בכמה שירים זכה חג אחד? כשמדובר בחנוכה, יש שירים שיספיקו להרבה יותר משמונה ימים. ב"שירונט", מאגר מילים לשירים ברשת, מופיעים 44 שירי חנוכה. החגים האחרים מסתפקים בפחות: 33 שירי פורים, 22 שירי שבועות, 16 שירי ט"ו בשבט, 11 שירים לראש השנה וגם 11 שירי ל"ג בעומר.
גם באתר "זמרשת, פרויקט חירום להצלת הזמר העברי המוקדם", חנוכה מוביל עם 111 שירים, בעוד לפורים יש 77, ולראש השנה - 28. שימו לב לפער בינו לבין פסח, חג לא פחות חשוב שיש לו שירים מסורתיים וחדשים כאחד: באתר אקו"ם מופיעים 647 שירים שמוגדרים כקשורים לחנוכה, בהשוואה ל־469 שירי פסח. ואילו בספר הלימוד "חגיגה בצלילים" של שלמה גולדשטיין, אסופת שירי חג ומועד (יצא בהוצאת ארט ב־1991) יש 25 שירי חנוכה, 17 שירי פורים, 20 שירי פסח, ו־20 שירי שבועות. ראש השנה מסתפק בשבעה שירים בלבד. ומה עם יוטיוב? שם תמצאו אינספור מחרוזות שירים וביצועים שונים, מפרפר נחמד דרך מתיסיהו ועד חיפזון וזהירון.
בגלל הקרבה לחג המולד
אמנם מסיבות חנוכה במערכת החינוך ייערכו השנה בלי הורים, והדלקת הנרות לא תהיה המונית, אבל השירים לגמרי כאן. כיצד המסורת שהתחילה בקטעי תפילה בעת העתיקה ובפיוטים בגלות ישראל, המציאה את עצמה מחדש בימי היישוב והשתכללה בשנות ה־70-60 עם תקליטים של שירי חנוכה מקוריים, הפכה לתעשייה משומנת כמו לביבה?
"אולי דווקא בגלל שאין טקסט, הטקסט של חנוכה הוא השירים", אומרת פרופ' יעל דר, חוקרת ספרות ילדים ותרבות ילדים ישראלית מאוניברסיטת תל־אביב. "זה חג משפחתי עם אוכל מתוק, וריטואל שבו בכל השבוע שרים יחד".
מאיפה הגיע המנהג הזה?
"היהודים חיו קרוב לנוצרים בהמון מקומות בעולם והושפעו מהמנהגים שלהם. אולי מנהג השירה המקהלתית בחנוכה התפתח בהשראת הקרבה לכריסמס והנוהג לשיר מחרוזות חג. הבהייה באש המרצדת עוזרת לשיר כמקהלה. אצלנו בבית שרים בכמה קולות את שירי חנוכה, אנחנו ממש מיומנים, כל אחד עם הקול שהוא בחר. יש משהו באש, בלהסתכל עליה ולשיר, והאוכל המתוק, כל הגשטאלט ביחד עושה את זה לתענוג".
ד"ר טלילה אלירם, מרצה וחוקרת שירי ארץ ישראל ומנהלת המרכז לחקר המוזיקה העממית הישראלית במחלקה למוזיקה באוניברסיטת בר אילן מסכימה: "יכול להיות שמכיוון שזה חג משפחתי, אנשים יושבים בבית בגלל מזג האוויר, ושרים יחד מול הנרות הדולקים".
איזה שיר חנוכה הוא האהוב עלייך?
"זה כמו לשאול אמא איזה ילד את הכי אוהבת. אני אוהבת את 'חנוכה, חנוכה, חג יפה כל כך'" (מילים: לוין קיפניס).
בזכות לוין קיפניס
"חנוכה הוא חג מלא שמחה בתוך החורף, בתוך העצב. אולי זה מה שגורם להרבה אנשים לכתוב עליו שירים", אומרת לאה נאור , סופרת, פזמונאית ומתרגמת. נאור חיברה את אחד השירים היפים לחנוכה, עבור התוכנית 'קרוסלה' ששודרה בערוץ הראשון בסוף שנות ה־70: "הסביבון שלי מרגיש נורא חשוב/ הוא מסתובב ומסתובב לו שוב ושוב" (הלחן של מתי כספי).
עוד לפני כן, חיברה שירי חג לתוכנית "חג־לי" ששודרה באותו ערוץ, וגם שיר חנוכה אחד שכיכב ברחוב סומסום ("חנוכה הנה הוא מתקרב") ובסך־הכל תריסר משיריה מוקדשים לחג האורות. "זה חג מיוחד בעיניי שמגיע באמצע החורף כשאנשים כל כך רוצים לשמוח. חג מלא אור, אוכל טוב, דמי חנוכה שהילדים מקבלים. תמיד יש צורך בשירי ילדים חדשים. תמיד. אמנם הבסיס קבוע - השירים של לוין קיפניס, אבל בית לא יכול לעמוד רק על יסודות. צריך להוסיף לו עוד ועוד. הזמן הוא הטוב במבקרים, הטוב נשאר".
כתבת ספר על לוין קיפניס, "מלך הילדים". מה הייתה תרומתו לחנוכה?
"אין חג שלא מתחיל בשיר של לוין קיפניס, חמישה דורות כבר שרים את שיריו: "סביבון סוב סוב סוב", "הבה נרימה נס ואבוקה" ו"נר לי". הכל התחיל כשהוא נכנס לגן במקרה וגילה שחסרים שירים. אז הוא כתב את השיר הראשון שלו, "חנוכייה חנוכייה ספרי נא לי מעשייה", זה שיר שהוא הצגה קטנה, כמו הרבה משיריו. הוא כתב לצדו הוראות בימוי, עם תפקידים לכל ילדי הגן - חשב על הכל. ואז הוא לקח על עצמו את התפקיד הענקי הזה, ליצור תשתית תרבותית לחגים לילדי ישראל. הוא עבד קשה, כתב ולימד גננות את השירים שלו, חיבר להן הוראות בימוי ושר איתן. השירים שלו נשארו בחגיגות שלנו עד היום. יש אנשים שעשו הרבה למעננו וקצת שכחו אותם", היא אומרת בצער.
פרופ' יעל דר מסכימה: "לוין קיפניס היה גאון בלהמציא פולקלור חגים כאילו שהוא מימים ימימה, אבל הוא בעצם נכתב לפני רבע שעה. אם הוא היה היום פרסומאי, את יודעת איזה עשיר הוא היה? איזה כשרון היה לו. גאון! אנחנו חבים לו הרבה".
לדברי אליהו הכהן, חוקר זמר עברי וחתן פרס ישראל למפעל חיים, "שיר עם לא נכתב כשיר עם - הוא הופך לשיר עם. איך? הוא מקבל הרבה לייקים מה שנקרא, אלו שירים שאנשים שרו עוד לפני שהיו פטיפונים או יוטיוב, הם עברו מאם לבן ונשארו איתנו. לכל עם יש שירי עם שאותם לא מחליפים. אם תיכנסי עכשיו לפאב אירי תוכלי לשמוע את אותם שירים ששרו בו גם לפני מאתיים שנה, גם אם נכתבים שירים חדשים כל הזמן, הישנים שומרים על מקומם.
"כך קרה עם שירי החנוכה. כל שנה יתווספו עוד שירים, ויכולות לחלוף מאות שנים והקורפוס ישתנה במשך הזמן, אבל לא על חשבון שירי התשתית. בין שנות ה־20 לשנות ה־40 של המאה הקודמת נוצרה התשתית של שירי החג הישראליים. אם בגולה זה היה חג של ניסים ומאכלי שמן, בתקופה הזאת חנוכה השתנה, באופן טבעי - עם המאבק לריבונות, לחג של גבורה. המשורר אהרן זאב כתב על זה את 'אנו נושאים לפידים' עם הפזמון 'נס לא קרה לנו, פך שמן לא מצאנו'. זה שיר שהפך להיות שיר סמלי בחג שקיבל בישראל משמעות מיוחדת".
כי לא מסתפקים בשירים המסורתיים
במאמר "חנוכה ברשת: המשכיות ושינוי במסיבות חנוכה בגן הילדים, כפי שאלה מתבטאים בסרטוני וידיאו ב־YouTube" מיפתה פרופ' קלאודיה גלושנקוף, חוקרת חינוך מוזיקלי ממכללת לוינסקי, את השירים השונים לחנוכה בגני הילדים על בסיס תיעוד של הורים וגננות שעלה לאתר שיתוף הווידיאו. היא גילתה שבשטח, השירים הישנים והטובים של קיפניס מושרים רק במסגרת מחרוזות, לרוב בביצוע מסחרי מוקלט, ולמעט הברכה בעת הדלקת הנרות - המוזיקה החיה נעלמה והוחלפה בהקלטה מהירה.
"בכלל, ילדים כמעט כבר לא שרים בגן לבד (בלי ליווי מוקלט - ד"א)", היא אומרת. "במעט מקומות המורה למוזיקה מלווה אותם בכלי. השירים שטאנציים, לא מתאימים ליכולות של הילדים, הם מהירים וקשים לשירה, ואם יש להם איזשהו אפיל זה שהם נשמעים כמו שירי הפופ שבאופנה באותה שנה. כל שיר שהמילה אור מופיעה בו פתאום נכנס לחגיגות החנוכה, בלי שום קשר לחג".
ואכן, מי שנכח בשנים האחרונות במסיבות חנוכה בגנים, יכול היה לשמוע, למשל, את "אור גדול" של אמיר דדון או את "אור" של נעמי שמר (בביצוע מתקתק שמשטיח את העומק של שושנה דמארי). לצד אלה, נוספו שירים חדשים ברוח החג.
"אני לא חסידה של השירים החדשים", אומרת גלושנקוף. "בין כה וכה המסורת הציונית של שירי ילדים היא מומצאת, והשירים כולם הוזמנו בתקופת היישוב. אז יש לנו כבר קורפוס די חדש, למה צריך להמשיך ולהמציא? לדעתי כי זה נותן פרנסה להרבה גופים. יוצרים, מנחי השתלמויות שכל שנה ממציאים שירים חדשים עם אביזרים חדשים ומוכרים קיטים מוכנים. הרי מטרת השירים היא לאחד את הקהל במסיבות, ואם מביאים שירים חדשים והקהל לא מכיר אותם - מה מאחד פה?"
איזה שירים ישנים את אוהבת?
"נר לי נר לי, באנו חושך לגרש, חנוכה חג יפה כל כך, סביבון סוב סוב סוב, חנוכייה יפהפייה. הרפרטואר הזה מספיק לחגיגה שנתית, ואני חושבת שאפשר תמיד להוסיף שיר חדש, אבל בדרך אחרת - מורות מקצועיות יותר למוזיקה מביאות יצירה כלית קלאסית והילדים מתנועעים כמו סביבונים למשל".
בשביל השואו
יהודית פינקיאל, לשעבר מדריכה ארצית באגף לחינוך קדם־יסודי במשרד החינוך, הדריכה גננות במשך שנים כיצד לחגוג את החג בגנים. היא יוצאת נגד שירי חנוכה העדכניים שהמפעילים המקצועיים מביאים איתם לחגיגות: "השירים החדשים שנכנסו לחגיגות מאז שנות ה־80 הם שירים מסחריים פונקציונליים שנכתבו כדי להכתיב לילדים מה לעשות. בעיניי זאת לא מוזיקה והם מקבעים את היצירתיות אצל הילדים. מבחינה שפתית, מוזיקלית ופדגוגית הם לא עונים על מה שאני הייתי מצפה להביא לילדים בגיל הרך. להשמיע להם מוזיקה כזאת, זה כמו להאכיל אותם בג'אנק פוד. זה פוגע להם ביכולת השיפוט המוזיקלי".
מה מניע את היצירה של עוד ועוד שירים חדשים?
"השירים החדשים נולדו כדי לחסוך בזכויות יוצרים על השירים הקיימים. כל אחד חושב שהוא יכול להלחין לקהל הגיל הרך, ומציעים לגננות ערכה מוכנה למסיבה עם ריקודים ושירים. זה בוודאות החג הכי מושר, נכתבו הרבה שירים כדי שתהיה אפשרות לשיר כל יום בהלדקת הנר. שיר טוב הוא שיר ששורד לאורך השנים ומלמד על ההיסטוריה של החג או על אפיון הסמלים שלו".
אבל אליהו הכהן לא נבהל מהשירים החדשים. "מאז קיפניס נכתבו שירים מאוד יפים, אבל קשה להם להתמודד עם השירים המסורתיים ששרים אותם חמישה דורות של ילדים".
שלא נדבר על מעוז צור, האם לעד הוא ילווה את הדלקת הנרות?
"את המזמור מעוז צור שרים 400 שנה, אי־אפשר לדחוק אותו. למרות שזו מנגינה זרה שמורכבת משלושה כוראלים (שיר מקהלה נוצרי, ד"א) גרמניים במקור, הוא התקבע כמין המנון של חנוכה, והוא חלק מהתפילה ומופיע גם בסידור. כמו ש'הנרות הללו אנו מדליקים' הוא חלק מנוסח סדר החנוכה. בכל תחום אחר, כמו בשירי אהבה, השירים החדשים מחליפים את השירים הישנים. אנחנו כבר לא שרים את שירי האהבה של העלייה הראשונה, אנחנו שרים את שירי האהבה של היום. אבל בשירי החג, אנחנו שרים קודם כל את השירים הישנים שהתקבעו עד כדי כך שסבא, נכד ונין יכולים לשיר אותם יחד, עם כל המילים".
סבתות ונכדות יכולות לשיר יחד? לא בטוח. מעיין אמיר, דוקטורנטית למוזיקה באוניברסיטת בר אילן, חקרה את חגיגות חנוכה בגני ילדים במסגרת התזה שלה במכללת לוינסקי. "עניין אותי לבדוק מה קורה לקאנון התרבותי שלנו, כמה ממנו נשאר, כמה עבר מדור לדור. איך דואגים שהוא יעבור כמו שצריך. הלכתי לגנים, למסיבות חנוכה, לראות מה קורה בשטח".
ומה גילית?
"לקראת חנוכה, השוק מוצף בדפים שיווקיים על השתלמויות, מציעים למורות ולגננות ערכות של שירים חדשים, עם אביזרי אולטרה סגול, עם כל החגיגה בערכה אחת, עם רעיונות לג'ימבורי. מנסים למגנט את הגננות בחדשנות, במשהו ראוותני".
ומה קרה במסיבות עצמן?
"השואו יצא מפרופורציות. הייתי במסיבה שנמשכה שעתיים! הווליום היה גבוה, היו ילדים שלא קמו מהכיסא, פחדו מהפירוטכניקה ולא שיתפו עם זה פעולה. ראיינתי מורות למוזיקה במגזר הפרטי שסיפרו שבריאיון הקבלה לעבודה שאלו אותן איך המסיבות שלהן נראות.
"יש גנים ששומרים על שירי החג ויש גנים שמה ששולט אצלם זה השירים החדשים יותר, הרבה טראנסים עם אולטרה־סגול מסביב, שירי פופ מזרחי ומעט משירי החג שיוצאים בגרסאות עדכניות, קצביות, אלקטרוניות. יש המון יוצרים חדשים שממשיכים לייצר עוד ועוד שירים, בכמויות, וזה יוצר פער דורי אפילו בתוך התא המשפחתי בין אחים שגדלים על שירי חג אחרים. ואז חוזרים הביתה, מדליקים נרות, רוצים לשיר שירים - מה קורה שם? זה דורש מחקר המשך בעיניי. מוזיקה ותרבות מוזיקלית זה מה שמחבר אותנו. מובן שאני בעד חדשנות ויצירה אבל חייבים לשמור על המסורת. סבים הגיעו למסיבת חנוכה בגן של הנכדים והופתעו שהם לא הכירו אף שיר".
השנה אין בגנים מורים מן החוץ ואין חגיגות מול הורים. איך זה ישפיע על האירועים?
"רק הילדים ישתתפו בחגיגות ומקסימום יצלמו אותם, אז אין לי ספק שכל השואו יצנח לממדים צנועים ונורמליים כי לא צריך להרשים אף אחד. עם כל האכזבה שההורים לא ישתתפו השנה במסיבה, הילדים מרוויחים את המהות של החג, הסיפור ההיסטורי, שלרוב לא חלק מהמסיבות ששמות דגש על ההו־הא. השנה הם ירוויחו את הדבר האמיתי, המעודן והחגיגי".
