מיכל אנסקי: "הפנים היו משותקות, כל הזמן בכיתי, ואייל לא עזב לרגע"
בדיוק כשאנסקי התאהבה באייל אמיר, היא לקתה בשיתוק בפניה. כשהוא עזב הכל וטס לטפל ולתמוך בה, היא הבינה שמדובר בגבר של חייה. עכשיו הם נערכים לחתונה שלהם
אורית מרלין-רוזנצוייג, וידאו: הילה רגב
|
12.08.19 | 08:18
לפני שבע שנים בילה אייל אמיר (37) בדירתו בניו־יורק עם חברים, והם צפו בתכנית "מאסטר שף". מיכל אנסקי (39) דיברה שם עם הידיים. אמיר התפעל והודיע לחברים, "אני אתחתן איתה". כולם, כמובן, צחקו נורא. "מיכל אנסקי? נראה לך? היא לא תראה אותך ממטר", הם אמרו. והוא ענה, "אתם תראו".
באותה שנה ממש נבחר אמיר לאחד מ־11 הרווקים המבוקשים ביותר באתר "טינדר" העולמי. "אם יש טפיחה על השכם לרווק צעיר, ככה היא מרגישה", הוא צוחק. "אבל אני מעולם לא הייתי וומנייזר, ואני ממש לא מהגברים שהסתובבו בניו־יורק וסימנו נשים. ובכל זאת, לפני שבע שנים זו הייתה הזיה שאני אוציא משפט כזה מהפה שלי. הייתי רווק, ניצלתי וחייתי את הרווקות, לא הייתי במערכת יחסים רצינית לפני מיכל. הייתי מפוקס מטרה על הקריירה שלי. להסתכל על מישהי בטלוויזיה ולדבר על חתונה? זה באמת הצחיק את החברים שלי".
והנה, עכשיו שניהם יושבים במסעדה בלב תל־אביב ומצחקקים. החיים הם לפעמים הטלנובלה הטובה ביותר.
איך נראה הדייט הראשון שלכם? הוא בכלל גר בניו־יורק ואת בתל־אביב.
אמיר: "לא היה דייט. במשך חודשיים וחצי מערכת היחסים שלנו הייתה דרך הטלפון. באחת השיחות אמרתי לה שמה שקורה בינינו זו גרסה מודרנית לשמירת מרחק נגיעה ביהדות. לפני שנפגשנו, גילינו אחד את השני דרך הקול".
אנסקי: "היסודות שלנו נבנו על ההיכרות הכי מעמיקה שיכולה להיות. זה לא מושתת על בשר אלא על היכרות של נשמה".וכך, לאחר אינספור שיחות טלפון - לפעמים כמה פעמים ביום – התרחשה הפגישה הראשונה בין השניים. בינואר האחרון הוא נחת בארץ עם מזוודה, והגיע היישר אל דירתה.
איך נראתה הפגישה שלכם?
"יצאתי מהמונית, היא ירדה במדרגות, הסתכלתי עליה והיא נפלה על המדרגות. הרמתי אותה ונתתי לה נשיקה. התרגשתי בצורה שאני לא יכול לתאר".
אנסקי: "עד עכשיו, אם אנחנו לא רואים אחד את השני כמה זמן, כשהוא בא, הוא רועד. זה תמיד מרגיש לי כמו חיבור נשמתי. אני מתרגשת מזה שהוא מתרגש".ספרי על אייל.
"לא ידעתי שיש טוב כזה בעולם. זה כל כך קל שאני יכולה להתקשר אליו עשר פעמים ביום או להגיד לו: 'אני חייבת לישון עוד קצת בבוקר, קח את דניאלה לקייטנה'. עם אייל אני לא חייבת כל הזמן לשלוט בסיטואציה. אני יכולה לבכות ולהתמוטט, ולקום בארבע בבוקר ולהעיר אותו והוא ילטף אותי. אני לא מפחדת להפריע".
אמיר: "אנחנו ביחד 24 שעות ביממה. זה נשמע קיטשי, איך אפשר להיות כל הזמן ביחד? אני אדם שלא הייתה לו זוגיות, ואיתה למדתי זוגיות בצורה מטורפת".
"כשאיבדתי את היופי, גיליתי אותי"
במרץ האחרון, בדיוק כשנראָה שיותר טוב מזה לא יכול להיות, נקלעו בני הזוג לסערה בלתי צפויה. זה התחיל כשהם יצאו לטיול משותף בארצות־הברית, חמישה ימי הרפתקאות על כביש מספר 1 בחוף המערבי. "הרגשתי שזו התקופה הכי מאושרת בחיי", אנסקי נזכרת, "ההתאהבות הייתה מטורפת, הטבע סביבנו היה מדהים. הכל היה מושלם".
הדברים החלו להשתבש כשעלתה על טיסה מאל־איי לסן־פרנסיסקו, נרדמה מול מזגן שהקפיא את פניה וירדה מהטיסה עם דלקת חריפה באוזן ובעצב השמיעה. בדיוק אז התבשרה שדניאלה, בתה, שברה את היד. "שמעתי את הקול של דניאלה, ושמעתי קראק בלב שלי, כי לא הייתי שם לידה. היו לי סחרחורות ולקחתי את הכאב שלה אליי, ונהייתי חולה ממש. הרגשתי רגשות אשם על כך שנסעתי. לקחתי אנטיביוטיקה ועליתי על טיסה, למרות שהייתי צריכה להישאר כדי להבריא".
אנסקי טסה ארצה כשהיא עם דלקת בעצב השמיעה, והתעוררה לאחר שינה עמוקה. לפי הפנים המבוהלות של הדיילת שניגשה אליה, הבינה שקרה משהו רע מאוד. "לדעתי היא חשבה שיש לי שבץ מוחי", היא משחזרת. אמיר: "מיכל התקשרה אליי מהמטוס, ואמרה: 'אל תיבהל, התעוררתי והפנים שלי משותקות'. הייתי בשוק".
עוקביה של אנסקי ברשתות החברתיות נחשפו לא רק להודעה הדרמטית, אלא גם לבן הזוג החדש שלה, שטיפל בה במסירות. "כשאייל הגיע זה היה כמו סרט רומנטי. כל הזמן בכיתי, לא ישנתי, הפנים היו משותקות לגמרי", מספרת אנסקי, "אף אחד לא ידע למה זה קרה ואם זה יעבור, וכל יום התבטל לי קמפיין. הלו"ז שלי התפורר לי מול העיניים והפך להיות תמיסה מרה של החמצה ושל חיים שאני לא יודעת של מי הם בכלל. ואייל לא עזב אותי לרגע".
הימים שבאו אחר כך היו קשים מנשוא. להביט במראה ולפגוש שם מישהי חדשה, שהיא לא מזהה. "בחודשים הראשונים התמודדתי בין היתר עם העובדה שאיבדתי את היופי שלי", היא מודה, "ודווקא אז גיליתי אותי, את מיכל, שלא משנה איך היא נראית, אם היא סימטרית, זוהרת, אם יש לה קמטים. השלכתי את הדרקונים של פינס לאסלה והורדתי מאחוריי את המים. היום היופי שלי לא מגדיר אותי בשום צורה".
מה מצבך כיום?
"השיתוק עבר, אבל צריך לעבוד על שרירי הפנים כדי להחזיר אותם לפעילות. אני עדיין במצב של שיקום שעולה לי הרבה מאוד כסף, ומונע ממני לחזור לשגרה מלאה. אני עובדת עם נטורופתית וגם בדיקור ובפיזיותרפיה של הפאשיה, שיטת טיפול שאימצתי ושעוזרת לי. במקביל אני מטפלת גם בחלק הרגשי - בסיבה שהביאה אותי למצב הזה".
בואי נגיד שנתחתן
החתונה שלה ושל אמיר תתקיים, אם לא יחולו שינויים, בחודש הבא. הוא הציע לה נישואים ביוני, "בבית של סבתא חנה תחת עץ התאנה, בנוכחות אמא שלי ודניאלה ועוד שלושה חברים טובים". הטקס יהיה מצומצם ויתקיים בבית כנסת, ותהיה גם מסיבה על חוף הים.
יש קשר בין החתונה שלכם לעובדה שאייל טיפל בך במסירות?
"כן, ברור. אם כי אייל דיבר איתי על חתונה עוד לפני שנפגשנו. הוא אמר, נאמר שנתחתן, איך את רואה את החתונה שלך?"
אמיר: "נפלתי מהתשובה שלה, כי בדיוק כך גם אני רוצה להתחתן - בבית כנסת".מיכל, אם לא היית עוברת את טראומת השיתוק, מה היה קורה?
"לא יודעת, אולי היינו מתחתנים עוד שנתיים, אולי היינו מחכים עם הרבה מאוד דברים שאנחנו לא נחכה איתם היום" (מחייכת).
איך החיבור של אייל עם דניאלה, הבת שלך?
"זה חיבור עמוק. הם אוהבים לעשות דברים ביחד ומבלים זמן גם בנפרד ממני. היא מתגעגעת אליו, מתקשרת אליו הרבה, שולחת לו הודעות. יש להם משחקים משלהם, שפה משלהם, לחיצת יד משלהם".
החברה של אייל ממוקמת בניו־יורק. איך זה יתנהל?
"אייל תמיד יישאר על הקו של ניו־יורק. הוא צריך להיות בניו־יורק כל שבועיים למשך חמישה ימים, אבל הבית שלו הוא כאן. בעתיד נעבור לבית משלנו. בינתיים אנחנו בדירה השכורה שלי בתל־אביב".
אמיר: "תביני, עד שהכרתי אותה לא ירדו לי דמעות בחיים. למדתי לעצור את זה, והיא לימדה אותי להתרגש מחדש. אני אולי חי בסרט, אבל סרט טוב".
- הראיון הזוגי המלא עם מיכל אנסקי ואייל אמיר מתפרסם השבוע בגיליון "לאשה" החדש, עכשיו בדוכנים
