כל מוסד תכנוני שמפקיד תוכנית הנמצאת בתחום הסביבה החופית, חייב להעבירה לאישור הוועדה לשמירת הסביבה החופית (הוולחו"ף) טרם הפקדתה בפועל. אם הוולחו"ף נתנה לו אישור להפקדת התוכנית, אך אז נערכים שינויים בתוכנית - יש להעביר את התוכנית לאישור חוזר בוועדה, לפני מתן תוקף לתוכנית. כך, למשל, המגדלים בכיכר אתרים שעיריית תל אביב-יפו העניקה להם חריגת גובה בולטת.
זו ההבהרה שהוציאה רונית מזר, יו"ר הוולחו"ף, בעקבות תחקיר Xnet על האופן שבו קידמה עיריית תל אביב-יפו את עסקת המגדלים בכיכר אתרים בניגוד לחוק. כפי שנחשף בתחקיר, העירייה ערכה שינוי משמעותי בתוכנית המתאר העירונית – שמחריג אך ורק את אזור כיכר אתרים ומאפשר בו בנייה של מגדלי מגורים לגובה של 40 קומות – מבלי ליידע בכך את הוולחו"ף.
ההוראה של מזר, שנראית ברורה מאליה אך מהתחקיר התברר כי אין זה המצב, נשלחה בעקבות דרישתו של ח"כ דב חנין (הרשימה המשותפת) לבחון את ההתנהלות שנחשפה בתחקיר. ההוראה לא נוגעת רק למעשיה של עיריית תל אביב-יפו, אלא לכל רשות מקומית אחרת שמקדמת פרויקטים סמוך לקו החוף, ואינה טורחת להגיש מחדש את התוכנית הסופית לאישור חוזר.
המכתב של מזר יצא לכל הוועדות המחוזיות והמקומיות בישראל, ומכותב עליו גם ראש עיריית תל אביב-יפו רון חולדאי, שמקדם את העסקה ואת מכירת חניון "אתרים" השייך לעירייה ליזמים שמבקשים להקים מקבץ מגדלים בכיכר. מדובר בקבוצת JTLV בראשות עמיר בירם ואריאל רוטר, שעומד מאחוריה גם איש העסקים היהודי-אמריקאי מתיו ברונפמן (בין עסקיו בישראל: איקאה ובנק דיסקונט).
פרויקט אחר של JTLV, שעלה באחרונה לכותרות, הוא מתחם היקב ההיסטורי בראשון לציון. יחד עם איש העסקים המקומי ארז מוסצ'ו, רכשו בירם ורוטר את המתחם ההיסטורי. העסקה נחקרת כעת במשטרה, במסגרת חקירת החשדות לשוחד שקיבל לכאורה ראש עיריית ראשון לציון דב צור על קידום מיזמים גדולים בעיר (אנשי JTLV לא זומנו לחקירה, דב צור נעצר).
נעמי אנג'ל לעירייה: להחזיר לדיון
כיצד איפשרה הוועדה המחוזית לעיריית תל אביב-יפו לבצע את ההחרגה, שמעוררת התנגדויות עזות? מתכננת המחוז, נעמי אנג'ל, שלחה בדיעבד מכתב למהנדס העיר, עודד גבולי, המדגיש כי עליו להעביר מחדש את התוכנית המתוקנת בוולחו"ף.
אנג'ל מאפשרת למעשה לעירייה לוח זמנים נוח: לא להעביר את התוכנית לאישור מחודש כעת, אלא רק כאשר תהיה כבר בשלב של "תוכנית מפורטת". המשמעות: ההחרגה תגיע לבדיקה רק בשלב מאוחר יותר. ובהנחה שחניון "אתרים" כבר יימכר ליזמים הפרטיים, כפי שראש העירייה רון חולדאי מתאמץ לעשות, ייתכן שיהיה בלתי אפשרי לשנות את מהות העסקה.
עובדה חדשה נוספת עולה ממכתבה של נעמי אנג'ל למהנדס העיר עודד גבולי: התוכנית של האדריכלים אבנר ישר ונורמן פוסטר קודמה בעירייה, מבלי שהוגש מסמך מדיניות למתחם החופי שבו נכללת כיכר אתרים. רק עכשיו דורשת המתכננת המחוזית מהעירייה לכתוב מסמך כזה ולהגיש אותו לוולחו"ף, כתנאי לאישור תוכנית המתאר כולה.
בשיחה עם גילה אורון, שכיהנה כראש הוועדה המחוזית בזמן הדיונים על תוכנית המגדלים בכיכר אתרים ואישור ההחרגה שלהם, היא אומרת ל-Xnet: "הסיכוי שהוולחו"ף תבטל תוכנית מפורטת הוא לא גבוה. יש סיכוי שהיא תעשה בו שינויים. מספר התוכניות שדחינו לגמרי בכל השנים שלי בוועדה (כ-15, א"כ) היה שתיים או שלוש".
מכתב התראה לוועדה המחוזית: תפעלי
בתוך כך, השבוע הוגשה בקשה לביטול תוכנית המתאר לתל אביב, עקב הזכויות החריגות לכיכר אתרים שניתנו בתוכנית המתאר. את הבקשה שנמסרה לדניאלה פוסק, יו"ר הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה תל אביב, הגיש עו"ד אלי וילצ'יק בשם עמותת "לא למגדלים בכיכר אתרים". העמותה, המורכבת מתושבי האזור, מנהלת זה כחצי שנה מאבק בתוכנית שמקדמת חברת JTLV.
עו"ד וילצ'יק מבקש לבטל את תוכנית המתאר כולה, ולכל הפחות את החלק שלה שמתייחס לכיכר אתרים, ודורש "להורות על פרסום השינויים שהוכנסו לתוכנית המתאר הכוללנית המאושרת, בהשוואה לזו שהופקדה בדצמבר 2013, בכל הנוגע למתחם כיכר אתרים".
היזמים דרשו יותר - וקיבלו. תחשיב אחר מולם - לא נעשה:
ואלה עיקר הטענות:
1. בתוכנית המתאר שפורסמה להפקדה, הופיעה ההוראה כי "לא יותרו שימושי מגורים ממערב לרחוב הירקון" בכיכר אתרים, בעוד שבנספח עיצוב עירוני שצורף לתוכנית סומן מגדל בגובה 25 קומות.
2. בנוסח המאושר של תוכנית המתאר הכוללנית, כפי שנחשף ב-Xnet, צמחו המגדלים בכיכר אתרים ל-40 קומות, עם אישור חריג לשלב מגורים במלונאות.
3. ההחלטה על השינויים בתוכנית המתאר לא פורסמו בפני הציבור, ומכאן שלא ניתנה לציבור ולבעלי עניין כל זכות התנגדות - אף שלשינויים אלה השפעה רבה על הסביבה הקרובה ועל כלל המערכת העירונית. הדבר גם מנוגד לכאורה לחוק.
4. השינויים שנערכו בתכנית לא הובאו בפני הוועדה לשמירת הסביבה החופית (הוולחו"ף), בניגוד לחוק.
ציפי ברנד: לחשב מסלול מחדש
"מדוע ראש העיר אינו מבקש מהוועדה המחוזית להעביר עכשיו לוולחו"ף פנייה, שעל בסיסה יידונו כעת ההתנגדויות של כיכר אתרים?" - כך שואלת ציפי ברנד-פרנק, חברת מועצת העירייה מסיעת "שימו לב הורים – אספת הורים", והיחידה בכל מועצת העירייה שפועלת באופן גלוי נגד התוכנית.
במקביל למכתב הבקשה של עו"ד וילצ'יק להלן, מצביעה ברנד-פרנק על המצב הסבוך שהעירייה הכניסה את עצמה לתוכו: היא התירה ליזם פרטי לקדם תוכנית ענק בכיכר אתרים, בהתאמה לתוכנית המתאר העירונית - אך ברגע שאיפשרה חריגות ללא אישור כחוק, היא עלולה להיות חשופה לתביעה עתידית של היזמים על הטעייתם. לכן דורשת חברת המועצה "להפסיק לקדם כל פעולה נכסית או תכנונית הקשורה לתכנית תא/2020, אם במישרין ואם בעקיפין, כל עוד לא יובהר מעמד התכנית בולחו"ף ומול אונסק"ו".
בישיבת מועצת העיר ביום שני הקרוב, מתכוננת ברנד לבקש מחבריה למועצה להצביע בעד קריאתה לפעול "לתיקון מיידי של תוכנית המתאר, כך שתמחק את ההתנגדות שהגישו יזמי הכיכר מנוסח תקנון התכנית, או לחילופין, יתקיים דיון נוסף בולחו"ף שיעסוק בהתנגדות זו". גם בהיבט הכלכלי והסביבתי מבקשת ברנד להתעמת עם מה שהעירייה התחמקה מלעסוק בו:
1. דרישה לחוות דעת שמאית מטעם העירייה - אל מול חוות הדעת השמאית של היזמים, ששכנעה את הוועדה המחוזית לקבל חריגות ללא כל בדיקה נוספת.
2. דרישה מהעירייה לערוך תסקיר שימור בהתאם לתנאים שהציב אונסק"ו על הכרזתה כעיר מורשת עולמית, משום שהתוכנית הנוכחית עלולה לפגוע בהכרזה.
3. דרישה מהעירייה לערוך מסמך מדיניות לסביבה החופית, שיוצג בפני ועדת המשנה לתכנון לדיון תוך חצי שנה, לרבות הצגת עמדת משקיפי החברה להגנת הטבע.
שנת בחירות בפתח
כיצד יגיבו חברי המועצה, בהם אנשי מרצ למשל, לדרישותיה של ברנד-פרנק, הבולטת במאבקה בנושא? השנה היא שנת בחירות ונבחרי הציבור המקומיים, שבמהלך הקדנציה נעלמים מתחת לרדאר וקשה לעתים להבין כיצד הם מצדיקים את תפקידם לשרת את הציבור, חוזרים לאור הזרקורים.
עד כה, כל חברי המועצה היו ישנוניים, כפי שאפשר היה להיווכח בדיון הקודם על מכירת חניון "אתרים" (למעט ברנד-פרנק, כולם תמכו או נמנעו או לא הגיעו לישיבה), כשנתנו מעשית את ידם לפגיעה בציבור, בשקיפות מול הציבור ובמסירת נכסי ציבור לגורמים פרטיים.
תגובת עיריית תל אביב-יפו: בניגוד לניסיון לקשור בין הנושאים, מכירת חלקה של העירייה בחניון כיכר אתרים הינה נושא נפרד מההליך התכנוני הממשיך להתקיים במוסדות התכנון אשר מלווה בשיתוף ציבור ונעשה באופן פתוח ושקוף בדומה לכל הליך תכנוני בסדר גודל שכזה.
"מכירת החניון נעשית לאור הליכים משפטיים הנמשכים שנים רבות ולפי פסיקות בית משפט השלום, בית משפט מחוזי והשופט רובינשטיין בבית המשפט העליון שקבעו כי פירוק השיתוף בו יעשה על דרך מכירה. מתווה המכירה שגובש כפשרה הינו מאוזן ומאפשר וודאות באשר להליך ולתמורה שתקבל העירייה, הגבוהה מן השומה של החניון, ובעיקר מאפשר לעירייה להבטיח כי ימשיך להתנהל במקום חניון ציבורי עד לבניית פרויקט חדש שיכלול חניון ציבורי חדש בבעלותה המלאה של העירייה ובו כ-350 מקומות חניה (150 מקומות חניה יותר מאלו שיש לעירייה בחניון הנוכחי).
"לעניין אישור הוולחו"ף - הנושא נבדק והוסכם זה מכבר כי התוכנית תועבר לאישורה".
---------------------
רגע, מה בעצם הבעיות במגדלי כיכר אתרים? הנה:
