התחתנו עם אמהות יחידניות וזכו פעמיים - גם באהבה וגם במשפחה

יוגב, ישראל ומשה התאהבו באמהות שהביאו ילדים לבד, והתייצבו איתן מתחת לחופה. עכשיו הם מספרים על הרמת הגבה של הסביבה, ועל קבלת הפנים של הילדים

מימין: ישראל נאומבורג ואילנית מיימון-נאומבורג, יוגב אוקנין וורד נפתלי-אוקנין, משה הרוש ויהודית רבינוביץ' הרוש (צילום: דנה קופל, אוהד צויגנברג, זהר שחר)
מימין: ישראל נאומבורג ואילנית מיימון-נאומבורג, יוגב אוקנין וורד נפתלי-אוקנין, משה הרוש ויהודית רבינוביץ' הרוש (צילום: דנה קופל, אוהד צויגנברג, זהר שחר)

חמישה חודשים חלפו מהרגע שבו יוגב אוקנין פגש את ורד נפתלי, ועד שהשניים התייצבו תחת החופה. לאנשים בסביבתם הקרובה המהירות הזו נראתה ממש מוגזמת. אבל ליוגב זה היה הכי טבעי בעולם: מהרגע שפגש את ורד היה לו ברור שהיא תהיה אשתו. ולא, העובדה שהיא אם יחידנית לילדה בת שלוש ממש לא הטרידה אותו.

 

הקשר בין השניים החל לפני עשרה חודשים, במסיבת בת־מצווה משפחתית, ששניהם הגיעו אליה כאורחים. "כמה ימים אחרי, גיסתי התקשרה אליי ואמרה: 'חברה שלי ראתה אותך בתמונות שהעליתי לפייסבוק מהאירוע, והיא מעוניינת להיפגש איתך לדייט'", מספר יוגב. "הרגשתי בום בלב. אמרתי לה: 'תזמי פגישה, היום'. היא שאלה: 'אתה לא רוצה לראות תמונה שלה?' עניתי: 'לא, מה יש לראות?' הרגשתי את זה בפנים ולא טעיתי. באינטואיציה הרגשתי שזה זה".

יוגב:"כולם היו בשוק. אמרו לי: 'תיקח רווקה, מה אתה צריך את הצרות האלה?' אמרתי: 'יחידנית זו לא מחלה. צריך לתת צ'אנס לכל אחת'"

 

יוגב (42) מנהל עבודה בתחום הבנייה, היה אז גרוש זה עשור ואב לבת, ליאן, כיום בת 16. ורד (40) מבת־ים, פקידה בחברת תובלה, הביאה לעולם את שירה לפני שלוש שנים. "התחלתי בתהליך להבאת ילד לעולם כבר בגיל 34", היא מספרת. "הרגשתי בשלה ונחושה. אמרתי לעצמי שילד לא אמור להוות מכשול למציאת זוגיות ומי שירצה אותי ייקח אותי כמו שאני, עם החבילה שלי. כשהייתי בת 37 שירה נולדה".

 

יוגב, ידעת לפני הדייט שוורד היא אמא יחידנית?

"כן, ולא חששתי מזה. אני יודע שזה מרתיע הרבה גברים, אבל אותי לא. אני אוהב ילדים".

 

הדייט הראשון של בני הזוג היה בבית קפה בבת־ים. "היה קליק מדהים מהרגע הראשון", מספר יוגב, "עם כוכבים בעיניים, כמו באגדות. אני מאוד ביישן, היה לי קשה עם בחורות, ועם ורד הלך לי חלק, הרגשתי שאני מכיר אותה שנים. דיברנו ודיברנו ולא שמנו לב שהמקום כבר נסגר והתחילו להרים את הכיסאות. אני יודע שזה נשמע לא אמיתי, אבל הרגשתי שהיא תהיה אשתי. שאלתי אותה: 'ורד, את רוצה להיות כלה?' היא הייתה בשוק וחשבה שאני צוחק. אחרי כמה דייטים שאלתי אותה: 'מה קורה עם השאלה שלי מהדייט הראשון?' היא ענתה: 'עוד פעם אתה מסתלבט עליי?' אמרתי לה: 'אני כבר התחתנתי פעם, אני רוצה שתרגישי מה זה להיות כלה. בואי נלך לראות אולם'. הלכנו, בדקנו, סגרנו".

 

ורד נפתלי־אוקנין ויוגב אוקנין בחתונתם, עם שירה, בתה של ורד, וליאן, בתו של יוגב. מצפים לילד משותף (צילום: בר אור)
    ורד נפתלי־אוקנין ויוגב אוקנין בחתונתם, עם שירה, בתה של ורד, וליאן, בתו של יוגב. מצפים לילד משותף(צילום: בר אור)

     

    אילו תגובות קיבלתם?

    "כולם היו בשוק. היו כאלה שאמרו לי: 'תחכה קצת, תבדוק, אתם רצים מהר מדי'. אמרתי להם: 'חברים יקרים, ההצגה התחילה, אין מה לחכות למישהי אחרת, זה זה וזהו'. אפילו נשים אמרו לי: 'תיקח רווקה, מה אתה צריך את הצרות האלה?' אמרתי להן: 'יחידנית זו לא מחלה, גרוש ויחידנית זו התחלה חדשה. צריך לתת צ'אנס לכל אחת'. היו גם שאמרו לי: 'אתה מטומטם, תגדל ילדה לא שלך?' היום שירה היא החיים שלי, היא הילדה שלי לכל דבר. אלוהים שלח אותי לגדל את הילדה הזו. אני אוהב את ורד ואת שירה והחלטתי שאני הולך עם זה עד הסוף".

     

    מתי פגשת לראשונה את שירה?

    "כבר בדייט השני שלנו. מהרגע הראשון היה לי איתה קליק. היא קפצה עליי וקראה לי 'אבא, אבא'. אני התרגשתי מזה, אבל ורד הייתה נבוכה, היא פחדה שזה ירתיע אותי".

    ורד: "אחרי שבועיים יוגב כבר התחיל לקחת את שירה מהגן. כשהגננות ראו איך היא רצה אליו וקוראת 'זה אבא שלי', הן אמרו לי: 'תשמעי, מצאת גבר שווה, אל תפספסי את הרכבת'".

     

    השניים תכננו להתחתן רק החודש, אך פרט קטן שינה את התוכניות: היריון. "מאוד רציתי עוד ילד", מספר יוגב, "זה היה חלק מהשיחות שלנו". באוקטובר האחרון הם נישאו באולם ביבנה. "החתונה הייתה מהממת. ורד הייתה מעלפת, בכיתי עם דמעות ממש כשבאתי לקחת אותה מסלון הכלות".

    ורד: "אחרי שבועיים יוגב כבר התחיל לקחת את שירה מהגן. כשהגננות ראו איך היא רצה אליו וקוראת 'זה אבא שלי', הן אמרו לי: 'תשמעי, מצאת גבר שווה, אל תפספסי את הרכבת'"

     

    לא הרגשת שזה קצת משוגע? הכרתם רק חמישה חודשים קודם.

    "אכן הרגשתי קצת משוגע, אבל הלכתי עם האינטואיציה שלי".

     

    כיום ורד בחודש התשיעי להריונה, והשניים מצפים לבן. "ילד משותף שלנו, זה מעיף אותי לשמיים", מתרגש יוגב. "שירה כבר נושאת את שם המשפחה שלי והתחלנו לברר על תהליך אימוץ. אני מאמין שזה יקרה, וגם אם לא, היא שלי לכל דבר".

    ורד: "מהיום שהוא נכנס לחיים שלי, היא לא רואה אותי ממטר".

     

    ורד, אילו קשיים היו לך בחיפוש זוגיות, לפני שפגשת את יוגב?

