כשהילה (שם בדוי) נפרדה מהחבר האחרון שלה, היא החליטה שהפעם היא עושה את זה אחרת. אחרי עשור רצוף במערכות יחסים רציניות וארוכות, נמאס לה להעביר את החיים בציפייה לזוגיות הבאה, הפעם היא רוצה לחגוג את הרווקות. "מגיל 15 הייתי במערכות יחסים, ובכל פעם שזה נגמר עם אחד מהם, הרגשתי שאני באיזה מרוץ לזוגיות הבאה. לא נהניתי מהלבד שלי, הרגשתי שזה כאילו לא בסדר שאני לבד. אחרי האקס האחרון שלי אמרתי לעצמי שהגיע הזמן לבדוק איך זה להיות עם עצמי, וגיליתי שוואלה, זה דווקא הרבה יותר כיף".
היום, בגיל 27, הילה היא רווקה מאושרת. ולא רק היא, גם החברות שלה, היא מדווחת, בוחרות להתעלם מהלחץ לחפש בן זוג ולשעוט לכיוון החופה. "להיות רווקה בשנת 2018 זה כבר כל כך לא להתנצל על העובדה שאת לבד או להרגיש שמשהו חסר לך – להפך, זה הכי לגיטימי שיש. לקחת את הזמן, לעשות כיף, להשקיע בעצמך ולא לחשוב שחתונה היא איזה יעד שאת צריכה לכבוש, או שלא תרגישי שלמה בלי זה. החיים שלי היום מלאים יותר ממה שהם היו אי פעם: אני עובדת במשרה מלאה בעבודה שאני ממש אוהבת, אני משתתפת בסדנאות שמעניינות אותי, אני יוצאת המון, יש לי זמן להשקיע באדם שהכי חשוב לי – אני עצמי. אם תבוא זוגיות בהמשך, אז שתבוא, ממש לא דחוף לי. האמת? גם אם לא תהיה לי שוב זוגיות, זה ממש בסדר מבחינתי. גם להביא ילד לבד זה ממש לא משהו שמפחיד אותי".
ברוכות הבאות לשנת 2018, עידן שבו להיות רווקה זה כבר לא אות קלון, אלא עוד סממן לעוצמה הפנימית שקיימת בתוכך כאישה שלא זקוקה לאישור מאף אחד, שלא יושבת וממתינה לבואו של "האחד". לא משנה אם את בשנות ה־20, ה־30 או ה־40 שלך – להיות רווקה זה לגיטימי, כיפי ובמקרים מסוימים אפילו עדיף על הסטטוס "נשואה פלוס".
במאמר שפורסם בתחילת ינואר האחרון באתר הבית של רשת CNN טענה הפסיכולוגית בלה דה־פאלו, שחוקרת את אורח חייהם של רווקים ורווקות, שמעולם לא היה עידן טוב יותר להיות בו רווקה. בין היתר היא מציינת מחקרים שמצביעים על כך שרווקות ורווקים הם מאושרים יותר וחווים יותר הגשמה עצמית ביחס לנשואים. מחקר נוסף הצביע על כך שסינגלים עושים יותר סקס מנשואים (לא משהו שלא ידענו).
זה לא רק באמריקה: חוקר בשם הנרי סי. סנטוס ערך מחקר ב־78 מדינות ברחבי העולם ובדק מה התרחש בתחום בחצי המאה האחרונה. הנתונים שלו הראו שב־83 אחוז מהמדינות כמות האנשים שבוחרים לחיות לבד נמצאת בנסיקה מתמדת.
בישראל המצב לא מאוד שונה: נתונים משנת 2016 הראו שמספר הרווקים בארץ הכפיל את עצמו בשנים האחרונות, ואילו מספר הרווקות גדל פי ארבעה. גם ממוצע גיל הנישואים עלה, ובניחוש זהיר אפשר להניח שהנתונים של 2017 יצביעו על עלייה נוספת.
אין דבר כזה אקסקלוסיביות
הרווקות של היום נהנות גם מיחסים קלילים עם גברים, בלי יותר מדי מחויבות. מונחים כמו "למקבל" (לצאת עם שני אנשים במקביל) ו"גוסטינג" (להיעלם למישהו שיצאת איתו בלי הסברים) נכנסו לחיים שלנו, ולא רק בהקשר של גברים שעושים לנו את זה, אלא גם אנחנו להם.
עכשיו יש לך מישהו בחיים?
"אתמול סיימתי עם מישהו. היינו און אנד אוף חצי שנה. לא היינו מחויבים, היינו חברים עם הטבות, מה שנקרא. הוא החליט שהוא רוצה לקחת את הקשר צעד אחד קדימה, אז ניסיתי שבועיים וקלטתי שאני לא מאוהבת בו והייתי צריכה לסיים את זה. זה היה די נורא, הוא מאוד התבאס".
יצא לך לצאת עם יותר מגבר אחד במקביל?
"הייתה תקופה שבה יצאתי עם שני גברים באותו הזמן. מיקבלתי, מה שנקרא. כשאת יוצאת עם שני גברים, יש איזו תחושה שאת נשארת נאמנה לעצמך, שאת לא שמה את כל הביצים שלך בסל אחד וזהו. גדלתי בארה"ב ושם זה מאוד מקובל. יוצאים לדייטים תקופה עד ששני הצדדים מחליטים להיות אקסקלוסיביים. אז מבחינתי זה בכלל לא היה ביג דיל".
"הייתה תקופה שיצאתי עם שלושה גברים במקביל", מוסיפה הילה. "לא יודעת אם לקרוא לזה 'יצאתי', בעיקר עשיתי סקס ונהניתי מכל רגע. לא הרגשתי מחויבת בשום שלב, כי אני לא. באופן אירוני זה גורם להם לרצות אותך יותר, כי הם קולטים עלייך שאת לא מבטלת את הקיום שלך עכשיו רק למענם. מבחינתי, עד שאני לא מתאהבת, אין דבר כזה אקסקלוסיביות".
וגוסטינג, יצא לך לעשות?
"ברור! מלא פעמים. אני חושבת שבעידן שאנחנו חיות בו אין שום תחושה של מחויבות, וזה אומר שגם אם יצאת לכמה דייטים והבנאדם לא בא לך טוב יותר, את לא חייבת לו הסברים. היום אני משתדלת לעשות את זה פחות, כי זה מאוד פוגע בצד השני וגם לי עשו את זה וזה לא נעים, אבל זו התנהגות לגיטימית. כל החברות שלי עוברות את זה ועושות את זה. ככה זה".
החברה עדיין מבקרת
"את פוגשת חברה שלך שפעם הייתה בדיוק כמוך - קלילה, כיפית, מלאת אנרגיה - ונתקלת בגרסה אפרורית, עייפה ומרוקנת שלה. אני לא אומרת שלהיות אמא זה דבר רע, אבל שיפסיקו לספר לנו שזה הייעוד שלנו ושרק ככה נהיה שלמות"
אחד השינויים הגדולים הוא ניפוץ השקר סביב חיי הנישואים והאמהות, עם נטייה חברתית הולכת וגוברת לאוורר את הקשיים הגדולים הכרוכים בהם, שחותרת תחת האמונה כאילו טבעת על האצבע ושני פסים על בדיקת ההריון הם הדרך אל האושר. "יש לי חמש חברות טובות שכבר התחתנו ולשלוש מהן יש ילדים קטנים, והן לא חוסכות ממני כמה זה קשה וכמה הקרבה יש בזה", אומרת הילה. "את פוגשת חברה שלך שפעם הייתה בדיוק כמוך - קלילה, כיפית, מלאת אנרגיה - ונתקלת בגרסה אפרורית, עייפה ומרוקנת שלה. אני לא אומרת שלהיות אמא זה דבר רע, אני יודעת שיש בזה הרבה מאוד סיפוק ואהבה, אבל שיפסיקו לספר לנו שזה הייעוד שלנו ושרק ככה נהיה שלמות".
"להיות רווקה זה קודם כל עצמאות", אומרת יעל. "את קודם כל סומכת רק על עצמך, אז גם האושר שלך הוא באחריותך וגם הדיכאון שלך הוא באחריותך. יש ימים שאת בשיאך, שאת מרגישה שהחופש שלך הוא הדבר הכי טוב שקרה לך, ויש ימים שאת מרגישה שהחופש שלך הוא קללה. יש לילות שלהיות לבד במיטה מרגיש הכי בודד, ויש לילות שאת מתמרחת בכיף במיטה עם הכלב שלך והכל סבבה".
שומעת צקצוקים מסביב?
" אני חושבת שהחברה עדיין חושבת שרווקוּת זו אות קלון. זו בעיה שלהם. עליי זה לא משפיע, אבל כואב לי על נשים בנות 28-27 שעדיין לא גיבשו את הזהות שלהן ומאמינות לשקר הזה, כאילו שהחיים שלנו הם סוג של חדר המתנה לחתונה, או שהחיים שלנו לא מלאים בלי זוגיות וילדים".
"בגדול, ברור שכולם רוצים אהבה וכולם מפחדים להישאר לבד", אומרת הילה. "זה הדיפולט שלנו כבני אדם, למצוא זוגיות ולהתרבות. אבל הזמנים משתנים, מונוגמיה היא כבר לא מה שהייתה, ואני ממש מרגישה מאושרת, הרבה יותר ממה שהרגשתי אי פעם בכל מערכת יחסים שהייתה לי. אם אני רוצה סקס, יש לי עם מי לעשות סקס. אם אני רוצה לטוס לחו"ל, אין לי בעיה גם לטוס לבד. העצמאות והחופש שלי חשובים לי יותר מכל דבר, ויצטרך לבוא מישהו ממש מיוחד כדי שאסכים לוותר על זה".
יש כל כך הרבה אפשרויות
בשנת 2015 הרגשתי שהעולם סוגר עליי. הייתי בת 33, בדיוק עברתי לגבעתיים, העיר שאותה אני נוהגת לכנות "המקום שאליו רווקות עוברות כדי למות", גרתי בדירה שתיעבתי, עבדתי מהבית והייתי רווקה. הרווקות שלי הדהדה בין קירות הדירה כמו רוח רפאים בלתי נראית. הייתי מתעוררת בלילה עם מחשבות איומות: "את לבד, את תמותי לבד, אף אחד אף פעם לא יאהב אותך".
באופן משעשע, בשנתיים וחצי האחרונות התפתחתי בכל מובן אפשרי. ירדתי 20 קילו, מצאתי עבודה שאני מאוד אוהבת, עברתי לדירה שאני אוהבת (עדיין בגבעתיים, לצערי), הכרתי המון אנשים, הפכתי להיות סטנדאפיסטית שמופיעה כמעט כל ערב (("נשי ותיהני"). הדבר היחיד שנשאר תקוע הוא עניין הזוגיות. מתישהו החלטתי להניח לזה, כי הבנתי שזה כנראה לא מספיק חשוב לי, והפנמתי עוד דבר חשוב: אני לא חייבת להיות בזוגיות כדי שיהיו לי ילדים. אם אבחר להיות אמא, אני יכולה לעשות את זה לבד, או בהורות משותפת. יש כל כך הרבה אפשרויות.
זה היה השלב שבו גם התחלתי, לראשונה בחיי, ליהנות מהרווקות שלי. פתאום גיליתי איזה כיף זה להכיר הרבה גברים ולבחור עם מי מהם בא לי להעביר את הזמן, בלי הסטרס הפנימי הזה של "האם הוא האחד?". גיליתי שבזמן שהחברות האמהות שלי מכתתות רגליים בטיולים משפחתיים בנחל שקר־כלשהו בשבתות, אני יכולה לרבוץ במיטה עם נטפליקס.
ברור שיש בדידות. יש הרבה בדידות. אבל האמת היא שכולם בודדים, גם אלה שיש להם משפחות. לפעמים הם אפילו בודדים יותר בתוך איזו מסגרת כובלת, עם אדם שהם כבר לא בטוחים שהיה הבחירה הנכונה.
להיות רווקה זה לחיות בארץ האפשרויות הבלתי נגמרות. הכל מותר, בכל זמן נתון. את יכולה לבחור להשקיע את הזמן הזה במציאת בן זוג, אבל כל כך הרבה גורמים צריכים להסתדר בשמיים כדי שתכירי דווקא את הבחור הזה, שיתאים לך וירצה אותך באותה המידה שאת תתאימי לו ותרצי אותו. אז אולי זה יקרה ואולי לא, אבל עד אז, עדיף לפחות לעשות כיף ולהוציא מהחיים את המקסימום. וכן, לפעמים המקסימום הוא ז'קט הורס מאסוס.
הכתבה המלאה ועוד על אהבה נוסח 2018 - בגיליון החדש של Gostyle
