"היום הוא יום הזיכרון לדמוקרטיה"
פרק נוסף ביומנה של רננה מרמלשטיין מגוש קטיף. הפעם על "טקס זיכרון לדמוקרטיה הישראלית" שיתקיים באולפנת נווה דקלים מייד לאחר הבגרות באזרחות. וגם: על השירות הלאומי בתל אביב בשנה הבאה - "יותר חשוב לחנך מאשר לעשות בצבא תפקידים שבנים יעשו יותר טוב"
היום מתקיימת הבגרות באזרחות. בגרות שמעוררת אצל רבים, ובעיקר אצל הנוער בגוש קטיף המון שאלות ותסכול כי אנחנו מרגישים שאת מה שמלמדים אותנו הממשלה שלנו לא מיישמת.
בחג שבועות ישבנו כמה בנות וחשבנו מה אנחנו יכולות לעשות כמחאה לקראת הבגרות. אמרנו ש"אין מצב שאנחנו מעבירות אותה בשקט" והתחלנו להעלות הצעות. לדוגמא: לא לעשות את הבגרות, לקרוע את השאלונים, לרשום מחאה בתוך המחברת של הבגרות. אבל כל ההצעות לא היו ברות ביצוע, כי אנחנו חייבות לעשות את המבחן, אחרת לא תהיה לנו תעודת בגרות (מותר להיכשל רק במקצוע אחד), לקרוע כתב עברי אסור ואם נרשום הערה במחברות של הבגרות, יכולים לפסול לנו את הבחינה.
ישבנו וחשבנו עם המורה לאזרחות ואז צץ לחברה שלי רעיון - נעשה טקס "יום זיכרון לדמוקרטיה הישראלית". הרעיון "תפס" ישר, במוצאי החג התחלנו לעבוד עליו, ובעזרת השם מייד לאחר הבגרות היום נקיים את הטקס. הוא יראה כמו כל טקס של יום זיכרון, עם תפאורה מתאימה, דגל ישראל, נרות ומנחה.
אני מצרפת כמה מהקטעים מהטקס שילווה את המבחן:
בפתיחה, תאמר המנחה: "התכנסנו כאן היום, תלמידי כיתה י"ב מגוש קטיף, רגע אחרי בחינת הבגרות, כדי להתאבל על מותה של הדמוקרטיה הישראלית. בשנה האחרונה למדנו את יסודותיה ועקרונותיה של הדמוקרטיה, מתוך הספר 'להיות אזרחים בישראל' ולצערנו ראינו שהוא ספר בדיוני, כי המציאות הישראלית רחוקה מהנכתב בו...".
בהמשך הטקס אנו מזכירות את הזכויות והעקרונות שאנחנו מרגישות שפגעו בהם: "הזכות לכבוד והזכות לשם טוב" - מתיישבים ציונים שנשלחו על-ידי ממשלת ישראל לפני כ-30 שנה להפריח את השממה ולהפוך אותה לגן-עדן, מכונים כיום בכינויים "פשיסטים", "בלתי שפויים", "רודפי בצע" - כינויים אלו הם שקר וכזב ויש בהם פגיעה חמורה בכבודנו ובשמנו הטוב. כעת אנחנו מדליקות נר לזכר כל זכות ועיקרון בו אנו מרגישות נפגעות.
"התלבטנו האם לגשת לבגרות או לא, כי אנחנו סבורות שדרך ההתנהלות של ממשלה זו בכל הקשור לגירוש אינה דמוקרטית. בסופו של דבר, החלטנו לגשת בגלל שאנחנו – הנוער - דור העתיד, אלה שהולכים להנהיג את מדינת ישראל בעתיד. אנחנו ניגשות לבגרות הזאת מתוך שליחות, על-מנת להפיח רוח חיים בדמוקרטיה הישראלית. אנחנו לא מאמינות בשלטון הנוכחי, אבל אנחנו מאמינות בכל מאודנו במדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. כדור העתיד אנחנו מאמינות שנוכל להוביל את המדינה בדרך של צדק, יושר, ולא רק בכותרות וספינים תקשורתיים".
ומילה קטנה לגולשים
אחרי שקראתי את התגובות שלכם (ואני קוראת את כולן!), החלטתי שאני חייבת להגיב לכמה נקודות שחוזרות על עצמן.
בקשר לגיוסי לצה"ל - החוק במדינת ישראל משחרר בנות מטעמי דת ומצפון. אין שום חוק שמחייב אותי לשרת לא בצה"ל ולא בשירות לאומי, ואילו אנחנו מיוזמתנו משרתות את אזרחי המדינה, במקומות הנחוצים ביותר. במשך השנתיים אנו משקיעות שעות ומאמצים, לפעמים הרבה יותר מחיילות שלובשות את המדים, ונמצאות בתפקידים משרדים (נא לא להתלהם אני יודעת שיש גם קרביות שתורמות יותר ממני, אבל אני מדברת על הממוצע).
אני לדוגמא, בעזרת השם, בשנה הבאה אעשה שירות לאומי בתל-אביב בבית ספר מהזרם הממלכתי. נראה לי שהרבה יותר חשוב לחנך ולעזור לילדים מאשר לעשות בצבא תפקידים שבנים יעשו יותר טוב...
זה שאני "רק" בת 18 לא עושה אותי טיפשה, מטומטמת או מפונקת. אני אומנם צעירה בגיל, אבל אתם שוכחים שעברתי המון, ואולי אפילו יותר מרוב האנשים שכותבים פה תגובות רעות, וחסרות כל לב.
פורסם לראשונה 22/06/2005 23:49
לפנייה לכתב/ת 
"משקיעות יותר מהן". חיילות (ארכיון)
צילום: רויטרס
הבגרות מעוררת שאלות ותסכול
צילום: שאול גולן
מומלצים
