אנדריאה שוורץ על הפרידה מבן ארצי: 'המסע שלנו ביחד פשוט נגמר'

השחקנית מספרת לראשונה על הפרידה מבעלה, הזמר בן ארצי, ועל ההצגה שבה היא נכנסת לנעליה של ג'וליה רוברטס, ומה החם, שלמה ארצי, מרגיש לגבי כל זה

אנדריאה שוורץ. "הפרידה הזאת הפתיעה גם אותי בסופו של דבר. חשבתי שלי זה לא יקרה" (צילום: טל שחר)
אנדריאה שוורץ. "הפרידה הזאת הפתיעה גם אותי בסופו של דבר. חשבתי שלי זה לא יקרה" (צילום: טל שחר)

לפני כחודשיים עזבה השחקנית אנדריאה שוורץ את ביתה שבשכונת צהלה בתל־אביב, ועברה עם שני ילדיה הקטנים לבית אחר באותה שכונה. בכך באו לסיומן שבע שנות הנישואים שלה לזמר והנסיך בן ארצי, בנו של שלמה ארצי, שברובן היו מאושרות, היא אומרת, עד לרגע שכבר לא.

 

כשאנחנו נפגשות בבית הקפה הסמוך לביתה החדש, שום דבר מהסערה שעוברת על חייה בימים אלה לא ניכר בה. היא חייכנית ונינוחה, ומנופפת לשלום לכמה ממכריה שיושבים בשולחנות סמוכים. "ימים לא קלים, זה נכון, הכל עדיין כל כך טרי, ולמרות שזה לא קרה ביום אחד אלא אחרי תהליך ארוך של ניסיונות, אני עוד לא מעכלת", היא אומרת. "אני עצובה מאוד, אבל בסדר. זה לא פשוט, אבל אני מאמינה שזה ילך ויסתדר".

 

מה קרה?

"המסע שלנו ביחד פשוט נגמר, אין פה איזה סיפור דרמטי מעבר למיצוי הקשר. זה קורה לכולם. יש כאלה שנפרדים, יש כאלה שנשארים וחיים עם הקושי ויש כאלה שמצליחים להתגבר על הקושי. אנחנו פשוט בחרנו באופציה הראשונה. אני לא מרגישה שיש לנו סיפור יוצא דופן. אנחנו 'ישראל ישראלי' של הפרידות, סיפור הכי רגיל".

 

אבל נאמר כבר שכל המשפחות המאושרות נראות אותו דבר, בעוד המשפחות האומללות - אומללות כל אחת בדרכה.

"נכון שכל סיפור של פרידה הוא שונה, אבל בסוף מדובר בסיפור שכיח, אנחנו לא מיוחדים. אחרי עשר שנים ביחד, סטטיסטית, היה צפוי שיקרה משהו כזה. בשכבת הגיל שלי אני מרגישה את זה סביבי נורא חזק".

 

משבר גיל 40?

"יש בזה משהו. מגיעים לנקודה שבה רוצים לבדוק אם יש לחיים עוד משהו להציע או שזהו, רק זה".

 

עם בן ארצי. "יש רגעים שאני אומרת לעצמי: 'לא הצלחת להחזיק את המשפחה'" (צילום: מתוך האינסטגרם של andreeash@)
    עם בן ארצי. "יש רגעים שאני אומרת לעצמי: 'לא הצלחת להחזיק את המשפחה'"(צילום: מתוך האינסטגרם של andreeash@)

     

    למה ויתרתם?

    "אני לא מרגישה שוויתרנו, אני מרגישה שנלחמנו, אבל לא בכל המלחמות מנצחים. הפרידה הזאת הפתיעה גם אותי בסופו של דבר. חשבתי שלי זה לא יקרה".

     

    איך הקשר ביניכם עכשיו?

    "בגלל שיש ילדים באמצע אנחנו משכילים לשמור על קשר טוב. אני חושבת שאנחנו הורים מעולים. אומרים שצריך לדעת ממי להיפרד, ואני חושבת שבמקרה הזה הייתי סופר־חכמה, ושגם בן יגיד את זה עליי".

    "בגלל שיש ילדים באמצע אנחנו משכילים לשמור על קשר טוב. אני חושבת שאנחנו הורים מעולים. אומרים שצריך לדעת ממי להיפרד, ואני חושבת שבמקרה הזה הייתי סופר־חכמה"

     

    למה את עזבת את הבית ולא הוא?

    "כי גרנו בבית של המשפחה של בן, אז ברור שהוא זה שנשאר בו. אין פה דרמה".

     

    והילדים?

