קו ראשון לים, לזיהום ולביקוש: מי מרוויח משיפוץ בניין רעוע על החוף

רגע לפני ההריסה הוחלט לשפץ את בניין-הרכבת בקצה שדרות דגניה בקרית חיים, בין החוף היפה למפעלים המזהמים. עכשיו דיירים מתלוננים שהוא הפך למוקד זנות

נדב גליק

|

21.07.20 | 14:16

כמה בניינים בישראל, ובפרט שיכוני רכבת, נמצאים בקו ראשון למים? ספרנו 30 צעדים מדגניה 77 עד המים (צילום: אלעד גרשגורן)
כמה בניינים בישראל, ובפרט שיכוני רכבת, נמצאים בקו ראשון למים? ספרנו 30 צעדים מדגניה 77 עד המים (צילום: אלעד גרשגורן)
השיפוץ הסיר את איום ההריסה שבה היה נתון המבנה. אך כבר עכשיו מתברר שהוא לא יחזיק מעמד כפי שקיוו (צילום: אלעד גרשגורן)
השיפוץ הסיר את איום ההריסה שבה היה נתון המבנה. אך כבר עכשיו מתברר שהוא לא יחזיק מעמד כפי שקיוו (צילום: אלעד גרשגורן)
שדרות דגניה נמצאות לא רק קו ראשון לים, אלא גם לזיהום החמור: הנה המבנים על רקע המפעלים (מתוך הסדרה ''המפרץ'' בהוט 8) (צילום: באדיבות HOT8)
שדרות דגניה נמצאות לא רק קו ראשון לים, אלא גם לזיהום החמור: הנה המבנים על רקע המפעלים (מתוך הסדרה ''המפרץ'' בהוט 8) (צילום: באדיבות HOT8)
העירייה והאגודה לתרבות הדיור נתנו מענקים והלוואות כדי לסייע בשיפוץ. איזו פעילות מתרחשת בבניין? את זה הן לא בודקות (צילום: אלעד גרשגורן)
העירייה והאגודה לתרבות הדיור נתנו מענקים והלוואות כדי לסייע בשיפוץ. איזו פעילות מתרחשת בבניין? את זה הן לא בודקות (צילום: אלעד גרשגורן)
לחלק מהדירות הוסיפו קודנים. כיום, כחמישית מ-40 הדירות שייכות למשקיעים שאינם מתגוררים כאן (צילום: אלעד גרשגורן)
לחלק מהדירות הוסיפו קודנים. כיום, כחמישית מ-40 הדירות שייכות למשקיעים שאינם מתגוררים כאן (צילום: אלעד גרשגורן)
ובצד השני של המפרץ, בשכונת בת גלים, אדריכל עשה בעצמו פרויקט בנייה - וגם בחר לעצמו את השכנים. לחצו על התמונות (צילום: ליאור גרונדמן)
ובצד השני של המפרץ, בשכונת בת גלים, אדריכל עשה בעצמו פרויקט בנייה - וגם בחר לעצמו את השכנים. לחצו על התמונות (צילום: ליאור גרונדמן)

הרושם הראשוני של שדרות דגניה מתעתע: פוסעים בין מדשאות מוריקות ועצים ותיקים, בין בתי עסק קטנים, וככל שמתקדמים מערבה, מנצנץ מול העיניים חוף הים התיכון שבו תסתיים השדרה. כמה שדרות יפות כאלה כבר יש בישראל?

 

שלטי "למכירה" שמתנוססים בהמוניהם על חלונות בנייני הרכבת, מעיבים על הרושם הראשוני ומעידים כי המקום אינו מזהיר. שדרות דגניה בקרית חיים המערבית, שדרה שכינויה העממי הוא "רחוב הסרטן", ידועה זה שנים בתחלואה הגבוהה של תושביה. מאבקים סביבתיים ותקשורתיים נגד הסכנה שמציבים המפעלים הסמוכים מתנהלים כבר עשרות שנים – לשווא; בימים אלה משודרת הסדרה התיעודית "המפרץ" (הוט 8), שמגוללת את המחדל ההיסטורי תוך שהיא מלווה את המאבק לשינויו. באחת הסצנות העצובות בסדרה, מגיעה המצלמה לאחד הבניינים בשדרה, וחושפת כיצד תוצאות קירבתו למפעלים זועקות לשמיים.

 

 

האנשים שמתגוררים כאן היו שמחים להימלט אל מחוזות נקיים יותר מזיהום אוויר מסוכן וקטלני, אך מובן שהסחורה שבידיהם אינה אטרקטיבית לרוכשים. אבל יש גם יוצא מן הכלל: בשלוש השנים האחרונות, הדירות בבניין הרכבת הישן בשדרות דגניה 77 נחטפות. קו ראשון לים (30 צעדים) על הטיילת של קריית חיים מצד אחד; גובל במפעלים המזהמים מצד שני.

 

בדיעבד, אפשר להבין מדוע זה קורה: מעטים הבניינים בישראל שבהם אפשר לקנות דירה על החוף – ומדובר ממש על קו המים, עד כדי נגיעה בדגים – בסכומים שנעים סביב מיליון שקל ועם פוטנציאל השבחה גבוה אם וכאשר יהיה פינוי-בינוי של המבנים הישנים. הוסיפו לכך את ההחלטה של המדינה להעביר את מפעלי מפרץ חיפה לנגב עד 2030, והנה סיבה נוספת לביקוש.

 

הדירות נחטפות כאילו אין חששות סרטן. האם זה בגלל תוכניות הפינוי-בינוי שעדיין לא מתגשמות? (צילום: אלעד גרשגורן)
    הדירות נחטפות כאילו אין חששות סרטן. האם זה בגלל תוכניות הפינוי-בינוי שעדיין לא מתגשמות?(צילום: אלעד גרשגורן)

     

    לפני כמה שנים, החלו שני משקיעים מאזור המרכז לרכוש דירות שיוצאות למכירה בבניין. מצבו היה רעוע, וכמו כל מבנה שצמוד לחוף הים, הוא סבל מפגעי הלחות והמלח בנוסף לפגעי הזמן וההזנחה: יסודות חלודים, טיח נופל, בטון אכול ותשתיות רקובות. בסופו של דבר, הוציאה מחלקת ההנדסה של עיריית חיפה צו בניין מסוכן. בעזרת מענק מהעירייה ומהאגודה לתרבות הדיור, יצא הבניין לשיפוץ. כל דירה קיבלה 7,000 שקלים מענק והלוואה בסך 15 אלף שקלים, כדי לעמוד בתשלום הדירתי של 28 אלף שקלים על הפרויקט – שהם 1.2 מיליון שקלים בסך הכל.

     

    כחמישית מ-40 הדירות הן כיום דירות להשקעה, עוד 5 דירות שייכות ל"עמיגור" הציבורית, ולכאורה השיפוץ הוא "Win-Win" לכולם: ערך הדירות עלה, הדיירים הוותיקים שיפרו את איכות חייהם, והיזמים אספו לסל ההשקעות שלהם נכסים בעלי פוטנציאל השבחה של ממש. 

     

    קהל מסוג חדש

     

    אלא שההשבחה של המבנה לא השביחה את איכות החיים בו; ההיפך הוא הנכון. חלק מהדירות להשקעה הפכו ל"דירות לפי שעה", שמושכרות דרך אתרי אינטרנט לשימוש קצר מועד. הקהל שעושה את דרכו לקצה שדרות דגניה, ויוצא ובא בדירות הללו, אינו מחפש בהכרח את המים הכחולים שמובטחים לו מבעד לחלונות, אלא הנאות מסוג אחר.

     

    בכמה ביקורים של ערוץ האדריכלות של Xnet בבניין, נתקלנו בשכנים ותיקים שמתלוננים על המצב אך חוששים להיחשף. רחל (שם בדוי) היא אשה מבוגרת שמתגוררת כאן. לפני כחודש, כך היא מספרת, כאשר חזרה מהסופרמרקט בשעת ערב מוקדמת ועברה בשביל שמוליך אל הבניין, עצרו אותה שתי נשים צעירות ושאלו: "סליחה, גברתי, את יודעת אם יש כאן בית זונות?" 

    רחל (שם בדוי), דיירת מבוגרת בבניין, חזרה מהסופרמרקט בשעת ערב מוקדמת ועברה בשביל הכניסה, כאשר עצרו אותה שתי נשים צעירות ושאלו: ''סליחה, גברתי, את יודעת אם יש כאן בית זונות?"

     

    "לא ידעתי איך להגיב", היא נזכרת. "אפילו בחו"ל לא שאלו אותי בכזאת ישירות שאלה כזו. אני כמעט בת 80, הייתי קרובה להתקף לב. ראיתי פה הרבה נשים נכנסות עם גברים בלילות, אפילו אחת שהייתה נראית לי קטינה נכנסת עם גבר לאחת הדירות, אבל אני לא יודעת בוודאות. הרי בית זונות לא יכול להיראות כמו שרואים בטלוויזיה - זה שמור לפעם. היום זה כמו כאן, יש חדרים לפי שעה ותנועה רבה של אנשים בחדר מדרגות".

     

    אחת הדירות שמוצעות באינטרנט לפי שעה בדגניה 77 קרית חיים (צילום: מתוך dayuse.org.il)
      אחת הדירות שמוצעות באינטרנט לפי שעה בדגניה 77 קרית חיים(צילום: מתוך dayuse.org.il)

      ''כאשר האינטימיות נמוגה, האם אתם מכירים את הקונספט של חדרים לפי שעה בקריית חיים?'' (צילום: מתוך dayuse.org.il)
        ''כאשר האינטימיות נמוגה, האם אתם מכירים את הקונספט של חדרים לפי שעה בקריית חיים?''(צילום: מתוך dayuse.org.il)

         

        יואב (שם בדוי), אף הוא דייר ותיק, אומר ש"יכול להיות שאעוף מפה בקרוב. זה הפך להיות גועל נפש". הוא טוען שיש תחלופה רבה של דיירים, גם בגלל החשש מהתחלואה הגדולה בסרטן, ו"הרבה מכרו את הדירות שלהם למאכערים האלה, שמשכירים לפי שעה, וזה ממשיך להתפשט לאט לאט. בוא נגיד את זה בעברית: הבניין הפך לבית בושת. אני פותח חלון ורואה זיהום, פותח דלת ורואה זונות. זה כמו פטיש עם עוד 5 קילו מלמעלה. הם הרסו את המקום הזה, חבל עליו. מזל לפחות שיש ים".

         

        דייר אחר, שהבין שהשיפוץ לא בא רק להיטיב עם הדיירים הנוכחיים אלא גם יסיע לעסקים הצדדיים שנחנכו בבניין, התנגד לשיפוץ אך נאלץ לסגת משום שהיה בעמדת מיעוט. "לפי הניסיון שלי, השיפוץ לא יחזיק הרבה זמן", הוא מנבא. "חמש-שם שנים, גג. עשו טיח צבע, שמו חומר על החלודה וקצת חיזקו יסודות. זה לא מאוד משמעותי, כשאתה כל כך קרוב לנתזים מהים".

        דייר בבניין שמתכוון לעזוב: ''אני פותח חלון ורואה זיהום, פותח דלת ורואה זונות''

         

        מה היו צריכים לעשות, לדעתך?

         

        "הבניין היה צריך ללכת לפינוי-בינוי או למשהו רציני יותר. לא בחרו ימינה ולא שמאלה, נשארו באמצע. לדעתי זה יעכב את הפתרון האמיתי לבניין. עכשיו לבעלי הנכסים יש כמה שנים של שקט ממנו, והם לא יעשו כלום".

         

        עוד דירה להשכרה לפי שעה בבניין בדגניה 77 (צילום: מתוך aaa.co.il)
          עוד דירה להשכרה לפי שעה בבניין בדגניה 77(צילום: מתוך aaa.co.il)

           

          מאיר בר הוא קבלן השיפוץ, שהסתיים לפני כמה חודשים, והוא מכיר את הדיונים הממושכים על תוכנית ענק של פינוי-בינוי בשדרות דגניה. "תוך כמה זמן זה יקרה? יכול לקחת חמש שנים, 10 שנים, 20 שנים", הוא אומר, "אבל בינתיים אנשים צריכים לחיות". בירור שערכנו בעירייה גילה, כי התוכנית עדיין לא מקודמת.

           

          כשאנחנו נפגשים עמו מול הבניין, בר ממהר לזהות שני חלונות שכבר נסגרו בבלוקים, באופן לא חוקי, במסגרת שיפוץ של שתי דירות בבניין. "זה לא יאומן, בדיוק סיימנו את השיפוץ", הוא כועס. "באזורים האלה כל אחד עושה מה שבא לו. השקענו פה עבודה, הדיירים השקיעו פה כסף, ותראה מה קורה".

           

          נזק כזה משפיע על עמידות הבניין?

           

          "אם לא היו פוגעים בחזית, השיפוץ היה אמור להחזיק עשר שנים. ברגע שפגעו במעטפת - גמרנו. כל פגיעה כזו היא דרך למים ולחות להיכנס ליסודות של הבניין, ולהרוס את מה שעשינו. באמת כואב הלב. צריך בבניינים כאלה ועד חזק, שיחייב כל מי שנוגע בחזית להחזיר אותה לקדמותה, ואם לא - לתבוע לו את הצורה".

           

          קבלן השיפוץ, מאיר בר: ''באזורים האלה כל אחד עושה מה שבא לו'' (צילום: מאיר בר)
            קבלן השיפוץ, מאיר בר: ''באזורים האלה כל אחד עושה מה שבא לו''(צילום: מאיר בר)

             

             

             

            לפחות כבר אין צו בניין מסוכן.

             

            "נכון, הוא לא מוגדר מסוכן יותר, וסידרנו רטיבויות ועובשים בכל הדירות שהיו בהן כאלה. בכל הבניין היו סדקים במעטפת, ובגשם ובלחות ,מים היו נכנסים לדירות מכל חור. עכשיו אין את זה".

             

            אתה מכיר תופעה בבניין של השכרת דירות לפי שעה? של זנות?

             

            "לא מעסיק אותי מה קורה בדירות. אני עובד מול הוועד ועיריית חיפה. שמעתי שעושים פה 'אייר-ביאנדבי", אבל הם בטח אכלו אותה עם הקורונה. תשמע, זה אחלה מקום. נכנסתי בשיפוצים לדירה בקומה הרביעית, האחרונה, לטפל בגג, ואיזה יופי הים".

             

            היית קונה פה?

             

            "פעם אולי, כשעוד עלה 600-700 אלף שקל. זה נהיה מיליון שקל".

             

            ''כל הלילה יש פה זונות''

             

            שלומית (שם בדוי) מתגוררת כאן בדירה בבעלותה – סיטואציה לא שכיחה כאן, במבנים שרבים מדייריהם הם שוכרים שידם אינה משגת לרכוש נכס. לפחות חמש פעמים כבר הציעו לה למכור את הדירה, היא אומרת, אך היא לא מוכנה לעזוב. "השיפוץ עבר בסדר, הבניין בסדר", היא אומרת, "האנשים עושים בעיות. לשים ג'קוזי בדירה זה להזמין בעיות. אין בניין כמו הבניין הזה, זה בניין מדהים, אבל יש רעש, לכלוך וזונות".

            דיירת: ''השיפוץ עבר בסדר, הבניין בסדר. האנשים עושים בעיות. לשים ג'קוזי בדירה זה להזמין בעיות. זה בניין מדהים, אבל יש רעש, לכלוך וזונות''

             

            דיירת נוספת יודעת לספר על שכנים שהתקשרו למשטרה והתלוננו על המצב, אך ללא הועיל. "אני מרגישה שכולם יודעים שיש פה בית זונות, ואף אחד לא עושה עם זה כלום", היא טוענת. "אתה יודע, שמו ספסלים חדשים בשביל הכניסה, והאנשים שמגיעים יורדים בחבורות ומעשנים בכניסה".

             

            מבעד לאחת הדלתות בוקעת מוזיקה רוסית שמחה, ואנחנו דופקים בדלת. הדיירת המבוגרת מסבירה פנים, מזמינה פנימה, ואנחנו יושבים בסלון שמחלונותיו נשקף הים. כששואלים אותה אם היא ראתה זונות שמסתובבות בבניין, היא משיבה: "מה זה מסתובבות? כל הלילה יש פה זונות. מסתובבות זה לא מיה. הן גרות פה כמעט כל הזמן. אני מרגישה לפעמים שרק אני גרה בבניין, וכל השאר זונות. הלילה שעבר עלינו היה קשה במיוחד - מוזיקה חזקה מאוד - וזה בניין ישן, קירות לא קירות".

             

            כשהאגודה לתרבות הדיור ועיריית חיפה התנהלו מול ועד הבית, הם התעניינו בנעשה בדירות?

             

            "אני לא זוכרת. מאמינה שלא".

             

            כשאנחנו נפרדים לשלום בפתח הדלת, עוברות בחדר המדרגות שתי צעירות עם בלוני הליום אדומים. "כשרואים בלונים אני יודעת שהולך להיות לי רעש", היא מגיבה.

             

            מסיבת רווקות?

             

            "או מסיבה של משהו אחר".

             

            עד כה שופצו בקריית חיים שישה בניינים, כסנונית ראשונה של התחדשות בשכונה החיפאית המרוחקת. כל בניין ששופץ, בין אם בכישרון ובין אם בצורה בסיסית בלבד, מפיח חיים בסביבו הקרובה ומעלה את ערך הנכס ואיכות החיים של הדיירים. השאלה היא אם העירייה בודקת, בשלב האישורים, אילו שימושים נעשים בדירות, והאם מדובר בפעילות שמוגדרת במסגרת השימושים המותרים – או חוקית באופן כללי.

             

            הבניין המשופץ. מאחוריו בניין רכבת שטרם שופץ. זה עשור שמנסים לקדם תוכנית פינוי-בינוי גדולה ברחוב (צילום: אלעד גרשגורן)
              הבניין המשופץ. מאחוריו בניין רכבת שטרם שופץ. זה עשור שמנסים לקדם תוכנית פינוי-בינוי גדולה ברחוב(צילום: אלעד גרשגורן)

               

              מעיריית חיפה נמסר: "התנהלות העירייה מתבצעת מול נציגי ועד הבניין, ולא באופן נפרד מול בעלי הנכסים בבניין. כספי הסיוע מועברים ישירות לידי הקבלן המבצע, ולא באמצעות מי מדיירי הבניין. ככל שבוצעו עבירות בנייה לאחר השלמת השיפוץ, הפיקוח על כך יבוצע, בדומה לכל מבנה אחר בעיר, על ידי האגף לפיקוח על הבנייה בהתאם למדיניות האכיפה. באם קיימת במבנה פעילות בלתי חוקית, יש להפנותה למשטרה - הגוף המוסמך לפעול בנושא".

               

              ממשטרת ישראל נמסר, כי היא "מבצעת אכיפה מוגברת למען איכות חיי הציבור באזור, אכיפה המתמקדת בטיפול בעבירות הקמת רעש, מניעת פגיעה בסדר הציבורי וונדליזם, חקירה ומיצוי הדין עם מעורבים בניהול בתי בושת, בתי הימורים וכיוצא בזה. במהלך השנה החולפת, ניהלה המשטרה מספר תיקי חקירה בגין ניהול בתי בושת, כולל הגשת כתבי אישום כנגד המעורבים".

               

              ניסיונות ליצור קשר עם בעלי הנכסים המושכרים לפי שעה לשם קבלת תגובה - לא נענו.

               

              ומה קורה כשתושבים עשירים מתלוננים על רעש? סוגרים לציבור אתר היסטורי:

               

              ששש, השכנים ישנים, אז העירייה סגרה את מגדל המים ההיסטורי (צילום: אביגיל עוזי)
              ששש, השכנים ישנים, אז העירייה סגרה את מגדל המים ההיסטורי (צילום: אביגיל עוזי)

               

               
              הצג:
              אזהרה:
              פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד