מעבירות הילוך: טויוטה וניסאן מחליפות את הלוגו בבת אחת

מדובר בשתי מעצמות רכב ותיקות ומפורסמות, אלא שמתברר שהן מחליפות סמלים ולוגואים על בסיס די קבוע. איזה מסר זה מעביר, ואיזו טעות עשתה טויוטה בביצוע

עודד בן יהודהפורסם: 29.07.20 20:09
טויוטה החדש. מהלך שמותאם לשוק האירופאי של ענקית הרכב העולמית, רק שיש כאן תחושה של טעות בביצוע (צילום: newsroom.toyota.eu)
טויוטה החדש. מהלך שמותאם לשוק האירופאי של ענקית הרכב העולמית, רק שיש כאן תחושה של טעות בביצוע (צילום: newsroom.toyota.eu)
טויוטה הקודם לעומת הנוכחי. מרשים במבט ראשון, קצת פחות במבט נוסף (צילום: newsroom.toyota.eu)
טויוטה הקודם לעומת הנוכחי. מרשים במבט ראשון, קצת פחות במבט נוסף (צילום: newsroom.toyota.eu)
הדמיה של הפביליון שעתיד לקום ביוקהמה, יפן, ובראשו הלוגו החדש של ''ניסאן''. עסק שמחליף לוגו בתדירות ממוצעת של שש שנים לא משדר יציבות (צילום: global.nissanstories.com)
הדמיה של הפביליון שעתיד לקום ביוקהמה, יפן, ובראשו הלוגו החדש של ''ניסאן''. עסק שמחליף לוגו בתדירות ממוצעת של שש שנים לא משדר יציבות (צילום: global.nissanstories.com)
הקודם והחדש. החדשות הטובות: שמרו על הרעיון המקורי עם פרשנות מעודכנת (צילום: global.nissanstories.com)
הקודם והחדש. החדשות הטובות: שמרו על הרעיון המקורי עם פרשנות מעודכנת (צילום: global.nissanstories.com)

פתגם יפני אומר ש"אפילו קופים נופלים מעצים", והמשמעות המקובלת היא שגם הטובים ביותר עשויים לטעות. שתי מעצמות רכב יפניות חשפו בשבוע שעבר מיתוג מחודש, ואולי שתיהן בחרו בעיתוי הזה כדי לנצל את הוואקום של ביטול המשחקים האולימפיים בטוקיו, במטרה להתחדש ולזכות בתשומת לב. אחרי מבט ראשון, שממנו שני המהלכים נראים מרשימים, יורדים לפרטים הקטנים ואז נחשפים גם אי-דיוקים. יפן וחוסר דיוקים? איך זה ייתכן? כן, אולי גם זאת תופעת לוואי של הקורונה, ואולי גם קופים נופלים מעצים.

 

נתחיל מ"ניסאן", שעשתה עבודה טובה יותר. כשסוקרים את הלוגואים והסמלים שהיא החליפה במרוצת השנים, מקבלים רשימה ארוכה, אם כי מעט מאכזבת. אני מניח שאם נשאל את ותיקי החברה מאין נשאבה ההשראה ללוגו הראשון (1933), הם יפנו את האצבע לסמל השמש העולה ודגל הלאום. תקראו לי אלכוהוליסט, אבל אני ראיתי את הלוגו של "מרטיני" האיטלקי.

 

נדמה שכל סגנון גרפי קיבל הזדמנות. ניסאן לאורך השנים (צילום: global.nissanstories.com)
    נדמה שכל סגנון גרפי קיבל הזדמנות. ניסאן לאורך השנים(צילום: global.nissanstories.com)

     

    ב-1983 הוחלט על הסימן הגרפי המזוהה ביותר עם המותג, עד עצם היום הזה. למרות האדפטציות והליטושים שנעשו בו מאז, נשמרו הגופן (שהיה טרנדי באותו עשור) והצורה העגולה על גבי המלבן שחוצה אותה באמצע. אם לא נדקדק בדמיון שלו לרכבת התחתית של לונדון ול"וולבו" השוודית (הוא נראה כמו ילד האהבה של שניהם), מדובר בסמל המזוהה ביותר בתולדות ניסאן.

     

    מתוך המיתוג החדש של ניסאן (צילום: global.nissanstories.com)
      מתוך המיתוג החדש של ניסאן(צילום: global.nissanstories.com)

       

       (צילום: global.nissanstories.com)
        (צילום: global.nissanstories.com)

        הדמיה של שילוט חדש של ניסאן. העיגול, הגופן והפס המפלח כבר השתרשו בתודעה (צילום: global.nissanstories.com)
          הדמיה של שילוט חדש של ניסאן. העיגול, הגופן והפס המפלח כבר השתרשו בתודעה(צילום: global.nissanstories.com)

           

           

           

          אז החדשות הטובות הן, שעכשיו נעשתה עבודת עיצוב נבונה, שהשכילה לשמור על הרעיון של הסמל המקורי בפרשנות חדשה. כתבנו כאן לא פעם על הרגישות שנחוצה במהלכי מיתוג מחדש, ו"ניסאן" היא דוגמה נפלאה לכך: נשמרו כאן המורשת, ההיסטוריה ו״נכסים״ כמו העיגול, הגופן ואפילו הפס המפלח, שהשתרשו בתודעה בזכות הלוגו ההוא.

           

          צוות העיצוב הפנימי של החברה הוסיף סריפים בקצוות שני חצאי העיגול החלול של הלוגו, והתוצאה היא גשטלט לבן שמצטט את הרצועה שחצתה את הלוגו בעבר (גופן סריפי הוא בעל ״תגים״, תוספות צורניות בקצוות האות. גופנים ״חלקים״, נטולי תגים צורניים, נקראים סן-סריפים).

            

          וכאן אנחנו מגיעים לחדשות הפחות טובות: כמו במותגי ספורט, צבעוניות מותגית נראית לי תמיד מיותרת גם בחברות רכב. מלבד ניירת או כרטיסי ביקור, זהו עולם רווי טקסטורות וצבעים, ובסוף כל הלוגואים מוטבעים או מצופים במתכת - כך שאין טעם להתייחס לצבעים הבנאליים שנבחרו.

           

          הלוגו החדש של ניסאן (צילום: global.nissanstories.com)
            הלוגו החדש של ניסאן(צילום: global.nissanstories.com)

            גם על ההגה (צילום: global.nissanstories.com)
              גם על ההגה(צילום: global.nissanstories.com)

              אין פתרון הולם לעדינות ולצורה הגרפית החדשה של הלוגו (צילום: global.nissanstories.com)
                אין פתרון הולם לעדינות ולצורה הגרפית החדשה של הלוגו(צילום: global.nissanstories.com)

                 

                ואם מזכירים מתכת והטבעות, הרי שההדמיות של דגם Ariya שהושק עכשיו, מראות שהמעצבים לא הצליחו למצוא פתרון הולם לעדינות ולצורה הגרפית החדשה של הלוגו. מההדמיות נראה, ששני חצאי העיגולים הסריפיים הייחודיים ״נבלעים״ בתוך מה שנראה כמו הצורה של הלוגו הקלאסי.

                 

                המהלכים של טויוטה

                 

                 

                נעבור לטויוטה, שהחליטה בעיניי על צעד הזוי. יצרנית הרכב הגדולה בעולם החלה את דרכה באמצע שנות ה-20 של המאה הקודמת כחטיבה חדשה של "טויודה", מי שייצרה מכונות אריגה לטקסטיל. מעניין לראות, במבט לאחור, כיצד סמל של חברה יפנית מתחילת המאה הקודמת מקבל על עצמו גופנים לועזיים ומערביים, וההחלטה הזו לא נעשתה בתום לב.

                 

                סאקיצ'י טויודה, המייסד, רצה להראות לעולם כי הוא מיישר קו עם עילית הטכנולוגיה המערבית. ב-1933 החלה החברה לייצר חלקי רכב ומכוניות; כעבור שלוש שנים הוחלט להחליף את הלוגו של אותה חטיבת מכוניות ולתת לה את השם "טויוטה". לאחר בחינה של 27 אלף הצעות, הוחלט לאמץ סמל עם שלוש אותיות יפניות, בתוך מה שנראה שוב כהשראה של השמש העולה. בעיגול כתובים שלושה סימנים: To - Yo - Ta. יש הטוענים שאחת הסיבות לכך הייתה מספר הקווים שהיפנים צריכים לכתוב. במלה "טויוטה" יש רק שמונה קווים, שהם סימן מזל בתרבות היפנית.

                 

                טויוטה מאז  ועד היום (צילום: newsroom.toyota.eu)
                  טויוטה מאז ועד היום(צילום: newsroom.toyota.eu)

                  למה טויוטה ולא טויודה? התשובה למעלה (צילום: newsroom.toyota.eu)
                    למה טויוטה ולא טויודה? התשובה למעלה(צילום: newsroom.toyota.eu)

                     

                    אחרי שני עשורים הפך הלוגו הייחודי ללוגוטייפ סריפי, מערבי ולא ייחודי. ב 1969 נדמה שבטויוטה הבינו את כוחו של לוגוטייפ "כתמי" ובולט, ואז בחרו גופן סנסריפי, חדשני למדי לאותה תקופה: האותיות מוצמדות, כמעט נוגעות אחת בשנייה לכדי יחידה צורנית אחת.

                     

                    עם השנים הריווח גדל, וכעבור 20 שנה התקבל הסימן הזכיר ביותר של המותג: שלושה עיגולים אליפטיים, שלובים זה בזה באופן סימטרי. שני העיגולים הפנימיים מייצגים את לב הלקוח ואת לב החברה, והם חופפים כדי לייצג מערכת יחסים ואמון הדדי. אותה חפיפה גם מסמלת את האות "T" של ״טויוטה״, וההגה מאזכר את המוצר עצמו. העיגול ההיקפי מסמל את העולם שמחבק את טויוטה, ושינויי עובי הצורה אמורים לדמות את אומנות המברשות היפנית.

                     

                    ״החלל ברקע בתוך הלוגו מציג את הערכים שטויוטה מבקשת להעביר ללקוחותיה: איכות מעולה, ערך מעבר לציפייה, שמחת נהיגה, חדשנות, שלמות בבטיחות, הסביבה שמקיפה אותנו, ואחריות חברתית״, מוסבר באתר החברה (בכלל לא הגזימו).

                     

                    הטיפוגרפיה החדשה של טויוטה (צילום: newsroom.toyota.eu)
                      הטיפוגרפיה החדשה של טויוטה(צילום: newsroom.toyota.eu)

                       

                      המהלך שהושק בשבוע שעבר מותאם לשוק האירופאי של טויוטה. הגופנים הסנסריפיים הוחלפו לגופן הנושא את שם החברה, הצבעוניות (הצפויה שוב) דויקה, והצעד הדרמטי יותר הוא הפרדת הלוגוטייפ מהסמל האובאלי תוך ליטושו הגרפי. סביר שזו לא טעות אופטית, או טעות בכלל, אבל עכשיו נוצרה מעין נימה לבנה דקה בין קודקוד העיגול העומד לבין היקפי. אם זה נראה כמו טעות, זו טעות.

                       

                      אופס, מה זה? (המחשה: עודד בן יהודה)
                        אופס, מה זה?(המחשה: עודד בן יהודה)

                         

                        אם נשים בצד את הפרטים הקטנים ונתרחק כדי לבחון את מהלכי המיתוג של ניסאן וטויוטה באופן כללי, מתקבל אישור נוסף למגמת ההשטחה הגרפית שמאומצת בשנים האחרונות, למשל בענף האופנה. אם נוסיף לכך את השימוש הגובר בגופנים סנסריפיים (נטולי תגיות ופרטים) בלוגוטייפים, מסתמן שאנחנו חיים בעולם שטוח. 

                         

                        מגמת ההשטחה הגרפית בסמלים העדכניים של פולקסווגן, ניסאן, טויוטה, BMW, אאודי ויונדאי
                          מגמת ההשטחה הגרפית בסמלים העדכניים של פולקסווגן, ניסאן, טויוטה, BMW, אאודי ויונדאי

                           

                           
                          הצג:
                          אזהרה:
                          פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
                          אני איש עיצוב, תרבות, מחקר, איש של מילים ותוכן.
                          בוגר המחלקה לתקשורת חזותית של "בצלאל", ותואר שני בעיצוב ב-London College of Communication. בשנת 2007 הקמתי את Graphics & Words - סטודיו המתמחה בחשיבה קריאטיבית עיצובית מולטידיספלינרית, יצירת זהויות מותגיות ומחקרי טרנדים. כיום, בין השאר, אני זוכה להשתתף בתערוכות עיצוב, וגם לשמש מנהל קריאייטיב ויועץ למספר בתי סטודיו ומותגים מהמובילים בארץ. בעשור האחרון, אני מחלק את זמני כמרצה באקדמיות השונות - "בצלאל", "מנשר", "שנקר", "ויצ"ו חיפה" ואוניברסיטת תל-אביב.

                          להצטרפות לרשימת התפוצה של הטור שלי, שלחו לי מייל:
                          odedbenyehuda@gmail.com