    "משמורת משותפת. אני גרה דקה מהבית הקודם".

     

    איך סיפרתם להם?

    "הקפדנו להסביר להם ששום דבר לא השתנה חוץ מהפורמט של אמא, אבא וילדים. אמרנו להם שיש כל מיני סוגי משפחות, ואחד הסוגים הוא שאמא ואבא גרים בבתים נפרדים. הם עטופים בהמון אהבה, וברגע שבסיס האהבה לא מתערער הילדים מתרגלים לשינויים נורא מהר. הם הסתגלו למצב החדש יותר מהר ממני. הילדים שלנו מדהימים וקיבלו את זה ממש בסדר".

     

    איך חמיך, שלמה ארצי, קיבל את הבשורה?

    "בצער, כמו כל אבא דואג. מה שלא יהיה - תמיד נהיה משפחה, ושלמה תמיד יישאר סבא של הילדים שלי. זה נורא טרי אז קשה לדבר על איך ייראה הקשר בעתיד, אבל אני חושבת שהמשפחה של בן תמיד תהיה המשפחה שלי".

     

    עם הבנים לני וגידי. "הם הסתגלו למצב החדש יותר מהר ממני" (צילום: מתוך האינסטגרם של andreeash@)
      עם הבנים לני וגידי. "הם הסתגלו למצב החדש יותר מהר ממני"(צילום: מתוך האינסטגרם של andreeash@)

       

      לחכות שתתקשרי?

      סיפור האהבה בין אנדריאה שוורץ (39) ובן ארצי (42) התחיל מגבר קודח משפעת ששכב על הספה בסלון, והתאהב בדוגמנית מפרסומת לתרסיס אף. יש יותר רומנטי מזה? אבל מפה זה רק משתפר: ארצי הצליח להזיז את עצמו מהמיטה רק כדי לחפש בגוגל "דוגמנית, תרסיס אף", לא מצא כלום ועבר הלאה בידיעה שאהובתו אבדה לו לנצח. כמה ימים אחרי הוא התאושש וקפץ לבר באזור תיאטרון הבימה, ושם היא פתאום עמדה מולו במלוא הדרה.

       

      ארצי נדהם ושאל אם היא הבחורה מהפרסומת, היא ענתה שכן. התחילו לדבר, ולפני שהלך הוא נתן לה את הטלפון שלו. אחרי כמה ימים של ציפייה הוא השיג את הטלפון שלה וסימס: "לחכות שתתקשרי או לחזר אחרייך?" היא חשבה שזה המשפט הכי רומנטי ששמעה בחייה, ונענתה לחיזוריו. שלוש שנים אחרי הערב ההוא הם נישאו ביפו, בנוכחות 200 אורחים, כשהיא עם בטן של חודש רביעי.

      על הנישואים לבן: "סבא שלי מאוד התרגש, מהמקום של העולה החדש שהנכדה שלו פתאום מתחתנת עם משפחת ארצי, שהיא סמל הישראליות. מבחינתו הוא קיבל חותמת: התקבלת!"

       

      בהמשך נולדו הילדים, לני (שש וחצי) וגידי (שלוש וחצי). לני כבר שובר את הרשת עם סרטוני אינסטגרם שמעידים שהתפוח לא נפל רחוק מהעץ. "הוא דומה מאוד לבן, הוא לגמרי לא רואה אף אחד ממטר במשפחה מבחינת כישרון", מאשרת שוורץ. "כל אחד אומר את זה על הילד שלו, אבל אני חושבת שלני הוא באמת כישרון מיוחד".

       

      ידעת לאיזו משפחה את נכנסת?

      "ידעתי מי זה בן מההתחלה, הוא כבר היה זמר מפורסם, אבל אני לא בן אדם שנלחץ מהדברים האלה, כי בסוף כולנו אנשים. החברות שלי התלהבו יותר ממני, וסבא שלי בכלל. הוא מאוד התרגש. זה ריגש אותו במקום הכי פשוט של המהגר העולה החדש מנתניה, שהנכדה שלו פתאום מתחתנת עם משפחת ארצי, שהיא סמל הישראליות".

       

      הוא ידע מי זה שלמה ארצי?

      "בטח, מי לא יודע מי זה שלמה ארצי? מבחינתו הוא קיבל חותמת: התקבלת!"

       

      כמה זה עוזר לקריירה להשתדך למשפחה כזו?

      "אין לי בעיה עם עזרה, אבל זה לא עזר לי בכלל, אולי אפילו להפך".

       

      איך להפך? לפני תשע שנים התקבלת לתיאטרון הקאמרי, שניהל אז נעם סמל, הדוד של בעלך.

      "הכניסה שלי לקאמרי לא הייתה קשורה לנעם. הבמאי אודי בן־משה, שלימד אותי בבית הספר למשחק של יורם לוינשטיין, הזמין אותי לאודישן. בהתחלה באמת היה איזה חשש ממה יגידו, אבל די מהר ירדתי מזה. הרי מי שחושב שהתקבלתי לשם בגלל קשרים משפחתיים, ימשיך לחשוב ככה - לא משנה מה אגיד, אבל מי שיודע איך הדברים עובדים לא באמת מאמין לזה, כי בסוף חובת ההוכחה היא עליי. לא פשוט להתנהל מול מנכ"ל שהוא דוד, למשל כשצריך לדבר על כסף או על תפקידים. לא נעים, הוא הדוד של בן, ואני בן אדם כזה - השם השני שלי זה לא נעים לי".

       

      שלמה ארצי. "תמיד יישאר סבא של הילדים שלי" (צילום: יגל בר קמא)
        שלמה ארצי. "תמיד יישאר סבא של הילדים שלי"(צילום: יגל בר קמא)

         

        בחורה תלושה מנתניה

        שוורץ נולדה בעיר יאש ברומניה, ובגיל ארבע וחצי עלתה עם הוריה היישר למרכז קליטה בנתניה. "עוד לפני שעלינו היה ברור לאמא שלי שהיא רוצה לגור ליד הים. היא הסתכלה על המפה והשם 'בת־ים' מצא חן בעיניה, נשמע לה מאוד רומנטי. כשעלינו היא ביקשה לגור בבת־ים, אבל לא היה שם מקום באולפן, אז שלחו אותנו לנתניה. סיפור חיי הוא שאני עולה חדשה".

         

        רצו להחליף לך את השם?

        "אני בעצמי רציתי, כי השם אנדריאה מאוד הפריע לי, ממש שם עליי חותמת של עולה חדשה. החלטתי שבגיל 16, כשאקבל תעודת זהות, אחליף את השם לעדי, אבל כשהגעתי לגיל 16 כבר התאהבתי באנדריאה, והוא נשאר".

        "השם אנדריאה מאוד הפריע לי, ממש שם עליי חותמת של עולה חדשה. החלטתי שבגיל 16, כשאקבל תעודת זהות, אחליף את השם לעדי, אבל כשהגעתי לגיל 16 כבר התאהבתי באנדריאה, והוא נשאר"

         

        איך הייתה הקליטה שלכם בנתניה?

        "לא פשוטה. ההורים שלי נשארו הרבה שנים מהגרים בנשמתם, בעוד אני אחרי שנה וחצי נכנסתי לכיתה א' וכבר הייתי כמו כולם. להם היה הרבה יותר קשה, הם היו עסוקים בהישרדות. ההורים שלהם עוד נשארו שם כמה שנים אחרינו והיינו כאן לגמרי לבד. אני זוכרת שהייתי ימים שלמים לבד בבית, מחכה להם. שניהם היו מהנדסים אבל עסקו בכל מיני עבודות מזדמנות, עד שאמא שלי מצאה עבודה כמהנדסת מיזוג אוויר בחיפה, והייתה מגיעה מאוד מאוחר הביתה. לאבא שלי לקח הרבה יותר זמן למצוא עבודה במקצוע שלו. הייתי המון לבד והייתי ילדה מאוד עצמאית".

         

        ילדה עצובה?

        "אני לא זוכרת עצבות או בדידות, אבל אהבתי לחלום בהקיץ. ילדה קטנה שיושבת לבד בבית ובוהה. הדמיון שלי היה מאוד מפותח. אולי מזה הגיע כל הקטע של המשחק".

         

        מתי החלטת שאת רוצה להיות שחקנית?

        "בכלל לא חשבתי להיות שחקנית. זה גם לא משהו שדיברו עליו בבית, העולם הזה היה זר לנו. לא ידעתי שיש מקצוע כזה בכלל. בגיל תשע התארחתי בתוכנית הטלוויזיה 'תוסס' עם אקי אבני. הייתה שם פינת גרפולוגיה, וביקשו מילדים לשלוח מכתבים ולהתארח בתוכנית כדי שיפענחו להם את כתב היד. שלחתי והוזמנתי לתוכנית. הגרפולוגית שאלה אותי מה אני רוצה לעשות כשאהיה גדולה, ואמרתי 'שחקנית'. אין לי מושג מאיפה הבאתי את זה. היא אמרה לי: 'זה מדהים שאת אומרת את זה, כי זה נורא מתאים לך, לפי כתב היד רואים שיש בך כמה דמויות, את ד"ר ג'קיל ומיסטר הייד'. רציתי שיהיה לי כתב יפה, אז חיקיתי את הכתב של המזכירה של אמא שלי. זה לא באמת היה כתב היד שלי".

         

        רוצה לטרוף את העולם (צילום: טל שחר)
          רוצה לטרוף את העולם(צילום: טל שחר)

           

          אחרי הצבא היא רצתה להתקבל לבית הספר למשחק בית צבי, אפילו מילאה את טופסי ההרשמה, אבל לא הגישה אותם, כי לא ידעה לענות על השאלה אילו מונולוגים היא בוחרת לעשות בבחינות. "לא ידעתי מה זה מונולוגים, מעולם לא ראיתי תיאטרון", היא צוחקת. במקום זה עשתה שלוש פעמים פסיכומטרי, שיפרה בגרויות והלכה ללמוד פסיכולוגיה באוניברסיטה. בסוף השנה הראשונה הבינה שעשתה טעות, ונרשמה לבית הספר למשחק של יורם לוינשטיין, שם למדה באותה כיתה עם נלי תגר ועוז זהבי.

           

          "כשאמרתי להורים שאני הולכת ללמוד משחק, הם היו בשוק, כי לא תגידי שהייתי בחוג תיאטרון או כיכבתי בטקסי בית הספר. הם היו מאוד מופתעים. לא יודעת מה עבר לי בראש ומאיפה האומץ. הייתי בסך הכל בחורה תלושה מנתניה, שלא מכירה אף אחד בעולם של המשחק. כאילו, מי את חושבת שאת? אני זוכרת שהייתי גאה בעצמי, אמרתי לעצמי: 'וואלה, איזו בחורה אמיצה את'. שיחקתי אותה. גם הרגשתי ממש טוב שם, הייתי טובה. למדתי עם נלי תגר, שמאז היא אחת החברות הכי טובות שלי".

          "אם את רוצה לשרוד במקצוע הזה, את חייבת לשמוע 'לא', אחרת כדאי שתחליפי מקצוע. היו לנו במחזור שחקנים סופר־מוכשרים שלא שרדו, כי לא היו יכולים לסבול את הדחייה"

           

          היה קשה כשהיא פתאום פרצה עם "אפס ביחסי אנוש", ולך זה לקח קצת יותר זמן?

          "לא קשה, הייתה קנאה טובה. היה ברור לכולם שנלי כוכבת, מאוד פרגנתי לה על הסרט ועל כל מה שהיא עשתה אחריו. לכל אחת מאיתנו יש את המקום שלה, זה לא שאם היא מצליחה אז אני לא אצליח. אני עובדת כבר יותר מעשר שנים בתיאטרון ואני מרוצה. ברור לי שאין כוכבות בלי טלוויזיה וקולנוע. לצערי, אין הרבה שחקנים שעושים רק תיאטרון שהפכו לכוכבים, יש רק איתי טיראן אחד. אני משתדלת לא להתעסק בזה כי זה סתם מחרפן אותי, אבל אני לא אמות עצובה אם זה לא יקרה".

           

          את הולכת לאודישנים?

          "ברור, ואני מאמינה שיום אחד אני אשמע 'כן', לכל דבר יש את הזמן שלו".

           

          לא מייאש לשמוע כל כך הרבה "לא"?

          "אם את רוצה לשרוד במקצוע הזה, את חייבת לשמוע 'לא', אחרת כדאי שתחליפי מקצוע. היו לנו במחזור שחקנים סופר־מוכשרים שלא שרדו, כי לא היו יכולים לסבול את הדחייה. אז יש לי פה ושם רגעים קטנים של ייאוש, אני לא אכחיש, אבל אז אני אומרת לעצמי שהיה לי ממש מזל שמהרגע שיצאתי מבית הספר למשחק אני עובדת במקצוע".

           

          להיפרד אל הלבד

          שוורץ משחקת כבר תשע שנים בתיאטרון הקאמרי. בין היתר השתתפה בהצגות "רומיאו ואמא", "האחרים", "טרור", "ציד המכשפות", "עמודי החברה", "בעל למופת", "קומדיה של טעויות", "מעגל הגיר הקווקזי", "אורזי מזוודות" ו"אותלו". עכשיו היא מככבת בהצגה "קרוב יותר", המבוססת על המחזה מ־1997 שהפך לסרט הוליוודי מצליח. שוורץ מגלמת את אנה, התפקיד שגילמה בסרט ג'וליה רוברטס. אנה היא צלמת מצליחה, שמתאהבת בשניים: דן (עוז זהבי), סופר מתוסכל שמתפרנס מכתיבת הספדים ולארי (עמוס תמם), רופא עור מחוספס עם פנטזיות מלוכלכות. אנה ולארי מתאהבים ומתחתנים, אבל דן לא מניח לה, ובסופו של דבר מצליח לגרום לה לעזוב את לארי למענו. מכאן נמשך רצף בגידות וטוויסטים בעלילה.

           

          "עמוס הוא שחקן ענק ובן אדם נפלא וסופר־מקצוען, כיף איתו בטירוף. את עוז אני מכירה עוד מבית הספר למשחק ותמיד חשבתי עליו רק טובות, כי הוא בן אדם מדהים. זה מזל גדול לשחק בהצגה כל כך טובה עם שני פרטנרים כל כך שווים".

           

          הם ידעו מה את עוברת?

          "לא כל כך שיתפתי אותם במה שקורה איתי, מאוד שמרתי על זה. לא רציתי שזה יֵצא החוצה לפני שאנחנו מספרים לילדים ולמשפחה. פחדתי שמישהו יגלה את זה לפני שנספר להם".

           

          בהצגה "קרוב יותר" בתיאטרון הקאמרי. "ההצגה הזאת מאפשרת לי לא להדחיק" (צילום: רדי רובינשטיין)
            בהצגה "קרוב יותר" בתיאטרון הקאמרי. "ההצגה הזאת מאפשרת לי לא להדחיק"(צילום: רדי רובינשטיין)

             

            בהצגה את עוזבת את בעלך בשביל גבר אחר. גם פה יש צלע שלישית?

            "ממש לא. נראה לי שיותר קל כשיש צלע שלישית, להיפרד אל הלבד זה לא קל בכלל".

             

            לא קשה לך להיפרד ערב־ערב על הבמה כשזה מה שקורה לך במציאות?

            "לא קל לשחק פרידה כשאתה עובר פרידה, אבל יש מקרים שזה דווקא משחרר. מאוד תרפויטי לדבר על משהו שקורה לך בחיים באותו רגע ממש. גם בבית הספר למשחק עשיתי את המונולוג הזה, שבו אנה נפרדת מלארי. עשיתי אותו מצוין, אבל אין מה להשוות. מה הבנתי אז על הסצנה הזאת? אני בן אדם מדחיקן, וההצגה הזאת מאפשרת לי לא להדחיק, אלא להפך – לדבר על זה, לעבד את זה. גיליתי שזה עוזר גם בחיים שמחוץ לבמה".

            "לא קל לשחק פרידה כשאתה עובר פרידה, אבל יש מקרים שזה דווקא משחרר. מאוד תרפויטי לדבר על משהו שקורה לך בחיים באותו רגע ממש"

             

            איך סיפרת להורים שלך?

            "פשוט אמרתי להם. אין דרך לייפות את זה. זה לא דבר קל לשמוע, אבל הם רק רוצים שיהיה לי טוב. היה חשוב לי להבהיר להם שזה לא כישלון. יש רגעים שאני אומרת לעצמי: 'לא הצלחת להחזיק את המשפחה', וזה קשה, זה ממש קשה. אבל עשינו את זה כדי לקחת את המשפחה למקום יותר טוב".

             

            מה את מאחלת לעצמך לקראת החיים החדשים?

            "אני רוצה לטרוף את העולם, לטייל כמה שיותר בחו"ל, לא עשיתי את זה הרבה בחיים. אני רוצה לקבל תפקיד בסרט או בסדרת טלוויזיה, ואני רוצה להכיר מישהו שיהיה לי כיף איתו, שיֵדע למצוא איזונים בחיים וליהנות מכל העולמות. אני רוצה לשמוח. פשוט לשמוח".

             

            את מסוגלת בכלל לדמיין את עצמך עם מישהו אחר?

            "לא, זה עוד ממש מוקדם. אני מניחה שזה יקרה, אני לא אומרת 'בחיים לא', אבל כרגע אני ממש לא מסוגלת לחשוב על זה".

             

            הגליון החדש של לאשה - עכשיו בדוכנים (צילום:   עדו לביא, סטיילינג:  תמי ארד-ברקאי)
            הגליון החדש של לאשה - עכשיו בדוכנים (צילום: עדו לביא, סטיילינג: תמי ארד-ברקאי)
             
            הצג:
            אזהרה:
            פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד