בן חורין עד הסוף: האדריכל של בית אסיה ומצודת זאב מת בפתאומיות

מרדכי (מוטי) בן חורין לקה בלבו בעודו מתכנן בית מגורים, והוא בן 90 ובכושר מלא. הוא היה אחד האדריכלים הפוריים והנערצים בישראל, בזכות כישרון, תעוזה, מקוריות וכנות

מיכאל יעקובסון

|

25.10.20 | 18:40

 בית אסיה ברחוב ויצמן בתל אביב. אחד הבניינים האהובים שתכנן בן חורין אמור לעבור הוספת קומת מאסיבית. הוא כבר לא יהיה שם כדי לדאוג לגורלו של המבנה האיקוני (צילום: תומי הרפז)
בית אסיה ברחוב ויצמן בתל אביב. אחד הבניינים האהובים שתכנן בן חורין אמור לעבור הוספת קומת מאסיבית. הוא כבר לא יהיה שם כדי לדאוג לגורלו של המבנה האיקוני (צילום: תומי הרפז)
 מגדל דיזנגוף סנטר בתל אביב הוא עוד יצירה פיסולית בולטת של בן חורין בת''א (צילום: ColorMaker/Shutterstock)
מגדל דיזנגוף סנטר בתל אביב הוא עוד יצירה פיסולית בולטת של בן חורין בת''א (צילום: ColorMaker/Shutterstock)
מצודת זאב ברחוב המלך ג'ורג' בתל אביב היא סמל מהפך 77' ועליית הליכוד לשלטון. לחצו על התמונה כדי להבין מדוע (צילום: גדעון לוין)
מצודת זאב ברחוב המלך ג'ורג' בתל אביב היא סמל מהפך 77' ועליית הליכוד לשלטון. לחצו על התמונה כדי להבין מדוע (צילום: גדעון לוין)
בית כנסת בשכונת בית הכרם בירושלים הפגין את יכולתו של בן חורין לתכנן בתי כנסת בצורניות יוצאת דופן (אוסף משה ומרדכי בן חורין, ארכיון אדריכלות ישראל)
בית כנסת בשכונת בית הכרם בירושלים הפגין את יכולתו של בן חורין לתכנן בתי כנסת בצורניות יוצאת דופן (אוסף משה ומרדכי בן חורין, ארכיון אדריכלות ישראל)
אולם הספורט של תיכון ''אורט'' בנתניה (היום סמוך לאיקאה). אחד משורה של בתי ספר וכפרי נוער שתכנן בן חורין, בהם בן שמן (אוסף משה ומרדכי בן חורין, ארכיון אדריכלות ישראל)
אולם הספורט של תיכון ''אורט'' בנתניה (היום סמוך לאיקאה). אחד משורה של בתי ספר וכפרי נוער שתכנן בן חורין, בהם בן שמן (אוסף משה ומרדכי בן חורין, ארכיון אדריכלות ישראל)
 מקווה בסביון, יישוב מגוריו של בן חורין זה עשרות שנים. סלד מהעושר וניקור העיניים שהפך לשמו השני של היישוב במרוצת השנים (אוסף משה ומרדכי בן חורין, ארכיון אדריכלות ישראל)
מקווה בסביון, יישוב מגוריו של בן חורין זה עשרות שנים. סלד מהעושר וניקור העיניים שהפך לשמו השני של היישוב במרוצת השנים (אוסף משה ומרדכי בן חורין, ארכיון אדריכלות ישראל)
המורה רצתה חדר עבודה מחוץ לבית, ובן חורין תכנן לה בית זכוכית. לחצו על התמונה לסיפור המלא (צילום: איתי סיקולסקי)
המורה רצתה חדר עבודה מחוץ לבית, ובן חורין תכנן לה בית זכוכית. לחצו על התמונה לסיפור המלא (צילום: איתי סיקולסקי)
 מרדכי בן חורין בביתו בסביון, 2011. ''אפשר לעשות בית נהדר בפרוטות'', אמר אז. לחצו כדי לקרוא את הראיון המלא ולראות את ביתו (צילום: ניקיטה פבלוב)
מרדכי בן חורין בביתו בסביון, 2011. ''אפשר לעשות בית נהדר בפרוטות'', אמר אז. לחצו כדי לקרוא את הראיון המלא ולראות את ביתו (צילום: ניקיטה פבלוב)
אולם מקבלי הפנים הישן של נתב''ג בתכנונו של בן חורין. עדיין משמש בתפקידו, כטרמינל 1 כיום (אוסף משה ומרדכי בן חורין, ארכיון אדריכלות ישראל)
אולם מקבלי הפנים הישן של נתב''ג בתכנונו של בן חורין. עדיין משמש בתפקידו, כטרמינל 1 כיום (אוסף משה ומרדכי בן חורין, ארכיון אדריכלות ישראל)
הווילה של המיליונר והפוליטיקאי פלאטו שרון נבנתה בתכנונו של בן חורין, כמו עוד בתי עשירים בסביון ומחוצה לה. לחצו כאן כדי לראות את הבית הראוותני, שנמכר רק לאחרונה (צילום: איתי סיקולסקי)
הווילה של המיליונר והפוליטיקאי פלאטו שרון נבנתה בתכנונו של בן חורין, כמו עוד בתי עשירים בסביון ומחוצה לה. לחצו כאן כדי לראות את הבית הראוותני, שנמכר רק לאחרונה (צילום: איתי סיקולסקי)
ביקור בביתו של בן חורין. צפו

