יהושע סובול כתב על "אנרכיסטים", והוא ממש לא התכוון להשמיץ אותם

ב-17 במאי 1977 התחולל בישראל "מהפך", כפי שהכריז בטלוויזיה חיים יבין. בפעם הראשונה בתולדות מערכות הבחירות נערך מדגם טלוויזיוני שניסה לקבוע, עוד לפני שהגיעו התוצאות מהקלפיות, בכמה מנדטים זכתה כל אחת מהמפלגות. לנוכח המספרים שהגיעו לאולפן הטלוויזיה הישראלית בירושלים, הודיע יבין בחגיגיות נרעשת שחל שינוי משמעותי במפה הפוליטית בישראל.

בעיני ישראלים רבים הייתה מערכות הבחירות לכנסת התשיעית אחת החשובות והמשפיעות בתולדות המדינה, כזו שתוצאותיה ניכרות גם היום, עשרות שנים אחרי. באותן בחירות, שנערכו ארבע שנים לאחר מלחמת יום כיפור, זכה לראשונה הליכוד בראשות מנחם בגין ברוב בכנסת וקיבל לידיו את רסן השלטון. הסתיימה ההגמוניה של מפלגות הפועלים, ובראשן מפא"י, ששלטו במוסדות היישוב ולאחר מכן במדינה, מאז הקמתה ועד 1977. הליכוד שולט מאז ועד היום כמעט ברצף, למעט הפסקות של ממשלות רבין וברק ושתי קדנציות קצרות שבהן עמד פרס בראש הממשלה (אחרי רצח רבין ובמסגרת ממשלת האחדות הלאומית).

צפו בכתבה על המהפך של 1977:

זמן לא רב אחרי המהפך כתב המחזאי יהושע סובול את "השיר על הארץ", שמאוחר יותר הולחן על ידי יוני רכטר והוקלט על ידי נורית גלרון לאלבומה "נגיעה אחת רכה":

בואו נשיר את השיר המטורף של הארץ

בואו נשיר את השיר הצהוב של החול

יחפנים מתהלכים לאורכה ולרוחבה של הארץ

ועושים איתה אהבה, אנשים פורקי עול.

איפה הארץ ההיא, שקראו לה קטנטונת?

איפה אותה אהבה מגוללת בחול?

אנרכיסטים הולכים בדרכים, לעורם רק כותונת

ובוערת אש בראשם ששורפת הכל.

תנו לי לשוב אל אותה הפינה הנידחת

איפה אותם החיים עם שמחת הפשטות

תנו לי מילים עזובות, מנגינה נשכחת,

להוציא מבין הקוצים, קרעים של ילדות.

תנו לי לשיר את השיר החולה, הקודח

מאוהב וזרוק אמיתי בלי זהות וזכויות

תנו לי לחזור בדרכים החולות אהבה לירח

שוב לחזור ללכת יחף על שברי זכוכיות.

לפני שנה, כשחגג סובול יום הולדת 80, הוא סיפר בראיון ל"כלכליסט" על הרקע לכתיבת השיר. "התחושה הייתה", אמר, "שהולכים להשתנות דברים בצורה קיצונית, ומתוכה כתבתי שהולכים להיפרד מהארץ כפי שהייתה. כשכתבתי על 'שמחת הפשטות', התכוונתי לכל מילה, כי הייתה יותר סולידריות בין השכבות השונות, והחיים היו יותר פשוטים, על כל היתרונות והחסרונות. הארץ הייתה יותר קטנה אבל פחות שמנה. אחת המחלות של החברה הישראלית שהיא לוקה בהשמנת יתר, היא מחזיקה חגורה שמנה מאוד של אוכלוסייה חסרת זכויות, ואלה דברים שפועלים על הלב והורסים אותו. אני עדיין מכבד את הדעות של הבחור ההוא שכתב את השיר. לא נעשיתי חכם יותר מכפי שאותו צעיר היה". 

סובול מתאר בשיר ארץ שלא הייתה קטנה כבר כשכתב אותו, אבל פעם היא הייתה "קטנטונת", כמו שמתואר בשיר מ-1943, שכתב שמואל פישר והלחין הנריק (צבי) גולד-זהבי: "אַרְצֵנוּ הַקְּטַנְטֹנֶת, אַרְצֵנוּ הַקְּטַנְטֹנֶת, אַרְצִי שֶׁלִּי, שֶׁלִּי,/ נַפְשִׁי אֵלַיִךְ כֹּה נִכְסֶפֶת./ אַרְצֵנוּ הַקְּטַנְטֹנֶת, אַרְצֵנוּ הַקְּטַנְטֹנֶת, אִמִּי שֶׁלִּי שֶׁלִּי, הֲרֵי/ אֶת בְּנֵךְ אַתְּ כֹּה אוֹהֶבֶת". אחרי מלחמת ששת הימים הארץ כבר לא הייתה כה קטנה, שכן היא כללה את שטחי הגדה המערבית, את הגולן ואת מרחבי חצי האי סיני (שהוחזרו למצרים בעקבות הסכם השלום עם מצרים ב-1982).

סובול מזכיר בשירו את "היחפנים" "פורקי העול" ש"עשו אהבה" עם הארץ כפי שהוא זוכר אותה, או רואה אותה בעיני רוחו, בימים שהם נאבקו עליה באהבה, כבשו אותה בכפות רגליהם היחפות, מאוהבים ושרוטים, עניים חולמים ש"לעורם רק כותונת", והם מתעלים בחלום קודח ו"מטורף", שהרי שיבת ציון, התקומה, החזון הציוני, לא יכלו להיראות מעשה שפוי. סובול מתגעגע לימים שהארץ הייתה "נידחת", והחיים בה – אלה של בוניה החלוצים – היו פשוטים. אנשים עסקו בסילוק קוצים כדי להכשיר את האדמה לגידולים חקלאיים. סובול מכנה את אותם חלוצים "אנרכיסטים". בשיר שלו המילה הזאת מלבבת ומכמירה. כן, היחפנים ההם חלמו. כן, הם פעלו ומימשו חלומות בלתי אפשריים. ולא, סובול בוודאי לא העלה על דעתו לאן תתגלגל המילה הזאת, "אנרכיסטים", ומה תהיה המשמעות שלה ב-2020. בשיר שלו היא תמימה ואוהבת.

שיר ידוע שלו, שגם אותו שרה נורית גלרון, מקבל משמעות חדשה בימי הקורונה. הקליקו על התמונה:

נתן זך. כל אחד מאיתנו, לא רק מי שנדבק וחלה, חש שהוא זקוק עכשיו לחסד מיוחד. הקליקו על התמונה (צילום: שאול גולן)