סנדי בר טרם סיימה אף פרויקט, אך היא ''הבטחת השנה'' בעיצוב פנים

 "לפחות מיליון שקל עלה האירוע, או שיש פה דיל שאני לא יודע", ענה בהחלטיות אדריכל הווילות דן ישראלביץ, אחרי שבטעות הבעתי הערכה חסכנית בגובה של רבע מהסכום. יחד עם עוד כאלף איש התערבבנו והתמנגלנו באירוע "30 הנבחרים" שערכה בשבוע שעבר עפרה שמעוני, מו"ל מגזין העיצוב "דירה נאה". ייחודו של המגזין בשתי מהדורות שהוא מפרסם – האחת לחרדים, השנייה למי שלא.

המלה "אדריכלות" אמנם כיכבה לאורך כל האירוע, ושמותיהם של כמה אדריכלים אפילו הופיעו על רצפת הכניסה בתוך כוכבים שדימו את שדרת הכוכבים בהוליווד, אבל התקשיתי לזהות אדריכלים בקהל. כן היו מעצבי פנים, ספקים, ידוענים וסקרנים שהשתוקקו להשתתף באירוע נוצץ, ושגדשו בהמוניהם את "מתחם הטרמינל" בפתח תקווה (אולם אירועים אופנתי במראה תעשייתי, ששימש בעבר כמתפרה) - נשים בשמלות ערב קיציות וגברים בחליפות, באווירת חתונה.

המעצב ינאי פרישר גוטמן באירוע. קיבל פרס מאופירה אסייג(צילום: דנה קופל )

מתחככים באירוע(צילום: דנה קופל )

''גלאמר'', מסביר האדריכל מיקלה סימאונה(צילום: מיכאל יעקובסון)

מה הופך אירוע לנוצץ? למשל, כשעל המדרכה בכניסה מאורגנים בשורה רכבי יוקרה נדירים, במסגרת שיתוף פעולה עם "מועדון הרכבים החברתי IMC". מנהל המועדון, חיים עטיה, הסביר את העסקה: "מזמינים את חברי המועדון על רכביהם היוקרתיים, הם מחנים אותם בכניסה לאולם כדי לקשט את קבלת הפנים, ובתמורה הם מקבלים כניסה לאירוע".

תחרות צמודה על ''אדריכלות מובילה''

בשלב הזה, המוזמנים חולפים על פניהן של דיילות אדיבות שמצליבות את השם עם הרשימה, עוברים דרך עמדות צילום שגרתיות באירועים (קיר עם לוגואים), עמדות תצוגה נחמדות לסלפי (בחסות ספקים של לוחות חיפוי תלת-ממדיים), ומגיעים לבר מפנק עם שמפניה ומנות זעירות ומפוסלות. נותר רק לעבור בין שורות של מאפרים שדואגים לטאץ' אחרון לאורחות, והנה האולם הראשי, שבו ייערך טקס הענקת הפרסים.

שטיח אדום בכניסה לטרמינל בפתח תקווה(צילום: מיכאל יעקובסון)

מצטלמים(צילום: מיכאל יעקובסון)

"לא הייתי באירוע עם כזו חשיפה ועם כל כך הרבה אנשים", מתפעל ישראלביץ, שלצידו עומדת אשתו ושותפתו, הילה ישראלביץ, בשמלת ערב כחולה. הכרנו כשפרסמתי כאן, לפני שנתיים, כתבה על הווילה יוצאת הדופן מבטון חשוף שתכננו השניים ביישוב אירוס. "זה אירוע שמראה עד כמה התעשייה ועד כמה החשיבות של המקצוע שלנו גדלה", קובע ישראלביץ. "זה מרים את המקצוע, כי פתאום יש אור זרקורים על המקצוע. אנחנו עובדים כל כך קשה כל השנה, ופתאום אתה רואה כאן את החשיבות של האדריכלות והעיצוב".

הישראלביצים מועמדים הערב לפרס "אדריכלות מובילה". אני שואל את דן אם הפרס יוענק להם בזכות פרויקט מוצלח במיוחד, והוא מסביר ש"עשו סקר ולקחנו בגדול. זה לא על בית אחד, אלא על מתווה ועל הדרך שלנו, שלא נכנענו למסחריות. מסה קריטית של עבודה שמביאה את ההערכה". לדבריו, "המון אדריכלים צעירים שאני בכלל לא מכיר ניגשו אלי, לחצו לי את היד ואמרו שהם מאוד מעריכים ואוהבים את העבודות שלנו. זה אומר שיש הד לעבודה שאתה מייצר".

אחד מאותם צעירים שניגשו אליו הוא המעצב עומרי איטח. בני הזוג ישראלביץ היו מרצים שלו במכללה למינהל, שם סיים לפני חמש שנים את הכשרתו כהנדסאי אדריכלות. "היו את המרצים לעיצוב והיה את דן ישראלביץ", מחלק איטח מחמאה בנוכחות ישראלביץ. הילה מזדרזת ללחוש לי באוזן שבתום אותה שנה היא פרשה מהוראה.

עוד אדריכל שהגיע כמועמד הוא מיקלה סימאונה. גם הוא מתמודד בקטגוריית "אדריכלות מובילה", כך שהוא מתחרה למעשה בישראלביצים על התואר. ספוילר: כולם זכו בסוף בפרס, במשותף, וקיבלו תעודה וגביע.

גם בתוך הגנדרנות המקומית שמאפיינת את האירוע, סימאונה זוהר בחליפה האיטלקית וברעמת השיער הגולשת. מה דעתו על האירוע? "זה האוסקר", הוא קובע, "כל שנה האירוע נהיה יותר ויותר גדול, אין דברים כאלה. זה גלאמר שחסר בארץ. עפרה שמעוני מצליחה להביא את כולם ואתה רואה את כל הקולגות". מי אותן קולגות, שאלתי, בתקווה שיעזור לי למצוא באולם אדריכלים שאני מכיר. "מירון טל ועד צבי גרש, שירלי דהן, דן והילה ישראלביץ ואילן פיבקו", הוא עונה. פיבקו כבר תפס מושב באולם.

אורלי שרם עם המו"לית ומארגנת האירוע, עפרה שמעוני: 

"בגדול אני כאן לראות בחורות יפות, לאכול ולשתות", מחייך האדריכל מיכי סתר, שמפטפט עם קבוצת מעצבות צעירות. כשהוא מבין שאין למראיין הזה הומור, הוא מסביר שהוא מגיע לפגוש קולגות, אדריכלות וספקים, וגם לראות מי זוכה בפרסים - ואנחנו לא נמשוך את המתח הבלתי נסבל: בהמשך הערב גם הוא זכה בפרס.

דורון מדלי אוהב עיצוב

הנה דורון מדלי. "אני אדריכל", הוא משועשע לשמוע את השאלה מה הוא עושה פה, אך מתעשת מיד ומסביר בגאווה, כי הוא מלווה את מירב ואייל שלום (בת-דודו ובעלה) המועמדים הערב בקטגוריית "עיצוב פנים מבטיח".

דורון מדלי (משמאל) עם יואב צפיר. בת דודתו מועמדת בקטגוריית ''עיצוב פנים מבטיח''(צילום: דנה קופל )

ובכל זאת, האם הכותב של "טוי" מתעניין בזירת העיצוב? "אני מאוד אוהב עיצוב. הדירה שלי מאוד מעוצבת", אומר מדלי, ומספר שאת דירתו עיצב בעצמו, במשותף עם בת-דודו, "בשפה מאוד חופשית וצבעונית". מירב שלום מצטרפת לשיחה ומספרת שלא תמיד הייתה מעצבת פנים: עד לפני שש שנים היא עסקה בהפקות ובן זוגה עסק בנדל"ן, ואת ההכשרה המקצועית קיבלה במכללת "אולטימה".

"אני עיצבתי יחד עם מיכל האן שטיח שמוצג פה", מספרת לי מלכת היופי לשעבר, טיטי איינאו. 14 שטיחים כאלה עוצבו במשותף בידי סלבריטאים ומעצבים, והמארגנים מקווים למכור כל אחד מהם תמורת 12 אלף שקל, כדי להעביר את ההכנסות למטרות צדקה.

איינאו מספרת, כי השטיח עוצב בהשראת סיפור עלייתה מאתיופיה לישראל.

היית רוצה להיות אדריכלית?

"אם כבר, הייתי רוצה להיות יותר מעצבת פנים. זה מקצוע סקסי. אתה מקים לאנשים בית שהם חיים בו, יש לזה המון משמעות".

טיטי איינאו (משמאל) עיצבה שטיח למטרות צדקה. אוהבת בתים כפריים, אבל לא כפריים מדי(צילום: דנה קופל )

מה הבית שהותיר אצלך הכי הרבה רושם?

"הבית של לאה שנירר מאוד יפה. אני אוהבת בתים עם דשא ענק, תקרות גבוהות ושהכל פתוח. בתים כפריים, אבל לא כפריים מדי".

שרת השיכון נפעמת

ח"כ לשעבר אורן חזן יושב באולם, ומסביר מדוע חשוב שיהיה כאן: "אדריכלות פורצת דרך לא יכולה לבוא בלי רגולציה. בלי נבחרי ציבור שידעו להתאים את החוקים, לא תהיה אדריכלות שיוצרת קסם. זו המחויבות שלי. עשיתי גם מלא סלפי". הוא מציע לשוחח עם מי שיושבת לצידו, שמתבררת כשרת הבינוי והשיכון, ד"ר יפעת שאשא ביטון.

אני שואל את השרה מי מהאדריכלים כאן היא מכירה. ייתכן שהיא לא הצליחה לשמוע ברעש הגובר את השאלה, כי ענתה "דורון מדלי, שירלי בוגנים. אני בעיקר נפעמת מהאווירה היוקרתית, זה עושה כבוד למקצוע". היא מנסה להשחיל מלה נוספת, אך חזן מתערב: "יש אנשים שמגיעים למעמד שבו הם לא מסתכלים למטה על אנשים, ופה ראיתי אנשים שבקלות מדברים ומחליפים טלפונים. זה מה שמיוחד באירוע". גיסו, הוא מספר, לומד עכשיו אדריכלות באוניברסיטת אריאל וכבר עוסק בתחום - "עושה תוכניות לבתים פרטיים ובתי עסק".

האוסקר של עולם האדריכלות(צילום: מיכאל יעקובסון)

הטקס מתחיל. מנחי האירוע הם עדי הימלבלוי ושלום מיכאלשווילי, והכרוז מעדכן כי הם שותפים בחנות לבגדי תינוקות. מיכאלשווילי תופס את המיקרופון ומעניק מונולוג על אדריכלות, שנועד לשעשע את הקהל ולהצדיק את כישרונו כקומיקאי. "חמש שנים לימודים ועוד שלוש שנים סטאז' זה כמו לימודי רפואה, רק שרופא בתכלס דואג לכולם ואדריכלים ומעצבים דואגים רק לעצמם", הוא מפציץ.

והוא ממשיך לנושא, שבהתחלה עוד נשמע כמו אמירה רצינית: "האם התואר 'מעצב' עובר זילות בשנים האחרונות? היום ההבדל בין ספר רגיל למעצב שיער הוא לא הניסיון, לא שנות לימוד ולא הציוד, אלא רק השלט בחוץ. היום כל בעל מקצוע מוסיף 'מעצב' או 'אדריכל'. אדריכל נוף למשל - גנן היה קצר מדי? עוד שנייה מבריח יונים יהיה מעצב תעופת בעלי כנף". הקהל לא צחק.

אחר כך מיכאלשווילי מחפש אדריכל ערבי בקהל. כשאחד הרים את ידו, הוא פנה אליו ושאל: "בלימודי אדריכלות כולכם הייתם חולים כשלימדו על טיח לחזית?". האווירה הייתה טובה; עובדה שאותו אדריכל לא טיפס לבמה כדי להגיב לו באופן פיזי.

בחירתה של סנדי בר

בפרס תגלית השנה זכו יחד מורן גוזלי, אריק אביב וסנדי בר. השניים הראשונים לא ממש מוכרים, השלישית דווקא כן, ולא רק מהפרסומות ל"מילקי". לגוזלי הירושלמית יש אתר מרשים, לאביב יש בפייסבוק וילה בצהלה שהוא הספיק להשתתף בעיצובה, אבל בר היא גיבורת הערב, לפחות בשבילי.

בשונה משאר האורחות, שהתעטפו בשמלות נוצצות, בחרה דוגמנית העבר והשחקנית להתלבש באיפוק: חליפת מכנסיים שחורה ונעלי עקב תואמות. היא גם הייתה אחת הסלבס הבודדות שנכנעו לדיילות בכניסה, והסכימו לענוד על פרק כף היד צמיד פלסטיק לזיהוי.

מעטים יודעים שבר עשתה הסבה מקצועית. היא למדה שלוש שנים עיצוב בשלוחה של הטכניון בתל אביב, כדי להיות מעצבת פנים. "אני מרגישה מדהים", היא מספרת על השינוי כשאנחנו מתיישבים לראיון על ספה בכניסה לאולם. "כיף למצוא עיסוק שמעניין וגורם לי להוציא את המיטב שבי; זה חדש. כבר בגיל 30 החלטתי שבגיל 40 תהיה לי קריירה חדשה, ולפני שנתיים סיימתי את הלימודים".

''אני מרגישה מדהים. כיף למצוא עיסוק שגורם לי להוציא את המיטב שבי''. סנדי בר(צילום: דנה קופל )

בר מספרת שהיא הספיקה לתכנן דירה בפראג, אך רגע לפני ביצוע העבודה נמכרה הדירה והעבודה לא בוצעה. לא מזמן, היא נכנסה לעבוד במשרדו של אבנר ישר, אחד האדריכלים הבולטים בזירת מגדלי המשרדים והמגורים. לא כל האדריכלים במשרד פירגנו לנוכחות של סנדי בר במסדרונות המשרד, אולי גם חששו מהילת הזוהר שתקדם אותהעל פניהם, רק שהאפיזודה הזאת לא החזיקה מעמד.

"זה היה ממש קצר", היא מצחקקת. "הכרנו והיה ניסיון להרים במשרד מחלקה לעיצוב פנים. זו הייתה התנסות, כי אף פעם לא עבדתי במשרד, והיה הרבה מה ללמוד. למדתי תוכנת Revit ועבדתי על פרויקטים כמו לובי של מלון בתל אביב. כל פעם הצטרפתי לצוות אחר שעבד על פרויקט, ודרך זה למדתי. זה לא הרבה זמן, אבל זמן מספיק מתאים כדי להרגיש את הדברים".

לדבריה, חשבה תמיד על יציאה לדרך עצמאית, כך שברגע שהוצעו לה שתי עבודות פרטיות, היא פרשה ממשרדו של ישר ופתחה סטודיו. הוא נושא את שם הילדות שלה: "סנד סטודיו".

"כשחקנית, אני חווה מקום בצורה אחרת ויש הרבה יותר מקום לרגש", משתפת בר את הניסיון הקודם שצברה ואת תרומתו לתחום שבו היא עוסקת כיום. "כשחקנית, הסיטואציה כבר נתונה לי ואני נכנסת ושואבת את התחושה מהמקום. כמעצבת אני עושה את ההיפוך - אני חושבת מה התחושה שאני רוצה לייצר ופועלת בהתאם".

מהי עמדתך ביחס לידוענים שמפרסמים פרויקטי נדל"ן או דלתות?

"לא פיתחתי דעה בעניין".

הציעו לך לפרסם?

"לא, עדיין לא", היא מצחקקת.

היית רוצה לפרסם פרויקטים?

"זה לא מעניין אותי כרגע, אבל יכול להיות שתמורת דירה", מוסיפה בר בחיוך ממיס וצוחקת שוב. 

את מתעניינת בהיסטוריה של אדריכלות? באוהאוס? פוסט מודרניזם?

"אני מתה על באוהאוס, אני מאוד אוהבת אדריכלות שימור. תל אביב הלבנה היא אחד המקומות שהכי אהובים עלי בארץ. בכלל, מבני שימור יש להם היסטוריה שעושה הרבה מהעבודה, ואם יש לך את הרגישות, אז אתה לא צריך לגעת הרבה. אתה פשוט צריך לרענן את הישן, לתת את הנגיעות ולא להרוס. כמו לגדל ילד, רק לא להפריע".

יש לקוחות שלא תסכימי לעצב בעבורם, או שתסכימי לעבוד עבור כל אחד?

"לא. אני לא בטוחה שכל אחד מתאים לשני. הכל זה מערכות יחסים, והייתי שמחה שהלקוחות שלי יסמכו עלי ותהיה שפה משותפת. אם יבקשו ממני לעצב בסגנון מסוים ואני ארגיש שזה פחות הסגנון שלי, אז אין לי שום בעיה להגיד להם שיש מישהו אחר שיודע לעשות את זה יותר טוב ממני".

בשטחים היית מתכננת?

"למה לא".

אז איך היא נבחרה

אתר האינטרנט שלה עדיין ריק מפרויקטים. עכשיו, מספרת בר, היא מעצבת את עבודות הביכורים שלה: דירה בבניין שעבר תמ"א 38 ברחוב דיזנגוף בתל אביב (פרויקט לקראת סיום) ושני בתים בארצות הברית - אחד במאליבו ושני בהמפטונס. היא מסבירה שהלקוחות הגיעו אליה אחרי שביקרו בדירתה והתרשמו. אבל העבודות לא גמורות, ולכן אין עדיין תמונות וגם לא הדמיות שאפשר להראות.

אז איך, בעצם, זכתה בר במועמדות לפרס תגלית השנה – ואפילו זכתה בסוף?

"בזמן האחרון מתחילים להכיר אותה בקטע", מסבירה עפרה שמעוני, שניצחה על האירוע. "בלי סוף מדברים עליה, היא באמצע פרויקטים, ובמגזין הבא תהיה עליה כתבה".

מערכת המגזין, כך הוסבר לי לאחר מכן, שלחה סקר פתוח למאות נמענים. הם בחרו מועמדים בקטגוריות שונות, לפי דעתם, ומבלי שאף אדריכל או מעצב יוכל להציע את עצמו מראש. תשלום לא היה כאן, מדגישים.

אני לא ראיתי עבודות שלה. את ראית?

"לא, אני לא ראיתי, אבל אנשים מאוד מפרגנים לה". 

--------------------------------------

לחצו על התמונה לווילת הבטון שתכננו דן והילה ישראלביץ ביישוב אירוס:

כאן גרים בכיף אנשים שאוהבים בטון. לחצו לכתבה המלאה (צילום: עודד סמדר)