עד לפני כמה עשרות שנים, חדר רחצה נפרד להורים נחשב למותרות ששמורות לדירות יוקרה. אבל כבר זמן מה שחדר ה-en-suite (בתרגום חופשי ''בתוך סוויטת ההורים'') הוא אלמנט בסיסי בכל דירת קבלן, ובטח אצל מי שבונה בית חדש או מתכנן שיפוץ נרחב. הוא הפך את חדר השינה הראשי (כלומר, שלכם!) ל''סוויטה'' או "יחידה", ושיפר את איכות החיים של זוגות רבים, שעכשיו יש להם (עוד) חדר משלהם, מפלט מטרדות היומיום ומהילדים.
לכתבות הקודמות בסדרה:
איך ייראה הבית שלנו אחרי הקורונה | פתרונות אקוסטיים לבית שצריך לעבוד בו
סגר הקורונה, שדחס אותנו לבתים לתקופה ארוכה, הסב תשומת לב מוצדקת לתכנון המרחב האישי שלנו, ולאחד מצווארי הבקבוק המוחשיים ביותר – חדר הרחצה. אני בטוחה שאיכות החיים של משפחות שיש להם יותר מאסלה אחת בבית, וזו של זוגות שיש להם חדר רחצה פרטי משלהם – היתה טובה יותר. לא רק כי יותר נעים לא לחכות כדי ללכת לשירותים או לצחצח שיניים, אלא כי זה גם מקום מפלט ממתחים ולחצים, תרתי משמע. כמובן שלא כל הדירות מאפשרות חדר רחצה נוסף, אבל באלה שבהן יש אפשרות כדאי לחשוב על זה – וגם לשים לב לגודל.
כשתכננתי את הדירה הראשונה שלנו בתל אביב לא חשבתי שהיה בה מספיק מקום לחדר רחצה נוסף. היום, אחרי שמונה שנים בבית (שכור) וגדול אני לא יכולה לדמיין חיים בלי חדר רחצה משלי. נראה לי שאילו חזרתי היום לאותה הדירה, הייתי מוצאת דרך לדחוס פנימה חדר כזה, ולו קטן מאוד.
הבעיה היא שברוב הדירות החדשות מידות החדר הזה הן המינימום הנדרש לשימוש של הפונקציות השונות שבו - 160X160 סנטימטרים. זה משאיר בדיוק 80 ס"מ לכל אלמנט:
- דלת
- מקלחון (80X80)
- אסלה (שדורשת רוחב 80 לפי התקן)
- וכיור (ברוחב 80, לרוב בעומק 50 ס"מ). קחו בחשבון שאם הכיור שקוע, הוא תופס את השטח הנוח ביותר בארון הכיור – זה שבגובה, ולכן רוחב כזה לא מותיר מקום, אלא למגירה אחת.
אז נכון, זה נהדר שיש חדר רחצה שהוא רק שלכם, אבל זהו אחד המרחבים שבו אנחנו זזים הכי הרבה: אנחנו משתמשים בכל פינה ועושים בו תנועות גדולות – של ניגוב, רחצה, התלבשות והתפשטות. מאוד נוח אם יש מקום לזוז.
לכן השיפור המיידי שאני מנסה להכניס בדירות קבלן ובעיצוב דירות בכלל הוא להגדיל את חדר הרחצה של ההורים, שיש להם נטייה לדאוג להרבה דברים אחרים לפני שהם דואגים לעצמם. אני פוגשת לא מעט זוגות שחושבים על האורחים, על הילדים ואפילו על השכנים לפני שהם חושבים על עצמם. זה יכול לבוא לידי ביטוי בפינת אוכל ענקית שיושבים סביבה אחת לחודש (ובינתיים תופסת את הנדל''ן הכי יקר במרחב), בהשקעה בכניסה לבית ומה רואים או לא רואים ממנה, ובהגדלה של "חדרי משחקים" וחדרי משפחה על חשבון חדר הרחצה הזוגי, שנשאר קטנטן וצפוף.