מתוך הקרבות על ירושלים במלחמת העצמאות יצא אחד הלוחמים, מרדכי גינזבורג, עם החלטה שמהמלחמה הזו הוא יוצא כבן חורין. הוא שינה את שמו, ואחריו גם הוריו עשו זאת. הוא הלך לעולמו בסוף השבוע האחרון, ימים ספורים אחרי יום הולדתו ה-90, שאותה התכונן לחגוג עם משפחתו. למעשה, הוא התיישב על המחשב והחל לערוך מצגת לקראת האירוע. יום לפני כן עוד ערך פגישה עם זוג שהזמין אצלו תוכנית לבית פרטי. במהלך העבודה על המצגת עמד לבו מלכת, והוא מת לפתע. למרות גילו המתקדם, לא היה דבר שיעיד על מותו הקרב: הוא עבד במלוא המרץ עד הרגע האחרון, באופן מילולי.

 

פרויקטים של בן חורין בערוץ האדריכלות של Xnet

 

לאורך שבעה עשורים של עשייה, הצליח בן חורין (יליד 1930) להתנסות בכל תחום אדריכלי. בתים פרטיים היו עיקר עבודתו ובהם הגיע להישגים מרשימים, אך הוא גם יצר שורה ארוכה של בתי דירות ומבני ציבור יוצאי דופן שהקנו לו הערכה בקרב עמיתיו ולקוחותיו, וגם זיכו אותו בהערצה מצד אדריכלים צעירים שהתרשמו מהתעוזה שהפגין, מפשטות הליכותיו, משפתו הישרה ובעיקר מהישגיו.

 

בית משותף בפתח תקוה, עיר הולדתו. ממשיך של שושלת ממייסדי המושבה (אוסף משה ומרדכי בן חורין, ארכיון אדריכלות ישראל)
    בית משותף בפתח תקוה, עיר הולדתו. ממשיך של שושלת ממייסדי המושבה(אוסף משה ומרדכי בן חורין, ארכיון אדריכלות ישראל)

    תוכנית קומה במגדל דיזנגוף, אחד הבולטים בארץ (אוסף משה ומרדכי בן חורין, ארכיון אדריכלות ישראל)
      תוכנית קומה במגדל דיזנגוף, אחד הבולטים בארץ(אוסף משה ומרדכי בן חורין, ארכיון אדריכלות ישראל)

      מודלים של המגדל (אוסף משה ומרדכי בן חורין, ארכיון אדריכלות ישראל)
        מודלים של המגדל(אוסף משה ומרדכי בן חורין, ארכיון אדריכלות ישראל)

         

        השער לישראל, טרמינל הנכנסים בנתב"ג, היה אחד הפרויקטים הבולטים שקיבלו את פני הבאים לארץ מאז אמצע שנות ה-90 ועד לפתיחתו של טרמינל 3. בן חורין שילב שם אזכורים מהכותל המערבי (שמולו התגורר בסופי שבוע בדירה קטנה שרכש לעצמו). הוא ביקש להדגיש חומריות וצורניות ארכאית תנ"כית, ובמובנים רבים זו היתה הסנונית של הפיכת נתב"ג לאנדרטת אבן בידי אדריכלים כמו רם כרמי ומשה ספדיה.

         

        בבתי הספר ובכפרי הנוער שתכנן למדו עשרות אלפי תלמידים: אורט יד לבוביץ' נתניה (שם יצר חצר גדולה בקומה העליונה, חצר שהקדימה את זמנה בעשרות שנים), כפר הנוער בן שמן ו"מוסד עלייה" בפתח תקווה (כיום אמי"ת פתח תקוה). בכפרי הנוער הפגין גם יכולת בתכנון בתי כנסת בצורות יוצאות דופן, אך זה שתכנן בשכונת בית הכרם בירושלים והורכב משני מבנים כדוריים - עלה על כולם.

         

        העבודה הראשונה של בן חורין: בית לחבר-ילדות בפתח תקווה. לחצו כדי לראות

         

        פרויקט הביכורים של בן חורין (באדיבות מוטי בן חורין)
          פרויקט הביכורים של בן חורין(באדיבות מוטי בן חורין)

           

          בן חורין היה גם בעבודתו. יצירותיו הרבות הפזורות ברחבי הארץ מייצגות חיפוש מתמיד וניסיון עקבי לחדש בתחומו. הדוגמאות הן רבות, אך המובהקת מכולן היא "מצודת זאב" שתכנן באמצע שנות ה-60. זה היה בניין המשרדים הראשון שהוא תכנן, למעשה.

           

          זכייה בתחרות אדריכלים איפשרה לו להרחיב בניין ותיק שעמד במגרש ברחוב המלך ג'ורג' בתל אביב. בהחלטה של רגע, הוא הציע לשנות את הפרוגרמה ולהקים מגדל – מהראשונים שנבנו בארץ בכלל, ובתל אביב בפרט. כדי לתת מענה לאתגר של ניקיון החלונות מבחוץ, וגם כדי להגן מפני קרני שמש וגשמים, בחר האדריכל לעטוף כל קומה במעבר צר שמתפקד כמרפסת שירות היקפית. הפתרון העניק לתל אביב את אחד המגדלים היפים בעיר, כזה שגם מתייחס לאדריכלות הסגנון הבין-לאומי שבקרבה הוא ניטע.

           

          מצודת זאב. חשב כבר אז איך לפתור את בעיית ניקוי החלונות במגדל (אוסף משה ומרדכי בן חורין, ארכיון אדריכלות ישראל)
            מצודת זאב. חשב כבר אז איך לפתור את בעיית ניקוי החלונות במגדל(אוסף משה ומרדכי בן חורין, ארכיון אדריכלות ישראל)

            בית לשכת המס של קופת חולים ברחוב ארלוזורוב בתל אביב (אוסף משה ומרדכי בן חורין, ארכיון אדריכלות ישראל)
              בית לשכת המס של קופת חולים ברחוב ארלוזורוב בתל אביב(אוסף משה ומרדכי בן חורין, ארכיון אדריכלות ישראל)

              ברוכים הבאים לישראל. שער הכניסה לארץ במשך שנים רבות (אוסף משה ומרדכי בן חורין, ארכיון אדריכלות ישראל)
                ברוכים הבאים לישראל. שער הכניסה לארץ במשך שנים רבות(אוסף משה ומרדכי בן חורין, ארכיון אדריכלות ישראל)

                 

                בעוד שאביו היגר לארץ ישראל מאירופה, מצד אמו - לאה לבית ראב - מרדכי היה בן למשפחה ותיקה של מייסדי פתח תקווה, המושבה שבה נולד. בית המשפחה המפואר עדיין עומד על תלו. למעשה, בן חורין נולד לתוך הזירה האדריכלית. אביו, המהנדס משה גינזבורג, עמד בראש משרד תכנון משגשג בפתח תקווה, שתכנן מאות רבות של מבנים (רק לאחרונה נחשף היקף עבודתו, שהוסתר במשך יובל שנים בעליית גג מאובקת). עם גמר לימודיו בטכניון, עבד הבן תקופה קצרה אצל האדריכל אבא אלחנני ועמו גם ניגש לתחרות לתכנון משכן הכנסת ויחד זכו בפרס השני. לאחר מכן הצטרף למשרדו של אביו, ואחרי שזה נפטר מהתקף לב תוך כדי סיור באתר בנייה, נכנס לנעליו והוביל את המשרד לבדו, כבן חורין.

                 

                בית אסיה ומגדל המגורים המתנשא מעל "דיזנגוף סנטר" היו נקודות ציון תל אביביות נוספות, שהעניקו לעיר מבנים פיסוליים. בשנים האחרונות ניסה האדריכל הזקן להתמודד עם אדריכלים ויזמים, שביקשו לשנות את המבנים האלה ולפגום בצורתם ובכוונתו. במגדל דיזנגוף, בו מבקשים בימים אלה לסגור את קומת העמודים, נראה שהתייאש; במקרה של בית אסיה ברחוב ויצמן, הוא הצליח להביא את היזמים לשתף עמו פעולה. את הפרויקט מוביל אמנם האדריכל משה ספדיה, אך דבר לא נעשה ללא אישורו. השאלה היא מה יקרה מעכשיו והלאה לבניין האיקוני.

                 

                בירושלים עשה זאת בן חורין עם מלון שרתון ירושלים (כיום לאונרדו פלאזה), המתנשא מעל גן העצמאות שבמרכז העיר. המלון הגבוה שינה לעד את קו הרקיע של ירושלים וגרר אחריו ביקורת, אך בן חורין מצא בו הזדמנות להעניק את פרשנותו לתחרה אדריכלית. בכפר סבא תכנן את מרכז הפנאי הגדול בעיר, "מרכז ספיר". הפרויקט היה קרוב לליבו, והוא כאב את השינויים הגסים שנערכו בבניין ופגעו בו.

                 

                מעורב פוליטית ומודאג מהמצב

                 

                כבן חורין, היה מעורב גם בפוליטיקה הישראלית והקפיד להגיב במדורי המכתבים שפרסומו בעיתונות היומית, ובשנים האחרונות הגיב בפייסבוק. אחת מתגובותיו הבולטות הייתה הצעה לפתרון של שלום במזרח התיכון, שאותה עיצב ככרזה והפיץ על חשבונו.

                 

                עבודותיו הרבות הופיעו בספרים, ומאמרים רבים עסקו בהם, אך עד היום לא נחקרה עבודתו באופן יסודי ומעמיק. בן חורין תרם את אוספו לארכיון אדריכלות ישראל, ובאותה הזדמנות נזכר בעשרות פרויקטים נשכחים שתכנן לאורך השנים. היום (א') הוא נטמן בבית הקברות של סביון, שם חי עם משפחתו במשך כמעט 60 שנה, ובה הקים רבות מהווילות המפוארות אך גם הצנועות.

                 

                הוא כאב את השינוי שעובר היישוב, ובכלל את השינויים שחלים במציאות הישראלית והעולמית, אך המשיך גם בתחילת העשור העשירי לחייו לתכנן. על שולחנו נותרו כמה בתים שהחל בתכנונם, וביומנו כבר נקבעו פגישות עם לקוחות חדשים, פגישות שכבר לא יתקיימו.

                 

                אחת ממאות הווילות שתכנן. לחצו כדי להתרשם מהמקוריות:

                 

                וילה בתכנון פרקטי של ''תשע בריבוע''. לחצו (צילום: גדעון לוין)
                וילה בתכנון פרקטי של ''תשע בריבוע''. לחצו (צילום: גדעון לוין)

                 

                ''קול כמעט בודד של יושרה מקצועית''

                 

                בחמש השנים האחרונות, קלט האדריכל ד״ר צבי אלחייני לארכיון אדריכלות ישראל את ארכיונו האישי המקצועי של בן חורין, ובתוך כך הציל מעליית הגג היוקדת של המשרד הנטוש בסביון את ארכיונו הגנוז של אביו-שותפו משה, אוצר בלום בפני עצמו. ״מוטי היה איש חם ועיקש, קול כמעט בודד של יושרה מקצועית חסרת פשרות בתרבות האדריכלית הנכחדת של ישראל״ סיפר היום אלחייני בשיחה עם Xnet  אדריכלות. ״בתהליך הממושך של העברת האוספים, התוודעתי לגאונות ההנדסית שירש מאביו, ולהומניות שעמדה ביסוד כל מבנה שתכנן, ממקווה וגן ילדים ועד רבי קומות מורכבים״.

                 

                בשנים האחרונות ניהלו אלחייני ובן חורין פולמוסים רבים בנוגע לתיעוד, כינוס ופרסום של מפעלות חייו. ״למרות שהיה כותב דעתן, אינטלקטואל ואיש ספר״, אומר אלחייני, ״הוא דווקא פיקפק בהכרח ההיסטוריוגרפי ובהנצחה, והטיל ספק עקבי בנחיצותם. למעשה, הוא לא הבין מדוע בכלל יש לשמור את ארכיונו״.

                 

                על כך מעידה העובדה, שאת הרוב המוחלט מתוך מאות עבודותיו הפרטיות והציבוריות לא דאג לתעד בצילומים מקצועיים. זאת, לדברי אלחייני, ״בניגוד לרבים מבני דורו שהתנהלו בין פרסומים לפרסים. במובן הזה, על אף הישגיו המפעימים בהיקפיהם ובאיכותיהם באדריכלות ישראל של 75 השנים האחרונות, מוטי נותר זאב גאה ובודד, אמיץ ונאמן לדרכו״. 

                 

                שימי תבורי עם פלאטו שרון, בביתו של האחרון בסביון. אחד המפוארים של התקופה, גם במונחי זמננו (אוסף משה ומרדכי בן חורין, ארכיון אדריכלות ישראל)
                  שימי תבורי עם פלאטו שרון, בביתו של האחרון בסביון. אחד המפוארים של התקופה, גם במונחי זמננו(אוסף משה ומרדכי בן חורין, ארכיון אדריכלות ישראל)

                  חדר השינה של פלאטו שרון (צילום: איתי סיקולסקי)
                    חדר השינה של פלאטו שרון(צילום: איתי סיקולסקי)

                     

                    בן חורין היה משוחרר מרדיפה אחרי פרויקטים. ההצלחה האדירה שזכה לה בתכנון בתים פרטיים מילאה את יומו בעבודה. ועדיין, תכנון מבני ציבור היה התחום המוערך והאהוב עליו. אף שלא הכתיר את עצמו בתארים ולא התרוצץ סביב מגזינים וכתבי עת, בשונה מעמיתים עם הישגים פחותים משלו, הוא דאג מדי פעם להציב שלט קטן עם שמו על הבניין, ולעצב אותו בפרוטרוט.

                     

                    עד כמה הדבר היה קרוב ללבו התברר, כאשר גילה ששלט שנשא את שמו ושם הקבלן והיה קבוע ב"בניין ראאב" באוניברסיטת אריאל הוסר. "פתאום גיליתי שהורידו את השלט", סיפר. "אז לפני שנתיים כתבתי למנהל האוניברסיטה שזו חרפה. 'אתם לוקחים אנשים, מלמדים אותם אדריכלות, וכשיש שלט עם שם האדריכל אתם מורידים אותו'. אחרי הרבה חודשים הוא ענה לי שהם יחזירו את השלט, אבל עד היום הם לא טרחו לתקן את זה, וזה ככה בכל הבניינים שם. זו אוניברסיטה שמתיימרת להוציא אדריכלים, זו חרפה, ואתה יכול לצטט אותי".

                     

                    איך תיראה לדעתך דירת המגורים הישראלית בשנת 2030, שאלתי את בן חורין כשביקרתי בביתו לפני שנים אחדות. "אם ישראל תתקיים", ענה בחיוך מריר. "אני חושב שמה שנעשה בארץ הוא הפוך מהציטוט של מיס ואן דר רוהה Less Is More. צריך להצטנע יותר, איפוק וצניעות, וגם הקטנה של הפערים בין מגורים מפוארים לעוני הגדול. בית צריך להיות מתוכנן באופן הפשוט ביותר".

                     

                     
                    הצג:
                    אזהרה:
                    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד