קמפוס ''בצלאל'' במגרש הרוסים: שקוף, גמיש בשימושיו וצרכן תחזוקה כבד

הבניין המסקרן של האקדמיה הירושלמית טרם נבנה, אך הבור נחפר, ויש גם הדמיות מפורטות של משרד האדריכלים היפני Sanaa. קירות הזכוכית מסמנים בעיית הצללה בכיתות

מיכאל יעקובסון

|

07.04.19 | 09:40

כך זה אמור להיראות: צפו בהדמיות המעודכנות של קמפוס בצלאל במגרש הרוסים
בצלאל, אקדמיה לאמנות ועיצוב, ירושלים, הדמייה: טוטם הדמיה ואנימציה
הקמפוס העתידי של האקדמיה לעיצוב ואמנות במגרש הרוסים. פלטות שטוחות של תקרות ורצפות, הנתמכות בעמודים לבנים (הדמיה: בצלאל, אקדמיה לאמנות ועיצוב, ירושלים)
הקמפוס העתידי של האקדמיה לעיצוב ואמנות במגרש הרוסים. פלטות שטוחות של תקרות ורצפות, הנתמכות בעמודים לבנים (הדמיה: בצלאל, אקדמיה לאמנות ועיצוב, ירושלים)
הדמיה של פנים המבנה. מסכי זכוכית סוגרים על החזיתות ומתנשאים לכל גובה הקומות, במה שמזכיר בנייני משרדים בגוש דן (הדמיה: בצלאל, אקדמיה לאמנות ועיצוב, ירושלים)
הדמיה של פנים המבנה. מסכי זכוכית סוגרים על החזיתות ומתנשאים לכל גובה הקומות, במה שמזכיר בנייני משרדים בגוש דן (הדמיה: בצלאל, אקדמיה לאמנות ועיצוב, ירושלים)
הדמיה רומנטית של סטודנטים במחלקה לאמנות המציירים מגג הקמפוס, הצופה על כנסיית השילוש הקדוש (הדמיה: בצלאל, אקדמיה לאמנות ועיצוב, ירושלים)
הדמיה רומנטית של סטודנטים במחלקה לאמנות המציירים מגג הקמפוס, הצופה על כנסיית השילוש הקדוש (הדמיה: בצלאל, אקדמיה לאמנות ועיצוב, ירושלים)
נחיתה לקרקע המציאות העכשווית: כך נראית הבנייה בשטח. בשלב הראשון יהיה כאן חניון תת-קרקעי עירוני, ורק אחר כך ייחנך המבנה, השאלה היא כמובן מתי (צילום: מיכאל יעקובסון)
נחיתה לקרקע המציאות העכשווית: כך נראית הבנייה בשטח. בשלב הראשון יהיה כאן חניון תת-קרקעי עירוני, ורק אחר כך ייחנך המבנה, השאלה היא כמובן מתי (צילום: מיכאל יעקובסון)

שמונה שנים לאחר שנבחרה ההצעה הזוכה בתחרות לתכנון קמפוס "בצלאל" במרכז ירושלים, נחשפים סרטון והדמיות של הפרויקט המסקרן. ההדמיות, שוהכנו בחברת "טוטם הדמיות אדריכלות", מצליחות להפיח חיים בתוכניות האדריכליות ובדגם שהציג בשעתו משרד האדריכלים היפני SANNA, בשיתוף המשרד הישראלי ניר-קוץ.

 

שותפות זו זכתה במכרז סגור של הנהלת "בצלאל" לתכנון הקמפוס החדש, בהחלטה שעוררה זעם בעולם האדריכלות הישראלי, ולא רק משום שהאדריכלים הזוכים כלל לא הציגו הצעה למבנה, אלא משום שזה קרה לאחר שתחרות אדריכלים גדולה בוטלה בדיעבד, לאחר שכבר היו זוכים עם תוכנית מפורטת. צמד הזוכים הודח, מסיבה שלא התבררה עד היום, והוחלט שלא לקיים תחרות חוזרת.

 

בעיית השמש לא נפתרה

 

כעת, אפשר לראות מההדמיות החדשות, כי השקיפות וגמישות-השימושים הם עקרונות מרכזיים בבניין שמתכננים האדריכלים היפנים המפורסמים, זוכי פרס פריצקר. אגפיו של "הקמפוס על שם ג'ק, ג'וזף ומורטון מנדל" מורכבים בעיקרם מפלטות שטוחות של תקרות ורצפות, הנתמכות בעמודים לבנים. מסכי זכוכית סוגרים על החזיתות, מתנשאים לכל גובה הקומות ומזכירים בנייני משרדים גנריים לפני אכלוס, שנבנים כיום בעיקר בגוש דן.

 

כפי שניתן לראות בהדמיות, בעיית ההצללה לא נפתרה: קרני השמש חודרות אל עומק הבניין – מהלך שסביר להניח ידרוש בהמשך במקרה הטוב פתרון מתוכנן בידי האדריכלים, או במקרה הפחות טוב - ידרוש מהסטודנטים לאלתר משהו.

 

 

הספרייה. השקיפות היא ברכה, אך גם בעיה שמישהו יצטרך לפתור (הדמיה: בצלאל, אקדמיה לאמנות ועיצוב, ירושלים)
    הספרייה. השקיפות היא ברכה, אך גם בעיה שמישהו יצטרך לפתור(הדמיה: בצלאל, אקדמיה לאמנות ועיצוב, ירושלים)

    אתר הבנייה. האם בצלאל יעבור לכאן ב-2022? (צילום: מיכאל יעקובסון)
      אתר הבנייה. האם בצלאל יעבור לכאן ב-2022?(צילום: מיכאל יעקובסון)

       

      באולמות הפנימיים התקרות עשויות מבטון חשוף; המערכות השונות, בעיקר מיזוג אוויר ומערכות כיבוי אש, צמודות לתקרה וחשופות לעין. פסי תאורה רציפים במרווחים שווים צמודים לתקרות, ויוצרים בסיס לסדר וארגון באולמות הרב-שימושיים. אותם אולמות נראים, לפחות בסרטון, חסרי הגדרה ברורה ויכולים לשמש לכל פונקציה - תצוגה, כיתה, מלאכה, ספרייה או מקום מפגש. אודיטוריום ובו כ-300 מושבים מבהיקים בלובנם בולט בסרטון, הן בזכות ייעודו המוגדר והן הודות לחיפוי הקירות בלוחות עץ, חומר חריג בבניין הזה.

       

      התחזוקה תדרוש תקציב נכבד

       

      יש לקוות, כי הנהלת האקדמיה תדע כיצד לתחזק לאורך שנים את הבניין, שנראה עדין למראה; בעיקר נדרש יהיה מהתלמידים לשמור עליו. לצוות הניקוי תהיה עבודה כפולה ומכופלת, עם כל אותם מאות מטרים רבועים של משטחי זכוכית, שאותם יידרשו לנקות ולהבריק. אם סעיף התחזוקה לא יתוקצב בהתאם, הבניין יהפוך עד מהרה לנטל לא אסתטי.

       

      לפרסום הדמיות יש מטרות: לעודד גיוס תרומות מבעלי הון ומגופים ציבוריים, ולהמחיש בפני רשויות התכנון את הפרויקט כדי לזכות באחוזי בנייה מוגדלים, להציג את השפעת הבניין על הסביבה או לערוך שינויים בתוכניות המקוריות. סביר להניח שהפקת ההדמיות והסרטון, שעלותם אינה מבוטלת למוסד ציבורי, משרתת את אחת המטרות הללו. שכר הטרחה של האדריכלים היפנים, כפי שפורסם בשעתו ב-Xnet,עומד על 14.6 מיליון שקל, ושכר האדריכלים המקומיים - כ-3 מיליון שקלים נוספים.

       

      בינתים, ביקור באתר הבנייה מגלה בור רחב ועמוק, שקרקעיתו מכוסה בחלקה בגבעות עפר. מכונות כבדות עמלות על עבודות החפירה, והבניין עצמו טרם החל להיבנות. מחברת "עדן" נמסר לערוץ האדריכלות של Xnet, כי בשלב הראשון יושלם חניון תת-קרקעי עירוני, שייפתח בשאיפה בפברואר 2021. שנה לאחר מכן, משערים בהנהלת בצלאל - ונראה כי הם אופטימיים - הבניין כולו יפתח את שעריו ויחלו ללמוד בו מאות תלמידי המוסד. כשזה יקרה, מרכז העיר ירושלים יזכה בתרומה משמעותית להחייאתו: אלפי תלמידים, מורים ואורחים יעברו מהקמפוס בהר הצופים ללב הבירה.

       

       

       

      • בצלאל, אקדמיה לאמנות ועיצוב, ירושלים. הדמיה: טוטם הדמיה ואנימציה

       

       
      הצג:
      אזהרה:
      פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד