"הצלחתי היכן שביה"ס נכשל": אם לאוטיסטית עזרה לה ללמוד לקרוא

"נולדתי וגדלתי בעומר. הייתי ילדה שסבלה מדיסלקציה והיפראקטיביות בימים שבהם לא ידעו מה זה. מערכת החינוך התנהגה אליי בצורה מאוד מכוערת, קראו לי עצלנית ובטלנית, אמרו לי: 'לא ייצא ממך כלום'.

עוד בערוץ אנשים:

• "רציתי להשאיר משהו": התרומה של האישה ללא הילדים לילדי הדרום
• אלימות בין ההורים, מכות בסרטים: האקשן בחייה של שרליז ת'רון
• לחיות עם "מפלצת מרובת ראשים": המחלה הכרונית של סנונית ליס
  

"בגיל 17 הכרתי את בעלי, התחתנו ונולדו לנו שלושה ילדים. ניהלתי עסק משפחתי של מוקד מערכות אזעקה, ולפני כ־20 שנה עשיתי הסבה מקצועית והפכתי למטפלת בתחום ניווט התודעה - שיטה ייחודית שאני פיתחתי, ולימים הקמתי בית ספר למטפלים בה.

"לפני 19 שנה נולדה בתי, ברקן. עד גיל חודש וחצי היא לא רצתה לישון ולאכול, והיא התפתחה מהר מדי מבחינה פיזית. בהמשך ראינו שאי־אפשר לכעוס לידה, אסור להיות עצובים, לדבר בקול רם או לצחוק בטירוף. היא לא יכולה להכיל את זה. רק לפני חצי שנה היא אובחנה רשמית כאוטיסטית.

"עד כיתה ו', ברקן בקושי ידעה לקרוא ולכתוב. בנוסף, היא לא הצליחה להתחבר עם ילדים אחרים. המורים סבלו, היא סבלה. היא שיגעה את כולם, כולל את עצמה. המטפלים למיניהם ניסו לעזור, אך ללא הצלחה. באבחונים שהיא עברה נקבע שהיא סובלת מדיסלקציה, דיסגרפיה וחרדה חברתית, אבל זה לא הסביר את הפער הגדול בין השכל ובין ההבנה של תהליכים אנושיים פשוטים.

"כשאחת המאבחנות שאלה אותה למה אין לה חברים, ברקן ענתה: 'כשהייתי נושמת, זה היה מעצבן אנשים'. היא אפילו לא צריכה להתאמץ לעצבן. עצם הנוכחות והקיום שלה – מעצבנים. אני מתמלאת דמעות בכל פעם שאני חושבת איך זה לגדול בתחושה איומה שכזו. המטפלים והמאבחנים האשימו אותי במצבה של ברקן. אמרו שהכל בגללי, שאני צריכה ללכת לבית ספר להורות, שאני משליכה עליה את חסכי הילדות שלי. איכשהו, זה חילחל. הרגשתי אשמה. שאלתי את עצמי מה עשיתי לא בסדר שיש לי ילדה מוזרה שהכל עובד אצלה אחרת. 

איילת שלום עם בתה ברקן. "כן, הצליח לי"(צילום: ישראל יוסף)

צפו בקטע מתוך המופע שלהן:

"כשברקן הייתה בכיתה ו', החלטתי לעזוב הכל, כולל את הקריירה כמטפלת, והעברתי אותה לחינוך ביתי. בהתחלה המשכתי לעבוד במקביל לטיפול בברקן, אבל ככל שהיא הייתה צריכה אותי יותר, כך עבדתי פחות. היום אני עובדת כמטפלת יום בשבוע בלבד.

"ההתחלה הייתה קריעת ים סוף, סיוט ממש. ברקן לא רצתה לשתף פעולה, היו מריבות. ואז החלטתי להפסיק ללחוץ ולהיכנס, כמו במציאות מדומה, לתוך העולם שלה. זו שיטה שיישמתי בעבודה שלי עם מטופלים, ואמרתי לעצמי, אי־אפשר שהסנדלר ילך יחף.

"מה עושים עם ילדה בכיתה ו' שלא יודעת קרוא וכתוב? עוד לפני שברקן דיברה, היא שרה, וזאת הייתה נקודת האחיזה הראשונה שלי. שמתי לב שכל טקסט שאני מביאה לה, היא מלחינה באופן ספונטני ושרה אותו, וככה היא למדה לקרוא. הצלחתי במקום שבית הספר נכשל, כי נקטתי גישה שונה.

"ניצלתי את זה שברקן מאוד אוהבת לבשל ולאפות. נתתי לה ספרי בישול וביקשתי שתסביר לי איך היא ניגשת למתכון, איך היא מארגנת את המצרכים, מה היא עושה קודם. ככה תרגלנו את הבנת הנקרא. אמרו לי: 'עזבי אותה מאנגלית, היא לא תלמד ממילא', אבל לא ויתרתי. הקראתי לה ספרי ילדים, הקשבנו לשירים, ולאט־לאט היא הבינה את השפה. לקרוא ולכתוב אנגלית היא למדה דרך סרטי אנימציה ביפנית שבהם צפתה, שהיו בהם רק כתוביות באנגלית.

"מכיוון שלברקן אין חברים, החל מגיל 14 ערכנו לה ימי הולדת עם החברים שלנו, ובהם היא הייתה שרה. משנה לשנה ההופעה שלה השתפרה והשתכללה, ועם קול המלאכים שלה היא ממש צמררה את כולם. בשנים האחרונות יצרנו מופע משותף של שתינו, שבו ברקן שרה ואני מספרת את הסיפור שלה. מהרגע שהעלינו אותו, היא פשוט גילתה מחדש את הרצון לחיות. בעקבותיו נוצרה סביבה קבוצה של צעירים מדהימים עם צרכים מיוחדים, שמרגישים שהיא הקול שלהם. הקבוצה פתחה דף פייסבוק בשם קמ"ח - קבוצה משנה חשיבה - שמנסה לשנות את היחס לשונה בחברה. ברקן פשוט עפה על זה. אנשים אומרים לי כל הזמן: 'אבל היא לא נראית', ואני עונה: 'כן, הצליח לי'.

שורה תחתונה:

"קבלו את האחר כמו שהוא".

_______________________________________________________

תומי יואל-פינקוביץ' פרשה ממשחק לטובת הדרכת ילדים אוטיסטים. הקליקו על התמונה:

"אחרי חודשיים בערוץ הילדים פיטרו אותי". הקליקו על התמונה (צילום: נמרוד גליקמן)

מה הסיפור שלכם?

אם גם לכם יש חוויה מיוחדת שעברתם, אירוע שאתם מתים לשתף בו אחרים, או משהו אישי ששמרתם בבטן ועכשיו אתם מוכנים לספר עליו - צלצלו אלינו ל: 03-6386951 או שלחו מייל: sipur@laisha.co.il