בוקר טוב, מאמי. כן, מאמי, גם את. לא, זה שאמרתי לה בוקר טוב ראשונה לא אומר שאני אוהב אותה יותר ממנה. לא, נו, מאמי, לא התכוונתי לזה ככה. מה זאת אומרת אל איזה מאמי אני מדבר? אל שתיכן! לא, לא, ז'ת אומרת, מה פתאום אל שתיכן? כל אחת מכן בשבילי היא עולם ומלואו! בחיי! לא, נו, אל תבכי עכשיו...

את בוכה? למה את בוכה? מה זאת אומרת כלום? אבל את בוכה, הרי, אז אולי תגידי לי למה. מה זאת אומרת אני אמור להבין לבד, איך אני יכול להבין לבד?! מאמי, אולי את יכולה להסביר לי למה היא בוכה? מה?! עכשיו גם את בוכה?! מה זאת אומרת את לא הפרשנית לענייני מאמי השנייה? ברור שלא! אני רק שאלתי... הוי, לכל הרוחות. איפה חותמים פה על מסמכי הגירושין?

ככה, אם לא להיות ספיציפיים מדי, יראו חיינו ביום שבו יהיה מותר לכולנו לשאת שתי נשים או יותר. אתה תחזור הביתה מהעבודה רק כדי למצוא אישה אחת שכועסת עליך שלא שטפת כלים בכיור בעוד השנייה כועסת שהשארת שערות באמבטיה ולא עשית קניות, מה שמזכיר לראשונה שגם את חשבון החשמל שכחת לשלם ובכלל, מה היית עושה בלעדיה? ולא, דביל, "אולי מקבל רגע שקט" היא לא תשובה קבילה בשום דרך.

האמת? מעולם לא הרהרתי באפשרות להתחתן עם שתי נשים. תסתכלו על זה איך שתרצו, אבל יחסית לעובדה שהכשרון הכי ראוי לציון של המין שלנו הוא לגרבץ, אני עדיין די בשוק מזה לפעמים שאנחנו בכלל מצליחים לשכנע מישהי אחת להתחתן איתנו.

אבל עכשיו מגיע הרב יחזקאל סופר מתנועת "הבית היהודי שלם" (חכה שיהיו לך שתי נשים, חוכמולוג, נראה כמה שלם הוא יהיה אז) ומכריז קבל עם ועדה: לא רק שמותר להתחתן עם שתי נשים (או יותר, אם אתם בשוונג), אלא אפילו רצוי.

הסיבה, לדידו של הרב, ברורה: בתנ"ך מותר. לאברהם היו שתי נשים, ליעקב היו שתי נשים, דוד היה שובב לא קטן ולשלמה היו אלף. יפ. ובואו נתעלם כולנו מהעובדה שעל פי מחקרים איש מהם לא חצה את גיל הארבעים, ונחשוב שאין קשר בין שני הדברים.

בואו נודה באמת: אנחנו לא מבינים נשים. אנחנו לא באמת יודעים אף פעם למה הן בוכות, אנחנו לא באמת יודעים מה עשינו הפעם לא בסדר, ואלא אם כן ביתרנו את אמא שלה ודחפנו את חלקי לגופתה לפריזר המשפט "תבין לבד" לא ממש פועל עלינו. וגם אז, נו, זה בטח בגלל שלא שמנו תוויות על חלקי הגופה ועכשיו סתם עשינו בלגן במקרר.

גברים, איך נאמר את זה בעדינות, הם פלא אבוליוציוני של ממש. מדובר במין, ואני באמת אומר את זה עם כל האהבה לגברים שכמותי, שרואה בתחרות גרעפסים לא רק ספורט לגיטימי, אלא פסגת הערב. מין שלא זוכר את תאריך יום ההולדת של אשתו, אבל לעולם לא ישכח את התאריך המדוייק של הפעם ההיא שהוא הפליץ הכי חזק בטיול השנתי של כיתה ד'.

מה? שלישיות? בטח. ברור. נסו יותר בכיוון של לקבל פעמיים בערב "לא הלילה, כפרה, כואב לי הראש". וזה רק בגלל שהתחתנתם לא מזמן, אז היא עדיין בכלל טורחת לתת לך תירוץ במקום סתם לסובב את הגב.

שתי נשים זה פעמיים ריבים, פעמיים תשכח מרבע גמר ליגת האלופות, פעמיים ארוחות משפחתיות. תחשבו איך נראה הריב ביניכם בפסח כשאתם מתחבטים אם ללכת למשפחה שלך או שלה. עכשיו דמיינו איך ייראה הריב ביניכם כשאתם מתחבטים אם ללכת למשפחה שלך או שלה או שלה. תנו לזה כמה שנים, והמשפחה שלך תכריז עליך כעל נעדר.

הפסיקה השנויה במחלוקת (זו דרך יפה להגיד "מטופשת", אגב) הקפיצה לא מעט ארגוני נשים ברחבי המדינה, שמיד קמו על הרב, ובצדק מוחלט. גם הגברים בטח היו מתנגדים, זה פשוט שיש שידור חוזר משמינית גמר הגביע האנגלי של 2008, ותתנגדו, מאמי, הם כבר יתנגדו אחר כך.

אבל האיום הדמוגרפי, מנפנפים תומכי הפסיקה, מה נעשה עם האיום הדמוגרפי? ובכן, אין לי תשובה לשאלה הזאת, אבל תנו לי להבטיח לכם: אם תתנו לכל גבר כאן להתחתן עם שתי נשים, ובעוד כמה שנים כולנו נצטרך לענות על השאלה מה נעשה עם האיום הדמוגרפי על הגברים.

למעשה, גם את הדיון הזה יתנהל ללא גברים בכלל, כי כל אחד מהאמורים להשתתף בדיון קיבל טלפון מאחת מנשותיו שרוצה שהוא יחזור הערב הביתה מוקדם כי "אנחנו צריכים לדבר".

ובכלל, מהו האיום הדמוגרפי לעומת האיום הגרפי לא פחות שיוצרות שלוש המילים הללו? אנחנו צריכים לדבר, תגיד לך אשתך, מה שיגרור את אשתך השנייה לרצות שיחה משלה כי מה פתאום שהראשונה תקבל שיחה והיא לא, למה מה, היא פילגש?

הסצנריו הזה, כמובן, יגרום לאשתך הראשונה לרצות איתך עוד שיחה רק כדי להבהיר לך שאתה לא צריך לקפוץ ולעמוד דום כל פעם שאשתך השנייה רוצה שיחה, מה שיגרום לאשתך השנייה לרצות איתך שיחה כדי להבהיר לך שלמרות מה שהראשונה אמרה לך זה בדיוק מה שאתה צריך לעשות, מה שיגרום לשתיהן לרצות שיחה אחת עם השנייה שבסופה המסקנה היחידה תהיה שאתה מנוול. למה? ככה. מה זה חשוב. ואל תתווכח. היא תמיד צודקת. וגם השנייה.

לכן, הרשו לי להרים על נס את דגל המאבק הגברי ולומר שבאמת, עם כל הכבוד, מספיקה לנו אישה אחת, ולפעמים גם היא קצת יותר מדי. לא שאני רואה איך אנחנו מצליחים להשיג שתיים (אני, למשל, נאלצתי להתחנן שבוע רק כדי לגרום לחברה שלי לצאת איתי), אבל גם אם כן, אני באמת מוותר מראש.

ועכשיו, מאמי, לילה טוב כן, מאמי, גם לך. לא, לא אמרתי לה קודם, אמרתי לשתיכן ביחד. מה זאת אומרת את מי אני אוהב יותר? איזו מן שאלה מוזרה זאת? ברור שאותך. זאת אומרת, אותך. אני אוהב כל אחת מכן באופן שונ...

כן, טוב, תביאו לי את הכרית שלי. גם הלילה אני אשן בסלון.