    "לא יכולתי לצאת ערב אחרי ערב או אפילו לקבוע שעה מדויקת עם אף אחד, כי עם כל הכבוד, הבת שלי חשובה לי יותר. היו כאלה שחשבו שאני מתרצת או לא מעוניינת. נתקלתי באמהות יחידניות שלא חשות צורך בזוגיות, כי הילד ממלא את כל החלל. לדעתי זו לא אותה אהבה. חיפשתי גבר שיקבל אותי וגם את הילדה שלי כאילו היא הבת שלו, ולשמחתי מצאתי".

     

    יוגב, יש לך טיפ כלשהו לאמהות יחידניות שמחפשות זוגיות?

    "אני קורא ליחידניות לצאת לבלות. תהיו אמיצות ותמצאו את האחד שלכן. מי שלא תנסה, לא תצליח. אני מצאתי את הנפש התאומה שלי. ורד היא חוף המבטחים שלי אחרי שהסירה שלי טבעה".

     

    מה, אתה משוגע?

    כל אם יחידנית שרוצה ומחפשת זוגיות, מכירה את הקשיים הנלווים: את העומס האדיר שבגידול ילד בכוחות עצמך יש לשלב איכשהו עם שגרה של דייטים, מה שמתגלה לעתים כמשימה כמעט בלתי אפשרית. בנוסף, צריך להתמודד עם גברים שלא מתלהבים מהסטטוס הייחודי שלך. אבל יש גם סיפורים הפוכים. יש גברים שקשרו את חייהם עם אמהות יחידניות, ומבחינתם, הם הרוויחו לא רק אהבה - אלא גם משפחה.

     

    כשהקשר בין ישראל נאומבורג לאילנית מיימון רק החל, הוא היה בן 33, גרוש ללא ילדים, והיא בת 42, אם יחידנית לשלושה. מאחר שלאילנית לא הייתה אפילו שנייה אחת מיותרת להקדיש לדייטים, ישראל מצא דרך מקורית להתקרב אליה: הוא הציע עזרה עם הילדים.

    ישראל: "אני מקבל מהילדים כזאת אהבה, שאני לא מרגיש בכלל שהם לא שלי. השבוע אילנית שרה להם באוטו: 'מי אוהב אתכם יותר ממני', והם ענו לה במקהלה: 'אבא'"

     

    השניים נפגשו לפני חמש שנים, בארוחת שישי אצל חברים משותפים. ישראל הגיע לבד, אילנית - עם שלושת ילדיה. "הייתי אז פרוד טרי ובמצב רוח לא טוב", מספר ישראל. "התחלתי לשחק עם הילדים ותוך כדי זה נוצר קליק עם אילנית. הסתכלתי עליה, ראיתי איך היא מתמודדת לבד עם שלושה ילדים והערצתי את הכוח שלה. רמזתי לה שאני מעוניין בקשר, וכעבור כמה ימים היא צלצלה אליי וביקשה שאעזור לה לקחת את אחד הילדים לבית חולים. מילאנו צורך אחד של השני: אני הייתי צריך להיות בעשייה כדי לשכוח את הפרידה שעברתי, ואילנית הייתה זקוקה לעזרה שלי".

     

    כך התחיל הקשר בין בני הזוג, שניהם תושבי מבשרת־ציון. ישראל (38) הוא גנן, דתי בהשקפתו. אביו המאמץ הוא הרב יחזקאל נאומבורג, הידוע ביישובם, שאימץ עם רעייתו יעל שני ילדים נוספים. אילנית (47) היא מורה לחינוך מיוחד, "חצי־מסורתית" כהגדרתה, אמא יחידנית לנעמה (שמונה) והתאומים איתן ולביא (שש). "העובדה שהיא אמא יחידנית לא הפריעה לי בכלל", אומר ישראל. "דמיינתי שאכנס לתפקיד האבא, אולי בגלל שאני מאומץ. כנראה כוח עליון משך אותי לשם".

     

    "הרגשתי את החברוּת שלו ואת הרצון הכּן שלו לעזור", מוסיפה אילנית. "הוא היה צועד אלינו מדי יום שישי בערב מהצד השני של היישוב, חצי שעה הליכה, לא משנה אם ירד גשם או ברד. בהתחלה זה היה קשר לא רציני, כי למי יש כוח למערכת יחסים עם שלושה ילדים קטנים? עבדתי אז בשתי עבודות וכאמא לתאומים קטנים לא ממש ישנתי. לאט־לאט נרקמה בינינו מערכת יחסים, והזוגיות פשוט קרתה. היו גם ימים קשים. בתחילת הדרך אמרתי לו: 'לך תחפש לך מישהי שתביא לך ילדים, מה אתה נתקע עכשיו עם מישהי מבוגרת'? הרגשתי שזה לא פייר".

    ישראל: "ביני ובין הילדים הקשר התקדם מאוד מהר. מתי אילנית הבינה שזה באמת זה? כשאיתן היה חולה וכמעט התייבש. היא התקשרה אליי בהיסטריה, הגעתי, לקחתי אותו לחדר עם בננה ומעדן, ואיכשהו הילד התחיל לאכול ולשתות וחזר החוצה אחרת. אז אילנית הבינה שאני יכול להיות אבא במשרה מלאה".

     

    ישראל נאומבורג אילנית מיימון־נאומבורג והילדים."בחתונה הם שרו שיר לאבא" (צילום: אלבום פרטי)
      ישראל נאומבורג אילנית מיימון־נאומבורג והילדים."בחתונה הם שרו שיר לאבא"(צילום: אלבום פרטי)

       

      אילנית: "היה פעם ויכוח שבו הטלתי ספק בזה שהוא יכול לאהוב אותם באמת. הוא אמר לי: את צריכה ללמד אותי מה זה לאהוב ילד לא שלי? ההורים שלי אוהבים אותי שאין דברים כאלה!"

      כעבור שנה וחצי החליטו השניים לעבור לגור יחד. "רוב האנשים שמחו שיש לי מישהו בחיים", אומרת אילנית, "חברות יחידניות אמרו לו: 'חבל שאי־אפשר לשכפל אותך', אבל היו גם כאלה שהיה להם קשה לבלוע את הקשר הזה".

      ישראל: "חבר אחד אמר לי: מה, אתה משוגע, לוקח שלושה ילדים לא שלך? רוב האנשים לא האמינו שזה ילך לכיוון רציני".

      אילנית: "הבנים הכירו אותו בגיל שמונה חודשים וגדלו לתוך זה. נעמה יודעת שהוא לא אביה הביולוגי ותמיד רצתה אבא. יום אחד היא אמרה לי: 'אמא, אם תיפרדו, אני הולכת עם אבא'".

       

      אילנית, איך היה להכניס גבר לבית, אחרי שהיית עצמאית במשך שנים?

      "בהתחלה זה לא היה פשוט. לקח לי זמן להתרגל להיות עם עוד מישהו. הרגשתי שאני צריכה להמציא מחדש את האנרגיות של הזוגיות, שכבר נכחדו אצלי. בנוסף, הייתי צריכה לחזור להיות אישה של מישהו, ולא רק אמא עם חולצות מסריחות".

       

      איך הילדים קיבלו את ישראל?

      "הבנים הכירו אותו בגיל שמונה חודשים וגדלו לתוך זה. עד היום הם לא יודעים שהוא לא באמת אבא שלהם. נעמה יודעת שהוא לא אביה הביולוגי ותמיד רצתה אבא. יום אחד היא אמרה לי: 'אמא, אם תיפרדו, אני הולכת עם אבא'".

       

      איך החלטתם להתחתן?

      "יום אחד ההורים שלו הזמינו אותנו לארוחת ערב שבת, ואבא שלו לא היה מוכן שנישן אצלם, כי אנחנו לא נשואים. הברירה הייתה לחזור הביתה ברגל. אז אמרתי לו: 'אם נתארס זה יהיה בסדר?' במסיבת האירוסים אבא שלו אמר: 'כנראה הקב"ה זימן לנו לאמץ לא רק ילדים, אלא גם נכדים".

       

      לפני שנה וחצי השניים נישאו. "כל הספקים של החתונה התפלאו שאנחנו מתחתנים וכבר יש לנו שלושה ילדים", מספרת אילנית. בדרך לחופה החליט ישראל לכרוע ברך ולהציע נישואים לאילנית, דבר שמכורח הנסיבות לא קרה עד אז. "בחתונה הילדים שלנו עמדו מול 320 איש ושרו שיר לאבא", הוא נזכר בהתרגשות, "הזלתי דמעה, נישקתי אותם ואמרתי להם באוזן: 'אבא אוהב אתכם מאוד'".

       

      מצער אותך שאין לכם ילד ביולוגי משותף?

      "זה לא מצער אותי בכלל, כי אני מקבל מהילדים כזאת אהבה, שאני לא מרגיש בכלל שהם לא שלי. השבוע אילנית שרה להם באוטו: 'מי אוהב אתכם יותר ממני', והם ענו לה במקהלה: 'אבא'".

       

      נפל לי האסימון

      משה הרוש ממש לא רואה בעצמו אביר על הסוס הלבן של אשתו, יהודית רבינוביץ־הרוש. "מבחינתי, יהודית היא האבירה על הסוס הלבן, כי השינוי שהיא עשתה לי בחיים הרבה יותר גדול מהשינוי שאני עשיתי לה", הוא מתרגש. "אני מדבר איתך וממש דומע. הייתי רגיל לחזור לארבעה קירות והיא נתנה לי בית חם. היום יש לי משפחה, יש לי ילדים".

       

      משה (53), עובד במפעל פלסטיק בכרמיאל, היה נשוי בעבר. מנישואיו נולד לו ילד שנפטר כשהיה בן עשרה חודשים, לפני 20 שנה. "אומרים שהזמן מרפא את הכאב, אבל רק מי שלא עבר את זה יכול להגיד את זה", הוא אומר בעצב.

      משה הרוש: "מבחינתי, יהודית היא האבירה על הסוס הלבן, כי השינוי שהיא עשתה לי בחיים הרבה יותר גדול. הייתי רגיל לחזור לארבעה קירות, והיא נתנה לי בית חם"

       

      כשהוא ויהודית (43), סייעת בגני עירייה, נפגשו לראשונה, הוא כבר היה גרוש ותיק והיא רווקה ללא ילדים. ההיכרות קרתה דרך אחיו של משה, שהכיר את יהודית במפעל שבו עבדה בזמנו. "הוא אמר לי שיש רווקה שעובדת איתו, בחורה טובה שמעוניינת להכיר", הוא מספר. "יצאנו לדייט שהתפתח לקשר של חצי שנה, ונפרדנו בגלל משהו שטותי. לאחר הפרידה נכנסתי לקשר זוגי שנמשך עשר שנים. כולם ידעו שהקשר הזה לא בשבילי, וגם לי הייתה מחשבה לנתק אותו, אבל לא היה לי אומץ. בינתיים שמעתי שיהודית הביאה לעולם ילד בעזרת תרומת זרע - ליאב, היום בן 11.

       

      "מדי פעם יהודית שאלה את אחי מה שלומי, אבל לא העזה להתקשר אליי. יום אחד אחי בא לבקר אותה במשרד והיא שאלה מה שלומי. הוא נתן לה את מספר הטלפון העדכני שלי ואמר לה: 'נו, תשלחי לו הודעה, תשאלי מה העניינים'. כעבור זמן קצר קיבלתי הודעה מיהודית: 'מה שלומך?' אלה היו שתי מילים שהעירו אותי. נפל לי האסימון. הבנתי שתמיד היה לי משהו בלב אליה. כמה דקות אחר כך התקשרתי אליה ודיברנו כמעט ארבע שעות. כעבור חודשיים סיימתי את הקשר שבו הייתי והפכנו לזוג. הבטחתי שאגדל את בנה, ליאב, כילד שלי לכל דבר".

       

      איך הייתה הפגישה הראשונה שלך עם ליאב?

      "כשהקשר שלנו התחיל, ליאב היה בן חמש וחצי. היה בינינו קליק טוב ומאז נתתי לו להרגיש שאני אבא לכל דבר. לפעמים הוא קורא לי 'אבא' ולפעמים 'משה'".

      יהודית: "כבר בשיחה הראשונה עם משה אמרתי לו: 'ליאב עומד אצלי במקום הראשון'. אני משערת שהיה לו קל להתחבר אליו בגלל שלא היו לו ילדים משלו".

       

      משה הרוש ויהודית רבינוביץ־הרוש עם הבת המשותפת יעל ובנה של יהודית, ליאב. "לפעמים הוא קורא לי 'אבא'" (צילום: אלבום פרטי)
        משה הרוש ויהודית רבינוביץ־הרוש עם הבת המשותפת יעל ובנה של יהודית, ליאב. "לפעמים הוא קורא לי 'אבא'"(צילום: אלבום פרטי)

         

        חודשים ספורים לאחר תחילת הקשר, יהודית גילתה שהיא בהיריון. "משה היה הכי מאושר בעולם. חששתי שייצא לנו בן, בגלל שהוא איבד בן. התפללתי לבת".

        משה: "כשסיפרתי לאמא שלי, בת 86, שיהודית בהיריון, היא אמרה לי: 'תתחתן איתה'. עד אז לא חשבנו להתחתן, אבל המשפט הזה שינה לי את המחשבות. היה לי חשוב שהיא תחווה את החוויה הזו של לעמוד מתחת לחופה. הצעתי לה נישואים במסעדה בכרמיאל. הזמנתי לה קינוח עם זיקוקים שהיה כתוב עליו 'התנשאי לי?' שנינו התרגשנו, אני הייתי על סף דמעות".

        יהודית: "כבר בשיחה הראשונה עם משה אמרתי לו: 'ליאב עומד אצלי במקום הראשון'. אני משערת שהיה לו קל להתחבר אליו בגלל שלא היו לו ילדים משלו"

         

        בדצמבר 2014, כשהיא בחודש הרביעי להריונה, השניים נישאו. "היא הזילה דמעה בחופה", נזכר משה, "הפנים שלה קרנו מאושר, אין אחד שלא ראה את זה". לפני כשלוש שנים וחצי נולדה בתם המשותפת, יעל. "לא חשבתי שאזכה שוב להיות אבא ביולוגי", אומר משה, שמתכוון גם לאמץ רשמית את ליאב. "ביררנו וזה תהליך לא פשוט, אבל אפשרי".

         

        יהודית, איך נראו הקשרים שלך כאם יחידנית לפני משה?

        "היו כאלה שסיפרתי להם בטלפון שיש לי ילד והם לא רצו להיפגש, אמרו משהו כמו: 'אה, זה לא מתאים לי'. היו כאלה שהתלוננו שאני לא מספיק זמינה לפגישות או לא מפנה מזמני כדי לנסות להכיר. היו גברים שרצו שאבוא אליהם ואשאר אצלם, שזה לא בא בחשבון, כי יש לי ילד בבית. גם כשמדובר היה בגרושים, הרגשתי שהם מעדיפים גרושות".

        משה: "בעשר השנים שחלפו הייתי בתוך בור שלא יכולתי לצאת ממנו, והיום יש לי משפחה שאני מאוד גאה בה. חברי ילדות שיודעים מה עברתי רואים כמה אני מאושר. יהודית כל הזמן אומרת לי: איך התבזבזו לנו עשר שנים. גם אני חושב ככה, אבל בסופו של דבר אני נמצא במקום הכי טוב שיכול להיות".

         

        הגליון החדש של לאשה - עכשיו בדוכנים (צילום: רותם לבל, סגנון: פיני זומר ל"סולו")
        הגליון החדש של לאשה - עכשיו בדוכנים (צילום: רותם לבל, סגנון: פיני זומר ל"סולו")
         
        הצג:
        אזהרה:
        פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד