אמא שלי הייתה מלכת היופי של ישראל (ואני בכלל דומה לאבא)

איך זה להיות הבנות של הנשים הכי יפות בארץ? לכבוד חגיגות ה-70 לתחרות מלכת היופי של ישראל, שלוש נסיכות למלכות בלתי נשכחות מספרות על החיים בצל הכתר

דנה וקסלר ספקטור, מלכת היופי לשנת 1981 ובתה ד"ר קורל ספקטור סרינג. "זה כיף שאמא שלך מלכה" (צילום: עמית שעל)
דנה וקסלר ספקטור, מלכת היופי לשנת 1981 ובתה ד"ר קורל ספקטור סרינג. "זה כיף שאמא שלך מלכה" (צילום: עמית שעל)
מירי גולדפרב דריקס, מלכת היופי לשנת 1991, ובנותיה לורי (מימין) ושלי. "גם אבא מוכר" (צילום: דנה קופל)
מירי גולדפרב דריקס, מלכת היופי לשנת 1991, ובנותיה לורי (מימין) ושלי. "גם אבא מוכר" (צילום: דנה קופל)
מושית ציפורין סגל, מלכת היופי לשנת 1970, עם בנותיה נטלי (מימין) וסיגלית. " לימדה אותנו ללכת כמו מלכות יופי" (צילום: אסף פרידמן)
מושית ציפורין סגל, מלכת היופי לשנת 1970, עם בנותיה נטלי (מימין) וסיגלית. " לימדה אותנו ללכת כמו מלכות יופי" (צילום: אסף פרידמן)
70 שנות יופי. לחצו Play לצפייה בסרטון

איך זה להיות הבנות של הנשים הכי יפות בישראל? לכבוד חגיגות ה-70 לתחרות מלכת היופי של ישראל, נסיכות מספרות על החיים בצל הכתר.

 

 

הרגשתי שאני נמצאת לצד מישהי יוצאת דופן

דנה וקסלר ספקטור (54) עם ד"ר קורל ספקטור סרינג (29)

 

"אנחנו שונות בכל מה שקשור לטיפוח. קורל לא מתאפרת" (צילום: עמית שעל)
    "אנחנו שונות בכל מה שקשור לטיפוח. קורל לא מתאפרת"(צילום: עמית שעל)

     

    דנה וקסלר מגבעתיים הוכתרה כמלכת יופי ב־1981, כשהיא בת 16 בלבד, ונחשבת עד היום לזוכה הצעירה ביותר בתחרות. בצה"ל שירתה כמנהלת לשכתו של אהוד ברק (אז ראש אגף המודיעין) וניהלה קריירת דוגמנות, עד שפרשה בגיל 23, עם נישואיה לאיש העסקים איציק ספקטור. לזוג, שמתגורר היום בתל־אביב, ארבעה ילדים: קורל (29), רופאה בצה"ל; שון (27), מהנדס; והתאומים (24): ניל, סטודנט למשפטים וממשל; ורומי, מעצבת אופנה, בעלת המותג "דה רוקוקו". במשך שנים רבות התנדבה וקסלר בכלבייה העירונית של תל-אביב. בשנתיים האחרונות היא עובדת לצד רומי במותג האופנה שלה.

    קורל: "אני זוכרת שכל הגברים נעצו בה מבטים. אני לא יודעת איך זה השפיע עליי, אבל אני מניחה שתמיד ידעתי שאני לא יפהפייה ברמות של אמא"

     

    קורל, מתי הבנת שאמא הייתה מלכת יופי?

    "מאז ומעולם. בכל פעם שהייתי מסתובבת עם אמא, אנשים היו מזהים אותה ומתלהבים. זה כיף שאמא שלך מלכה. גם היום, כשאנשים רואים את אמא ומציינים עד כמה היא יפה, אני תמיד שמחה לספר שהיא הייתה מלכת יופי. לפעמים אני מציינת את זה בלי קשר. זו דרך נהדרת לשבור את הקרח".

     

    הרגשת שיש ציפיות ממך? שאת צריכה ללכת בדרכי אמא?

    "כשהייתי נערה, בכל פעם שהייתי עם אמא, הרגשתי שאני נמצאת לצד מישהי יוצאת דופן. אני זוכרת שכל הגברים נעצו בה מבטים. אני לא יודעת איך זה השפיע עליי, אבל אני מניחה שתמיד ידעתי שאני לא יפהפייה ברמות של אמא. זה אף פעם לא הפריע לי, כי בבית עודדו את הדברים האחרים והטובים שבי. תמיד הרגשתי שאני ילדה מתוקה ומיוחדת בפני עצמי".

