רונית יודקביץ פותחת את הדלת בביתה החדש והמואר בתל־אביב בחליפה מחויטת ובפנים זוהרות. הריאיון מתקיים כחודש לאחר שחזרה מצילומי ההפקה של בגדי הים במלדיביים וכמה ימים לאחר טיול ג'יפים עם בן זוגה אלי ברק ומשפחותיהם בירדן. עקבות השיזוף הטרי עדיין נוצצים עליה והיא בעיקר מוחמאת מההרפתקה שזכתה לקבל. "זו הייתה פעם ראשונה שלי במלדיביים, אני עוד רגע אהיה בת 54 וההצעה הזו לא הייתה מובנת מאליה".
למה?
"אני לא ילדה. הגוף שלי עבר שלושה הריונות, שלושה ניתוחים קיסריים, שבר קשה במפרק הירך. הגוף שלי מצולק מבפנים ומבחוץ ואז לדגמן בגדי ים. בום. אני מתאמנת ושומרת על עצמי, עובדת כבר ארבעה עשורים בדוגמנות וחלק מהאני שלי הוא מודעות מאוד גבוהה לשמור על המראה שלי. אז לקבל על זה אישור מבחוץ זה נחמד. להצטלם לשער בבגד ים זה חתיכת אישור! למרות שלא משנה כמה נזהרתי ונמרחתי, נשרפתי כמו לובסטר בצילומים האלה, הייתי אדומה לגמרי, נמרחה עליי כל האלוורה שהייתה על האי. אין, העור שלי לא בנוי לזה".
יודקביץ יודעת על מה היא מדברת. לפני 12 שנה, בעקבות ההיריון והלידה של בנה הצעיר עדי, התפרצה אצלה מחלת הוויטיליגו, מחלה אוטואימונית שהביטוי שלה הוא כתמים לבנים על העור. "זה התחיל בכתם לבן על היד והבנתי מיד מה זה. גם לדודה שלי וגם לאחיינית שלי יש את זה. זה עשה לי קווץ' בלב, נוראי. זו מחלה שמאוד מחוברת לנפש – ברגע שיש סטרס זה מתפרץ, ואני אדם רגיש, היה לי תינוק קטן בבית והיה לי ברור שזה הולך להיות חלק מחיי. באותו זמן התפרצה אצל בני רוי המחלה אלופציה אראטה ולא היה לי זמן להתעסק במחלה שלי. אולי גם זו לטובה".
ואולי העובדה שרוי מאבד את כל השיער שלו וכל הלחץ סביב רק הגבירו את המחלה?
"זה בטח עשה שמות בלחץ הפנימי שלי, אבל מבחינת ההתעסקות היומיומית, לא התעסקתי בעצמי. התעסקתי בו. היה פה שילוב כוחות".
את דוגמנית ושחקנית שמתפרנסת מהמראה שלך. לא חששת כשהתחלת להתכסות כתמים לבנים?
"למה, את רואה עליי משהו עכשיו? (צוחקת). אם זה היה קורה לי בגיל 14, כשהתחלתי לדגמן, כשהייתה לי בשלות נפשית של ילדה, כנראה הייתי מסתתרת בבית, כמו שרוי הסתתר בבית כשהמחלה התפרצה אצלו בגיל 13. מה שמראה לך שהכל טיימינג בחיים. בשלב שאני נמצאת בו, גם אישית וגם מבחינת קריירה, אני לא רואה סיבה להסתיר את זה".
איך זה משפיע עלייך ביום־יום?
"אם אני הולכת לאימון, אז אני לא מאופרת ועם הרבה קרם הגנה. בחדר כושר רואים אותי במלוא הדרי על כתמיי. ביום־יום אני מכסה את עצמי במייק־אפ עם קרם הגנה. לא מתוך מטרה לכסות אלא כדי להגן. השמש מדגישה את הכתמים, כי העור משתזף והם לא ולכן הם בולטים יותר. אני לא מסתובבת בשמש ותמיד מאוד עטופה. אם אתם רואים אותי בתמונות בבגדי ים, אלו בדרך כלל תמונות בשביל הפוזה".
למה החלטת לחשוף בהפקה הזו את הוויטיליגו?
"אני מאמינה שברגע שמדברים על משהו, טיפול אישי נפשי ועצם השיתוף והעזרה לאחר נותנים לנו המון. לרוי ולי יש פודקסטים שבהם אנחנו מדברים על הכל, צוחקים ובוכים על עצמנו. יש פה גם ריפוי אישי וגם ריפוי ככלי. אנשים שואלים המון שאלות במדיות החברתיות: באיזה מייק־אפ אני משתמשת? באיזה איפור? מה עושים עם זה? מישהי שגם הבת שלה איבדה את כל השיער כמו רוי מתייעצת איתי. יש המון עזרה הדדית. אני לא רואה בזה משהו פוגע או מכוער, זה מה יש וזה הקלף שלנו. מנסים לספר את הסיפור שלנו".
ואולי כמו דוגמנית הדגל של הוויטיליגו, וויני הארלו, תהפכי את החיסרון ליתרון?
"החיים נתנו לי את המתנה המסוימת הזו ואני משתמשת בה כדי ליצור את ההתחדשות ואת מפעל החיים הבא שלי. אני לא יכולה לעשות שום דבר נגדה, אין לה תרופה. אני הולכת ומספרת את הסיפור ומייצרת ממנו כל פעם חדשות. כשאני נותנת הרצאה, לכל אחת יש מה להגיד והיא משתפת, 'לי יש את זה ולי יש את זה'. תקראי לזה העצמה נשית? אני קוראת לזה חיים. בָּמה יותר בולטת. לא מתביישת ולא מסתירה, אבל לובשת בגדים ארוכים כדי לא להיחשף לשמש. כן גאה בזה".
אגב נוח, בריאיון האחרון שלנו לפני חצי שנה דיברנו על חתונה מדברית שלך ושל אלי . מה קורה עם זה?
"אז לא תהיה חתונה ולא במדבר. זה לא יהיה טררם גדול, אנחנו לא זוג כזה ושנינו עברנו כמה וכמה חתונות וגם כמה גירושים. את המדבר אני אשמור לטיולי ג'יפים ואנחנו נעשה פה בבית משהו, מסיבה אורבנית תל־אביבית, משהו שהוא מאוד אני ומתאים לי. הנה, אנחנו שוב חוזרות לזה. הכי חשוב להיות בסנכרון עם עצמך. כל השאר יסתדר".
- הראיון והפקת האופנה המלאים מתפרסמים בגיליון "לאשה" החדש, השבוע בדוכנים
הפקה: קרן נפתלי.
תודה לחברת התיירות FLYEAST על הטיסות והאירוח בריזורט OLHUVELI BEACH & SPA MALDIVES
