מרב אבישי

"החלטתי לעבור עם בנותיי לערד והגרוש שלי מתנגד. מה עושים?"

האם העובדה שהמשמורת אצל האם, בעוד האב אינו מעורב בגידול הבנות - אומרת שהיא יכולה לקבוע לבד איפה לגור? עו"ד מרב אבישי עם כל התשובות

עו"ד מרב אבישי

|

02.04.18 | 08:05

עדיף להגיע להסכם גירושים מפורט ולא להותיר את גורלכם בידי שופט. צילום אילוסטרציה (צילום: Shutterstock)
עדיף להגיע להסכם גירושים מפורט ולא להותיר את גורלכם בידי שופט. צילום אילוסטרציה (צילום: Shutterstock)
עידית הגיעה אלי לראשונה מלווה בשני הוריה. עוד מעט בת 40, אבל נראית ילדה צנומה ונמוכה. כל הוויתה אומרת ניסיון להצניע את עצמה מעיניי העולם. את פגישת היעוץ קבעה אמא שלה והיא זו שהתנדבה להשיב כששאלתי מה מביא אותה אלי. היא ליוותה את הסיפור בתנועות ידיים רחבות ובפאוזות דרמטיות, במהלכן בחנה אותי על מנת לוודא שדבריה אכן מותירים את הרושם המצופה. מספר פעמים הרימה את קולה לכדי צרחה כמעט ובכל פעם שעשתה כן ניתן היה לראות את עידית מתכווצת בכיסאה.

 

הפוסטים הקודמים של עו"ד אבישי:

 

האישה הצעירה שחלקה חדר במלון עם בעלה

עידית נישאה בגיל 20, מיד לאחר תום שירותה הצבאי, לעודד, שהיה המפקד שלה. מאוחר יותר תספר לי שהוא היה החבר הראשון שלה ושהיתה להוטה לעזוב את הבית ולאחר המפגש עם אמה יכולתי בהחלט להבין למה. היא נרשמה מיד לאוניברסיטה והחלה בלימודי עבודה סוציאלית. עודד השתחרר לפניה והיה כבר בעיצומם של לימודי תואר במדעי המחשב.

 

הם קנו דירה בכפר סבא ועם סיום לימודיה של עידית נולדה בתם הבכורה, ליה. עידית נשארה איתה בבית במשך קרוב לשנתיים, בזמן שעודד עבד בחברת הייטק גדולה ולעתים קרובות חזר הביתה לפנות בוקר. כשהתחילה ליה ללכת לגן התקבלה עידית לעבודה במחלקת הרווחה בעירייה וזמן קצר לאחר תחילת עבודתה הרתה שוב וילדה בת נוספת, רומי. הפעם נאלצה לשוב לעבודה כבר לאחר חצי שנה.

 

עידית עבדה כל יום עד 15:30 ואז הזדרזה לאסוף את הבנות מהגנים ובילתה את אחר הצהרים בטיפול בהן ובמשק הבית. עודד המשיך להתקדם במקום עבודתו והיו ימים רבים בהם הגיע הביתה אחרי שהבנות שכבו לישון. הוא החל לנסוע לחו"ל בתדירות הולכת וגוברת בענייני עבודה ולעתים נעדר מן הבית משך מחצית מימי החודש.

 

לפני שנה גילתה שלכל הנסיעות האחרונות הצטרפה אליו אישה צעירה שחלקה עמו חדר במלון. כשהתעמתה איתו הכחיש, אבל הזדרז להציע שיתגרשו. היא התחננה שייתן לזה עוד צ'אנס ושיפנו לטיפול זוגי כדי לעבוד על הקשר. הוא סירב והחל לנהוג בה בקור ובריחוק מופגן. אחרי חודשים ארוכים נשברה וביקשה להתגרש.

