ז'ק הרצוג בראיון ל-Xnet: ''ירושלים לא יכולה להתחבא משינוי וצמיחה''

האדריכל השווייצרי שמתכנן את הספרייה הלאומית עונה לשאלות Xnet ומסביר: ''אנחנו מנסים ליצור מבנים שאנשים מרגישים בהם טוב וירצו לחזור''

הילה שמר

|

05.04.16 | 16:00

הספרייה הלאומית בקרית הלאום בירושלים, בתכנון משרד האדריכלים השווייצרי הרצוג ודה מרון. עוד נחיתה של אדריכלי-על בישראל (הדמיה: משרד הרצוג דה מרון)
הספרייה הלאומית בקרית הלאום בירושלים, בתכנון משרד האדריכלים השווייצרי הרצוג ודה מרון. עוד נחיתה של אדריכלי-על בישראל (הדמיה: משרד הרצוג דה מרון)
אולם הקריאה המרכזי הוא הרכיב הבולט ביותר. ''הספרייה תציע מבטים בלתי צפויים'', אומר הרצוג. ''אזורים מסוימים יהיו תוססים, אחרים יותאמו למומחים ולחוקרים'' (הדמיה: משרד הרצוג דה מרון)
אולם הקריאה המרכזי הוא הרכיב הבולט ביותר. ''הספרייה תציע מבטים בלתי צפויים'', אומר הרצוג. ''אזורים מסוימים יהיו תוססים, אחרים יותאמו למומחים ולחוקרים'' (הדמיה: משרד הרצוג דה מרון)
הרצוג (מימין, לצדו שותפו דה מרון והשותפים הבכירים במשרד). ''ירושלים לא יכולה ולצא צריכה להישאר נחברת מפני טרנספומציה ושינוי'' (צילום: © Tobias Madörin)
הרצוג (מימין, לצדו שותפו דה מרון והשותפים הבכירים במשרד). ''ירושלים לא יכולה ולצא צריכה להישאר נחברת מפני טרנספומציה ושינוי'' (צילום: © Tobias Madörin)
כנראה הפרויקט הכי ידוע של המשרד: אצטדיון ''קן הציפור'' בבייג'ין. הזיקה של הפרויקטים לפיסול ניכרת לעין, אך הרצוג מדגיש שמדובר בפרקטיקות נפרדות (צילום: Iwan Baan)
כנראה הפרויקט הכי ידוע של המשרד: אצטדיון ''קן הציפור'' בבייג'ין. הזיקה של הפרויקטים לפיסול ניכרת לעין, אך הרצוג מדגיש שמדובר בפרקטיקות נפרדות (צילום: Iwan Baan)
הספרייה באוניברסיטת קוטבוס, גרמניה. גם בספרייה הלאומית, החומריות של המעטפת היא אלמנט דומיננטי (צילום: Stormfighter, cc)
הספרייה באוניברסיטת קוטבוס, גרמניה. גם בספרייה הלאומית, החומריות של המעטפת היא אלמנט דומיננטי (צילום: Stormfighter, cc)
את הביטוי לתשומת הלב החומרית אפשר לפגוש, למשל, בחזית הזו. היא והרחבה הצמודה לה אמורה למשוך את הציבור אליה, גם אם לא ייכנס פנימה (צילום: משרד הרצוג ודה מרון)
את הביטוי לתשומת הלב החומרית אפשר לפגוש, למשל, בחזית הזו. היא והרחבה הצמודה לה אמורה למשוך את הציבור אליה, גם אם לא ייכנס פנימה (צילום: משרד הרצוג ודה מרון)
''לירושלים יש השפעה כמעט מגנטית על התוצר האדריכלי בה'', אומר הרצוג, שזכה בפרויקט אחרי ביטול זכייתו של האדריכל הישראלי רפי סגל (הדמיה: משרד הרצוג דה מרון)
''לירושלים יש השפעה כמעט מגנטית על התוצר האדריכלי בה'', אומר הרצוג, שזכה בפרויקט אחרי ביטול זכייתו של האדריכל הישראלי רפי סגל (הדמיה: משרד הרצוג דה מרון)
 הספרייה הלאומית, בתכנון חנן הברון וזיוה ארמוני, בגבעת רם (1960). ''אנחנו אוהבים את האופי האופטימי והפתוח של הבניין הזה'', אומר הרצוג (צילום: ארכיון אדריכלות ישראל)
הספרייה הלאומית, בתכנון חנן הברון וזיוה ארמוני, בגבעת רם (1960). ''אנחנו אוהבים את האופי האופטימי והפתוח של הבניין הזה'', אומר הרצוג (צילום: ארכיון אדריכלות ישראל)
''אנחנו מנסים ליצור מבנים שמושכים אנשים, מכיוון שהם מרגישים בתוכם טוב והם מרגישים שהם רוצים לחזור אליהם, ולשתף עם אנשים נוספים את שהייתם בהם. זה מה שגורם למבנים להיראות יפים בעיניי אנשים'' (הדמיה: משרד הרצוג דה מרון)
''אנחנו מנסים ליצור מבנים שמושכים אנשים, מכיוון שהם מרגישים בתוכם טוב והם מרגישים שהם רוצים לחזור אליהם, ולשתף עם אנשים נוספים את שהייתם בהם. זה מה שגורם למבנים להיראות יפים בעיניי אנשים'' (הדמיה: משרד הרצוג דה מרון)
 האודיטוריום בספרייה הלאומית החדשה, שמתכננים הרצוג ודה מרון. גב הבמה יהיה קיר זכוכית שיחשוף את הנעשה בפנים החוצה ולהיפך (צילום: משרד הרצוג ודה מרון)
האודיטוריום בספרייה הלאומית החדשה, שמתכננים הרצוג ודה מרון. גב הבמה יהיה קיר זכוכית שיחשוף את הנעשה בפנים החוצה ולהיפך (צילום: משרד הרצוג ודה מרון)

קבוצה משובחת במיוחד של אדריכלים ישראלים, שנבחרה לפני יותר מ-50 שנה לתכנן ספרייה לאומית למדינה הצעירה, העניקה לירושלים בניין עם צניעות ממלכתית מדויקת. במשכן הספרייה החדש, שתוכניותיו נחשפות השבוע, זו כבר לא תהיה פרשנות אידאולוגית מקומית: במסגרת גל האדריכלים הזרים ששוטף את בירת המדינה, הספרייה מתוכננת הרחק מכאן, במשרד האדריכלים השווייצרי הרצוג ודה מרון.

 

הספרייה הלאומית לא לבד: שורה של פרויקטים ירושלמיים בולטים מתוכננים בעשור האחרון במדינות אחרות. הבולטים: "גשר המיתרים" בכניסה לעיר (האדריכל הספרדי סנטיאגו קלטראווה), הקמפוס החדש של "בצלאל" במגרש הרוסים (סטודיו SANNA היפני), ומגדל הפירמידה הצורם בשוק מחנה יהודה ( דניאל ליבסקינד).

 

לא רק החותמת הנוצצת של אדריכלי-על משותפת לפרויקטים האלה; כך גם ההקלות שניתנות להם, לפנים משורת הדין. הם אינם מחופים אבן, בניגוד לדרישת הסף מבניינים ירושלמים; חלקם גבוהים מדי ביחס לסביבה שלהם (כשמגדל הפירמידה הוא דוגמה בוטה במיוחד); וכולם ניצבים כאובייקטים המקשטים את המרחב, פחות כשותפים מן המניין למתרחש בו. ימים יגידו אם הספרייה הלאומית, פרויקט-דגל בתרבות הישראלית, תשתלב בעיר או תהיה חוליה נוספת בשרשרת הנוצצת שנקשרת סביב צווארה של העיר הענייה.

 

הספרייה הלאומית בדרך רופין, עם הצוהר הענק בגג (צילום: משרד הרצוג ודה מרון)
    הספרייה הלאומית בדרך רופין, עם הצוהר הענק בגג(צילום: משרד הרצוג ודה מרון)

     

    כל פרס אפשרי

     

    ז'ק הרצוג ופייר דה מרון ייסדו ב-1978 משרד אדריכלים בבזל, שווייץ. בארבעת העשורים שחלפו מאז התרחבה השותפות ושיגשגה: כיום מונה המשרד כ-40 עמיתים ו-380 עובדים, בבזל ובשלוחות ניו יורק, לונדון, הונג קונג, מדריד והמבורג. פרויקטים רבים של הרצוג ודה מרון זוכים להערכה עולמית בשלל תחומים – תכנון עירוני ובתים פרטיים, מוזיאונים ואצטדיונים, מפעלים ואוניברסיטאות. המשרד זכה ב-2001 בפרס פריצקר, האות החשוב ביותר לאדריכלים, כעבור שנתיים זכו בפרס סטרלינג הבריטי, וכעבור שש שנים צירפו לארון ההוקרה את מדליית הזהב המלכותית של איגוד האדריכלים הבריטי RIBA.

     

    מטה חברת התרופות ''אקטליון'' בשווייץ. פרויקט פיסולי של המשרד
      מטה חברת התרופות ''אקטליון'' בשווייץ. פרויקט פיסולי של המשרד

       

      גלריית "טייט מודרן" בלונדון, אצטדיון "קן הציפור" באולימפיאדת בייג'ין, אצטדיון "אליאנץ" במינכן, בניין הפילהרמונית בהמבורג, הרחבת מוזיאון ווקר במיניאפוליס, מרכז התערוכות בבזל וחנות "פראדה" בטוקיו הם המבנים הבולטים שהציבו את הצמד בפסגת האדריכלות העולמית.

       

      ביתן הקיץ של גלריה סרפנטיין בלונדון, בשיתוף האמן הסיני איי וואי וואי (צילום: Iwan Baan)
        ביתן הקיץ של גלריה סרפנטיין בלונדון, בשיתוף האמן הסיני איי וואי וואי(צילום: Iwan Baan)

         

        ערוץ האדריכלות של Xnet ביקש לברר עם הרצוג כיצד תשתלב הספרייה הלאומית במרקם הירושלמי המורכב, מה דעתו על הספרייה הקיימת ששייכת לקנון האדריכלי המקומי, ומהו התפקיד הפיסולי שהמשרד מייעד למבנה – שהוא הנקודה הישראלית הראשונה במפת הפרויקטים העולמית של המשרד. בראיון באמצעות דואר אלקטרוני, השיב הרצוג לשאלות.

         

        ירושלים חווה גל של אדריכלות עולמית עילית. כיצד היא מעצבת ומשפיעה על העיר ועל סביבתה התרבותית בת אלפי השנים?

         

        הרצוג: "ירושלים היא אחת הערים האדירות ביותר בהיסטוריה של האנושות. עיר כזו לא יכולה ולא צריכה להישאר נחבאת מפני טרנספורמציה וצמיחה. יש לכך חשיבות עמוקה מבחינת הציבור הישראלי".

         

        האם מצאתם את ההקשר הסביבתי של המגרש, הן הטבעי והן הבנוי, משמעותי בצורה כזו שהוא עורר מאפיינים עיצוביים מסוימים? כאלה שהופכים את המבנה לתלוי-אתר?

         

        "הו, כן! ערים הן בהכרח ספציפיות, ואדריכלות היא סוכן חשוב של הייחודיות. לירושלים, בפרט, יש השפעה כמעט מגנטית על התוצר האדריכלי בה. אנחנו מנסים לתרגם את זה לתוך יצירה אקטואלית, אדריכלות שתשקף את היופי והאיכות של המורשת האדריכלית המדהימה של העיר".

         

        מה דעתו על הבניין הקיים

         

        משכנה הנוכחי של הספרייה, מאז 1960, הוא לב קמפוס גבעת רם של האוניברסיטה העברית. מיטב האדריכלים הישראלים של ישראל הצעירה נאבקו על הזכות לתכנן את משכן האוצרות הלאומיים, ובתחרות זכו זיוה ארמוני וחנן הברון ממחלקת התכנון של הקיבוץ המאוחד. היו איתם עוד שני צוותי תכנון מעולים, בהשתתפותם של בכירי האדריכלים שהכתיבו את הסגנון הישראלי המודרניסטי של אותם עשורים: אמנון אלכסנדרוני ואברהם יסקי, מיכאל נדלר ושולמית נדלר, ושמעון פובזנר.

         

        ''כבר לא ממלא את כל הדרישות'', אומר הרצוג על הספרייה הלאומית בגבעת רם (באדיבות אוסף זיוה ארמוני, ארכיון אדריכלות ישראל)
          ''כבר לא ממלא את כל הדרישות'', אומר הרצוג על הספרייה הלאומית בגבעת רם(באדיבות אוסף זיוה ארמוני, ארכיון אדריכלות ישראל)

           

          ואמנם, הספרייה הלאומית בגבעת רם נחשבת לאבן דרך באדריכלות הישראלית, יצירת מופת בביטוי הסגנון הבינלאומי הממסדי במדינה הצעירה. קומת הקרקע השקופה מוקפת עמודים וקטנה בשטח מהקומה שמעליה, חלונות-סרט ארוכים וצרים מעטרים את כותרת הקומה הגבוהה, וגרמי מדרגות ספירליים מסתלסלים בין אולמות הקריאה. מה חושבים האדריכלים השווייצריים עליה?

           

          "זהו מבנה אופייני לאותה תקופה", משיב ז'ק הרצוג, שחבש את ספסל הלימודים בבית הספר לאדריכלות בעשור שבו נבנה משכן הספרייה הישנה. "אנחנו אוהבים את האופי האופטימי והפתוח שלו. הוא יושב בתוך הקשר די יפה של גינון" (בהתייחסות לעבודת הפיתוח של אדריכל הנוף האמריקאי לורנס הלפרין, עבודה שאיכותה נותרה בעינה גם היום).

           

          הספרייה הקיימת לא מקיימת תחושה של קהילה, אומר הרצוג (צילום: ארכיון אדריכלות ישראל)
            הספרייה הקיימת לא מקיימת תחושה של קהילה, אומר הרצוג(צילום: ארכיון אדריכלות ישראל)

             

            "עם זאת", מוסיף הרצוג, "המבנה לא ממלא את כל הדרישות ההכרחיות שלהן זקוקה הספרייה הלאומית - כלומר, חללים לתערוכות וחלל ספרייה גדול שמשתתפים רבים יכולים לחלוק בעת ובעונה אחת, כזה שיבטא תחושה של קהילה".

             

            שאנשים ירגישו טוב בבניין

             

            בדומה לספרייה הלאומית, שהדמיותיה נחשפות השבוע לרגל טקס הנחת אבן הפינה, רבים מהתוצרים של המשרד השווייצרי ניחנים במראה פיסולי, תוך שילוב של חומרים ודוגמאות שאינם נפוצים בבנייה הסטנדרטית. חלקם שואבים השראה מעולם הטבע (bio-architecture) או נעשים בשיתופי פעולה עם אמנים, למשל עם האמן הסיני איי וואי וואי, ששיתף פעולה בשני פרויקטים נודעים: "קן הציפור" בבייג'ין וביתן הקיץ של גלריה סרפנטיין בלונדון.

             

            טייט מודרן, לונדון. תחנת כוח ישנה שהפכה לאחד המוזיאונים הפופולריים בעולם (צילום: gettyimages)
              טייט מודרן, לונדון. תחנת כוח ישנה שהפכה לאחד המוזיאונים הפופולריים בעולם(צילום: gettyimages)

               

              באחד הראיונות המעטים איתו, הבהיר הרצוג: "מעולם לא רצינו שעבודות האדריכלות שלנו ייתפשו כיצירות אמנות". אלא שחלק לא מבוטל מהפרויקטים כן ממזגים עבודה עיצובית, פיסולית ואף אמנותית שקשה לנתק מהאדריכלות נטו. ומה קורה בספרייה הלאומית, שאלנו?

               

              "אדריכלות ואמנות הם תחומים שונים עם דרישות ושאיפות שונות", משיב הרצוג. "זה לא שולל את האפשרות שיצירה אדריכלות תיחשב ליצירת אמנות או שתחלוק היבטים אמנותיים או פיסוליים! אנחנו מנסים ליצור מבנים שמושכים אנשים, מכיוון שהם מרגישים בתוכם טוב והם מרגישים שהם רוצים לחזור אליהם, ולשתף עם אנשים נוספים את שהייתם בהם. זה מה שגורם למבנים להיראות יפים בעיניי אנשים".

               

              לחוקר יהיה שקט

               

              אחת הציפיות מהמשכן החדש, בניגוד לספרייה הקיימת שאינה נגישה לציבור הרחב, היא שיהפוך לאטרקציה לקהלים חדשים, עם היצע עשיר של פעילויות ושירותים שרובם יוענקו בחינם.

               

              אחד התפקידים של הספרייה הוא להפגיש חוקרים עם מבקרים. כיצד זה התבטא בעיצוב?

               

              "הספרייה תהיה מאוד מזמינה ותציע מבטים בלתי צפויים, לאורך הרצפות, באולמות הקריאה השונים ובשימושים אחרים בתוך הבניין. כמובן שאזורים מסוימים יהיו יותר ציבוריים ותוססים, בעוד שאחרים יהיו יותר מותאמים למומחים ולחוקרים".

               

              אור השמש לא יפגע כהוא זה במסמכים הנדירים ששמורים בספרייה, מדגיש הרצוג (צילום: משרד הרצוג ודה מרון)
                אור השמש לא יפגע כהוא זה במסמכים הנדירים ששמורים בספרייה, מדגיש הרצוג(צילום: משרד הרצוג ודה מרון)

                 

                אולמות הקריאה הם אכן המרכיב הבולט בבניין: מרוכזים תחת הגג הקעור ומוקפים באולמות התצוגה, כשהקהל מוצף באור שמש שחודר מבעד לצוהר בגג ומאיר את אולמות הקריאה דרך המעגלים הפעורים ברצפות, למטה כל הדרך לארכיון החומרים הנדירים. בין אוצרותיה של הספרייה הלאומית אפשר למצוא כתבים ואיורים של הפיזיקאי אייזיק ניוטון, הסופר הצ'כי פרנץ קפקא, תרגומים היסטוריים רבים של המקרא, ספר הקוראן בכתב יד פרסי מסוף המאה ה-15, וספר התורה "כתר דמשק" שמתוארך לסוף המאה ה-10.

                 

                האם הכנסה של אור טבעי ישיר עולה בקנה אחד עם הסביבה האקלימית המבוקרת שנדרשת בארכיון?

                 

                "החלק של הארכיונים אינו חשוף לאור היום!" משיב בנחרצות הרצוג. "רק חלק קטן מאוחסן באזור המואר באור יום, ואפילו שם זה יהיה במידה הנדרשת כדי לשמר אותם על הצד הטוב ביותר".

                 

                 
                הצג:
                אזהרה:
                פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד