לא בכל יום מתקבצים בכירי המדינה לאירוע תרבותי ואדריכלי. זה קורה מחר (שלישי), כאשר נשיא המדינה, ראש הממשלה, יו"ר הכנסת, יו"ר הסוכנות היהודית ושר החינוך ישתתפו בטקס הנחת אבן הפינה לבניין החדש של הספרייה הלאומית בירושלים. את המבנה מתכנן משרד האדריכלים השווייצרי הנודע הרצוג ודה מרון, ששני שותפיו - פייר דה מרון וז'ק הרצוג - הגיעו לארץ לרגל האירוע. אחרי הטקס יעלה הרצוג לבמת האולם הגדול בבנייני האומה, ומול 1,300 צופים שהצליחו להירשם להרצאה המבוקשת שלו, יציג את הפרויקט עתיר התקציב (כ-200 מיליון דולר הכוללים את התכנון, ההקמה ומערכות המידע החדשות), שממומן בידי הלורד רוטשילד – קרן יד הנדיב, משפחת גוטסמן, המדינה והאוניברסיטה העברית. הבניין עתיד להיחנך בשנת 2020.
הספרייה הלאומית, שנוסדה ב-1892, מופקדת על שמירת האוצרות המודפסים של המדינה ושל העם היהודי. נשמרים בה עותקים מכל יצירה מודפסת בישראל ויצירות הקשורות במדינה. בין אוצרותיה הנדירים נמנים רבים מחיבוריו של הרמב"ם, כתבים מקוריים של הסופר פרנץ קפקא, המנון המדינה בכתב ידו של מחברו נפתלי הרץ אימבר, ועוד מסמכים וספרים בעלי ערך רב. בעת הנחת אבן הפינה, יוטמן באדמה העתק של אמנת הספרייה, שנחתמה ב-2011 ובה הצהירו ראשי המדינה - חלקם כבר אינם מכהנים בתפקידם - על השקת מפעל התחדשות הספרייה. לכתב האמנה יצורף מסמך מימוש החזון, שעליו חתומים חברי דירקטוריון הספרייה.
הפקדת הפרויקט בידיהם של האדריכלים מבזל - שבאמתחתם פרויקטים שהפכו למוקדי עלייה לרגל כמו האצטדיון האולימפי "קן הציפור" בבייג'ין, טייט גלרי בלונדון ומרכז התערוכות בבזל - לא הייתה צפויה. ההיפך הוא הנכון: מי שזכה בתחרות האדריכלים המקורית, שאליה ניגשו כ-90 מתמודדים, היה האדריכל הישראלי רפי סגל. בהחלטה שערורייתית, שטילטלה את קהילת האדריכלים המקומית, הזכייה שלו נפסלה בפתאומיות וללא הסבר של ממש. אז נטרפו הקלפים מחדש, אך מבלי לערב את המתמודדים המקוריים: בתחרות פנימית הוזמנו שישה משרדים, מחציתם כוכבי-על באדריכלות העולמית, לתכנן את הספרייה הלאומית של מדינת ישראל. הכוכבים השווייצרים זכו בהתמודדות.
הספרייה תאיר את הרחוב
הבניין, שכמה מההדמיות שלו מתפרסמות כאן ואחרות ייחשפו בהרצאה של הרצוג בבנייני האומה, יקום על מגרש בלב קריית הלאום המתחדשת, במקום טוב באמצע: בין הכנסת, בית המשפט העליון ומוזיאון ישראל - מיקום המעיד על ההכרה בחשיבותה של הספרייה הלאומית. הוא יתגלה לעיני הנוסעים וההולכים בדרך רופין, הנמוכה יותר מרחוב קפלן. המגרש, שנבחר לאחר בחינה של 13 מגרשים שונים בעיר, נתרם על ידי המדינה ב-2010. הגדרות התוכנית ודרישוות התחרות קובעות, כי על המבנה להתאים לסביבתו ולא להאפיל על המבנים החשובים הסמוכים לו. "לא חיפשנו לייצר אייקון אדריכלי", אומר ל-Xnet מנכ"ל הספרייה הלאומית אורן וינברג, "בחרנו באדריכלים שהמבנים שלהם הופכים לאייקונים".
הרצוג ודה מרון יצרו גוף-אבן קעור כלפי השמים, שנח על פודיום זכוכית. 45 אלף מטרים רבועים משתרעים על פני 10 קומות - שש מעל הקרקע וארבע מתחתיה. הגג הקעור עונה על מגבלות הגובה שהוטלו על המבנה: חלקו העליון מקביל לגובה המסד התחתון של משכן הכנסת, כך שבית המחוקקים מורם מסביבתו. גוף האבן העליון יתבלט מעל מפלס רחוב קפלן, לעבר גבעת הכנסת. במרכזו ממוקמת הכניסה הראשית, המקורה בגגון משתפל דמוי חופת בד. הגוף אטום ברובו, מה שמקנה לו מראה פיסולי. קרוב לקצוות, חיפוי האבן מחורץ מעט בדוגמה גרפית חופשית, שאמורה לבטא את הפלורליזם התרבותי של הספרייה. המתכננים החליטו להימנע מתאורת חוץ, כדי שהאור בתוך הספרייה יבקע מבעד לחריצים.
לא אבן ירושלמית, אלא בטון שדומה לה
מתחת לגוף האבן העליון ייחשף פודיום זכוכית בן שתי קומות ובגובה שמונה מטרים. חזית הזכוכית תיקטע מדי פעם ב"הפסקות" של אבן ועץ, מעין רגליים מאסיביות התומכות את גוף האבן ומאזנות את כבדותו מול השבריריות של גוף הזכוכית התחתון. מערום שתי החזיתות, השונות זו מזו, מייצג במידת מה את הסביבה הבנויה המאפיינת את ירושלים כיום: מבנים היסטוריים דחוסים במזרח העיר – גוף אבן; והבנייה המודרנית במערבה - גוף של ויטרינות זכוכית.
שני פתחים בגג יאפשרו לאור השמש לשטוף את הלב הפועם של הספרייה: אולמות הקריאה ומטמוני החומרים הנדירים. צוהר נוסף, בחלקו הדרומי של המבנה, ממוקם מעל פטיו פנימי ומאיר את חלל הקפיטריה. אגב, שימוש דומה עשו האדריכלים בבית הספר לממשל של אוניברסיטת אוקספורד בבריטניה.
המבנים בירושלים מחויבים, מאז ימי המנדט הבריטי, להתעטף במלבושי אבן מסותתת. ברוב חלקי העיר נכפים היום לפחות 50% של אבן בחזיתות; בשאר החלקים יש להגיע ל-70% אבן. אך במבנה הספרייה הלאומית, גוף האבן העליון עוקף את דרישות החוק: הוא עשוי מתרכובת מינרלית יצוקה ומעובדת. אבן הגיר האופיינית לירושלים תיטחן ותתווסף לבטון. לאחר היציקה יסותת החיפוי עד לקבלת מראה אחיד וגוון המדמה את החזיתות הירושלמיות. כך, הגוף הפיסולי העליון יהיה למעשה בטון בגוון אבן ירושלמית.
באר אור ומחסן בשליטה רובוטית
כיום, מיליוני הפריטים ששמורים בספרייה הלאומית נמצאים בבניין שלה בגבעת רם ובמחסנים חיצוניים. במסגרת המעבר לבניין החדש, המתוכנן ל-2020, ירוכזו אליו כל האוספים. כ-300 אלף פריטים יוצגו באולמות הקריאה, בשלוש קומות מעל הקרקע ובחצי קומה מתחת לקרקע, שתוקדש לחומרים הנדירים.
בעוד שכיום, הפריטים מחולקים לאולמות קריאה שונים לפי נושאים ואוספים - מה שמקשה על עיון רב-תחומי - בבניין החדש הם ירוכזו בחלל אחד עם כניסות רבות ומעברים פנימיים. הדבר אמור להקל על המבקרים לגשת לחומרים שהם מחפשים. מדפי הספרים הטבעתיים ימוקמו בשיפוע קל כלפי המרכז, ויקיפו - כמו אדוות מים בקוטר גדל והלך - את באר האור הפעורה מן הצוהר בגג לתוך מרכז החללים.
שאר האוסף יאוחסן ב"מטמונים" בקומה מתחת לקרקע, שהירידה אליה תיעשה במדרגות ספירליות. הרצוג ודה מרון נוטים להסתכל על גרמי מדרגות כיותר ממרכיב שימושי, ומתייחסים אליו כאל רגע אדריכלי משמעותי. כך הן מדרגות הברזל הרחבות באולם הכניסה הריק של "טייט" בלונדון, או הספירלה הלבנה באגף החדש שתכננו במוזיאון בקולמאר, צרפת.
בנוסף לארכיונים ולמחסנים השמורים של החומרים הנדירים, ייבנה מחסן בשליטה רובוטית עם מכלי ענק בגובה 20 מטרים. בהם יאופסנו ספרים, שיישלפו לפי דרישת הקוראים והמחפשים. מכלי האחסון יתפסו כ-2,000 מטר רבוע, ומדובר בחיסכון משמעותי בשטח לעומת כ-12 אלף מ"ר המוקדשים לאחסון בספרייה בגבעת רם.
אך המבנה לא ישמש רק כספרייה, אלא גם כמוזיאון: לאורך המעטפת של גוף האבן העליון, סביב אולמות הקריאה, ימוקמו חללי תצוגה שבהם יוצגו תערוכות קבועות ומתחלפות. צוות הספרייה שוקד כבר עכשיו על הכנת תערוכה (במבנה הקיים) שתעסוק בגלגוליו של המבנה הישראלי. עוד יהיו כאן מרכז מבקרים, אולם כינוסים, מרכז ילדים ונוער, קפיטריה, משרדי הנהלה וחנות ספרים. אולם בן 450 מושבים מתוכנן במפלס הכניסה התחתון, ומאחורי הבמה שלו יהיה קיר זכוכית שיאפשר לצופים מבחוץ להשתתף - לפחות כמשקיפים - בנעשה באולם, ולהיפך.
כיכר ציבורית ופסל של מיכה אולמן
אפרת פומרנץ, מנהלת התכנון מטעם הספרייה, מציינת כי הבניין עתיד לעמוד בסטנדרט של תקן "LEED פלטינום" למבנה ירוק מתקדם. בפעם הראשונה בארץ, ייושם במבנה פטנט "רוק סטור"- מצבור סלעים תת קרקעי המשמש לבידוד ולהורדת הטמפרטורה בכחמש מעלות, ללא קירור יזום. בנוסף, יותקנו פאנלים סולאריים. הפרויקט יעמוד, לדברי פומרנץ, בסטנדרטים מחמירים של תקני בטיחות: המסמכים הנדירים מצריכים פתרונות יצירתיים כדי לגונן עליהם מפגיעת אש או מפגעים אחרים. לכן, בפרויקט ייושמו מערכות כיבוי אש בגז, ומערכות עם בקרים שימנעו, עד כמה שניתן, שימוש במתזי מים.
טביעת רגלו של הבניין שתכננו הרצוג ודה-מרון קטנה יחסית, בהשוואה להצעתו המקורית של סגל. המבנה תופס שטח קטן מהמגרש, ומותיר עתודות קרקע פתוחות לציבור. בהפרשי הגובה שבין רחוב קפלן לדרך רופין יוקם אמפיתאטרון פתוח. מפגש הרחובות יצוין בכיכר, שבמרכזה יוצב פסל של האמן מיכה אולמן - "אותיות של אור". זהו פסל הבנוי מגושי אבן מסותתים, סדורים במעגל כשעון שמש שצופה על השעון הניצב מולו במורדות גבעת הכנסת. היצירה של אולמן כוללת גם חלל תת קרקעי, כדוגמת "הספרייה" שיצר ב-1995 בכיכר באבל בברלין - ספרייה תת-קרקעית ריקה, לזכר שריפת הספרים באותו מקום בידי הנאצים ב-10 במאי 1933.
ספרייה ישראלית, האדריכלים לא
הספרייה הלאומית שוכנת כבר 56 שנה בקמפוס האוניברסיטה העברית בגבעת רם. אחרי תחרות אדריכלים גדולה לתכנון המוסד החשוב, שבה זכו האדריכלים זיוה ארמוני וחנן הברון, נבנה הבניין המודרניסטי שהלם את רוח המדינה הצעירה והמבנים הציבוריים שהוקמו בה. מיקומה של הספרייה בתוך הקמפוס, מנגיש אותה היום בעיקר לחוקרים וללמדנים, אף שבתקופה האחרונה החלו להיערך בה גם פעילויות תרבות לקהל הרחב. המבנה החדש יפתח את הספרייה לציבור הרחב, ומרבית השירותים שהיא תציע יינתנו בחינם - כך, לפחות, מבטיחים כיום.
כניסתם של מתכננים חיצוניים לזירה המקומית יכולה להיטיב את התכנון ולרענן את השיח האדריכלי בארץ, אך הברכה שיש בכך כרוכה בהדרתם של אדריכלים ישראלים מתכנון מבני ציבור משמעותיים. כמה מוזיאונים, ספריות ושדות תעופה כבר נבנים בישראל? כשמגיעה השעה, קופצים מתכננים רבים על ההזדמנות להגשים ולו רק פעם אחת את תכנונו של פרויקט בסדר גודל כזה. אלא שהיזמים מעדיפים אדריכלים מנוסים וידועים, ובחלק מהמקרים בוחרים בהם אפילו ללא הליך רגולטורי כמו תחרות, מכרז או הצגת תכנון עקרוני והצהרת כוונות. כך לדוגמה, המשרד היפני SAANA קיבל לידיו את תכנון האקדמיה בצלאל בירושלים, לאחר שהאדריכלים שעמלו וזכו בתחרות נפסלו מהתכנון. את הנוהג המדיר הזה אפילו הספרייה הלאומית לא הצליחה לשבור. ארמוני והברון לא היו יכולים לזכות היום בתחרות.
ומה יעלה בגורלו של בניין הספרייה הלאומית? הוא חוזר לבעלות מלאה של האוניברסיטה העברית, והיא תשתמש בו לצרכיה. טרם הוחלט מה יהיה ייעודו של הבניין.
כיצד יגיעו לספרייה
מרחב קרית הלאום, הכולל את קרית הממשלה וקרית בן גוריון, סובל מבינוי מפוזר; אוסף מבני ממשל, ציבור ותרבות, הנטועים כאובייקטים עצמאיים לאורך כבישים מרובי נתיבים, במרחב עוין להולכי הרגל ולא נגיש במיוחד למשתמשי תחבורה ציבורית. קו רכבת קלה עתיד אמנם לעבור ברחוב קפלן ולעצור בתחנה בתחום הספרייה, אך תכנונו טרם הושלם, וחנוכת הקו מתוכננת כרגע ל-2027. הספרייה נערכת לשלבי ההקמה של הקו, ובמקום כבר החלו שלבי החפירה הראשונים של חניון תת-קרקעי לכ-400 כלי רכב. הכניסה לחניון תהיה מדרך רופין, והחפירה מלווה בפיקוח של רשות העתיקות.
הציבור יצביע ברגליים
אף על פי שהטכנולוגיה כבר המירה חלק מחומרי הקריאה המודפסים על נייר לסימנים דיגיטליים, הנצרכים ממסכים אישיים, ספריות ציבוריות הן יותר ממחסני ספרים מהעידן הקדם-דיגיטלי. בשנים האחרונות מורגשת עלייה ניכרת במספר המשתמשים הקבועים בספריות, ולטענת חוקרים שונים, מעבר לתמיכתן במחקר ולמידה, יש לספריות ציבוריות תפקיד חברתי חשוב, בשמירה על "הבריאות התרבותית" של העיר.
מחוץ לדלתותיהן של ספריות ציבוריות גדולות בניו יורק ולונדון אפשר לראות תורים ארוכים, של תושבים המשתרכים בהמתנה לפתיחת הדלתות. יש לקוות שגם אזרחי ישראל ישמחו להצטופף בעוד ארבע שנים בתור, כדי לעיין באוצרות הספרייה הלאומית שלהם; אלה שמחוסר מקום נקברו במשך שנים במחסנים.
האם ההצעה שנפסלה הייתה דומה מדי לבניין בסין? לחצו לסיפור המלא
