מרב אבישי

למרות העיכובים: יכול להיות שבפועל חזקת הגיל הרך כבר בעצם בוטלה?

החקיקה מדשדשת, אבל בתי המשפט מתחילים להתאים עצמם לאבות החדשים. עו"ד מרב אבישי מסבירה איך למרות העיכוב עם הצעות החוק - השינוי למעשה כבר החל

עו"ד מרב אבישי

|

12.03.18 | 08:48

 "אני לא יכול לדמיין מצב בו הם לא ישנו אצלי, שאני לא אוכל לקלח אותם, להשכיב לישון, לקחת אותם בבוקר לגן". צילום אילוסטרציה (צילום: Shutterstock)
"אני לא יכול לדמיין מצב בו הם לא ישנו אצלי, שאני לא אוכל לקלח אותם, להשכיב לישון, לקחת אותם בבוקר לגן". צילום אילוסטרציה (צילום: Shutterstock)

ינאי נאלץ להתכופף בכניסה למשרדי כדי שלא לגרד את משקוף הדלת. גבר נאה המשדר סמכותיות שקטה. את סיפורו סיפר בשטף, קצר וענייני. ינאי נשוי מזה 10 שנים לנועה. הם הכירו באוניברסיטה, כאשר נועה למדה משפטים וינאי למד חשבונאות. עם סיום הלימודים וההתמחות החלה נועה לעבוד במשרד עורכי דין מסחרי גדול וינאי החל לעבוד במשרד רואי חשבון.

 

הם עבדו שעות ארוכות, השתכרו היטב והרבו לנסוע לחו"ל ולבלות. אחרי ארבע שנים הרגיש ינאי שהוא נשחק והחליט לעזוב את העבודה. כשנועה הרתה, החליטו השניים שינאי יישאר בבית כדי לטפל בארי, התינוק שנולד. ינאי התמסר לאבהות בעוד נועה השקיעה את כל מרצה בעבודה ותוך זמן קצר הפכה לשותפה במשרד.

 

>>>> בלוג חדש בערוץ המשפחה: עו"ד מרב אבישי - המדריך ל"מהפכה המשפחתית" <<<<

 

לא יכול לדמיין מצב בו הם לא יישנו אצלי

כשארי התחיל ללכת לגן, החליט ינאי להקים עסק בתחום הנדל"ן והתחיל לעבוד על הפרוייקט מהבית, כשהוא מטפל בארי בשעות אחה"צ. תוך זמן קצר צבר העסק תאוצה. ינאי עבר למשרד קטן ושכר מזכירה ובני הזוג שכרו אישה שתסייע בטיפול במשק הבית ובארי. כשמלאו לינאי שנתיים, הרתה נועה וכשנולדה בתם של הצדדים, ליה, לקחה נועה חופשת לידה ארוכה, שלאחריה החליטה שהיא רוצה "לעשות טוב בעולם".

 

בתמיכתו של ינאי היא התחילה ללמוד תרפיה באומנות ואת שעות אחה"צ בילתה עם הילדים, בזמן שינאי עבד. ינאי השתדל לחזור הביתה מוקדם פעם בשבוע ולהשכיב את הילדים לישון מדי ערב. נועה התחילה להשתתף בסדנאות רוחניות והפכה לטבעונית ורצונה שהילדים יאמצו גם הם אורח חיים החל ליצור מרחק ומתיחות בין בני הזוג.

 

לפני יומיים הגיע שליח למשרדו של ינאי ובידיו בקשה לישוב סכסוך אותה הגישה נועה. למרות הריחוק ביניהם היה ינאי המום מרצונה של נועה להתגרש ומפנייתה לביהמ"ש. כשהתעמת ינאי עם נועה היא הסבירה שכבר זמן רב אינה מאושרת ושהוא לא מסוגל לתת לה את מה שהיא צריכה. היא הודיעה שהיא דורשת משמורת מלאה על הילדים ושאם ינאי מעוניין שתישאר לגור בת"א הוא יצטרך לשלם מזונות של 3,500 שקל לכל ילד.

 

כשהגיע לחלק האחרון של סיפורו עלו דמעות בעיניו של ינאי. ניכר היה שהוא מבועת מהמחשבה על אבדן ילדיו. משיחות עם חברים הוא הבין שמשמורת ילדים עד גיל 6 נמסרת באופן אוטומטי לאם. "אני לא יכול לדמיין מצב בו הם לא ישנו אצלי", אמר לי בגרון חנוק. "שאני לא אוכל לקלח אותם, להשכיב לישון, לקחת אותם בבוקר לגן".

 

מה בין משמורת לזמני שהות?

בימים אלה מתחולל מאבק סביב ביטולה של חזקת הגיל הרך. החזקה קובעת כי משמורת ילדים עד גיל 6 תהיה בידי האם. הצעת חוק בנושא שעברה לפני מספר ימים בקריאה ראשונה לא זו בלבד שלא מיישבת את המחלוקת, אלא אף מעצימה אותה, והפתרון עדיין לא נראה באופק.

 

אכן, במדינות רבות, חשיבותה של קביעת המשמורת עצומה, כיוון שההורה המשמורן הוא שזכאי לקבל את ההחלטות המהותיות הנוגעות לילד (חינוך, בריאות, מקום מגורים). בנוסף, הילדים מבלים את רוב זמנם בביתו של ההורה המשמורן ולעתים גם לנים רק בבית זה.

 

בישראל, לעומת זאת, אין בהכרח קשר בין הגדרת המשמורת לבין חלוקת זמני השהות, ובוודאי שאין קשר בין המשמורת לבין הזכות לקבל החלטות מהותיות הנוגעות לילד. גם במצב בו נקבעה המשמורת אצל האם, ייתכן שחלוקת זמני השהות תהיה שוויונית ושהילד יבלה מחצית מימות השבוע אצל אביו.

 

בנוסף, כל החלטה מהותית הנוגעת לילד, צריכה להתקבל בהסכמה על ידי שני ההורים. גם במקרים בהם מבלה הילד זמן מועט ביותר עם ההורה שאיננו משמורן, אין הדבר פוגע בזכותו של הורה זה לקבל החלטות מהותיות הנוגעות לחיי ילדו.

 

זאת ועוד, למרות שחזקת הגיל הרך טרם בוטלה, הרי שבשנים האחרונות בתי המשפט ופקידות הסעד אשר נותנות את ההמלצות בעניין משמורת משנים את גישתם לסוגיה זו. במקרים רבים, המלצות פקידות הסעד, גם לגבי ילדים אשר טרם מלאו להם 6, אינן כוללות הגדרת הורה משמורן, אלא קביעה לפיה הילדים יהיו ב"אחריות הורית משותפת".

 

במקרים רבים אף נקבעת הגדרה של משמורת משותפת ללא הסכמה של שני הצדדים וזאת בניגוד למה שהיה מקובל בעבר. גם במקרים בהם בוחר ביהמ"ש לדבוק בחזקת הגיל הרך ולהעניק את המשמורת לאם, הרי שכשמדובר באב נורמטיבי, סביר כי יוכל לבלות עם ילדיו, לכל הפחות, יומיים בשבוע ובכל סופ"ש שני, כולל לינה, וזאת גם כשמדובר בילדים צעירים.

 

הבהרתי לינאי שסיכוייו לקבל משמורת משותפת טובים ושגם אם המשמורת תימסר לנועה, אין משמעות הדבר שהיא יכולה לעבור להתגורר איתם בעיר אחרת ללא הסכמתו או לקבל כל החלטה מהותית הנוגעת להם באופן חד צדדי ושאין סיבה שהילדים לא ישהו עמו משך כ-50% מהזמן. נראה היה שהוא נרגע וברור היה לי שכעת נוכל לנהל את המו"מ מול נועה מבלי שינאי חש כי חרב מונפת מעל צווארו.

 

כמה מסקנות אופרטיביות

1. למרות קיומה של "חזקת הגיל הרך", בפועל לא נוהגים עוד בתי המשפט להעניק משמורת מלאה באופן אוטומטי לאם.

 

2. המשמעות של קביעת המשמורת כשלעצמה היא מצומצמת ולכן כדאי לחשוב פעמיים לפני שיוצאים לקרב משפטי על הגדרה זו.

 

3. בכל מקרה, הזכות לקבל החלטות מהותיות הנוגעות לילדים נתונה לשני ההורים, בלי קשר להגדרת המשמורת.

 

4. חלוקת זמני השהות לא בהכרח חופפת להגדרת המשמורת. ייתכן מצב בו המשמורת תהיה בידי הורה אחד בזמן שחלוקת זמני השהות בין ההורים תהיה שוויונית.

  

 

 
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
עורכת דין לענייני משפחה בעלת משרד עצמאי. עוסקת בגירושים, הסכמי ממון, אימוץ והסכמי הורות, צוואות עזבונות ואפוטרופסות. מאמינה שתפקידו של עורך הדין בתחום דיני המשפחה הוא להעביר את הלקוח לצדו השני של הנהר הסוער הנקרא סכסוך משפחתי כשהוא בריא ושלם. מדובר במסע מפרך והקשר שנוצר במהלכו עם האנשים אותם יש לי הזכות ללוות היא הדבר שגורם לי לקום כל בוקר בשמחה לעבודה.
הכאב והכעס שמתעוררים במהלך סכסוך משפחתי מובילים במקרים רבים להידרדרות במדרון חלקלק והרסני. אני משתדלת, ולשמחתי בדרך כלל גם מצליחה, לעזור ללקוחות שלי לא רק להגיע לתוצאה טובה מבחינה כלכלית, אלא גם למזער את הפגיעה במערכת המשפחתית כדי שתוכל להמשיך לתפקד גם אחרי שההליך המשפטי יסתיים.