     

    מה לגבי קריירה באור הזרקורים?

    "בעוד שאף פעם לא חשבתי שאני יפה מספיק בשביל לדגמן, במשך הרבה שנים חלמתי להיות שחקנית וזמרת והופעתי גם ב'השכנים של צ'יץ''. אלא שדי מהר הבנתי שאין בזה הרבה עבודה ואת חיידק המשחק החליף חיידק הרפואה".

     

    דנה, רצית שאחת מבנותייך תלך בדרכייך?

    "לא הייתי אומרת שהיה לי חלום, אבל אני יכולה להגיד שכשרומי, הקטנה שלי, הייתה בת 17, הציעו לי לרשום אותה לתחרות מלכות היופי. הזכייה הייתה זכורה לי כחוויה טובה, לכן אמרתי לרומי: 'בואי נעשה היסטוריה, עוד אף פעם לא היו אמא ובת מלכות יופי. בואי נלך בשביל הכיף'. אבל היא מיד הטילה וטו. היא גם סירבה בתוקף כשהצעתי לה לנסות קריירת דוגמנות כי יש בזה כסף טוב במקום למלצר. מצחיק - עכשיו היא כן מצטלמת, אבל רק בגלל מותג האופנה שלה".

     

    דנה בטקס ההכתרה (צילום: שמואל יערי)
      דנה בטקס ההכתרה(צילום: שמואל יערי)
       

       

      קורל, במה את הכי דומה ושונה מאמא חיצונית?

      "לי יש עיניים חומות בעוד שלאמא ירוקות, אין לנו אותו אף. אבל לשמחתי, יש לנו בול את אותו מבנה גוף. היא אמנם גבוהה ממני ב־10 ס"מ, אבל הבטן, הרגליים והישבן בדיוק אותו דבר. ככל שהתבגרתי למדתי להעריך את זה - כי אני רואה עליה שזה נשמר טוב גם ככל שמתבגרים".

      קורל: "אני חושבת שבשתינו יש משהו טיפולי. אני רופאה בעוד שאמא חלמה להיות רופאה והתנדבה בכלבייה. שתינו צנועות יחסית עם רגליים על הקרקע"

       

      מה לגבי האופי?

      "אני חושבת שבשתינו יש משהו טיפולי. אני רופאה בעוד שאמא חלמה להיות רופאה והתנדבה בכלבייה. שתינו צנועות יחסית עם רגליים על הקרקע".

       

      ובמה אתן שונות?

      קול: "אני דייקנית יותר. לאמא לפעמים קשה לעמוד בלוח זמנים".

      דנה: "להגנתי ייאמר שיש לי ארבעה ילדים, וקשה מאוד לרצות את כולם".

      קורל: "ואז יוצא שאני קובעת איתה ומחכה עם התינוקת שלי באוטו, כי היא אומרת שהיא לא הספיקה לאכול".

      דנה: "אני חושבת שאני וקורל גם דומות מאוד במשפחתיות ובמסירות האמהית. בדיוק כמו שהיא משתדלת להיות עם בתה אריה בכל רגע נתון, גם אני הייתי ככה עם ילדיי. אנחנו שונות בכל מה שקשור לטיפוח החיצוני. קורל לא מתאפרת בכלל, בעוד שאני תמיד יוצאת מהבית מתוקתקת, ואם אני בלי לק אני מיד נכנסת לדרמה".

      קורל: "הדבר היחיד שאני שמה זה ג'ל לגבות. ואני באמת כמעט לא הולכת עם לק כי זה יורד ברגע שאני שוטפת כלים, והבנתי שלק ג'ל זה לא בריא".

       

      הוכתרה למלכה בגיל 16  (צילום: סמי בן גד)
        הוכתרה למלכה בגיל 16 (צילום: סמי בן גד)

         

        אתן החברות הכי טובות?

        קורל: "כן ולא. מצד אחד, אמא היא לגמרי חברה. אנחנו מבלות המון שעות ביחד והכי נהנות. מצד שני, יש גם אבא ואחים בסיפור, אז היחסים יותר מורכבים מיחסים עם חברה. אבל אני כן יודעת שאמא תמיד נמצאת שם בשבילי, והיא תמיד תהיה האדם הראשון שאספר לו על דברים גדולים שקורים בחיי".

         

        יש דברים קבועים שאתן אוהבות לעשות יחדיו?

        קורל: "כבר כמה שנים שאנחנו הולכות יחד לשיעורי יוגה".

        דנה: "למרות שעכשיו הבילוי הקבוע שלנו הוא ללכת עם הנכדה אריה לג'ימבורי".

         

        זה לא הגיל, זה העגיל

        מירי גולדפרב דריקס (49) עם בנותיה שלי (21) ולורי (16)

         

        לורי ושלי עם תמונת ההכתרה של האם מירי  (צילום: דנה קופל)
          לורי ושלי עם תמונת ההכתרה של האם מירי (צילום: דנה קופל)

           

          מירי גולדפרב, ילידת פתח־תקווה, הוכתרה כמלכת יופי ב־1991, בגיל 20. שנה אחרי הזכייה נישאה לכדורגלן לשעבר אלי דריקס (היום מנכ"ל מכבי תל־אביב בכדורסל). הם גרים בתל־אביב והורים לרועי (26), סטודנט למדעי המחשב; שלי (21), חיילת משוחררת; ולורי (16), תלמידת תיכון. אחרי זכייתה עבדה גולדפרב כדוגמנית, אבל פרשה זמן קצר אחרי לידת בנה הבכור. במשך שנים רבות עבדה כמזכירה רפואית בטיפת חלב, בימים אלה עובדת כיועצת נדל"ן עצמאית ב"Valor - נכסים".

           

          מתי הבנתן שאמא שלכן הייתה מלכת יופי?

          שלי: "אני חושבת שתמיד ידעתי. מגיל קטן הייתי לוקחת את הסרט של מלכות היופי שהיא שמרה, שמה אותו עליי ומתחפשת למלכה".

          לורי: "בבית הקודם שלנו ברמת־השרון הייתה תלויה תמונה ענקית של אמא מהטקס. תמיד ראיתי אותה, אבל אני חושבת שרק בגיל 12 בערך הבנתי באמת את המשמעות שלה. שאלתי את אמא מה זה אומר להיות מלכת יופי והיא סיפרה לי על הטקס, הזכייה וכל החוויות שהיא עברה. למשל, איך יום לאחר הזכייה היא טסה עם כל הבנות מהתחרות לטיול בארצות־הברית, וכשהן הגיעו למלון, אף אחת לא הסכימה לישון איתה בחדר כי כולן קינאו בה. היא הייתה כל כך עצובה ולא הפסיקה לבכות".

          מירי: "מאז הנסיעה שלי הבינו שלא נכון לערוך את הטיול אחרי הטקס. עכשיו עושים אותו לפני התחרות, כשכולן שוות. באותה נסיעה בכיתי עד מוות כמעט. לא היו טלפונים ניידים, הייתי צריכה לחפש טלפון ציבורי בניו־יורק כדי להתקשר לאמא שלי בפתח־תקווה ולספר לה שאף אחת לא רוצה להיות איתי".

          שלי: "אני מניחה שלחברה היו ציפיות שאיראה או אתחרה כמו אמא, בדיוק כמו שציפו מאחי הגדול שיהיה כדורגלן כמו אבא. אבל ממש כמו שהוא פנה למדעי המחשב, גם אני אף פעם לא פנטזתי להיות מלכת יופי"

           

          שלי ולורי, איך הגיבה הסביבה לעובדה שאמא שלכן הייתה מלכת יופי?

          שלי: "גם אבא שלנו מוכר (הכדורגלן לשעבר אלי דריקס, י"מ), אז אני זוכרת שמגיל קטן בנים רצו להיות כמו אבא ובנות רצו להיראות כמו אמא. חיינו את זה כל הזמן, אבל תמיד אהבתי את זה והייתי גאה. גם היום אמא מסבה לי גאווה. עכשיו, למשל, אני עובדת כמנהלת משמרת במסעדה, ובכל פעם שאמא באה לבקר אותי, אנשים אומרים לי: 'וואו, אמא שלך כל כך יפה'. אני שמחה לספר שהיא גם הייתה מלכת היופי".

           

          הרגשתן שיש מכן ציפיות ללכת בדרכי אמא? להיות יפות כמוה?

          שלי: "אני מניחה שלחברה היו ציפיות שאיראה או אתחרה כמו אמא, בדיוק כמו שציפו מאחי הגדול שיהיה כדורגלן כמו אבא. אבל ממש כמו שהוא פנה למדעי המחשב, גם אני אף פעם לא פנטזתי להיות מלכת יופי. בתוך המשפחה אף פעם לא טיפחו בנו ציפיות מהסוג הזה. מה שכן, יש לי חבר כדורגלן כמו אבא - שחקן הפועל ירושלים, סער בראון".

          מירי: "לי ולאלי תמיד היה חשוב שהילדים שלנו יעשו רק מה שהם רוצים. אף פעם לא דחפנו אף אחד מהם לתחומי העניין שלנו".

          לורי: "גם לי מעולם לא היה רצון ללכת לתחרות מלכות יופי, לדגמן או משהו בסגנון".

          שלי: "אני אמנם לא חשבתי על קריירת דוגמנות, אבל כן נמשכתי בילדותי לעולם המשחק. למדתי דרמה ובגיל 13 קיבלתי תפקיד ראשי בסדרת רשת, 'לייק מאיה'. בזכותה כיכבתי על שער 'ראש 1'. נהניתי מזה, אבל לא המשכתי בתחום ואני עדיין לא יודעת מה אעשה בעתיד".

          מירי: "אני אתמוך בכל מה שהיא תחליט לעשות. אין לי חששות אם היא תבחר בתחום השואו־ביז. בכל מקצוע יש אכזבות, וצריך לעבוד קשה כדי להצליח".

           

          עם הבעל אלי דריקס. "אף פעם לא דחפנו את הילדים לתחומי העניין שלנו" (צילום: ששון משה)
            עם הבעל אלי דריקס. "אף פעם לא דחפנו את הילדים לתחומי העניין שלנו"(צילום: ששון משה)

             

             

            במה אתן דומות לאמא חיצונית?

            לורי: "אני דומה לאמא בעיניים. לשתינו יש עיניים ירוקות".

            שלי: "אני דומה בעיקר לאבא".

            מירי: "אני זוכרת שבתור ילדה, כשהיו אומרים לשלי שהיא דומה לאבא שלה, היא הייתה מתעצבנת. למרות שהוא חתיך, היא לא אהבה שאומרים לה שהיא דומה לבן. היא אמרה שהיא רוצה שיגידו שאני דומה לה"
            מירי: "אני זוכרת שבתור ילדה, כשהיו אומרים לשלי שהיא דומה לאבא שלה, היא הייתה מתעצבנת. למרות שהוא חתיך, היא לא אהבה שאומרים לה שהיא דומה לבן. היא אמרה שהיא רוצה שיגידו שאני דומה לה".

            שלי: "נו ברור. יש לי אמא מלכת יופי ואומרים שאני דומה לאבא? אבל היום אני סבבה עם זה".

             

            במה אתן הכי שונות חיצונית מאמא?

            שלי: "אמא יותר רזה ממני בהרבה".

            לורי: "גם אני חושבת שאנחנו שונות במבנה הגוף. הייתי שמחה להיות דומה לאמא בהכל. היא מושלמת"

             

            מה לגבי האופי?

            לורי: "אני חושבת שאני רגישה כמו אמא. כמוה, קל לי מאוד להיפגע. אבל בניגוד אליי, אמא הרבה יותר זורמת. אצלי, אם משהו לא הולך כמו שאני רוצה, אני מיד נאטמת".

            שלי: "אני חושבת שאני רחמנית כמו אמא. בדומה לה, אם אראה מישהו שלא שפר עליו מזלו, מיד ארצה לעזור לו. אבל בניגוד אליה, אני יותר נתקעת על דברים. למשל, אם אני רבה עם חבר שלי, אני יכולה לכעוס במשך יום שלם. אמא לא מתעצבנת בכלל. בחיים היא לא צעקה עלינו. פעם היא ניסתה לצעוק ויצא ממנה איזה צליל לא ברור. שאלנו אותה: 'מה את עושה?'"

             

             "בנים רצו להיות כמו אבא, אלי דריקס, ובנות רצו להיראות כמו אמא"   (צילום: דנה קופל)
              "בנים רצו להיות כמו אבא, אלי דריקס, ובנות רצו להיראות כמו אמא" (צילום: דנה קופל)

               

              אתן החברות הכי טובות?

              מירי: "חד־משמעית. שלי ולורי הן החברות הכי טובות שלי. אני גם יודעת שהן מעדיפות לבלות איתי מאשר עם החברות שלהן".

              שלי: "אני באמת אעדיף לשבת עם אמא לקפה מאשר עם חברה. ואם משהו עובר עליי, היא הראשונה שאספר לה. אני יודעת שהיא הכי תדע איך להרים אותי, לתמוך בי ולתת לי את העצה הכי טובה".

               

              מה אתן הכי אוהבות לעשות ביחד?

              שלי: "לצאת לבתי קפה ולמסעדות, לעשות שופינג והליכות".

              לורי: "אני ואמא גם הולכות לפילאטיס יחד".

              שלי: "שלושתנו עונדות אותו עגיל באוזן ימין".

              מירי: "עשינו את זה במארס האחרון. הן רצו שנעשה קעקוע משותף, אבל לשמחתי הצלחתי להוריד אותן מזה. התפשרנו על עגיל".

               

              אפילו לפקידה בבנק קראו מושית

              מושית ציפורין סגל (70) עם בנותיה סיגלית (46) ונטלי (42) סגל

               

               

              מושית ציפורין סגל והבנות סיגלית ונטלי. "הגננות תמיד היו מספרות לכל מי שנכנס: 'זאת הבת של מלכת היופי'" (צילום: אסף פרידמן)
                מושית ציפורין סגל והבנות סיגלית ונטלי. "הגננות תמיד היו מספרות לכל מי שנכנס: 'זאת הבת של מלכת היופי'"(צילום: אסף פרידמן)

                 

                מושית ציפורין נולדה ברמת־גן והוכתרה כמלכת יופי ב־1970, כשהיא בת 20. בזמן שייצגה את ישראל בתחרות מיס יוניברס שנערכה במיאמי, פלורידה, התאהבה באיש הנדל"ן שמוליק סגל שהתגורר שם באותה תקופה. השניים נישאו וחיו בארצות־הברית כמה שנים. ב־1978 חזרו ארצה והתיישבו בנתניה. היום ציפורין־סגל היא אמנית ופסלת מוערכת, אם לאבירם (47), איש הייטק; עפרי (42), שעובד בנדל"ן לצד אביו; סיגלית (46), בעלת חברת אופנה ויועצת סטיילינג; ונטלי (42), עורכת דין.

                 

                מתי הבנתן שאמא שלכן הייתה מלכת יופי?

                סיגלית: "אני חושבת שבגיל ארבע. הייתי הולכת איתה ברחוב וכל הזמן אנשים היו מתייחסים אליה. גם הגננות תמיד היו מספרות לכל מי שנכנס: 'זאת הבת של מלכת היופי'. אהבתי את זה, היא הייתה מלכה אז הרגשתי נסיכה'".

                נטלי: "גם אני ידעתי מגיל הגן והייתי גאה בה. בנתניה, שבה גדלנו, אמא נחשבה לסלב".

                סיגלית: "בעקבות הזכייה שלה קראו להמון בנות מושית. יום אחד הלכתי לבנק והפקידה הציגה את עצמה כמושית והסבירה: 'קראו לי על שם מלכת יופי'. עניתי לה בגאווה: 'זו אמא שלי'"

                 

                באילו תגובות נתקלתן?

                נטלי: "החברות שלי תמיד אמרו: 'איזה כיף שיש לך אמא כזאת'. אבל לא רק בגלל שהיא כל כך יפה, אלא גם בגלל האופי שלה: כי היא זורמת ונעימה".

                סיגלית: זה מה שכל כך יפה באמא. היא צנועה ואדיבה. בגלל זה אנחנו זוכות רק לתגובות טובות. בעקבות הזכייה שלה קראו להמון בנות מושית. יום אחד הלכתי לבנק והפקידה הציגה את עצמה כמושית והסבירה: 'קראו לי על שם מלכת יופי'. עניתי לה בגאווה: 'זו אמא שלי'".

                 

                היו ציפיות מכן ללכת בדרכי אמא?

                סיגלית: "כשהיינו ילדות אהבנו לשחק במלכות יופי. אמא שמרה את הסרט והיינו עונדות אותו בתורות וצועדות כאילו אנחנו על המסלול".

                נטלי: "אמא לימדה אותנו ללכת כמו מלכות יופי. שמה לנו ספרים על הראש כדי שנצעד זקוף".

                מושית: "זה בא מהן. ראיתי אותן משחקות, הן רצו שאספר להן מה עושים בתחרות ומה מלמדים את המתמודדות".

                 

                על שער ההכתרה בשנת 1970 (צילום: סמי בן גד)
                  על שער ההכתרה בשנת 1970(צילום: סמי בן גד)

                   

                  וכשבגרתן?

                  סיגלית: "אני רציתי להיות כמו אמא גם כשבגרתי. בתור חיילת הגעתי ל־20 המועמדות הסופיות בתחרות, אבל החבר שלי דרש שאפרוש. הצטערתי כי גם ככה נפרדנו אחרי שנה".

                  מושית: "היא הייתה ילדה יפה ותמיד אמרו לי שגם היא תהיה מלכת יופי. גם היא רצתה בזה, אז פרגנתי לה. אמרתי לה שלא כדאי לפרוש מהתחרות, אבל כשאת צעירה ומאוהבת, קשה להקשיב לאמא".

                  סיגלית: "אני רציתי להיות כמו אמא גם כשבגרתי. בתור חיילת הגעתי ל־20 המועמדות הסופיות בתחרות, אבל החבר שלי דרש שאפרוש. הצטערתי כי גם ככה נפרדנו אחרי שנה"

                  סיגלית: "אחרי זה כבר לא חשבתי לנסות להתחרות שוב, כי הרגשתי שאיבדתי את המומנטום. חשבתי על קריירת משחק. למדתי בבית צבי והופעתי בפרסומות, אבל אין לי אופי תחרותי והיה לי קשה ללכת לאודישנים ולקבל תשובה שלילית. מה שכן, אני אמא לתאומים בני 16, והבת שלי עמית בדיוק התחילה עכשיו קריירת דוגמנות".

                  מושית: "ואני בטוחה שהיא תלך גם לתחרות מלכת היופי. היא אוהבת את זה והיא יפהפייה".

                  סיגלית: "תמיד כששואלים אותה למי היא דומה, היא אומרת 'לסבתא', למרות שהיא לא".

                   

                  מושית על שער "לאשה" במהלך שנת ההכתרה (צילום: סמי בן גד)
                    מושית על שער "לאשה" במהלך שנת ההכתרה(צילום: סמי בן גד)

                     

                    נטלי, מה איתך?

                    נטלי: "אותי אף פעם לא עניינה קריירת דוגמנות או תחרות מלכת היופי, אבל רציתי להיות שחקנית. הופעתי בתוכניות טלוויזיה כמו 'עניין של זמן ו'קריאת כיוון'. מהר מאוד הבנתי שאין הרבה עבודה בתחום הזה. בגלל שתמיד היה לי חוש צדק מפותח והייתי תולעת ספרים, פניתי לעריכת דין".

                    נטלי: "אותי אף פעם לא עניינה קריירת דוגמנות או תחרות מלכת היופי.  בגלל שתמיד היה לי חוש צדק מפותח והייתי תולעת ספרים, פניתי לעריכת דין"

                     

                    במה אתן דומות ושונות מאמא חיצונית?

                    נטלי: "אני חושבת שחוץ מהעיניים הירוקות, שכולנו קיבלנו מאבא, אני דומה לאמא בכל".

                    סיגלית: "גם אני חושבת שאני העתק מושלם של אמא. מה שכן, לאמא יש אצילות כזו, מעין הילה שאין להרבה נשים".

                    נטלי: "נו ברור, מלכה יש רק אחת".

                     

                    "מלכה יש רק אחת" (צילום: אסף פרידמן)
                      "מלכה יש רק אחת"(צילום: אסף פרידמן)

                       

                      מה לגבי האופי?

                      סיגלית: "אני משפחתית, כמו אמא".

                      נטלי: "אני דומה לאמא בשמחת החיים ובגישה האופטימית. אבל הרבה יותר רגישה".

                       

                      בואו להיזכר בכל מלכות היופי ולבחור את המלכות האהובות עליכם

                       

                       

                      הגליון החדש של לאשה - עכשיו בדוכנים (צילום: עדו לביא, סגנון: אייל אזרזד)
                      הגליון החדש של לאשה - עכשיו בדוכנים (צילום: עדו לביא, סגנון: אייל אזרזד)
                       
                      הצג:
                      אזהרה:
                      פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד