בזמן האחרון נשמעים סביבנו קולות מסקרנים: "יש סקס אחר", הם טוענים. והם הולכים ומתרבים, הקולות האלה, מגבירים ווליום. הם מגיעים בעיקר מאנשים נשואים בשנות ה־40 לחייהם, שמחליטים לעשות מעשה, לפתוח את הנישואים שלהם ולחיות בפוליאמוריה (ריבוי אהבות). ענת אהרוני, 39, נשואה ואמא לשני בנים, בני שבע וחמש, פתחה את נישואיה לפני שלוש שנים ומרגישה שקיבלה את ההחלטה הכי טובה בחייה:
"התחתנו לפני 11 שנים כי כולם התחתנו. באותה תקופה עניין אותי מאוד להקים משפחה ולהביא ילדים, ועשינו את זה. התחתנו, סימנו וי על הדברים האלה ועברו השנים. לפני שלוש שנים ישבתי וראיתי תוכנית בטלוויזיה של אמנון לוי על פוליאמוריה וזה הכניס אותי לשוק. הבנתי שאני פוליאמורית בנשמה ומאמינה בריבוי אהבות, ובדיוק כמו שאפשר לאהוב יותר מחברה אחת, אפשר לאהוב יותר מבן זוג אחד. נכון שמבחינה לוגיסטית זה יותר מורכב, אבל אני לא רואה בזה שום דבר שונה. התוכנית הייתה מוקלטת, וישר קראתי לבעלי והקרנתי אותה שוב ואמרתי לו: 'כזה אני רוצה'. אנחנו חברים מאוד טובים ומפרגנים אחד לשני, ובאותו זמן הוא גם התחיל ללמוד קבלה ומאוד התחבר לזה ואהב את זה. הרגשתי שאנחנו בתקופה של פרגון הדדי, שאני אפשרתי לו את לימודי הקבלה ושהוא זורם איתי בזה שזה נולד יחד, שזה לא מקרי".
>> תעביר את הקוטג': אהובית רבי גולן בודקת איך בעלה יגיב לרעיון
>> גם רווקות היא אופציה: חגית גינזבורג חופשיה ומאושרת
ואיך עברתם לשלב הביצוע?
"נכנסנו לקבוצה בפייסבוק של יחסים פתוחים ודרכה הגענו למפגש פוליאמורי באיזה בר וראינו זוג שמצא חן בעינינו. החלפנו טלפונים והגענו אליהם לדייט הביתה. היה ערב כיפי בלי שום דבר מיני. אחר כך הם סימסו לנו שהבחורה לא מעוניינת אבל שהוא ישמח להיפגש איתי, וכך התחיל הקשר הראשון שלי, שנמשך שנה וחמישה חודשים".
וואו.
"כן, מאוד התלהבתי. אחרי תשע שנים שלא נגע בי אף אחד אחר חוץ מבעלי, זה היה מאוד מלהיב. לא התאהבתי אבל כן הייתה הרבה תשוקה, ובסוף כל מפגש את כל התשוקה הזו הבאתי הביתה. זו תשוקה שמעוררת תשוקה ואהבה שמגבירה אהבה. בא לי עליו יותר מתמיד ויש את המיניות שהייתה חסרה כשהיינו מונוגמיים".
ובעלך בינתיים?
"היו לו קשרים מיניים קצרי טווח והוא היה חוזר הביתה ומספר עליהם. לי זה עשה את זה. העובדה שמישהי אחרת מאוד רוצה את בעלי ".
ואם היה לו קשר אמיתי ומתמשך, זה לא היה גורם לך לקנא?
"המטרה בריבוי אהבות היא לא סקס אלא למצוא קשר כזה. גם אני רוצה לחוות שוב התאהבות. נכון, כשהוא נפגש כמה פעמים עם מישהי מסוימת, קינאתי, אבל התגברתי על זה. זה לא שהוא רוצה לפגוע בי. אני יודעת שהוא מת עליי".
אז מה החוקים שלכם?
"חברים קרובים ומשותפים הם מחוץ לתחום. זה בערך הכלל היחיד".
להביא הביתה מותר?
"כל עוד יש לנו ילדים קטנים, זה מסובך. אנחנו והילדים מאוד מלוכדים, והילדים רואים קשר בריא ושאנחנו חושקים אחד בשני. אני בטוחה שכאשר הם יגדלו, גם נספר להם. גם החברים שלנו יודעים. רק המשפחה לא יודעת. לי אין משפחה, ההורים שלי נפטרו, והעובדה שהאחים שלו לא יודעים, קשה לי".
איך החברים הגיבו לשמע הבשורה?
"אנשים נלחצו. חלקם הגיבו ב'איזה כיף לכם', אבל שמעתי גם 'בטח הסקס מעולה, אבל איזה פחד אם תתאהבו'".
וזה לא מפחיד?
"אני לא קושרת אף אחד, אם הוא יבוא ויאמר 'התאהבתי', אני אכיל את זה. אם הוא ירצה לעזוב, אני גם לא אמנע את זה. אנחנו לא בני 16, אנחנו מגיעים להתאהבות הזו ממקום בוגר ואחראי ויש לנו מה להפסיד, אז אני לא מאמינה שזה יקרה לנו".
למה משבר? הזדמנות!
מאשה הלוי, מגשרת זוגית, מאמנת אישית ומתמחה ביחסים פתוחים, הגיעה בעצמה לפוליאמוריה לפני חמש שנים, בגיל 40. "אחרי 15 שנים בזוגיות מונוגמית טובה, שלושה ילדים ובגיל 40, החלטתי שאני רוצה להרגיש את ההתרגשות שוב, להיות עם גברים אחרים, ולא רוצה להתגרש או לבגוד".
משבר גיל 40 קלאסי?
"אני לא קוראת לזה משבר אלא הזדמנות, אבל כן, בגיל 40 אנחנו רואים את הזִקנה ואת המוות ומרגישים שזו ההזדמנות האחרונה שלנו. אנחנו נולדים לתוך סט ציפיות, ועד גיל 40 עסוקים בלהגשים את סט הציפיות הזה. ואז זה נגמר, ואנחנו חושבים מה יקרה הלאה.
"כשהצעתי את זה לבעלי היה בשוק. הוא בן אדם עם הרבה מאוד ביטחון עצמי, אז לשמחתי זה לא פירק אותו, אבל הוא לא הסכים, ואז התחלנו דיון שנמשך איזה חודשיים. הוא מאוד חשש שזה יהרוס את היחסים שלנו, בעוד שלי היה ברור שזה לא יקרה".
איך זה היה כל כך ברור לך?
"זה הרבה יותר קל כשאת הצד המציע. בצד שמציעים לו זה יכול לפגוע באגו ובתחושת הייחודיות. זה לא פשוט, כי אנחנו חיים בחברה שלא מאפשרת את זה, ואנחנו ספוגים במסרים ואמונות מגיל אפס של איך הדברים אמורים להיות. כשפותחים את זה הכל מתערער. מתחושת ביטחון, אני הופכת להיות בתחרות עם נשים שהן בטוח הרבה יותר צעירות ויפות ממני".
מפחיד.
"נכון. אבל יש כל מיני סוגים של יחסים לא מונוגמיים ואפשר להחליט איפה אתה עוצר. הכי קרוב למונוגמיה זה מושג שטבע בחור אמריקאי בשם דן סבג' שנקרא 'מונוגמיש', שזה אומר שאנחנו מונוגמיים, אבל אם משהו קורה באופן חד פעמי, אז לא קרה כלום. מה שנקרא מונוגמיים, אבל לא במאה אחוז.
"בשלב הבא זה יחסים פתוחים, שזו זוגיות שמחפשים בה סקס עם אנשים אחרים, לא ביחד כזוג, בשביל הגיוון. השלב שאחרי הוא פוליאמוריה, שבה אנשים מחפשים גם מערכות יחסים זוגיות נוספות. זה ממש לפתוח את הלב ולהתאהב ותוך כדי להישאר במערכת הזוגית שלהם.
"חשוב להבין שזה לא סולם שצריך לעלות בו כשהמטרה היא להגיע לפוליאמוריה. אני חושבת שרובנו באיזשהו שלב בזוגיות מרגישים צורך בחופש, אבל הרבה יוותרו על זה כי הצורך שלהם בביטחון גובר על זה. הבעיה של המונוגמיה היא לא המונוגמיה, אלא האיסורים. נגיד את מתאהבת במישהו בעבודה, יש לך קראש, ואת מרגישה שאת לא יכולה לבוא ולדבר על זה עם בעלך, זו בעיה בעיניי".
באיזה שלב מגיעים אלייך זוגות לייעוץ?
"אליי מגיעים כשאחד רוצה לפתוח את היחסים ואחד לא, או אחרי שפתחו את הזוגיות והם מתמודדים עם התנהלות לא מיטיבה וקנאה. אנשים עושים מלא שטויות, כי אף אחד לא לימד אותם איך מתנהלים שלא בתוך מונוגמיה".
מערכת יחסים פתוחה מתאימה לכולם?
"כל אחד בתוך הדבר הזה בוחר בדרך שלו. אני למשל מאוד סולידית. מעבר לבעלי יש לי חבר חמש שנים, ובמקביל יש לי עוד דברים שקורים. לבעלי יש חברה כבר שנתיים".
אז איפה טמונה הסכנה?
"בהתנהלות לא רציונלית. ברגע שאנשים מתאהבים הם מאבדים את הצפון. צריך להתנהג באופן רציונלי, לקחת בחשבון שאפשר להתאהב, אבל לא צריך לפרק זוגיות בגלל זה.
"יש גם סכנה של התנהגות פוגענית במערכת יחסים כזו. יש בינינו כבר אנשים שרוכבים על הטרנד הזה של יחסים פתוחים וחושבים שהמשמעות של זה היא שמותר להם לעשות מה שבא להם. זה לא נכון, פוליאמוריה עושים באחריות או לא עושים בכלל, אתה אחראי עכשיו לשלומם של יותר אנשים, זה הסיפור".
אז את לא ממליצה?
"אני מעדיפה חילופי זוגות על יחסים פתוחים. בחילופי זוגות אתה הולך מתוך החלטה זוגית ואתה לא מפתח משהו אינדיבידואלי מחוץ לקשר. זו חוויה זוגית, כמו ללכת לסרט או לצאת למסעדה. זה לא שבעלך נסע עכשיו לארבעה ימים לחו"ל עם בחורה אחרת".
"הרגשתי כמו חפץ בסלון"
ד', בן 37, מנהל שיווק, חווה בעצמו מערכת יחסים פתוחה שנגמרה רע: "אחרי ארבע שנים עם חברה שלי הצעתי לה נישואים, כי זה נראה לי מהלך טבעי, והיא אמרה שהיא צריכה לחשוב על זה קצת. שבועיים אחרי זה היא הודיעה לי שהיא לא רוצה חתונה. אז התחלנו לדבר על הקשר, ואחת האופציות שעלו על השולחן היא שנפתח את היחסים בהדדיות".
מי הציע?
"אני, אבל כשהצעתי את זה הרגשתי שהיא קופצת על המציאה. זה לא בא משום מקום, היא כבר סיפרה לי שהיא הייתה במערכות יחסים פתוחות בעבר, וחשבתי שאולי זה הפתרון בשבילנו. בפועל מה שקרה זה שהיא מצאה לעצמה פרטנר חדש די מהר, הרבה לפני שאני מצאתי מישהי, והרגשתי נורא. היא הייתה מבלה איתו הרבה יותר מאשר איתי וגם שוכבת איתו יותר. היא לא שיתפה אותי, הרגשתי כמו חפץ בסלון. זה נמשך כמה חודשים, עד שהגעתי להחלטה שזה לא מתאים לי, כי אין פתיחות ואין הדדיות. כנראה שאצלה הייתה תשוקה שלא מומשה, היא נדלקה וזרמה על זה, ואני עוד הייתי בתוך התהליך והתחילו האשמות".
מה למדת מזה?
"אני לא נגד יחסים פתוחים. אם זה נעשה בצורה מאוד הדרגתית, אני מאמין שזה יכול להצליח. אני חייב לומר שכאשר פתחנו את הקשר, הסקס עלה בחמש דרגות, וכשהיא השיגה מאהב, הוא עלה בעוד חמש דרגות, אבל את שאר הבעיות בקשר זה לא פתר. זה משחק מאוד מאוד מסוכן, שבסופו אפשר לאבד את הכל".
ובכל זאת, נראה שהעניין ביחסים פתוחים רק עולה. הלוי מספרת: "יש עשרות קבוצות בפייסבוק, חלקן קטנות ואינטימיות וחלקן קבוצות של מעל 5,000 איש. יש גם התעניינות מחקרית הולכת וגדלה, אפילו בארץ. לאחרונה היה כנס אוניברסיטאי על פוליאמוריה בבר אילן, ובמרץ יהיה גם כנס של פסיכולוגים, שמשוועים לדעת עוד על זה, כי מגיעים אליהם לקליניקות מטופלים שחיים ככה".
ואת בעד כמה שיותר?
"מבחינתי אנשים צריכים לברוא לעצמם את הזוגיות שמתאימה להם, וככל שאנשים ירגישו חופשיים בתוך מערכת היחסים הזוגית שלהם, כך יהיה להם יותר טוב".
הכתבה המלאה ועוד המון אהבה בגיליון החדש של Gostyle
