מלון בוטיק נוסף עומד להצטרף לשרשרת מבני הנופש שמצטרפים לנוף היפואי, והפעם בשדרות ירושלים. הבניין המנדטורי בצפון השדרה, שאיכלס את ההנהלה של חנות שק"ם, הוא עוד סימן בהתחדשות המואצת שעוברת העיר בשנים האחרונות.
רשת "ישרוטל", שעומדת מאחורי המיזם שעלותו נאמדת ב-170 מיליון שקל ומחכה להיתר בנייה, שואפת לחנוך אותו ב-2021. המבנה הישן יעבור שימור, תוך שייבנו עליו ארבע קומות חדשות, כך ששטחו הכולל יהיה 7,500 מטרים רבועים. המלון יכלול 126 חדרי אירוח וכן ספא וחדר כושר, מסעדות ובריכה על הגג. האדריכל הוא אילן פיבקו, ועל עיצוב הפנים מופקדת האדריכלית הלונדונית אינגה מור (Inge Moore) ממשרד Muza lab.
תיק התיעוד, שהכינה אדריכלית השימור איריס הורוביץ שלוש, מגלה כי המבנה הוקם ב-1924 כבניין משרדים דו-קומתי. כעבור שנים אחדות נוספה לו קומה שלישית. אף שהאדריכל והיזם אינם ידועים, לבניין נודעת חשיבות בהיותו חלק מביסוסו של אזור מסחרי וציבורי בקו התפר שבין יפו העתיקה לתל אביב החדשה, מול תיאטרון נגה ובצמוד לבניין הדואר המרכזי, לקולנוע צליל (המנוח) ולמבנים אחרים.
שדרות ג'מאל פשה
בתקופת המנדט הבריטי שימש הבניין את מפקדת מחוז לוד, כשקומת הקרקע התגאתה בסניף של רשת הכלבו והמעדנים הבריטית Spinneys שפעלה ברחבי המזרח התיכון. לאחר מלחמת העצמאות עבר הבניין לרשות האפוטרופוס לנכסי נפקדים, וזה העביר אותו כבר ב-1950 לידי השק"ם (שירות קנטינות ומזנונים, שהתחיל כמיזם צה"לי והפך לרשת מסחרית ענקית בכל רחבי הארץ), וכאן שכנו משרדי ההנהלה. ב-2016 נמכר הבניין לרשת המלונאות.
הקטע הזה של שדרות ירושלים נסלל ב-1915 ביוזמתו של מושל יפו, חסן בק, ונקרא שדרות ג'מאל פשה, לכבודו של מושל מחוז סוריה. הבריטים, שכבשו את הארץ מהטורקים, החליפו את שמה של השדרה ל"המלך ג'ורג'", והישראלים אחריהם - ל"ירושלים".
פיבקו מעיר, כי "זו השדרה היחידה בתל אביב שהיא שדרת בנייני ציבור אימפריאלית, ולא כמו יתר השדרות - רוטשילד, נורדאו, בן גוריון – שהיו במקור למגורים בלבד. זו שדרה רחבה, עם בניינים קנוניים ויפים בחלק הצפוני. בנייני עיר, ולא מגורים עם גינון. השטחים הפתוחים הם מאחור, והמסחר למטה. ניסו ליצור פה עיר עם משקל. קצת בסגנון פאריז, אבל הבניינים נבנו קצת נמוך לרוחב השדרה הרחבה".
איזו גישה נקטת בהוספת הקומות למבנה ההיסטורי?
"השאלה הייתה אם להוסיף משהו אחר לגמרי – 'כרבולת' יותר גדולה מהבניין עצמו – אבל זה באף מקום לא עובד טוב. לכן חשבתי שצריך להמשיך את חזיתות הבניין עד למעלה בגוש גבוה של בניין פריזאי, אבל עם קצת חומר אחר, כך שעין בוחנת תראה שזה חדש וישן. למטה משמרים את הבטון והלבנים האדומות, ולמעלה הכל באותו גוון, רק ב-GRC (בטון קל עם סיבי זכוכית, ד.ג)".
תזכורות מיפו של פעם
גם עיצוב הפנים של מור מבקש להתייחס לאוריינטליזם היפואי. מור מתמחה בעיצוב מלונות, בהם מלון "אוריינט" של רשת ישרוטל שנחנך אשתקד בירושלים. לדבריה, היא טיילה ביפו והוקסמה מהרבדים המגוונים שמרכיבים את ההיסטוריה שלה, ומהם גובש קונספט עיצובי שמשלב ישן וחדש, "כך שתדע שאתה ביפו".
מההדמיות, שנחשפות כאן, אפשר לראות חדרים מפוארים וגדולים במיוחד שמנסים להעניק רושם של עיר עולם ומרכז מסחר, כפי שהייתה יפו פעם: מיטת עץ מגולפת ומעליה וילון פסים בדמות אפיריון ענק למנוחת סולטן טורקי; שידות לילה בשיבוץ דמשקאי יוקרתי; קרניזים, פנלים ומסגרות גדולים במיוחד; פרקט עץ חום כהה בכבדות אירופאית; שטיח פרסי צבעוני; הדומים עכשוויים שמרופדים בבדים אוריינטליים, החוזרים גם בכריות הספה; מנורה תלויה מודרנית יותר, וכסאות קש קלילים שלצידם תפוזי Jaffa, כמובן.
בהדמיות נראים אלמנטים רבים שנתלים מהתקרה. מה תלית ולמה?
"המסעדה היא פרשנות מודרנית למבני הנמל ביפו, שבהם אנשים מתכנסים לאכול, ולכן יש בה חבלי אוניות תלויים מהתקרה ומטבח פתוח עם אריחים בכחול ולבן, שנפתח למרפסת חוץ עם אריחים בדוגמאות מקומיות. בלובי ייתלו בשרשראות מאות תליוני זכוכית בעבודת יד, שמתקשרים למסורת אומני יפו, ותהיה רצפה של אריחי טראצו מצוירים בדוגמאות שנמצאו במבנה. בבר החיצוני תלויים עציצים ומנורות רבים כדי ליצור אווירה קסומה".
מי קהל היעד שבשבילו עיצבת?
"אנשים שנהנים מאווירה אישית ומתחושה של מקום. זה יכול להיות כל גיל, מטיילים מחו"ל או שכנים, אורחים ללינה או עובדים בעיר שקופצים לקוקטייל, או באים לסדנה בגלריה לארועים שעיצבנו".
ותודה לשכנים שנאבקו על העצים
מה שירוויחו אורחי המלון הוא נוף הצמרות של עצי שדרות ירושלים. עצי פיקוס ודקלי וושינגטוניה היסטוריים ניצלו מכריתה, בזכות מאבק בן שלוש שנים שניהלו כמה מתושבי השכונה. הם רתמו את קהילת החברה להגנת הטבע בתל אביב־יפו, יחד עם חלק מחברי המועצה, ולבסוף גם את העירייה עצמה, עד שחברת נת"ע הסכימה לחזור אל שולחן השרטוט, ולמצא פתרון לתוואי הרכבת הקלה ולמיקום התחנות, כך שלא יכרתו את העצים המרשימים.
"איפה שהייתה תחנה הם סימנו לאורך 50 מטר כריתה של כל העצים - אבל הרי מה צריך בתחנה מלבד צל של עצים?" תוהה גליה חנוך רועה, מקהילת החברה להגנת הטבע. "עכשיו החוכמה תהיה בשלב העבודות, לראות איך משמרים ולא כורתים כי 'איזה עץ מפריע', ולבדוק שזה באמת מבוצע. עכשיו אותו סיפור קורה בתוואי הרכבת ברחובות ארלוזורוב ואלנבי, שם רוצים לכרות את הפיקוסים".
מלון השקם מצטרף לשורה של מלונות מפוארים שנפתחו בשנים האחרונות בבניינים היסטוריים ביפו, בראשם מלון "סטאי" בקישלה ו"ג'אפה" בבית החולים הצרפתי.
והנה מלון הפאר של יפו: Jaffa ברחוב יפת
