לונדון. כתם צבע ענקי הופיע בסוף השבוע שעבר על מי האגם בהייד פארק, בלב לונדון, כאילו נזל ממגדל החביות שצף מעליו והתפשט סביבו. ״זה כמו ציור אבסטרקטי״, אמר האמן כריסטו, יוצר הפרויקט, למראה ההשתקפויות הצבעונית שלו במים.
בגיל 83 הגשים האמן הנודע חלום בן ארבעה עשורים. וכשכריסטו חולם זה, כידוע, בגדול. "הלונדון מסטבה" (The London Mastaba), המיצב הצף שיצר, מורכב מ-7,506 חביות שחוברו למבנה טרפזי בגובה של כ-20 מטרים, ובשטח בסיס של כ-120 מטרים רבועים. צורת הטרפז של המיצב לקוחה, כפי שרומז שמו, ממסטבה - מבני קבורה מאבן, שהוקמו במצרים העתיקה עוד לפני הפירמידות.
אבל המסטבה של לונדון, גם אם מרמזת לקבר, צבעונית מאוד. בסיסי החביות, הפונים לפאות המקבילות של הטרפז, צבועים בכחול, סגול ואדום; וגופי החביות הגליליים, הפונים אל פאותיו הזוויתיות, צבועים באדום-לבן. כך, למרות משקלו אדיר של הטרפז, כ-600 טונות, ההשתקפויות הצבעוניות סביבו והתנודות הקלות שלו על המים משוות לו מראה חולף - הגוף הגדול כמו שט למקום אחר. ואכן, נוכחותו זמנית באגם, ובעוד כשלושה חודשים הוא יפורק ויועבר למקום אחר.
בחזונו של כריסטו, הידוע באהבתו לקני-מידה ענקיים, עתיד טרפז החביות להשתכפל לפי שישה מגודלו הנוכחי (כך שיתנשא לגובה זהה לגובהו של מגדל שלום בתל אביב), ואז יוצב ככתם צבע עצום בסביבה מדברית באיחוד האמירויות הערביות, באזור אבו דאבי. אם וכאשר זה יקרה, המסטבה של כריסטו תהיה הפסל הגדול בעולם.
כריסטו לא חלם את פרויקט החביות לבדו. זה היה חלום משותף לו ולאשתו, ז׳אן קלוד, שהיתה שותפה מלאה ליצירה, מאז שהשניים נפגשו ב-1958 עד מותה לפני כתשע שנים. בני הזוג, אגב, נולדו באותו יום, אך את מבנה הקבורה הצף השלים כריסטו, למרבה הצער, לבדו.
החדרת צבעים נועזים לסביבה טבעית היא אחד מסימני ההיכר של האמן הצרפתי במקור, שפועל כבר למעלה משישה עשורים ברחבי העולם. בסנטרל פארק בניו יורק הוא הציב אלפי שערים כתומים, שנראו כמשיכות מכחול צבעוניות בלב הטבע העירוני; בין שני הרים, מעל גיא עמוק בקולורדו, הוא מתח וילון כתום; ואיים בפלורידה הוא הקיף ב"חצאיות" ורודות. אבל לתהודה הרבה ביותר זכתה דווקא עבודתו בסביבה בנויה - כשעטף בבד את בניין הרייכסטאג בברלין, ואת ה"פון נף", הגשר הפריזאי.
כמו עבודותיו האחרות, גם המסטבה של לונדון נראית כאלמנט מעולם אחר שהודבק לסביבה מנוגדת לו, כעבודת אסמבלאז׳ (קולאז׳ תלת-ממדי) - טכניקה שהייתה אהובה על האמן בתחילת דרכו. בתערוכה שמלווה את המיצב, ומוצגת במבנה סאקלר של גלריה סרפנטיין הסמוכה, מוצגים קולאז'ים, שרטוטים, רישומים אקספרסיביים ואיורים שכריסטו יצר במהלך תכנון הפרויקט וההכנות להקמתו.
עלותו של הפרויקט הלונדוני מוערכת בכשלושה מיליון פאונד, שכריסטו מימן בעצמו. עם זאת, ראוי להזכיר שיושב ראש גלריית סרפנטיין, טייקון העסקים האמריקאי מייקל בלומברג, הוא אספן נלהב של יצירות הזוג, והוא כיהן כראש עיריית ניו יורק כשכריסטו הציג בסנטרל פארק את פרויקט השערים הכתומים שלו. סביר להניח שהקשר הקרוב בין השניים יסייע, בדרך זו או אחרת, בכיסוי ההוצאות.
מי מקובע ומי ארעי
מוקדם יותר החודש, השיקה גלריית סרפנטיין גם את ביתן הקיץ הזמני שלה - השנה בתכנונה של האדריכלית המקסיקנית הצעירה פרידה אסקובדו.
בהשוואה המתבקשת בין שני הפרויקטים של הגלריה, נדמה כי דווקא הביתן של אסקובדו, שעוסק בארעיות וזמניות, מקובע בנוכחותו הכהה על רקע המדשאות הירוקות שסביבו; ואילו המיצב הענק, הכבד והצבעוני של כריסטו, הוא פאטה מורגנה רגעית על המים. פאטה מורגנה צבעונית שמושכת אליה בבוקר קייצי ברבורים, דוושנים בסירות פדלים ושחיינים מזדמנים.
