אייקון מאויר בשבוע: ג'וליאן מור בת 60 ולא מחביאה את הגיל והנמשים
לא נשואה לקריירה, לא מתביישת בקמטים, לא נרתעת מסצנות עירום, ותמיד שומרת על מודעות עצמית מחויכת – השחקנית הג'ינג'ית משלבת בחוכמה בין תחכום לרישול
ג'וליאן מור
סליחה, במי מדובר? השחקנית האמריקאית ג'וליאן מור, שחוגגת יום הולדת 60 החודש, פרחה יחסית מאוחר. לא מעט שנים היא הסתובבה בין אופרות סבון טלוויזיוניות לתפקידי משנה קולנועיים, עד הפריצה הגדולה שהגיעה עם "תמונות קצרות" ב-1993, סרטו של רוברט אלטמן שאיגד יחד את כל השחקנים הנחשבים של התקופה והעניק למור מונולוג בלתי נשכח שבוצע בעירום חלקי.
חמש שנים מאוחר יותר, בגיל 38, היא שיחקה את אמבר, כוכבת פורנו ותיקה בסרט "לילות בוגי", והפתיעה עם השילוב הכל כך לא הוליוודי של סקסיות, אינטליגנציה והמון רגש. מאז היא דוהרת על תפקידים משובחים שנשענים על החיבור הזה, ומצליחה לרשום עוד ועוד הישגים גם בתעשיית הקולנוע ההוליוודית שלרוב מתייחסת בחשדנות או בזלזול חייכני לנשים שהעזו להתבגר.
ב-2014 היא כיכבה ב"עדיין אליס" על פרופסורית לבלשנות שמתמודדת עם התפרצות מוקדמת של מחלת אלצהיימר, קטפה כל פרס אפשרי (אוסקר, גלובוס הזהב, באפט"א ועוד) והתלבשה על המשבצת שרוב מאוישת בעיקר על ידי מריל סטריפ של "שחקנית איכותית, לא ממש צעירה, שיכולה לשחק דמות סקסית ונחשקת".
למה אייקון? למור יש יופי שנספג לאט. היא מנומשת מאוד, אדומת שיער, ויש בה איזה סוג של אצילות שגורם לה לבלוט בכל סצנה שבה היא משתתפת. היא טובה במיוחד במונולוגים אמוציונליים ודחוסים כמו ב"מגנוליה" ו"תמונות קצרות", אך יודעת גם ליצור דמויות קאמפיות קלילות כמו האמנית הפמיניסטית העשירה מוד לבובסקי בסרט "ביג לבובסקי", שמציירת את עבודותיה כשהיא תלויה עירומה מהתקרה.
הוורסטיליות הזו והיכולת לזגזג בין תצוגות משחק מרסקות רגשית לגילום דמויות מופנמות ומינימליסטיות, מאפיינות גם את הופעותיה הציבוריות, שבהן היא מהלכת על קו התפר שבין קרירות אריסטוקרטית למראה זרוק וכמעט מרושל.
היא בת 60 ולא מחביאה את זה (בניגוד לדריל האנה, כוכבת הטור הקודם, שחולקת איתה את תאריך יום ההולדת). יש לה גישה מפוקחת מאוד בקשר לגיל ("מה שטוב בהזדקנות הוא ההבנה שלא מגיעים לשיא") וגם בקשר לקריירה ("אני לא נשואה לאמנות שלי ולא מודדת את עצמי לפי הסרט האחרון שעשיתי").
עם רזומה קולנועי מרשים, תדמית של שחקנית איכותית, בעל שצעיר ממנה בשמונה שנים, גנים טובים וקרם הגנה (שלטענתה עוזר לה לשמור על המראה המרשים שלה), היא הצטלמה לפני ארבע שנים גם לקמפיין הלבשה תחתונה של טריומף והוכיחה שסקסיות זוהרת אינה עניין של גיל.
למה לא? מכירים את אלה שאומרים שהם יותר מדי פרפקציוניסטיים כשהם מתבקשים לתאר את תכונותיהם השליליות בראיון עבודה? ובכן, ג'וליאן מור נדמית לפעמים כמושלמת מדי. גם שחקנית מוערכת, גם יפה וסקסית, גם נשואה באושר ואמא נהדרת, וגם מתבגרת בחן ומתלבשת בסטייל. כמה שלא מחפשים, אי אפשר למצוא עליה בדל של לכלוך. האם זה הגיוני?
ובכל זאת: מור דוגלת במראה הטבעי ומצטרפת לשורה לא ארוכה אומנם, אך צוברת תאוצה, של שחקניות שלא מיישרות קו עם הציווי ההוליוודי לנראות צעירה בכל מחיר. היא נושאת בגאווה את השפתיים שהביאה מהבית, קמטוטים לצד העיניים ונמשים שלא מוסתרים תחת ערימות של איפור. וזה נראה נפלא.
מה זה אייקון אחד בשבוע?
עולם הזוהר זוכה ממני בדרך כלל להתייחסות ביקורתית וחשדנית (וגם אני רואה בעצמי לפעמים את המבוגר הממורמר), אך אני חייב להודות שיש בו צדדים שמרגשים אותי בכל פעם מחדש. היוזמה "אייקון אחד בשבוע" משלבת שלוש אהבות גדולות שלי – איור, אופנה וסקרנות, או אפילו אובססיביות, לחייהם של מפורסמים.
בכל שבוע אבחר דמות אחת שמבחינתי ראויה לתואר המחייב "אייקון אופנה", מקומי או בינלאומי, שאותה אאייר ואשתף כאן. אתם מאוד מוזמנים להציע הצעות משלכם לאייקונים לאיור, או להתווכח עם הבחירות שלי.
