היא בת 40, גרה ברמת־השרון עם בעלה גיא זו־ארץ וילדיהם יהלי (13), אורי (10) וליה (5). בימים אלה אפשר לראות אותה בגרסה המקוונת של הפסטיגל. הנה כמה דברים שעלו בשיחה איתה, אחרי חפירה בחומרים שהעלתה ברשתות החברתיות בחודשים האחרונים.
"לפני הקורונה", מספרת בר זוהר, "לא הייתי כל כך פעילה ברשתות החברתיות, אבל כמו כולם, כשהיא פרצה, גם אני מצאתי את עצמי יותר ויותר בבית ועם הטלפון. התחלתי לעשות הרבה לייבים מתוך האינסטגרם עם השורדים מ'הישרדות' והבנתי שהכלי הזה יכול לשמש כמו אולפן טלוויזיה לכל דבר. יותר מזה: בניגוד לטלוויזיה, הוא מאפשר לי להיות בקשר ישיר עם הצופים שלי. הם יכולים לכתוב לי באותו רגע תגובות, לשאול אותי שאלות, לספר לי מה מעניין אותם".
באפריל האחרון ירדה מהמסך "הדו"ח היומי", תוכנית שהגשת במשך שנתיים עם קובי מחט ברשת 13.
"פתאום הבנתי שהודות לאינסטגרם וליוטיוב, עדיין יש לי ערוץ, שעדיין אני יכולה להמשיך לעשות את מה שאני אוהבת, רק שהפעם מדובר גם בערוץ משלי, מה שאומר שאני יכולה להביא את עצמי יותר כיוצרת. לא רק להגיש ולראיין אלא להיות גם התסריטאית, העורכת והבמאית. אני זו שמחליטה על מה לדבר ואת מי לראיין. כל כך הרבה שנים הרגשתי שיש פער בין מי שאני באמת לבין איך שאנשים חווים אותי. אנשים רואים אותי בתור יעל בר זוהר בעוד אני מאוד 'יעלי'. אני זוכרת ששאלתי פעם את גיא למה לקח לו כל כך הרבה זמן להתחיל איתי, למה הוא התבייש. הוא ענה: 'מה את רוצה? היית יעל בר זוהר! זה דבר גדול. לא ידעתי שאת יעלי. רק כשהתחלנו לדבר יותר מאחורי הקלעים של מרי־לו התחלתי להבין'. אני חושבת שיש בי צד קומי שלא מספיק בא לידי ביטוי. שהרבה אנשים תופסים אותי קצת באופן אחר ממי שאני באמת. זו הדרך שלי להביא את עצמי".
מה את מרשה לעצמך לעשות ברשתות שאת לא יכולה לעשות בערוץ גדול?
"בגלל שאני זו שמצלמת ושולטת בחומרים אני מצליחה לשחרר יותר הגנות ומתמסרת, כי אני תמיד יודעת שיש לי אפשרות לקחת רוורס. הכל הום־מייד, מצטלם בבית. אני עוברת אחרי זה על כל החומרים, בוחרת את המיטב, את הטיימקודים, ואז שולחת לעורך. הוא מעמיד וכמובן שולח לי לאישור. בסופו של דבר אני מרגישה שבפלטפורמות האלה יש לי אפשרות להעביר אותי. את יעל. הכי אמיתית שאפשר".
סרטוני היוטיוב שלך אמנם מצולמים בבית שלך, אבל בניגוד לסרטונים של כוכבי רשת אחרים הם מאוד מקצועיים. ניכר היטב שעומד מאחוריהם צוות שלם של איפור וצילום.
"אחרי שהשקתי את הערוץ, מושיק גלאמין, שהוא כמו אח בשבילי, אמר לי: 'יעלי, ההערה היחידה שלי שזה פשוט נראה טוב מדי'. אני מבינה מה הוא אומר ומבינה מה את אומרת. אבל ככה אני. מבחינתי כל דבר חייב להיות הכי טוב, אם זה ליצור את התוכן הכי טוב או מבחינת הנראות. אני אדם טוטאלי".
הטוטאליות הזו עולה כסף.
"נכון. אני מממנת את כל זה. אבל אני רואה בזה מיזם, פרויקט אישי שלי. תמיד הייתי מסתכלת על חברים שלי שהגשימו איזה חלום ואומרת 'איזה אמיצים הם'. אז עכשיו, בתחילת העשור החדש בחיי, החלטתי שאם יש דברים שאני רוצה לעשות אני כבר לא מחכה. אני הולכת בעקבות החלום שלי".
יש גם הכנסות מזה?
"כרגע אני רק מוציאה על זה כסף, אבל זה לא מעסיק אותי. אני נהנית מהיצירה".
כמה עוקבים יש לך?
"באינסטגרם יש לי כמעט 300,000 עוקבים. בערוץ היוטיוב כבר יש כמעט 20 אלף מנויים ומעל לעשרות אלפי צפיות בסרטונים של הערוץ. ואני ממש בתחילת הדרך".
לאחרונה הקלת את מגבלות המסכים של הילדים
"אני מודעת לדברים הנפלאים שהטכנולוגיה הביאה איתה, אבל גם מודעת לדברים המסוכנים. הגישה שלי עוד יותר התחזקה אחרי שצפיתי בסרט של נטפליקס, The Social Dilemma. מי שלא צפה בסרט, ממליצה עליו מאוד. סרט מטריד וחשוב שמראה עד כמה העולם הזה יכול להיות מסוכן, בעיקר לילדים ולבני נוער".
אז לילדים שלך אין טלפונים חכמים?
"ליהלי יש אייפון רק כי הוא חייב לראות הודעות על אימוני הכדורסל שלו בווטסאפ. אני עוקבת ושומרת שלא יהיה שום דבר מעבר".
מה לגבי מסכים?
"הילדים שלי בחינוך אנתרופוסופי ובימים רגילים אני משתדלת להגביל כמה שאפשר. מעדיפה שהם ילכו לחוגים וישחקו עם חברים. עכשיו, בגלל הסגרים והקורונה, אני משחררת יותר. גם כי זה קשה ואנחנו ההורים צריכים לפעמים לעבוד, וגם כי עבור הילדים זה יותר קשה, כי יש פחות מה לעשות".
הראיון המלא עם יעל בר זוהר מתפרסם בגיליון "לאשה" החדש, עכשיו בדוכנים