 

מעדיפה שהבנות יהיו רק אצלה

תוך שבוע הוא העביר לה טיוטת הסכם. בפרק שעסק בחלוקת זמני השהות עם הבנות נכתב שהן ישהו אצל עודד בכל סוף שבוע שני מיום ו' בשעה 16:00 ועד למוצ"ש ויום אחד בלבד באמצע השבוע החל מהשעה 18:00. הבעתי תמיהה על כך שעודד מעוניין לבלות זמן מועט כל כך עם בנותיו ועשיתי מאמצים לדבר על לבו של עורך דינו על מנת שישכנע אותו לקחת חלק משמעותי יותר בחייהן. ניסיתי להבהיר לו את החשיבות הגדולה של דמות אב בחיי הבנות, בעיקר לקראת גיל ההתבגרות ואת ההשלכות האפשריות של דחייה מצד אביהן על עיצוב הנשיות והדימוי העצמי שלהן, אבל לשווא.

 

להפתעתי, עידית קיבלה בברכה את רצונו של עודד לבלות זמן מועט עם הבנות ושמחה שתוכל לשמור על שליטה מלאה בחייהן. אפילו המחשבה על פרידה מהן למשך לילה אחד באמצע השבוע הקשתה עליה. כל ניסיונותיי להסביר לה שלאחר הגירושים תזדקק גם היא לזמן פנוי לעצמה ושאין זה סביר שגם ביום היחיד בו לוקח עודד את הבנות היא תשמש כשירות בייביסיטר עד 18:00 עלו בתוהו. ההסכם נחתם ואושר בביהמ"ש לענייני משפחה.

 

כמה חודשים לאחר מכן התקשרה אלי עידית נרגשת וסיפרה שקנתה דירה בערד, ליד הוריה ושהיא מתכננת לעבור לשם עם הבנות במהלך החופש הגדול. כששאלתי אם דיברה על זה עם עודד וקיבלה את הסכמתו אמרה שהוא לא מרוצה מהעניין, אבל התנגדותו נראתה לה חסרת משמעות לאור העובדה שהמשמורת על הבנות היתה בידיה ושזמני השהות שלהן עם עודד היו מצומצמים ביותר.

 

צו מניעה למעבר

שלושה ימים אחרי השיחה עם עידית הגיעה למשרדי בקשה לצו מניעה שהוגשה על ידי עודד בדרישה למנוע את מעברה של עידית לערד עם הבנות. תוך שבוע נקבע דיון דחוף. השופטת הביעה סימפטיה למצבה של עידית ולכך שהיא מגדלת כמעט לבד את הבנות, אבל הבהירה לה שאין די בכך כדי לאפשר לה לעבור דירה עם הבנות ללא הסכמתו של עודד או לחילופין, אישור של בית משפט.

 

השופטת מינתה פקידת סעד שתבדוק את המצב ותקבע אם יש מקום לאפשר את המעבר, אבל ברור היה שעד שפקידת הסעד תסיים את עבודתה, תתחיל כבר שנת הלימודים והמעבר לא יתאפשר. עידית ניסתה לבטל את חוזה רכישת הדירה עליו חתמה, אבל הדבר היה כרוך בהפסד כספי גדול. בלית ברירה היא נאלצה להגיע להסכם עם עודד לפיו הבנות לא ישנו אצלו באמצע השבוע והיא תסיע אותן אליו ביום בו היו אמורות ללון אצלו ותחזיר אותן בסוף הביקור, כשבסופי השבוע אחת לשבועיים היא תסיע אותן אליו והוא יחזיר אותן במוצ"ש לביתה החדש בערד.

 

המקרה של עידית הוא מקרה קיצון בו ניתן צו שמונע מעבר דירה בתוך הארץ כאשר מעורבות האב בחיי ילדיו מצומצמת מאוד, מתוך בחירה. ייתכן ששופט אחר היה מאפשר בנסיבות אלה את המעבר, אבל מקרים בהם ניתן צו המונע מעבר מגורים בתוך הארץ ואפילו מקרים בהם ניתן צו המחייב אם אשר כבר עברה להתגורר בעיר אחרת לחזור למקום מגוריה הקודם, הולכים ומתרבים.

 

המקרים הנפוצים ביותר בהם ניתנים צווים מסוג זה הם כמובן מקרים בהם מתקיימת משמורת משותפת וחלוקת זמני שהות שוויונית או קרובה לכך בין ההורים. עם זאת, חשוב מאוד להבין כי גם במקרים בהם האם היא המשמורנית, אין משמעות הדבר שהיא רשאית לעשות ככל העולה על רוחה.

 

בניגוד לשיטות משפט זרות, בהן המונח משמורת מתייחס לזכות לקבל החלטות מהותיות בנוגע לילד, הרי שבשיטת המשפט הישראלית זכות זו נתונה תמיד לשני ההורים, ללא כל קשר לשאלה מי מהם הוא המשמורן. משמעות הדבר היא שכל החלטה מהותית הנוגעת לילד כגון קבלת טיפול רפואי, בחירת זרם חינוך, שינוי מוסד לימודי, שינוי כתובת וכיוצא בזה, חייבת להתקבל בהסכמה על ידי שני ההורים ובהיעדר הסכמה, חייבת אישור בית משפט.

 

כמה הצעות להתנהלות אחרי הגירושים

1. כמו תמיד, גם בהקשר זה, עדיף להגיע להסכם גירושים מפורט ולא להותיר את גורלכם בידי שופט. במסגרת הסכם אפשר וכדאי להתייחס לתרחישים עתידיים, במקרה שמי מהצדדים ירצה לעבור להתגורר במקום אחר. אפשר לקבוע רדיוס שמעבר בתוכו מקובל עליכם. אפשר לקבוע מה קורה אם מי מהצדדים עובר להתגורר במקום מרוחק יותר. זכרו, המגבלות אותן אתם מבקשים להטיל על הצד השני יחולו גם עליכם וקשה לדעת מראש מי מההורים יימצא זוגיות חדשה או מקום עבודה אחר ויבקש לשנות את מקום מגוריו.

 

2. אם שאלת המעבר לא הוסדרה מראש במסגרת הסכם, כדאי לפנות לצד השני מוקדם ככל הניתן ולנסות להגיע להסכמות כדי שיישאר מספיק זמן לפנות לביהמ"ש ולהגיש בקשה מסודרת לאשר את המעבר במידה שאין הסכמה.

 

3. לא כדאי לעשות צעדים חד צדדיים מתוך מחשבה ש"יהיה בסדר" או אמונה שניתן יהיה לשנות את המצב באמצעות קביעת עובדות בשטח.

 

4. ובעיקר – אל תטעו לחשוב שההורה המשמורן יכול לקבל החלטות מהותיות על דעת עצמו.

 

 

 
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
עורכת דין לענייני משפחה בעלת משרד עצמאי. עוסקת בגירושים, הסכמי ממון, אימוץ והסכמי הורות, צוואות עזבונות ואפוטרופסות. מאמינה שתפקידו של עורך הדין בתחום דיני המשפחה הוא להעביר את הלקוח לצדו השני של הנהר הסוער הנקרא סכסוך משפחתי כשהוא בריא ושלם. מדובר במסע מפרך והקשר שנוצר במהלכו עם האנשים אותם יש לי הזכות ללוות היא הדבר שגורם לי לקום כל בוקר בשמחה לעבודה.
הכאב והכעס שמתעוררים במהלך סכסוך משפחתי מובילים במקרים רבים להידרדרות במדרון חלקלק והרסני. אני משתדלת, ולשמחתי בדרך כלל גם מצליחה, לעזור ללקוחות שלי לא רק להגיע לתוצאה טובה מבחינה כלכלית, אלא גם למזער את הפגיעה במערכת המשפחתית כדי שתוכל להמשיך לתפקד גם אחרי שההליך המשפטי יסתיים.