
מרדכי ידידיה, מבעלי העסק המשפחתי הוותיק "פיצוחי קליפורניה", טען שהוא כבר מרגיש פגיעה בפדיון: "שתיים מתוך עשר מכוניות שהיו נכנסות לרחוב היו עוצרות, והנהגים היו נכנסים וקונים. עכשיו המכוניות לא נכנסות, והנה העבודה ירדה - ירידה של לפחות 50% בקונים".
הבעתם את החשש בפני העירייה?
"העירייה זה כוח גדול, אנחנו כוח קטן. העירייה כל הזמן אומרת 'אנחנו נשתף אתכם פעולה', אבל גם כשזימנו אותנו לפגישה בפעם הראשונה היה ברור שהם באים עם דעות מוכנות ומוצקות".
עדנה ודפנה, קונות קבועות בשוק שמגיעות מחוץ לשכונה, מברכות על המהלך ולא מבינות את הבסיס לחשש. "זה שינוי חיובי מאוד ואנחנו בעד", הן מדגישות.
הסוחרים חוששים שקונים שלא מתגוררים באזור יימנעו מלהגיע, כי צמצמו את מספר החניות.
"מה פתאום", צוחקת עדנה. "לא הייתה פה חניה בלאו הכי".
מגיעה להם חניה או לא?
אפשר להבין את הביקורת של הסוחרים, שיצטרכו להתאמץ יותר בתהליך הפריקה והטעינה של הסחורה לחנויות שלהם ברחוב. טיעון ביטול החניות מוצדק פחות, כך נדמה, בהתחשב בכך שהוא היה פריבילגיה של הסוחרים לספח לבית העסק שלהם את החניה הציבורית הצמודה, לתועלתם, עד שהם מגיפים את התריסים אחר הצהריים.
מנקודת המבט של הסוחרים, אפשר לראות זאת אחרת. "עכשיו האוויר נקי. אין רעש של מכוניות ואין צפצופים", אמר יוסי חודרה מ"בורקס אמא בלוינסקי", "אבל יש בעיה אחת קטנה - אין חניות. אני צריך להביא סחורה מבחוץ ואין לי איפה לעצור ולהוריד סחורה. כל הדיירים פה מחנים את הרכבים שלהם ולא מזיזים אותם כל היום, נוסעים בקורקינט ואז אנחנו תקועים. אלו החניות של העסקים שהיו פה. כל עסק יש לו חניה קבועה".
אז הייתם בעד או נגד הפיכת השוק למדרחוב?
"אני בעד, אבל אבא שלי מהדור של פעם, לא אוהב שינויים. אנחנו מנסים לשכנע אותו שיהיה טוב. ביום חמישי כבר נדע אם יש שינוי. היום לא היה שינוי במכירות".
מי ש"נחשד" על ידי הסוחרים המתנגדים כאחד ממובילי הרעיון הוא איתן לוי, דור שלישי למעדניית "יום טוב" שפועלת כאן מאז 1969. "אנחנו בעד", הוא מודה באשמה. "עבדנו על זה שנים כדי שיהיה פה מדרחוב. לא מדובר רק ביוזמה של העירייה, זה הגיע מאיתנו הרבה לפני. אני לא יודע איך זה ישפיע, אבל כבר נעים פה - אנשים יותר רגועים ואין את הצפירות המגעילות האלה וריבים על חניה".
סגירת הכביש היא גם פוטנציאל להתרחבות של העסק. אתם מתכננים להתרחב?
"העירייה מאפשרת רק למי שמוגדר כמזנון או מסעדה להוציא שולחנות החוצה. בעלי החנויות קיבלו אפשרות לצאת עם הסחורה 40 סנטימטרים נוספים".
הניסוי יעמוד למבחנו האמיתי ביום שישי הקרוב, כאשר אלפי מבקרים יגדשו את הרחוב, מן הסתם במספרים גדולים יותר בגלל הסקרנות לבחון את השינוי וליהנות מקניות במדרחוב ללא עשן וצופרים. העירייה תצטרך לאכוף את סגירת הכביש, כך שלא ייתפס במהירות על ידי דוכנים ניידים או מופעים ואטרקציות, ששוב יעיקו על המעבר החופשי ברחוב.
הכשרת לבבות לרחוב הולכי רגל ארוך יותר
יונתן לבנדיגר, אדריכל ומתכנן ערים שמתגורר בשכונה והיה פעיל במאבקי תושבים, חושב שהסגירה היא יותר מניסוי: "זאת הכשרת לבבות לעתיד האורבני שתייצר הרכבת הקלה העילית. הקו הסגול אמור לעבור בלוינסקי, בין העלייה לצ'לנוב, ולייצר רחוב הולכי רגל לאורך מאות מטרים מצ'לנוב ועד רח' השוק. בשביל שפיילוט כזה יצליח, צריך לבחון מה המענה שניתן לכל המשתמשים: הסוחרים שזקוקים לפתרונות פריקה, הדיירים שרוצים לכל הפחות לעבור דירה פעם בכמה שנים ולאפשר למשאית של מובילים להעביר אותם, וגם לבעלי רכבים שרוצים לצאת להיכנס ברכב לשכונה. הפיילוט צריך להיות גמיש כדי לשרוד".
עוד שינוי מוטורי שצריך להיבחן, לדברי לבנדיגר, הוא הסדרי התנועה ברחובות החד סטריים של פלורנטין. "עד היום, המקטע של לוינסקי בין נחלת בנימין לרחוב העלייה היה קריטי לתנועה שיוצאת מהשכונה; כעת צריך לבחון מחדש את הסטריות של הרחובות, כדי להתגבר על סגירה של שני מקטעים שמתקיימים היום: לוינסקי בין השוק לרחוב העלייה, וגם וולפסון בין צ'לנוב לעלייה".
המדרחוב המצליח ביותר בתל אביב נמצא ברחוב נחלת בנימין, בקטע שבין כיכר מגן דוד לרחוב גרוזנברג. ב-1986 נסגר המקטע הסואן, שהיה מזוהה עם חנויות בדים, למכוניות (לא לחלוטין), והוקם בו מדרחוב בתכנון האדריכל סעדיה מנדל, שהפך לשוק אומנים תוסס פעמיים בשבוע. כעבור 10 שנים נחנך מדרחוב נווה שאנן בתחנה המרכזית הישנה (זה היה "רחוב הנעליים" הוותיק של העיר), ולא נרשמה שם הצלחה של ממש במשיכת מבקרים לאזור הידוע לשמצה, אם כי הוא ממשיך לפעול ככזה.
היו גם תקופות שבהן נסגר רחוב דיזנגוף בשבתות, בקטע שבין כיכר צינה לשדרות בן גוריון, בהצלחה שנויה במחלוקת. וגם בשדרות רוטשילד התקיים ב-2012 פיילוט מדרחוב בסופי שבוע, אך הוא כשל אחרי ארבעה חודשים בלבד.
יונתן לבנדיגר, גם הפיילוט של מדרחוב ברחוב שינקין, שבוצע בקיץ האחרון, נגמר אחרי ארבעה שבועות בלבד. זה יעבוד הפעם?
"יש הבדל בתפקיד התנועתי של שינקין לעומת רוטשילד ולעומת לוינסקי. אני מתאר לעצמי שבשעת שיא-בוקר, שבה תושבי פלורנטין יוצאים היום ברכב מהשכונה, המקטע שנסגר הוא היחיד שמוביל להמשך המזרחי של לוינסקי ולהתחברות לנתיבי איילון ולמזרח העיר. אם תהיה התרעמות מצד התושבים, אפשר להגביל את החסימה לשעות מסוימות - נגיד אחרי 9:30 בבוקר - כדי לאפשר שער יציאה למתגוררים בשכונה. מיקום של ריהוט רחוב באופן קבוע מראה שהוחלט לא לעשות פתיחה בשעות הבוקר. אבל זה שינוי שהעירייה תוכל לבחון, אם יהיה צורך".
העירייה שוקלת להוסיף עוד מדרחובים
מהעירייה נמסר: "הפיכת רחוב לוינסקי למדרחוב מבוצעת כפיילוט לשנה לקראת תחילת העבודות על הקו הסגול והירוק באזור, הצפויות להתחיל בעוד כמה חודשים. המהלך מתקיים בשיתוף עם בעלי העסקים ויידוע התושבים, במטרה לשמר את אופיו של הרחוב כמתחם שוקק ועליז ועל מנת לסייע לעסקים ככל הניתן.
"אין כל בסיס לטענה שהבקשות של הסוחרים לא התקבלו, וכאמור, טרם השינוי התקיימו מפגשים עם הסוחרים וכל בקשותיהם התקבלו לרבות: ביצוע שינויים בהסדרי הפריקה והטעינה ברחובות החוצים – מרחביה, נחלת בנימין, זבולון והחלוצים. נתיב התחבורה הציבורית בדרך יפו לכיוון מזרח בוטל ונפתח לנסיעת כלל כלי הרכב. בוטלו 33 מקומות חניה בלבד, וחניוני אחוזת החוף כמו חניון ליבר וחניון החשמל הוצגו לבעלי העסקים לרווחת המבקרים בשוק. כרגע לא מתוכנן להתקין ריהוט קבוע במדרחוב, מעבר לריהוט הרחוב שכבר הוצב - שולחנות וכסאות מתכת".
"מהלך זה משתלב במדיניות העירייה לעודד הליכה רגלית ולהגדיל את המרחב הציבורי בעבור הולכי הרגל ורוכבי האופניים על חשבון הרכבים הפרטיים. בחודשים הקרובים צפויה העירייה לבחון הוספת מדרחובים ומרחבים מוטים להליכה ברגל ברחובות נוספים בעיר".
קדחת הנדל''ן של פלורנטין: השכונה הייחודית תהפוך לפרבר שינה?
