לפני כחודשיים הגיע עורך ווג בריטניה אדוארד אנינפול למשרדי המגזין היוקרתי במרכז לונדון. המאבטח בכניסה, עובד קבלן שאינו חלק ממצבת כוח האדם בחברה, החליט להתגזען על האדם הלא נכון בבניין והפנה אותו להיכנס מהכניסה הצדדית. כפי שעשו פעם לשחורים: לבנים מקדימה, שחורים מאחור.
"הותקפתי על רקע גזעי בידי מאבטח בזמן שנכנסתי למקום עבודתי", כתב אנינפול בחשבון האינסטגרם שלו למיליון עוקביו ביולי האחרון, בפוסט שנמחק מאוחר יותר. "אנחנו חוזרים כעת לשגרה. זה לא אומר שאנו יכולים לתת לעולם להיות כפי שהיה. דרוש שינוי". בהמשך דווח כי המאבטח פוטר, ונוסדה תוכנית להכשרת עובדים לקבלת האחר ומגוון תרבותי.
זאת אינה הפעם הראשונה שבה אנינפול נתקל ביחס גזעני. העורך בן ה-48, מהאנשים הבולטים ביותר בענף האופנה, מספר השבוע בכתבת שער למגזין TIME – מחזה נדיר שבו אחד המגזינים החשובים בעולם מקדיש שער לתעשיית האופנה ולעורכים בפרט – כי בשנת 2013 מחה בציוץ בטוויטר על כך שבתצוגת הוט קוטור בפריז, כשהיה עורך האופנה של מגזין W, הושב בשורה השנייה בעוד עמיתיו למקצוע, לבנים כולם, ישבו בשורה הראשונה והמכובדת. "25 שנה בתעשייה ועדיין נלחם", צייץ אז.
"אני עדיין נתקל ביחס גזעני", אמר השבוע ל-TIME וסיפר כי "כשהייתי צעיר יותר, הייתי נפגע ונסוג. ההבדל עכשיו הוא שיש לי את הפלטפורמה לדבר על זה ולהצביע על גזענות. הדרך היחידה שנוכל לרסק גזענות מערכתית היא לעשות זאת יחד".
תחת הכותרת Fashioning Change, אנינפול מסביר בפירוט בכתבה על מאבקו בגזענות בענף האופנה במשך שנים רבות, וביתר שאת בשלוש השנים האחרונות. מלבד קידום נשים שחורות על שערי ווג – מהדוגמנית אדווה אבואה שהופיעה על גיליון הבכורה שלו בדצמבר 2017, דרך ריהאנה ועד אופרה ווינפרי – החליף אנינפול גם 25 אחוז מהעובדים במטה ווג הבריטי לטובת צוות מגוון גזעית.
במילים אחרות, כשאנינפול קיבל את כס עורך המגזין מידיה של קודמתו בתפקיד, אלכסנדרה שולמן, שניהלה את ווג בריטניה ביד רמה במשך 25 שנה, המצב היה כך: כוח עבודה לבן לחלוטין ו-306 שערים שרק 12 נשים שחורות זכו לככב עליהם. "היא ייצגה את זמנה, אני מייצג את זמני", ביקר בדיפלומטיות את עבודתה. בהמשך הוסיף: "ווג היה קיים לפני שבאתי ויהיה קיים כשאעזוב – אבל ידעתי שאני צריך להיכנס לשם ולעשות את מה שבאמת האמנתי בו. כמספרי סיפורים או כמייצרי תדמית, תפקידנו לנסות לשבש את המצב הקיים".
"כשהגעתי לווג, אמרו לנו שנשים שחורות על השער לא מוכרות, אבל הראינו שגיוון טוב לעסקים. הטראפיק הדיגיטלי של ווג הבריטי עלה ב-51 אחוז", שיתף את הנעשה מאחורי הקלעים בהוצאת קונדה נאסט הוותיקה. והוא יודע על מה הוא מסתמך: אנינפול היה אחראי על הגיליון השחור של ווג איטליה, שהפך סולד-אאוט בארצות הברית ובריטניה תוך 72 שעות; והשינוי שעליו הוא מדבר פגש בחודשים האחרונים אפילו את אנה ווינטור, עורכת המהדורה האמריקאית של ווג, שהתנצלה במהלך המחאות בעקבות רצח ג'ורג' פלויד כי בווג לא העסיקו מספיק עורכים שחורים.
אנינפול, 48, נולד בגאנה והיגר בגיל 13 עם משפחתו לדרום לונדון. הוא החל את דרכו בענף האופנה כדוגמן צעיר למגזינים עצמאיים כמו i-D, אך מהר מאוד מצא עניין מאחורי הקלעים: תחילה כסטייליסט, בהמשך כעורך אופנה ובשלוש השנים האחרונות כעורך ווג בריטניה. על הדרך עשה היסטוריה כשהפך לעורך השחור הראשון בתולדות המגזין שנוסד בשנת 1892. ב-2016 גם קיבל את אות מסדר האימפריה הבריטית מידיה של המלכה אליזבת השנייה על פעילותו לרבגוניות בעולם האופנה. היא עצמה, הוא מספר, ברשימת החלומות שלו לדמויות שיופיעו בעתיד על שער המגזין.
לא בכדי, הוא נחשב לאיש השחור החזק ביותר בענף האופנה. בהשוואה למגזינים אחרים, שהצטמצמו ואיחדו גיליונות במהלך משבר הקורונה, אנינפול ניפק לקוראיו גיליונות עבי כרס חודש אחר חודש, כשגיליון ספטמבר האחרון קידם אקטיביסטים בולטים הפועלים ליצירת עולם טוב ושוויוני יותר. בטח כעת, כשהעולם אותו הכרנו משתנה לנגד עינינו מדי יום – החזון של אנינפול לווג הבריטי מגיע ברגע קריטי עבור בית קונדה נאסט, מתוך הבנה שדימויים הם פוליטיים: הם אומרים מי ומה חשוב, מי נמצא בשיח ומי מודר ממנו. "רציתי לשקף את מה שראיתי, להראות את העולם כמקום עשיר ותרבותי להפליא. רציתי שכל אישה תוכל למצוא את עצמה במגזין", סיכם את חזונו.
ומי כיכבו על השטיח האדום בפסטיבל ונציה?
