בתום שנת הלימודים הנוכחית ייצא פרופ' ערן נוימן (50) לשנת שבתון, ויסיים את תפקידו בשמונה השנים האחרונות כראש בית הספר לאדריכלות ע"ש דוד עזריאלי באוניברסיטת תל אביב. את שנת השבתון יחלק נוימן בין תל אביב ומכון גטי למחקר בלוס אנג'לס. צפויה להחליפו ד"ר אפרת בלומנפלד-ליברטל (המינוי נדרש רק לאישור רשמי), המשמשת כמרצה בכירה בבית הספר וממשיכה את הקו שהתווה נוימן, השם דגש על מחקר דיגיטלי.
נוימן הוא אדריכל בוגר בצלאל ובעל תואר שני ודוקטורט מאוניברסיטת UCLA. הוא היסטוריון אדריכלות ביקורתי שחוקר הן את ההיסטוריה של האדריכלות הישראלית לאחר קום המדינה, והן את האדריכלות העכשווית - ומכאן העיסוק באדריכלות דיגיטלית ובמדיה חדשה. שני צדדים משלימים אלה - הנייר ההיסטורי המצהיב והדיגיטליות העכשווית - הקנו לנוימן מוניטין בעולם האדריכלות המקומי והעולמי, והפכו את בית הספר הצעיר בתל אביב לאקדמיה מחקרית רצינית, המהווה מתחרה צעיר ומרענן לטכניון ובצלאל הוותיקים.
במהלך כהונתו ייסד נוימן את ארכיון עזריאלי לאדריכלות במוזיאון תל אביב, והוא עומד בראשו. הארכיון שימש את המחקר האקדמי בהצלחה, ולהיפך: סטודנטים חקרו במסגרת לימודיהם את האדריכלות הישראלית ואדריכלים ישראלים, ועבודותיהם - כמו מודלים של מבנים ואיסוף חומרי ארכיון - שימשו את הארכיון ותערוכותיו.
בין התערוכות החשובות שנאצרו במוזיאון ניתן למצוא את התערוכה על אדריכל אריה שרון, המוצגת בימים אלה, ותערוכות על אדריכל דוד ינאי (שהתבססה על מחקרו של נוימן) ועל שני מבנים של רם כרמי, ליפא יהלום ודן צור. נוימן ימשיך לעמוד בראש הארכיון והוא עובד על ספר על אריה שרון, שלו יקדיש את זמנו בשנת השבתון הקרובה.
לצד הפן ההיסטורי פיתח נוימן את המחקר הדיגיטלי. ב- 2008 הוא אצר ביחד עם יאשה גרובמן את התערוכה "פרפורמליזם" במוזיאון תל אביב, וערך עימו ספר באותו השם. לבית הספר בתל אביב הוא רכש מדפסות תלת-ממד והוביל קו של מחקר דיגיטלי מתקדם, שמתבטא בקורסים הנלמדים, בצוות המורים, באדריכלים אורחים מחו"ל המגיעים להרצות, ובתערוכות הגמר של בית הספר. תערוכות אלו נערכו כל פעם במיקום אחר בתל אביב (בנמל, התחנה המרכזית, הגלריה האוניברסיטאית), הציבו רף גבוה של עיצוב התערוכה והנגשתה לציבור הרחב, וניתן היה להתרשם בהן מעבודות רבות של סטודנטים שבחרו בקו הדיגיטלי.
המבקרים טוענים שעבודות אלה נשארות בגדר תיאוריה, כתחום אזוטרי המנותק מהמציאות הישראלית של מחיר למשתכן ובעיות עירוניות קשות אחרות. הן אינן מובנות לציבור הרחב הסובל בערים שאינן נעימות או נוחות, גם לא לאדם הפשוט שרוצה דירה במחיר סביר, ולא לקבלן בשטח, שאמור לממש את הרעיונות.
אלא שבלומנפלד-ליברטל, המחליפה המיועדת לנוימן, ממשיכה בקו הדיגיטלי. היא אדריכלית בעלת תואר שני ודוקטורט מהטכניון, מרצה בכירה באוניברסיטת תל אביב, וממקימי "מרכז העיר - המרכז הבינתחומי לחקר ערים ועירוניות באוניברסיטת תל-אביב".
בבית הספר בתל אביב העבירה קורס בשם "עירוניות ומורכבות", ובמחקריה היא עוסקת בתיאוריות של מורכבות ויישומן בסביבות עירוניות; במורפולגיה עירונית; ברשתות מורכבות במערכות עירוניות; ובערים חכמות. אם כל זה נשמע לכם מורכב ולא מובן - אל תרגישו לא נעים: גם לאדריכלים רבים הנושא לא מובן, שולי ולא בראש סדר העדיפויות האדריכלי אל מול צרכי החברה ובעיות הדיור והעירוניות.
מינויה של בלומנפלד-ליברטל מצטרף למינויה האחרון של אלס ורבקל לראש המגמה לאדריכלות בבצלאל, וביחד עם עבודתן של פרופ' איריס ערבות כדיקנית הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון, ואירית צרף-נתניהו בויצו חיפה, הופכות הנשים לרוב מוחץ בראשות הפקולטות לאדריכלות בארץ, כהמשך טבעי לאחוז הנשים הברור בקרב הסטודנטים. חבל רק שמינויה של בלומנפלד-ליברטל נראה כאילו הגיע משום מקום: היא אינה דמות מוכרת בארץ עדיין, וגם אם נערך למשרה מכרז - איש לא שמע עליו.
ערן נוימן ואפרת בלומנפלד-ליברטל סירבו להתראיין לכתבה. מדוברות האוניברסיטה טרם התקבלה תגובה.
