הנשים שמגיעות לשרה זלוף, יועצת אישית וזוגית לענייני אהבה, מתחלקות לשתי קבוצות: הרווקות שרוצות מאוד להתחתן, והנשואות שנקעה נפשן והן על סף גירושים. לזלוף אין בעיה לדלג בין שתי הקבוצות בחיוכים גדולים: "אני נותנת יעוץ אישי וזוגי לנשים שרוצות ליצור אהבה בחיים שלהן, ולנשים שרוצות להרגיש מוערכות ואוהבות, גם אחרי עשרים שנות נישואים".
בואו להיות חברים של Xnet בפייסבוק
היא מתגוררת ברמת גן, נשואה כבר 37 שנה לאותו גבר, אבל רק ב-15 השנים האחרונות, כך היא מעידה, היא מאוהבת מחדש. "את בעלי הכרתי בכיתה י', באוטובוס. הוא מבוגר ממני בשלוש שנים. אחרי הרבה מבטים וחיוכים מבוישים הוא הזמין אותי לסרט 'סיפור אהבה', ומכאן החל סיפור האהבה שלנו", היא נזכרת.
השנים הראשונות שלהם יחד הוא חיה חייל והיא תיכוניסטית. "סקס לא בא בחשבון. מספיק שהתגעגעתי אליו והרחתי את הסוודר שלו, וכבר הייתי בעננים. כתבתי לו מכתבי אהבה מרגשים, בישמתי את הנייר, אפילו קרעתי את העשרים מעיתוני 'לאשה' ועשיתי לו מהם מעטפות. כשהמפקד היה מחלק את המכתבים הוא היה מרים את המכתב שלי וצועק 'של מי המכתב הזה' וכל הפלוגה הייתה צועקת 'של שרה'".
הצעת הנישואים היא לא ממש קיבלה. "לקראת השחרור שלו, אמא שלי הודיעה לו שיש מבצעים לחיילים שמתחתנים ושצריך להתחתן, והוא הסכים.
_____________________________________________________________________________________________________________
עוד באותו נושא:
- אהבה לא עיוורת: 25 תמרורי אזהרה בזוגיות
___________________________________________________________________________________________________________
"הייתי הולכת ברחוב ובוכה"
מיד אחרי החתונה הבינה שרה שהפנטזיה שונה מהמציאות. "גיליתי שאנחנו שני אנשים שונים מאוד. אני אוהבת מסעדות ובילויים, סערות והתרגשויות, להכיר אנשים חדשים. הוא יותר איש של בית, יציב, לא זקוק להרבה ריגושים. אחד הקטעים שהפיל אותנו כל פעם מחדש היה הסדר בבית. הוא מסודר טיפ-טופ ואני בלגניסטית".
בגיל 22 וחצי היא ילדה את בתה, ואחרי 15 שנים של הפסקה, בגיל 34, ילדה את בנה. אחרי הלידה שלו היא חשה ריקנות איומה. "כלפי חוץ הייתה לי עבודה נהדרת, כחשבת שכר ב'מאן פאוור', בעל מתוק, בית וילדים, אבל בפנים משהו לא עבד".
מה היה חסר?
"חום, ניצוץ, להט. כשהיינו בין חברים רציתי שייתן לי יד, שיחבק אותי – זה היה חסר לי והוא לא הרגיש. התחלתי להוא אליו בטענות. 'אתה לא שם לב אליי, לא נותן לי מחמאות'. התחיל דיכאון, מין עצבות תהומית כזו. הייתי הולכת ברחוב ובוכה, ולא הבנתי מה קורה לי. זהו? זה האושר הגדול שהבטיחו לי? רציתי להרגיש אישה, רציתי להרגיש מושכת, מחוזרת. הפסיק להיות לי מעניין והכול נראה מגעיל. כל דבר קטן שהוא עשה הקפיץ אותי. הרגשתי שהוא ביקורתי מאוד, כל הזמן מבקר, קטנוני, פנקסן".
דיברת איתו על זה?"בעיקר דרך הביקורת, טענות ובכי. להפתעתי למשפט 'אתה לא מבין אותי' לא הייתה שום השפעה עליו. העליתי את מינון הדיכאון והטענות, סיפרתי לכל החברות כמה בעלי לא מבין אותי, אבל להפתעתי גם זה לא עזר. אחרי שלוש שנים שבהן שום דבר לא השתפר, הרגשתי שאני מגיעה לתחתית ושהמוצא היחיד הוא לפרק את הבית. לא ידעתי איך לשנות את העצבות התהומית הזו בתוכי, את תחושת חוסר הסיפוק והאומללות. לא הייתי מרוצה ולא הייתי מאושרת".
אחרי תקופה ארוכה של סבל, פקעה סבלנותה של שרה. "לקחתי את בעלי לשיחה ואמרתי לו שככה אני לא רוצה להמשיך. הוא רק שמע את זה ונכנס לפאניקה. הוא כל כך פחד שהסכים לפגוש פסיכולוג שחיפשתי במיוחד בשבילו. האמנתי שהוא 'יתקן' לי אותו ויחזיר אותו כמו חדש. "הפסיכולוג בעצם נתן לי דחיפה. הוא היה מתנה בשבילי. הוא גרם לי לחשוב שוב ולהבין שאף אחד לא 'יתקן' לי את הבעל. כשיצאתי משם אמרתי לעצמי, שרה, את שוב רוצה שמישהו אחר יעשה את העבודה במקומך? החלטתי שאני לא מחכה יותר לאביר, ושאני הולכת להציל את עצמי בעצמי"."עשיתי את זה בשבילי"
וכך, לקראת גיל ארבעים, זלוף החליטה להמציא את עצמה מחדש. זו לא הייתה הפעם הראשונה: כבר כילדה קטנה עשתה מהפך עצום והפכה מהתלמידה החלשה בכיתה למצטיינת של השכבה. מאוחר יותר, כשהתגלו אצל אחד מילדיה בעיות בלמידה, החליטה להתפטר מהעבודה ולהקדיש יותר זמן לבילוי עם הילדים. "התחלתי לעשות להם תרפיה ביצירה, למלא יחד איתם תשבצים, לשלוח להם פרסים בדואר על כל הישג קטן. רציתי לעורר בהם תשוקה לידע. קראתי איתם ספרים והדבקתי אותם בהתלהבות שלי. לימדתי אותם איך להעז ולא לפחד, וראיתי שהביטחון העצמי שלהם משתפר מיום ליום. כשהילד שלי אמר לי יום אחד שהוא יכול לעשות כל דבר שהוא ירצה לעשות, ידעתי שעבודתי הסתיימה. כשהבנתי שהצלחתי להניף את הילדים שלי למעלה בכוחות עצמי, הבנתי שיש בי את הכוח הזה לשנות מציאות, והחלטתי להציל את הזוגיות שלי בכוחות עצמי".
הצעד הראשון היה לוותר על השליטה, ולתת לבעל יותר מקום. "כשהבן בא להתייעץ איתי הייתי פונה לבעלי ושואלת מה הוא חושב, וכשלא יכולתי לסתום את הפה הייתי קמה ויוצאת. התחלתי לערב אותו יותר. את המושגים 'אני יודעת טוב יותר' או 'אם אני לא אעשה את זה הוא בטח לא' פשוט מחקתי מהמוח. השארתי לו חלק נקי לעצמו. השלב השני היה להבין שהוא לא חייב להיות דומה לי. הוא רוצה להיות מסודר? סבבה".
את עסוקה כל הזמן בצרכים שלו ואיך לטפל בהם, ומה עם הצרכים שלך? הם פחות חשובים?
"גבר יותר תלוי בך מאשר את תלויה בו. גברים אחרי פרידה מיד מוצאים את עצמם בזוגיות, ותשעים אחוז מהגירושים יוזמות נשים".
חזרנו שוב לצייד ולמלקטת במערה?
"אם הוא יכנס למערה והיא תשמח לקראתו, הוא יחזור אליה שוב ושוב".
אז את הופכת את עצמך לאישה קטנה כדי שהנישואים יצליחו.
"גם אם הוא הראש ואני הצוואר, אני לא מוותרת לרגע על העולם שלי ועל המקום שלי. אני גורמת לו בדרך של אהבה לשים לב לדברים הקטנים. לא עשיתי את זה בשביל בעלי או בשביל הילדים שלי. עשיתי את זה בשבילי, וההערכה שלי כלפי עצמי עלתה".
תשכחו מהאביר על הסוס הלבן
שרה זלוף מציעה טיפים לזוגיות טובה:
- תשכחי מהאביר על הסוס הלבן, או מהגיבור ההוליוודי החזק. את חזקה, את עצמאית, אז אל תחפשי הרקולס – חפשי שותף חם.
- בחרי לחיות מתוך אהבה לא כשהוא מביא לך מתנה, אלא כשהוא מביא לך את הסעיף. בכל פעם שתחזור הסיטואציה שמטריפה את דעתך, עצרי, נשמי עמוק, ובחרי לדבר אליו מתוך כבוד ושוויון. זוהי בחירה מודעת, בכל פעם מחדש.
- תני לו מקום. תורידי שליטה. אל תחשבי שאת יודעת טוב יותר, ושאם את לא תעשי משהו, אף אחד לא יעשה.
- למדי אותו לתת, ולמדי את עצמך לקבל. תגידי כן במקום לא. כשהוא הולך למטבח בקשי משהו, כדי שתוכלי להגיד לו אחר כך תודה. תרגלי אותו בנתינה ובקבלה.
- השתמשי בכינויי חיבה, במילים חמות. התקשורת היא מילים. אאפשר לריב אחרי משפט שמתחיל ב"חמוד שלי".
- אל תתביישי לקבל עזרה: ללמוד, לקרוא, לחפש מומחה בתחום.
- למדי אותו את שפת הרגש. גם אם הוא מבטא את זה דרך כעס ותוקפנות, הראי לו איך עושים את זה אחרת, בכך שתנהגי אליו כמו שאת רוצה שהוא יתנהג אלייך.
- אל תרכלי עליו מאחורי הגב, אל תתלונני אליו בפני החברות או המשפחה שלך. כל זה מביא אנרגיה שלילית ליחסים.
- היי ישירה. שתפי אותו ברגשות שלך מתוך אהבה, לא מתוך פגיעות, כעס וטענות.
- תני לו פידבק חיובי על כל דבר טוב שהוא עושה בעבורך, ואל תתביישי לדבר איתו בשפת מחזרת ומפלרטטת גם באמצע היום. אולי בהתחלה הוא לא יבין מה עובר עלייך, אבל מהר מאוד הוא ייכנס לזה.
