ההחלטה לשכור את גלריה ''ספירל'', אחת הגלריות המוכרות ומרכזיות בטוקיו, היתה הימור. זה גם לא היה הימור זול – אבל הוא השתלם. אלפי מבקרים באו לתערוכה הישראלית בפסטיבל האמנות והעיצוב של טוקיו, ובסיומו היא אף גרפה את פרס התערוכה המובילה, מתוך יותר ממאה תערוכות משתתפות. בעיר שנחשבת לשפיץ של עיצוב עכשווי – כה רחוקה מירושלים, שמקושרת יותר עם עולם עתיק ופוליטיקה מעיקה – זה משהו להתגאות בו.
במרכז הגלריה הספירלית הועמדו שלוש עבודות, בשלושה רבדים שונים. מהתקרה ירד ''גורן'', מיצב החיטה של גיא משעלי ונתי טונקלרוט. תחתיו הוצבו ''גנים פרטיים קטנים'' של עידן סידי וגל שריר – עמודים לבנים, מלבניים ואטומים למראה, עד שמתקרבים לעיניות ההצצה שחושפות את תוכם, עולמות זעירים וססגוניים, המבוססים כל אחד על פרח ארץ-ישראלי אחר. העמודים הלבנים בוססו בחמישה טונות של מלח לבן, שממנו כרו מיכל אביתר וכרמל בר-אשר דגים, ירקות ותבלינים, שנקנו בשוק המקומי, שומרו במלח והוגשו במסגרת פרפורמנס למבקרים. האינטראקטיביות והחיבור בין שלוש העבודות יצר מוקד עניין, שמשך אליו הרבה תשומת לב וסיקור תקשורתי.
תחילתה של ההרפתקה לפני פחות מחמישה חודשים, בשבוע העיצוב האחרון בירושלים, שהתחולל, כמדי שנה, בבית הנסן. התמה המרכזית היתה ''מזרח'', ומעצבים אורחים הוזמנו ממדינות כמו סין, טאייוואן, הודו ויפן. למשלחת היפנית הצטרף מנכ''ל Designart Tokyo. הוא התרשם עד כדי כך שהזמין את שבוע העיצוב ירושלים להשתתף בפסטיבל השנתי בטוקיו ולייצג את ישראל, שהוכרזה כמדינה האורחת המרכזית.
כל העבודות שהוצגו עכשיו בטוקיו נבחרו מתוך העבודות שהוצגו בירושלים בשנתיים האחרונות, והכותרת שנבחרה לתערוכה היא ''גן עדן''. רן וולף, מנהל שבוע העיצוב בבית הנסן, מסביר: ''רצינו לגעת בניגודים שמשקפים את ירושלים, במפגשים והמתחים שמאפיינים אותנו, בין טבע, תרבות, טכנולוגיה ומיתוסים. כל הקונפליקטים האלה מספרים גם סיפור בינלאומי".
העבודה הראשונה שבה פגשו מבקרי התערוכה מדגימה היטב את הרעיון: "החוט המקשר" של המעצב אמיר צובל והאלגוריתמאי איתי בלומנטל היא עיבוד של צילומי דיוקן לקוד שמאפשר לשחזר את הדיוקנאות בחוט שנמתח בין מסמרים על חישוק עץ, בעזרת מכונת CNC. בירושלים היו אלה דיוקנאותיהם של עובדי בית הנסן הערבים; בטוקיו נבחרו דמויות חדשות – כולן של אנשים שעוסקים בגינון ובעבודה עם הטבע, ירושלמים ויפנים.
יחד עם המנהלת האמנותית ענת ספרן והאוצר טל ארז, בחר וולף להבליט את שיתופי הפעולה שמזמין ויוצר שבוע העיצוב בירושלים, כמו העבודות שנוצרו במסגרת פרויקט ''השדכן'', שציוות יוצרים ממערב וממזרח ירושלים לעבודה משותפת, שהניבה פירות חדשים ומפתיעים (למשל, רהיטי במבוק לילדים. או מפיצי ריח ממטאטאים). בסך הכל נבחרו להציג ולנסוע כ-20 מעצבים, רובם צעירים, ישראלים ו-2 פלסטינים.
המבקרים פסעו בין העבודות על שביל עץ, שהוביל למרכז הגלריה. המסע הגיע לשיאו במפגש עם שני סמלים ישראליים בסיסיים: החיטה (המסמלת, לדברי וולף, את החיים), המלח כסמל למוות, ולבסוף הגנים הנסתרים, כסמל לגן עדן ''שנמצא בדימיון", מסביר וולף. ''הכניסה אל הגנים אסורה – אפשר רק לצפות עליהם מבחוץ''. שלושת הפרויקטים האלה נבנו בטוקיו. ''היו לנו 56 שעות מרגע שנחתנו ועד פתיחת התערוכה. עבדנו סביב השעון, ללא שינה''.
דפדפו בין התמונות והציצו אל תוך הגנים הנסתרים:
שני מעצבי התערוכה, נטליה סאנץ לווינה וד"ר טאקשי ימאמורה, הם אדריכלים שמתמחים בעיצוב תערוכות, ראשי המעבדה לאדריכלות באוניברסיטת Waseda טוקיו. השניים תכננו את שביל העץ, ''שהיה הברקה כי הוא הפך את מסלול התערוכה לברור מאוד", מתאר וולף. הם נרתמו לפרויקט בהתנדבות, במסגרת שיתוף פעולה עם האוניברסיטה, שאותו רקם אריה רוזן, נספח התרבות בשגרירות ישראל בטוקיו.
שיאו של האירוע היה ערב הנעילה של הפסטיבל, שהתקיים ב''ספירל'' וכלל הופעה של דקלה. לצד רוזן עבדה סיוון נקמורה, כפר סבאית במקור, שנישאה ליפני, מתגוררת בטוקיו ב-20 השנים האחרונות והיא הבעלים של חברת פרסום והפקות גדולה בשם SivanS.
דקלה מופיעה במרכז הספירלה, בערב הנעילה של Designart Tokyo:
לפני שלושה ימים חזרו לארץ, מסוחררים, אנשי המשלחת הישראלית. "מיקמנו את עצמנו במקום גבוה, במקום שבו אנחנו רוצים לראות את עצמנו", מסכם וולף.
למה לדעתך זכיתם בפרס התערוכה הטובה ביותר?
"התצוגה היתה מאוד מרגשת. מפגש בין אנשים ותרבויות, סיפורים אנושיים. התהליך שאדם עבר במסלול, עד שהוא נפתח למרכז של הספירלה – זה עבד יפה וחיבר אותנו חזק לתמה של הפסטיבל השנה, שהייתה 'רגשות'.
''בנוסף, רוב התערוכות היו קטנות ומפוזרות. אנחנו אמרנו – אם כבר אנחנו נוסעים עד טוקיו ומגייסים תורמים ומתנדבים, ניקח את הגלריה הכי טובה. ולבסוף, הצגנו עבודות שנוצרו במיוחד לשבוע העיצוב בירושלים, לא עוד קולקציה שמסתובבת בעולם. והאנרגיה הזו, של המעצבים ושל כל הצוות, מורגשת. יש לה השפעה גדולה''.
כנסייה פתוחה לשמיים
זה לא הכל: מחר (ראשון) ייחנך בטוקיו מיצב אחר עליו עבדו במשך שהותם, לקראת האולימפיאדה הקרבה. אין לו קשר ל- Designart Tokyo, אך גם הוא בעיצובם של משתתפים משבוע העיצוב בירושלים.
האדריכלים לילך שטיאט ודניאל זרחי, יחד עם המוזיקאי עמנואל ויצטום וצלם הווידאו איתן ויתקון, תכננו מרחב פתוח במרכזה של שכונת מגורים: 140 עמודים אלגנטיים, שעוצבו כמעין כיפה, מקיפים עץ וספסל, משדרים את קולותיה של ירושלים ויוצרים תחושה השואפת לנשגב. על כל עמוד יש QR שאותו אפשר לסרוק, והוא שולח את המבקר לנקודה מסוימת בירושלים. כאן תוכלו לראות את כולן.
