דור ישראלי (19), לוחם גבעתי מבאר שבע, זוכר היטב מה הוא וחבריו עשו בקיץ האחרון. למעשה, הוא לא יכול לשכוח. קליע שפילח את ברכו הימנית, במהלך קרבות צוק איתן ברצועת עזה, פצע אותו באורח שעל פי המינוחים המקובלים מוגדר "קל". קלות יחסית, בלתי נסבלת. הוא עבר סדרת ניתוחים והחל לפסוע במעלה מסלול ארוך, קשה ותובעני של שיקום. בהתחלה הוא הצליח - עם המון מאמץ וכאב - לעמוד על הרגליים. על שתיהן. אחר כך התחיל ללמוד ללכת. צעדים קטנים, לפרקי זמן קצרים. מכיסא הגלגלים, עבר להליכון. היום הוא מצליח לנוע בסיוע מקל הליכה.
במים הוא הולך בכוחות עצמו. יותר התנגדות, הרבה פחות משקל לשאת. תחושת הריחוף בבריכה הטיפולית של בית הלוחם בבאר שבע מרגיעה ומעודדת, מאפשרת מיקוד במאמצי התנועה, באתחול כל מה שמאפשר אותה, למצב בו הייתה מובנת מאליה. ביחד עם המטפל שלו, רובי סאן, ישראלי מתרגל סטים שנועדו לחזק את רגלו הפגועה ולשפר את היציבה.

תחושת הריחוף בבריכה הטיפולית מרגיעה ומעודדת, מאפשרת מיקוד במאמצי התנועה, באתחול כל מה שמאפשר אותה (צילום: אבי פז)

תחושת הריחוף בבריכה הטיפולית מרגיעה ומעודדת, מאפשרת מיקוד במאמצי התנועה, באתחול כל מה שמאפשר אותה (צילום: אבי פז)

בתום הטיפול, על שפת הבריכה, מספר ישראלי על התקדמות תהליך השיקום שלו. איש צעיר ואופטימי, בלי טיפת מרירות. הוא מגיע לבית הלוחם לפחות שלוש פעמים בשבוע. גם לטיפולי הפיזיותרפיה שלו, אבל גם לפעילות נופש ומרגוע. הוא אוהב את המקום ואת האפשרויות שהוא מציע, אבל חשוב לו להדגיש שהנכס העיקרי שעומד לרשותו הוא אנשי הצוות הפארא-רפואי שמלווים אותו. הוא כבר עשה כברת דרך משמעותית וחווה שיפור ניכר בתפקוד שלו.

יהלום חדש באוסף תכשיטי האדריכלות הברוטליסטית של בירת הנגב

מחלונות אולם הבריכה הטיפולית בבית הלוחם בבאר שבע נשקף נוף מדברי מרהיב. קצר פה כל כך האביב, ולמשך זמן חטוף, על התפר הכמעט סמוי בין החורף הנוח לבין הקיץ לוהט, מוריקות הגבעות מסביב - וממהרות להצהיב. מהנקודה הגבוהה בסביבה, בראש גבעת גיר, צופה אל עבר הבריכהאנדרטת חטיבת הנגב האיקונית של דני קרוון. האנדרטה, שעשויה בטון חשוף ובנויה מ-18 אלמנטים סמליים שונים, הקשורים לפלמ"ח ולמלחמת העצמאות, הפכה במהלך היובל שחלף מהקמתה לאחד הסמלים המוכרים של הנגב ובירתו.

הבריכה הטיפולית בבית הלוחם בבאר שבע

קצר פה כל כך האביב. מחלונות אולם הבריכה הטיפולית נשקף נוף מדברי מרהיב (צילום: אבי פז)

בית הלוחם מהווה המשך לאדריכלות הבטון החשוף המאפיינת רבים ממבני הציבור בבאר שבע. המקום, שהחל לפעול למרגלות היצירה של קרוון לפני ארבע שנים, ופרוש על 17 דונם בפאתיה הדרום-מזרחיים של באר שבע, מבסס את מעמדו כאחד מסמליה החדשים של העיר. היהלום החדש והנוצץ באוסף תכשיטי האדריכלות הברוטליסטית של בירת הנגב מייצר מופע מסקרן, קומפוזיציה יוצאת דופן של גושי בטון מעוצבים המחוברים בגשרים, קירות זכוכית ענקיים וגג קל - מכוסה עץ מבפנים - וסביבה מדברית.
בדומה לאנדרטה, בית הלוחם מתחבר לעבר אך צופה לעתיד. העיר תגיע אליו, ולא רק במבניה. כשמדברים על מרכז סייבר עולמי, למשל, מתייחסים גם לכיבוש המגרשים השוממים עדיין, בואכה אוניברסיטת בן גוריון הסמוכה וקריית ההייטק הצמודה אליה, שהחלה לקרום עור וגידים.

קומפוזיציה יוצאת דופן, המחברת בין גושי בטון מעוצבים וקירות זכוכית לבין הסביבה המדברית (צילום:אבי פז)

קומפוזיציה יוצאת דופן, המחברת בין גושי בטון מעוצבים וקירות זכוכית לבין הסביבה המדברית (צילום:אבי פז)

בשנת 2011 הוענק ל איתן קימל, מיכל אשכולות, אילן כרמי ושחף זית ממשרד קימל-אשכולות, פרס רכטר לאדריכלות - מפרסי האדריכלות היוקרתיים בישראל - על תכנון בית הלוחם. בשיחה שערך מיכאל יעקובסון עם איתן קימל לקראת החלטת השופטים, הוא נימק את התכנון: "ההקשר אליו התייחסנו היה אל האקלים המדברי, אל הנוף הרחוק, ובמידה מסוימת גם לאנדרטת חטיבת הנגב של דני קרוון שנמצאת בסמוך. הפרוגרמה היא כמו של מרכז קהילתי וקאנטרי קלאב המותאם לאנשים עם מוגבלות. מבחינת השפה האדריכלית, קיים בבניין קשר עשיר בין חללי הפנים לחללי החוץ".

מגזין העיצוב הבריטי הנחשב Wallpaper הכתיר במרכז המהדורה המסכמת של 2014 את "7 פלאי האדריכלות של ישראל", שבחרו אדריכלים ישראלים והצוות המקצועי של המגזין. שניים מפלאי האדריכלות שנמנים על הרשימה היוקרתית הם מבאר שבע: אנדרטת חטיבת הנגב ובית הלוחם. במגזין הסבירו את הבחירה: "בית הלוחם מעוצב בסגנון נון-קונפורמיסטי. המבנה מעוצב כמסלעה מסודרת, מוקפת גשרים המאפשרים נגישות ציבורית לבעלי צרכים מיוחדים".

פרוגרמה של מרכז קהילתי וקאנטרי קלאב המותאם לאנשים עם מוגבלות (צילום: אבי פז)

פרוגרמה של מרכז קהילתי וקאנטרי קלאב המותאם לאנשים עם מוגבלות (צילום: אבי פז)

קירות מבטון חשוף, אנשים עם לב זהב

באוקטובר 2013 הגיעו שני מחבלים מארגון חמאס, עודה חרוב (20) ובן דודו באשיר חרוב (24), תושבי כפר באזור חברון, לביתם של מוניק ואל"מ (מיל.) שריה (יאיא) עופר בפאתי ההיאחזות הנטושה ברוש הבקעה, ורצחו את עופר במכות ובדקירות.

מכתב האישום שהוגש נגד השניים, שנידונו באוגוסט השנה למאסר עולם ועוד עשר שנות מאסר, עולה כי תיכננו את הרצח במשך כחצי שנה. לאחר מכן ניסו השניים לחטוף את אשתו מוניק, אך היא נמלטה מהבית וזחלה בעלטה לעבר כביש 90, במטרה להזעיק עזרה ולהציל את בעלה. במהלך המנוסה נפצעה מוניק בברכה. להלוויית בעלה, לשעבר מפקד שקד וממקימי שלדג, הגיעה מבית החולים על אלונקה. היא עברה סדרת ניתוחים וכיום עדיין נזקקת לקביים להליכה ולשיקום אורטופדי.

הריחוק ממרכז העיר מייצר שלווה ושקט הדרושים להתמודדות עם תהליך השיקום המורכב (צילום: אבי פז)

הריחוק ממרכז העיר מייצר שלווה ושקט הדרושים להתמודדות עם תהליך השיקום המורכב (צילום: אבי פז)

בימים אלו היא מתגוררת אצל קרובת משפחה בבאר שבע. נפגשנו בפינת הישיבה בסמוך לקפיטריה, בכניסה למבנה. מוניק סיימה בדיוק טיפול פיזיותרפי, ויצאה לנוח בשמש האביבית הנעימה. מאז הרצח הנורא היא מנסה לאסוף את השברים. לטיפולים בבית הלוחם יש חלק חשוב בתהליך השיקום שלה, מבחינה גופנית ונפשית. "מאוד יפה כאן", היא אומרת, ומתכוונת בעיקר לחום האנושי שעוטף אותה במקום. "יש כאן צוות מדהים - צוות הפיזיותרפיה בראשות יעל דיעי, אנשים עם לב זהב, שמטפלים בי במסירות אין קץ", היא אומרת. "כן, המבנה יפה. קצת מוזר. אני לא מבינה, למשל, למה הקירות לא צבועים בגוונים קצת יותר שמחים, אבל זה לא משנה. זה באמת פחות חשוב. יש גם בעיה נוספת: ההגעה למקום קצת מורכבת, כי בית הלוחם מרוחק ממרכז העיר, שפרושה על שטח נרחב". מצד שני, לניתוק הזה יש תכלית מועילה: "הוא מייצר שלווה ושקט הדרושים להתמודדות עם תהליך השיקום המורכב".

בתי הלוחם בישראל הם מוסד ייחודי, שאין זהה לו בעולם. צורך שנגזר ממציאות החיים כאן (צילום: אבי פז)

בתי הלוחם בישראל הם מוסד ייחודי, שאין זהה לו בעולם. צורך שנגזר ממציאות החיים כאן (צילום: אבי פז)

לצאת ממעגל הבדידות, לחזור ולתפקד באופן מלא

כ-50 אלף נכי מלחמות ישראל ופעולות האיבה הם רק חלק מהמחיר הכבד שישראל נאלצה ועדיין נאלצת לשלם עבור עצמאותה. ארגון נכי צה"ל, שנוסד בסתיו 1949, בנה ומפעיל במשך השנים ברחבי הארץ מרכזים חשובים, בהם מתנהלת פעילות בתחומי הספורט, השיקום והחברה. בית הלוחם הראשון הוקם בתל אביב ונפתח בשנת 1974. הוא משרת כמחצית מאוכלוסיית נכי צה"ל, המתגוררים במרכז הארץ. בשנת 1985 נפתח בחיפה בית הלוחם השני, המספק שרותים לנכים המתגוררים בצפון. בשנת 1994 נפתח בית הלוחם בירושלים ובשנת 2011 נפתח בית הלוחם המתקדם בבאר שבע, שמשרת את נכי צה"ל מאזור הדרום - מקריית גת ועד דימונה ומצפה רמון.

להקת המחול באולם הספורט. פתרון הולם לצרכים המיוחדים של נכי צה

להקת המחול באולם הספורט. פתרון הולם לצרכים המיוחדים של נכי צה"ל (צילום: אבי פז)

בתי הלוחם בישראל הם מוסד ייחודי, שאין זהה לו בעולם. הצורך, שנגזר ממציאות החיים כאן, חייב מציאת פתרון הולם לצרכים המיוחדים של נכי צה"ל, שבשל מגבלותיהם לא יכולים למצוא מסגרת רגילה בה יוכלו לעסוק בפעילות חיונית לבריאותם, הגופנית והנפשית. בתי הלוחם מציעים לנכי צה"ל ובני משפחותיהם מגוון גדול של מתקנים ופעילויות ועולם תוכן עשיר במיוחד.

במקום אולם ספורט מזווד, בריכת שחייה החשופה ברוב היקפה לנוף מסביב, בריכה טיפולית, אמפיתיאטרון מוצל במפלס התחתון, אודיטוריום, חדר כושר ברמה גבוהה, חדרי פיזיותרפיה מצויידים במכשור חדיש, חדר סנוקר, מגרשי טניס, קפטריה, כיתות וסדנאות.

"מבחינת השפה האדריכלית, קיים בבניין קשר עשיר בין חללי הפנים לחללי החוץ" (צילום: אבי פז)

בצד הפעילות הגופנית, המונעת הידרדרות במצב בריאותם של הנכים, שומרת על כושרם הגופני לאורך זמן ומשמשת גורם רב חשיבות בתהליך השיקום שלהם, מאורגנת בבית הלוחם פעילות חברתית ענפה. בבאר שבע פועלות להקת מחול וקבוצת כדורסל על כסאות גלגלים, ויש גם מגוון רחב של פעילויות תרבות. הן מסייעות, בנוסף להעשרה רוחנית ופיתוח תחביבים אישיים, לגיבושן של מסגרות חברתיות העוזרות לנכה לצאת ממעגל הבדידות, הנוצר לעיתים בעקבות הפציעה והניתוק משגרת החיים הרגילה.

גילי מולכו, מנהל בית הלוחם. מפגש הדורות מסייע לנכים חדשים שנקלעו לעולם הנכות המורכב (צילום: אבי פז)

גילי מולכו, מנהל בית הלוחם. מפגש הדורות מסייע לנכים חדשים שנקלעו לעולם הנכות המורכב (צילום: אבי פז)

לדברי גילי מולכו, המנהל הנמרץ של בית הלוחם בבאר שבע, מאפיין חשוב נוסף הוא מפגש הדורות בבתי הלוחם, שמחבר נכים ותיקים ונכים שזה מקרוב נקלעו לעולם חדש, מורכב ומסובך. במפגשים אלה משמשים הנכים הוותיקים דוגמה חיה לחבריהם הצעירים, והוכחה לכך שניתן להתמודד עם הקשיים ועל אף המגבלות לחזור ולתפקד בחברה באורח מלא.