אולי אחרי הקורונה אני מתפרצת לדלת מקלחון פתוחה, אבל הייתי שמחה לשכנע אתכם להקדיש עוד כמה סנטימטרים לחדר הרחצה הזוגי.
על חשבון מה?
מבחינתי זה ברור: על חשבון חדרי הילדים. בעיקר אם הם קטנים. ילדים קטנים לא מבלים בחדר שלהם כל כך הרבה. הם רוצים להיות קרובים לאבא ואמא, לשחק עם הצעצועים שלהם (או עם המפתחות, או הנייד שלכם) במקום בו אתם נמצאים. ודווקא בשנים האלו כל כך חשוב שיהיה לכם מקום משלכם.
אבל בדירות של זוגות צעירים נהוג לעשות הפוך: להשקיע את המחשבה, התקציב והמרחב בחדרי התינוקות והפעוטות, על חשבון יחידת ההורים. אני? אני אתקלח לי פה בצפיפות. בחושך.
הזוגיות בשנים האלו היא דבר שברירי כל כך, ששווה להשקיע בעצמכם. לא בשביל השופוני. בשבילכם. הרי אמא רגועה היא אמא שרגוע לה, לא? ואיך תירגע אם לא תוכל לנוע בחופשיות במקלחת בסופו של יום מתיש?
כך שאם חדר הרחצה בפרויקט שלכם גדול מהמינימום (וראיתי גם חדרים של 150X160) – אשריכם. אם לא – בדקו אם אפשר להרחיב אותו ולהרוויח מקלחון מרווח יותר, מקום להתנגב בו בסבבה וכיור שישאיר לכם יותר מקום אחסון.
על תנועה ומרחב
לכל כלי סניטרי יש מה שנקרא "מרחב שימוש" – תקן של מרחקים שצריך לשמור ממנו. כמו הרבה תקנים, יש מאחוריו הגיון. הוא נועד לאפשר לנו לעמוד ליד אסלה, לא ליפול או לאבד שיווי משקל באמבטיה, להיות מסוגלים לצאת ממקלחון אם חס וחלילה נחליק בו, לעמוד ולהתכופף מול כיור וכדומה. לכן את החדר הזה צריך לתכנן עם מי שמבין בזה, ואי אפשר סתם להזיז רהיטים איך שמתחשק. בטח לא את האסלה (אם אתם לא רוצים סתימות בביוב).
יצא לי לתכנן לא מעט חדרי רחצה קטנטנים, תוך ויתור על האסלה. אם יש לכם אפשרות להוסיף חדר רחצה שצמוד לחדר השינה שלכם, אבל אין בו מקום לאסלה – לא נורא. גם חדרון שיש בו כיור ומקלחון שהם רק שלכם הוא נהדר. כמובן שכמה שיותר אסלות יותר טוב, אבל בעיני חשוב יותר חדר עם מרחב תנועה נעים ונוח, בלי מכשולים, שאפשר גם להיכנס וגם להתנגב בו בלי לחטוף אסלה או דלת בברך.
הרבה פעמים החלוקה ב''יחידות הורים'' היא לחדר מרכזי שלידו צמודים שני חדרים קטנים: חדר רחצה וחדר ארונות, עוד פנטזיה בורגנית שחובה לספק בדירות קבלן. ובכן – לפעמים עדיף חדר רחצה גדול וארון בתוך החדר, אם אפשר למצוא לו את המקום.
בתכנית כאן למעלה "גנבתי" מחדר המשחקים הצמוד ומחדר הילדים מקום לארונות בעומקים שונים. יש שם ארון נעליים, ארון קיפול וארון תלייה, ונשאר מקום לחדר רחצה גדול ומפנק.
הכי בטוח לבחור לבן
יותר מרוב חדרי הבית, הבחירות של חדר הרחצה הן "דלא ניידי", עם חיפויי רצפה וקירות, שלא בקלות מחליפים. לכן בשנים האחרונות הכיוון הוא לנייטרלי, בעיקר לבן (וכמובן איך לא להוסיף קצת שחור).
הכי פשוט לבחור גוון אחיד לרצפה ולבן לקירות. יש היום מידות רבות לאריחים במחירים זולים, החל מאריחים גדולים (90X30 ס''מ) ודרך אריחי סאבווי (הקלאסיים הם בגודל 15X7.5 ס''מ). אפשר לשחק עם צורות של אריחים, כמו לבנים, משושים או אדרת-דג. קחו בחשבון שהעבודה עם אריחים קטנים תעלה יותר, ודורשת רצף מנוסה.
את האופי אפשר לתת לחדר באמצעות האביזרים, אפילו בלי להשקיע בברזים (ברזים בצבעים מיוחדים הם יקרים משמעותית): מראה מיוחדת וגופי תאורה לידה ימשכו את הפוקוס ויתנו לחדר אופי. את אביזרי "ההלבשה" אפשר לשנות מדי תקופה – החל מפריטי טקסטיל כמו וילון, שטיחים ומגבות, דרך מתלים, תמונות וקישוטים שונים. כך שאם תכננתם מעטפת נייטרלית תוכלו עדיין לשחק עם האווירה, ולא תיתקעו עם קרמיקות חומות סטייל שנות השבעים.
שווה להשקיע בשתי נקודות מאור שונות
קמים בלילה לעשות פיפי? איזה לא כיף זה להיכנס לחדר מנומנמים ולחטוף זץ של מאה או מאתיים ואט לפרצוף?
לכן חשוב לשלב לפחות עוד סוג תאורה אחד בחדר, עדיף חלשה – כזו שרק תראה לנו את המסלול הקצר ביותר, לאסלה בלי להעיר אותנו או את האדם הנוסף ש(אולי) ישן בחדר הסמוך. כשרוצים לעשות אמבטיה (גם אם זה פעם בחצי שנה), הרבה יותר כיף להירגע בתאורה עמומה ורכה. ממש שווה להשקיע לפחות בשתי נקודות תאורה בחדר: אחת מרכזית מהתקרה, שתשטוף אתכם כשאתם צריכים לראות הכל, ואחרת עמומה יותר, כשאתם מעדיפים להסתיר קצת.
חדרי רחצה פתוחים – זה נחמד בצימר
כשאתם צעירים. ומתים לראות זה את זו כל היום. אבל לעצב חדר רחצה שפתוח לחדר השינה בדירה שאינה דירת נופש (של דוגמני-על) זה קצת לקחת סיכון. אני רואה את חדר הרחצה בתור אחד המרחבים האינטימיים ביותר בבית – גם בינכם לבין עצמכם.
ואם עדיין חפצה נפשכם בחדר רחצה צימר-סטייל – מה שלא תעשו – עדיף שהאסלה תהיה סגורה. להפריד ריחות, רעשים ואור. קחו בחשבון שאלו לא דברים שאתם רוצים להביא אתכם אל חדר המיטות. כשהכל פתוח אולי ייחסך מקום (בכל זאת, לקיר יש עובי) אבל לא כסף: זכוכית היא חומר יקר, ולרוב יותר זול לבנות קיר מאשר להציב קיר זכוכית.
"אז נעשה דלת הזזה"
כשאנחנו מחפשים פתרונות יצירתיים לחדרים קטנים הלקוחות תמיד אומרים לי את זה. אבל דלת הזזה היא נורה תכנונית אדומה: אם חדר אינו גדול דיו להתקין בו דלת שנפתחת בצורה רגילה, עדיף לפתור את הבעיה הראשית – התכנון, ולא את הבעיה המשנית – אין לאן לפתוח דלת.
דלתות הזזה נוטות לתפוס יותר מקום לאורך הקיר (ולכן אין מקום למגבות) גם להרעיש כשמזיזים אותן, וגם להיות פחות אטומות (לריחות, רעשים ואור). אם אין ברירה, או אם רוצים חדר שאפשר להשאיר בו את הדלת פתוחה ולנהל שיחות תוך כדי ישיבה או מקלחת – לכו על זה.
מגבות לא חובה לאחסן בחדר
כדי שחדר ישרת אותנו ולא אנחנו אותו, צריך לדאוג שיהיו בו הדברים שלהם אנחנו זקוקים, כשאנחנו זקוקים להם. למשל – מקום לאחסן גלילי נייר טואלט. אבל מגבות? ממש לא חובה. הן יכולות להיות בארון אחר.
האחסון צריך להתאים: אם יש לך מוצרי קוסמטיקה ואיפור צריך שהם יהיו במדפים שאינם עמוקים (אני מתה על ארונות מראה בדיוק בגלל זה), שאפשר להציג בהם את כל המוצרים כך שלא יסתירו אחד את השני. מדפים עמוקים מפריעים לזה, ומגירות גבוהות מדי – גם.
מה עם הכביסה?
זה נוח להציב סל כביסה בחדר הרחצה, כי שם לרוב אנחנו מתפשטים. אבל קחו בחשבון שצריך לזה מקום, וצריך לסחוב את הסל אל מכונת הכביסה. כך שהגיוני באותה המידה שהסל יהיה בחדר השינה, או בחדר הארונות. אם חדר הרחצה גדול מספיק, אפשר למצוא בו מרחב למכונות הכביסה והייבוש (מעציב אותי לכתוב את זה, אבל למרות שאנחנו חיים בארץ עם 300 ימי שמש בשנה, נדמה שמספר הישראלים שמשתמשים במייבש, מבזבזים חשמל ומזהמים את הסביבה רק עולה).
אישית, אני לא אוהבת לערבב חדרי שירות עם חדרי מנוחה – למה לשים את אחת ממטלות הבית בתוך המקום שצריך להיות הכי נקי ממשימות ומועקות שאפשר? אם כבר, עדיף למצוא מקום ל"בומבה" הזאת של מכונה ומייבש מעליה בחדר הרחצה של הילדים.
לסיום, כמה טיפים לשיפור האווירה:
- מאחר שרוב חדרי הרחצה הם לבנים או נייטרליים, את הצבע יוסיפו אביזרי הטקסטיל: וילון אמבטיה, שטיח ומגבות. אל תגזימו בצבעים ובסגנונות – הישארו עקביים.
- הרבה יותר נעים להירגע לאור נרות במקום לאורה של תאורה חזקה. נרות ריחניים איכותיים גם יפיצו ריח נעים, ויהיו כיפיים לשימוש לא פחות מיפים לקישוט. אל תשכחו להחזיק מצית או גפרורים בארון הסמוך.
- תמונה על הקיר נותנת תחושה של בית ושל נגיעה אישית. או במלים אחרות: של חדר שאנחנו לא ממהרים לצאת ממנו.
- גם עציצים שאוהבים לחות מוסיפים לחדר הרחצה, אם יש לכם די אור טבעי.
- ואם יש לכם פינה שאפשר להציב בה שולחנון קטן שעליו נר או עציץ – זה מוסיף המון.
בשורה התחתונה, גם אם אין תקציב לאריחים מיוחדים או רהיטים מדוגמים בהזמנה מיוחדת, חדר רחצה נפרד – ולו קטן – הוא עדיין שדרוג נהדר לאיכות החיים. זו אמנם השקעה, כי מה שלא תעשו, מדובר בצנרת ואביזרים שיש להם עלות, אבל גם בלי פנפונים אפשר לעצב חדר רחצה נוח ויפה, שייתן לכם פינה של פרטיות ושקט.
