קשה לגלגל על הלשון את שמם של שני אנשים אשר חולקים פחות במשותף מאשר הרב עובדיה יוסף ומנכ"ל פייסבוק מארק צוקרברג. האחד כיהן כרב הראשי הספרדי, היה למנהיגה הרוחני של מפלגת ש"ס מיום הקמתה והלך לעולמו אמש, והשני חי ובועט ואחראי לחזון אחרית הימים החברתי המכונה פייסבוק. ועדיין, כמו לא מעט מנהיגים רוחניים (וכן, צוקרברג, ממש כמו סטיב ג'ובס, הוא אב רוחני בקרב "מאמיניו"), השניים חולקים את אחד מצבעי היסוד של כל שליט אמיתי בתחומו - איקוניות ויז'ואלית.
אז נכון, דין כפכפי האדידס של צוקרברג אינו כדין הגלימה הכהה והרקומה, השאובה ממסורת של אלפי שנים, ועדיין, שני הפריטים מכהנים כאלמנטים חזותיים שהופכים את האושייה המתהדרת בהם לזכירה ולחד פעמית בקרב קהל מאמיניה.
עוד בערוץ האופנה
- משלימים מניין: היהודים הבולטים בתעשיית האופנה העולמית
- הכוהן הגדול של האופנה: קרל לגרפלד חוגג יום הולדת 80
- מראומה ויצמן ועד בר רפאלי: שושלת בן צור מלבישה את הסלבס
הקז'ואליות המושבניקית של בן גוריון, חליפות נסיך הפופ של קדאפי ואפילו תסרוקת ההלוואה והחיסכון והחיוך הזדוני של ביבי, הם חלק מאותו קורס בסיסי במיתוג אושיות: מנהיג, כל סוג של מנהיג, הוא יותר מסך חלקי המצע הפוליטי, הדתי או העסקי שלו. מנהיג הוא פרזנטור, הפנים של הסיעה/החברה, הצללית הכריזמטית שתיחרט בזיכרונו הקולקטיבי של ציבור הבוחרים/המאמינים/הלקוחות. הקפדה על מראה היא אחת המשימות הנדרשות מכל מנהיג אמביציוזי המעוניין להותיר חותם.
מנהיגים בלתי נשכחים תמיד התהדרו במראה איקוני ומובדל, וחשוב מכך – עקבי, אבל אם יש מנהיג שניצח בעקביותו הסטייליסטית, הרי שמדובר ברב עובדיה יוסף ז"ל. סריקה מהירה של תמונותיו ברשת, תגרום לגולש הממוצע להרגיש כאילו הוא נשאב אל תוך מכונת זמן שנעה בלופ אינסופי אל תוך עצמה, כאשר תמונה זהה לחלוטין של הרב מופיעה פעם אחר פעם. ולא, לא מדובר בווירוס, אלא בבחירה סגנונית ומסורתית מובהקת. הגלבייה הנעה בין צבעי הכחול כהה והשחור, מעוטרת רקמות הזהב, המשקפיים הכהים והכובע דמוי הטורבן, היו מדי הקבע של הרב.
הבחירה בגלבייה המעוטרת אינה גחמנית כלל. היא אפילו לא עניין הקשור בטעמו האישי של הרב. מדובר בגלימה מסורתית הנלבשת על ידי רבני הראשון לציון מזה דורות. על פי המסורת הספרדית לובש הראשון לציון גלימה בצבע כחול כהה, שבחזיתה רקומים עלים ופרחים ברקמת זהב או כסף, ולראשו הוא חובש מצנפת מיוחדת. לכל אחד מהרבנים הוצמדה רקמת חוט זהב ידנית וייחודית עבורו.
אם מטעמי מסורת או מבחירה מודעת, אותה איכות היברידית של עקביות ואופנתיות שהרב הקפיד לבטא במראהו, היא שהפכה אותו לאייקון גם עבור קהלים חילוניים לחלוטין. מעצבי האופנה אולי מפצירים בנו להחליף את המלתחה כולה לפחות ארבע פעמים בשנה. בלוגרים ברשת מעודדים אותנו להשקיע בלוק שונה מדי יום, אבל שועי האופנה האמיתיים יודעים שהסוד לאריכות ימים בתחום הסטייל הוא דווקא מלתחה עקבית שמטשטשת את אלמנט הזמן החולף ומייצרת אייקון מובהק ומזוהה למרחקים.
עורכת ווג האמריקאי אנה וינטור מקפידה מזה כמה עשורים על קארה איקוני, שמאפשר לה להיראות היום בדיוק כמו שנראתה לפני עשרים שנה, המעצב אלבר אלבז לעולם לא מחליף את החליפות ומשקפי השבלול שלו וקרל לגרפלד מסרב להרפות מהשחור האלמותי ומשקפי השמש הכהים. אצל הרב עובדיה יוסף מדובר בעקביות קיצונית הרבה יותר – הוא פשוט לא החליף בגדים, לפחות לא במובן הנראה לעין, שכן ברור שארונו היה עמוס לעייפה בערימות של גלימות מאותו הסוג בדיוק.
וכשאתה מתמיד בבגדיך בצורה כל כך עקבית וממושכת, אל תתפלא אם ברבות הימים יהיו מי שיראו בך אייקון אופנה ומקור השראה. לרב עובדיה יוסף זה בהחלט קרה. תשאלו את המעצבת דורית בר אור, שחייבת לו את הקרדיט על ההשראה שסיפק לה בעבודה על קולקציית הגלביות בשחור וזהב שהציגה בשבוע האופנה הישראלי, 2011.
