קשה לקבוע ריאיון עם יעל גולדמן. "אני נורא עסוקה בימים אלה", היא מתנצלת. שלא תבינו לא נכון, גולדמן (42) לרגע לא מתלוננת על הלו"ז העמוס. "תקופת הסגר הייתה ממש לא בשבילי. אורי עף על זה, אבל לי היה קשה. להיות עם שלושה ילדים קטנים כל הזמן בבית בלי היכולת להיפגש עם חברות, בלי האפשרות לצאת ולנשום קצת אוויר, זה לא פשוט".
אמרו שהקורונה או תוביל לגירושים או לעוד ילד.
"עוד ילד בטוח לא יהיה. אני לא אעמוד בזה. ההיריון האחרון עם איתן היה לי מאוד קשה. סבלתי מסימפיזיוליזיס (כאבי אגן ומפשעות כתוצאה מהתרחבות האגן עקב ההורמונים, י"מ). ובואי לא נתבלבל, שנה ראשונה של ילד היא מאוד קשה. שנה ללא שינה שמטלטלת את כל הבית. רק עכשיו חזרו לי הלילות. חוץ מזה שתי הבנות הגדולות שלי עדיין קטנות. אפילו הבכורה עוד לא בגיל שהיא יכולה ללכת לבית ספר לבד. לא, לא. אני סיימתי".
זו התקופה הכי ארוכה זה זמן רב שאורי נשאר בבית בלי לטוס לחו"ל.
"עכשיו כשאני חושבת על זה, זו התקופה הכי ארוכה שהוא נשאר מאז שהכרנו! אבל מבחינה זוגית אני חושבת שהקורונה דווקא עשתה לנו טוב. ניסינו לעשות כיף יחד. היו הרבה ארוחות משותפות, ראינו ואנחנו עדיין רואים יחד סדרות. למרות שאתמול הוא המשיך לראות 'מנאייכ' בלעדיי. נרדמתי והוא המשיך לראות את הפרק. חצוף".
הוא גם יכול להשתתף יותר במטלות הבית.
"אם אני אמנה מה אני עושה ומה אורי עושה, הרשימה לא תהיה לטובתו. אני מבשלת, אני עושה סופר, אני מכניסה את הבגדים לארונות. יש לנו עוזרת שהרבה פעמים מבריזה, אז אני אחראית גם על הספונג'ה. אורי מכניס את הכלים למדיח, לפעמים מקפל כביסה ומשקה את העציצים. אבל הוא גם מבלה המון עם הילדים. עכשיו בקורונה הוא הוריד אפליקציות ללימוד נגינה ועושה את זה יחד איתם. ביומיום אין לי פנקסנות. אני לא סופרת מה אני עשיתי יותר ממנו כי אני לא אצא מזה. ברור שהיה משמח אותי אם גם הוא היה מבשל. מצד שני, ברור לי שהיה משמח אותו אם אני הייתי מצטרפת לכיף שהוא עושה עם הילדים. אבל אין לי פניות לזה, לשבת וללמוד פסנתר".
על מה אתם מוצאים את עצמכם רבים?
"איפה רואים טלוויזיה. אני למשל רוצה בחדר השינה והוא בסלון".
הגזמת. זה לא ריב רציני.
"תתפלאי, זה יכול להפוך לריב רציני. אנחנו יכולים להיכנס לפינות. לפעמים הדבר הכי מטופש יכול להיגרר אצלנו למריבה ולמתח של שלושה ימים. אם יש לנו תאקל, אנחנו לא מעולים בלתקשר את זה. זה משהו שאנחנו צריכים לעבוד עליו".
חגגת ממש עכשיו 42. איך את מתמודדת עם ההתבגרות?
"בסך הכל אני מרגישה שאני נושאת את הגיל שלי בגאון. אנחנו חיים בתקופה מדהימה כרגע בכל מה שקשור לנשים מתבגרות. לפני 20 שנה לא היית רואה בנות 40 על המסך. היום יש את יונית לוי, קרן מרציאנו, נשים חזקות, לא נערות גלגל בנות 20. בתחום שלי מסתכלים על החיצוניות שלי ואני מתפרנסת מזה, אבל זה לא גורם לי להיסחף ולהגזים עם פתרונות חיצוניים. כל החיים למשל יש לי קמטים במצח. כבר מגיל 20. אני אשכנזייה ואשכנזים מתקמטים יותר. העור שלהם יותר דק. מצד אחד ברור לי שאצטרך להיעזר יותר, להשקיע יותר, מצד שני חשוב לי לשמור על איזון. אני לא מבקרת אף אחת, כן? אם מישהי רוצה להיראות כמו קרדשיאן שיהיה לה לבריאות. אבל לי יותר חשוב לשמור על מינון נכון. פעם באף־פעם אני עושה בוטוקס בצדי העיניים, ובעיקר עושה טיפולים עם מלא חומצות טובות אצל מימי (לוזון, י"מ). אני לא חלקה ומתוחה, אבל העור שלי מטופח. רואים שאני לא בת 20, אבל בת 40 מטופחת".
תמיד חסכתי
הריאיון עם אורי פפר (45) נערך בדירת הגג שלו ושל יעל גולדמן סמוך לחוף הים בתל־אביב. בעוד אשתו בצילומים, פפר נדרש להוציא את הבנות הגדולות, עמנואל בת השמונה וחצי ותהילה בת השש וחצי, מקייטנת הגלישה ומכין להן צהריים בבית.
מצחיק. בדיוק עכשיו בריאיון עם יעל היא אמרה שאתה לא מבשל.
"את רואה מה זה", הוא צוחק ומשליך פסטה לסיר מים רותחים, "בתזמון מושלם! אבל האמת שהיא צודקת. אני מכין רק את הפסטה, במקרר יש בולונז שיעל הכינה".
בעקבות הקורונה, כבר חצי שנה שפפר נמצא בארץ. עד אז נהג לנדוד ברחבי העולם ולהצטלם לפרויקטים בלוס־אנג'לס, באוסטרליה ובאירופה. זו התקופה הרצופה הארוכה ביותר שלו בישראל בחייו הבוגרים, אבל השינוי הקיצוני בתוכניות לא פגע לו במורל. להפך. "בניגוד ליעל שבהתחלה לקחה את כל הסגר והבידוד מאוד קשה, זה לא הבהיל אותי", הוא מספר. "כשהכל התחיל אמרתי לה: 'בואי ננסה ליהנות מהתקופה במקסימום'".
כשהתחיל הסגר אמרו שאצל זוגות נשואים זה יוביל לגירושים, או לעוד ילד. איפה אתה ויעל במשוואה?
"אצלנו זה יוביל לכלב. אבל אל תגידי ליעל. היא עדיין לא יודעת. יעל פחות בעניין של כלב, ואני מבין אותה, היא חוששת שכל הטיפול בו ייפול עליה. אבל הקורונה גרמה לי להרגיש שאנחנו זקוקים לעוד בן משפחה, ומאחר שלא יהיה לנו עוד ילד, כלב זה הכי עוד ילד מבחינתי".
את איתן, בן הזקונים שלהם בן השנתיים וארבעה חודשים, ילדה גולדמן רגע לפני גיל 40. אפילו בלי להישאל על כך, פפר מכריז שבנו הקטן זו המתנה שלו. "אני מודה על שתי הבנות הנפלאות שלי, אבל כל כך חיכיתי לבן", הוא אומר בעיניים נוצצות. "בכל פעם שיעל הייתה בהיריון הייתי בטוח שזה בן, ואז הרופא בישר שזו בת ונאלצתי לבלוע את הגלולה. אני מלא טסטוסטרון. אני בא מבית של בנים, ורוב החבר'ה שלי הם בנים. זה לא פשוט לגור בבית עם שלוש בנות, מלא בובות, דברים ורודים, פטפוטים וחפירות. רציתי קצת חרבות ומכוניות. שיהיה איזון. איתן נראה בדיוק כמו יעל, אבל בפנים הוא לגמרי אני".
אתה מרגיש את סימני הגיל?
"הרבה פעמים אומרים לי שאני נראה צעיר לגילי. מצד שני, לפני הקורונה הייתי עם חברים בטיול בקוסטה ריקה. הנהג המקומי שאל אותי בן כמה אני, ואז אמר, 'וואו, אתה מלא קמטים'. חזרתי לחדר, הסתכלתי במראה ואמרתי, 'אשכרה, הוא צודק'. אבל זה לא מפריע לי. אני חושב שיש לי די־אן־איי טוב ויש לי גם מודעות לגוף. אני לא אוכל שטויות, אני שוחה בים כמה פעמים בשבוע, עושה קיקבוקסינג. אין לי כל רצון לחזור להיות בן 20. קמטים זה חלק מהגבריות בעיניי".
על מה אתם יכולים לריב?
"למשל, שאני לא נותן לה מספיק תשומת לב. מבחינתי יעל היא האישה הכי יפה בעולם. מצד שני, זה לא שאני אומר לה את זה כל בוקר. למה? כי מבחינתי זה מובן מאליו. אבל היא, כמו כל אישה, צריכה לשמוע את זה. וכאן מתחילה הבעיה, שאתה לוקח דברים כמובן מאליו".
בהתחשב בכך שחודשים ארוכים אתה נמצא בצילומים בחו"ל, שאלה על נאמנות מתבקשת.
"זה ממש לא משנה אם אתה עובד בארץ או בחו"ל. גם גבר שמגיע כל ערב הביתה יכול לבגוד. במקרה שלי השתוללתי הרבה בעבר, ומבחינתי הגעתי לצומת. להגיד 'היה מה שהיה, ועכשיו המשפחה שלי זה הדבר שהכי חשוב לי בחיים, ועד כמה שווה לי לסכן את זה?'. זה כמו עישון מבחינתי. לפני עשר שנים הפסקתי לעשן. אני יודע שאם אחזור לעשן, יש סיכוי שאמות מסרטן, ואני אומר, 'האם זה שווה לי?'.
"להיות בזוגיות זה לשחות נגד הטבע האנושי. הרי איזה מין דבר זה להכיר מישהו ולהגיד שזהו זה, אתה יכול להיות רק איתו? לכאורה זה בלתי אפשרי. אבל אני נמצא בביזנס של הבלתי אפשרי. להגיד לך שזה לא עובר בראש? שאין פיתויים? ברור שיש. אבל תודה לאל שאני עדיין נמשך לאשתי ושהיא כל כך יפה. זה בהחלט מקל".
- הראיונות המלאים עם יעל גולדמן ואורי פפר מתפרסמים בגיליון "לאשה" ובגיליון "לגבר", השבוע בדוכנים
