כשנכנסה לתפקידה כנשיאת "בצלאל", קיבלה אוה אילוז בירושה מהלך משמעותי: החלטה להקים קמפוס חדש ל"בצלאל" במגרש הרוסים, שבמרכז העיר. היה זה מהלך שהוביל הנשיא הקודם, ארנון צוקרמן, ואילוז קיבלה אותו מן המוכן.

שנים וכסף בוזבזו על תכנון הקמפוס בתקופתו של הנשיא הקודם. ההתנהלות הבלתי שקופה של בצלאל תועדה ב-Xnet לא אחת; בקצרה: תחרות אדריכלים בינלאומית נערכה, אך הזוכים גילו בדיעבד שהזכייה נשללה מהם (ללא הסבר ברור עד עצם היום הזה); לאחר עיכובים וביקורת הוזמנו כמה משרדי אדריכלים להתמודד על הפרויקט, מבלי שהם נדרשים להציג תוכנית, ובסופו של דבר זכה משרד האדריכלים היפני SANAA בפרויקט. אז כבר נכנסה אילוז לתפקידה.

במסיבת עיתונאים חגיגית שנערכה ביוני 2013 לרגל חשיפת התוכנית של הקמפוס, במעמד צמד האדריכלים עטורי הפרסים -ריואה נישיזאווה וקאזויו סג'ימה - החמיאה הנשיאה לפרויקט וחלקה שבחים למתכננים ולהנהלה הקודמת שדחפה את הרעיון.

סג'ימה ונישיזאווה (סטודיו SANAA) מציגים את המודל והתוכניות של הקמפוס החדש, יוני 2013. יקבלו כ-15 מיליון שקל (צילום: מיכאל יעקובסון)
סג'ימה ונישיזאווה (סטודיו SANAA) מציגים את המודל והתוכניות של הקמפוס החדש, יוני 2013. יקבלו כ-15 מיליון שקל (צילום: מיכאל יעקובסון)

כעת, בתקופה קשה שבה בצלאל נתון בגירעון, הפרויקט ממשיך להתקדם לקראת קבלת האישורים ההיתרים, כשלא ברור כיצד יממנו את הקמתו. בראיון ל-Xnet מבהירה אילוז, שמסיימת את תפקידה בקרוב, כי גם היום היא מאמינה שהמעבר מהר הצופים יוכל להחיות את מרכז ירושלים. היא גם מרעיפה שבחים על העירייה, שהעניקה את השטח לאקדמיה.

אלא שאילוז, כך נראה, תסיים את תפקידה מבלי שתבטיח את מימוש המהלך מבחינה כספית. והיא דווקא מאוד התאמצה, וגם מתלוננת שהמאמץ הזה גזל ממנה זמן יקר לעיסוקים אחרים שהטרידו אותה כנשיאה. גיוס תרומות אינו מתפקידו של נשיא אקדמיה, היא טוענת, ולכן היה צריך להיות מטופל בידיים אחרות. "המדינה נותנת לי לפעול כמו יזם פרטי כשיש כאן בניין עם חשיבות לאומית", היא אומרת, "ואז המוסדות הם חסרי שקט" (בהתייחסות לאי-השקט ששרר בבצלאל במהלך כהונתה, נ''ר).

מי יממן 100 מיליון דולר

כדי לממן את המהלך, הצליחה הנהלת בצלאל לגייס את מקורות המימון הבאים:

  • 25 מיליון דולר יגיעו מקרן מנדל
  • 5 מיליון דולר יגיעו מקרן ברי
  • 22 מיליון דולר יגיעו מתקציב הוועדה לתקצוב ולתכנון (ות"ת)
  • 38 מיליון דולר ממכירת הבניין הקיים בהר הצופים. זאת הערכת שמאי ולא סכום מובטח, וימים יגידו מי מוכן לשלם את הסכום הזה. בצלאל כמעט סגר את מכירת הבניין לעמותה לאוטיסטים, אך העסקה בוטלה.

סך הכל: 90 מיליון דולר. חסרים 10 מיליון דולר.

לפיכך, גם הנשיא הבא של בצלאל יצטרך להקדיש את זמנו לגיוס היתרה שתבטיח את המעבר לקמפוס במגרש הרוסים. האם ייתכן שהמהלך לא יתממש? המדינה והעירייה, שהסכימו להעניק חינם אין כסף את הקרקע היקרה, עלולות ליירט את המימוש אם יתברר שההנהלה לא מצאה את כל מקורות המימון. יש תקדימים ישראליים לפרויקטים ציבוריים שלא התממשו עקב קשיי תקציב.

שכר הטרחה לסטודיו SANAA

בינתיים צריך כבר לשלם לאדריכלים, ששוקדים על התכנון של הקמפוס החדש. ל-Xnet הגיעו פרטי שכר הטרחה של אדריכלי הפרויקט:

  • האדריכלים היפנים יקבלו 14.6 מיליון שקל, שמתוכם 2.5 מיליון שקל משולמים כבר בשלב הסכמטי (טרם תחילת הבנייה בפועל).
  • שכרו של האדריכל הישראלי בפרויקט, אריה קוץ, מוערך בכ-3 מיליון שקלים, כולל תכנון התב"ע.
  • מנהל הפרויקט יקבל 6.7 מיליון שקל.
  • סך כל שכר הטרחה של המתכננים נאמד בכ-4.5% מעלות הפרויקט.

אוה אילוז, מאיזה מקור כספי משולם השכר למשרד SANAA?

"היינו מאוד זהירים (לא לשלם מהתקציב השוטף, נ"ר), זו הייתה מדיניות שלי ושל המנכ"ל, והצלחנו לגייס תרומה מיוחדת".

גם אם שכרם של האדריכלים היפנים נראה גבוה, הוא אינו מופקע ביחס לפרויקטים מקבילים באוניברסיטאות ישראליות. לשם השוואה, שכר הטרחה שמשלמת האוניברסיטה העברית לאדריכל הבריטי הנודע נורמן פוסטר בעבור תכנון הבניין לחקר המוח הוא 5% מעלות הפרויקט (שנאמדת בכ-58 מיליון דולר) - בדומה למה שבצלאל משלם ל-SANAA. ההבדל ניכר בחלוקת התשלום לאדריכלים הזרים ומקומיים: באוניברסיטה העברית, פוסטר מקבל שני שלישים מהשכר והאדריכל הישראלי מקבל שליש; קוץ מקבל הרבה פחות, והיפנים מקבלים יותר.

ביקורת על המחיר, ביקורת על המיקום

בקרב מרצים באקדמיה נשמעה לא אחת ביקורת על הקמת הקמפוס במגרש הרוסים. זאת, משום שמדובר בהליך יקר ועל מגרש בעייתי וצפוף, במקום לבצע מהלך של השמשה מחדש של מבנים נטושים ברחבי העיר - שהוא מהלך זול ואקולוגי יותר. מי שהיה ראש המחלקה לאדריכלות בבצלאל, פרופ' זאב דרוקמן, חושב שההחלטה לבנות במגרש הרוסים היא מוטעית. "ירושלים היא בירה", הוא אומר בשיחה עם ערוץ האדריכלות של Xnet, "והמשמעות שהיא לא שייכת רק לתושביה. ירושלים תמיד השאירה מקום לאורחים' ואחד המקומות שהיא השאירה לאורחים זה מגרש הרוסים. באו הצליינים הרוסים ובנו את הכנסייה' והם אפילו בנו חומה' ובאופן וולונטרי הם ניהלו מערכת יחסים עם העיר המארחת. את המשמעות של הדבר הזה התוכנית ביטלה לחלוטין".

ומה יחשבו סטודנטים במחלקה לאדריכלות לבצלאל, למראה ההתנהלות של התחרות לתכנון הקמפוס של בצלאל?

"מה שסטודנט יכול ללמוד מזה הוא שמוסד התחרויות בארץ נכשל. בהכללה, מוסד התחרויות נכשל, והתוצאות הן תמיד 'בסדר'. הן לא פורצות דרך".

בצלאל. איך זה מתנהל. תחקיר Xnet

>> פרק א': איך (לא) בוחרים נשיא חדש לבצלאל

>> פרק ב': משלמים משכורת לשני נשיאים במקביל

>> פרק ד': המחלקה לאדריכלות נחשפת