לפני שלושה שבועות התייצבה ורד סלו מזרחי על מדרגות בית הדין הרבני בתל־אביב, ונפרדה סופית מאהבת נעוריה ואבי שלושת ילדיה, שחקן הכדורגל לשעבר אלון מזרחי. בכך התחילה פרק חדש בחייה, רגע לפני שהיא חוגגת את יום הולדתה ה־45.
"כל כך הלחיצו אותי", היא מודה, "אמרו לי שהטקס ברבנות לא נעים ומשפיל נשים, וחשבתי לעצמי שאם הוא אכן כזה משפיל, אפעל כדי לשנות את החוק, או לפחות אנסה. כשהגעתי לבית הדין עברתי חוויה אחרת, לא קשה כמו שאמרו לי. שמעתי גם שיש איזו נעל בטקס, וזה לא היה ככה. הרבנים היו נעימים, תוך כדי אפילו צחקנו".
ומה שלומך בימים אלה?
"אלון היה ונותר חבר טוב ואני לא שוכחת את התקופה הנפלאה. יש לנו שלושה ילדים מדהימים. אני לא יכולה להגיד לך שיום אחרי הטקס ברבנות קמתי בבוקר והרגשתי שונה או רע. הכל טרי עדיין. אנשים שואלים מתי ייפול לי האסימון ותבוא הנפילה הנפשית, אבל ברגע שאישה מגיעה למקום שהיא שלמה איתו אחרי מחשבה עמוקה, גם אם תהיה נפילה, היא תהיה רגעית. אני לא קמה בבוקר, יוצאת לעולם והכל ורוד, אבל זה עניין של בחירה, איך שאת רוצה לחיות".
הפערים התחילו להתגבר
החיים החדשים של ורד סלו מזרחי כוללים עסק חדש, משרד תיווך (עם שני שותפים) ברמת־השרון, שם היא מתגוררת, השקה מחודשת של מותג בגדי הים והחוף שלה וגם הכנות לחתונת בתה האמצעית, אירוע שנדחה לספטמבר בגלל הקורונה.
ורד ואלון מזרחי, מלך השערים של הכדורגל הישראלי (שכונה "האווירון", בגלל התנועה שנהג לעשות אחרי שהבקיע גול), היו מהזוגות הנוצצים והיציבים של הכדורגל. אלון (48), פרשן בערוץ הספורט, הנפיק כמה ציטוטים בלתי נשכחים לפולקלור ההומור הישראלי ("אני רוצה לשחק באירופה או בספרד" הוא אחד המפורסמים שבהם). הם נפגשו בחוף דבוש בהרצליה כשוורד, שגדלה בגבעת־אולגה, הייתה בת 17 וחצי. שנתיים אחר כך נישאו בחתונה מתוקשרת והביאו לעולם שתי בנות ובן (לין, 24, נשואה, סאן, 23, מאורסת וטוהר, 17 וחצי, שיתגייס בקרוב). כאשר מזרחי פרש מכדורגל לפני 14 שנה, חייהם החלו להשתנות.
איך נראו החיים בבית אחרי הכדורגל?
"את רגילה לסכומים מסוימים ולפרסום (למרות שבמקרה של אלון הפרסום עדיין קיים), ובעצם היינו צריכים להתחיל הכל מחדש, קריירה אחרת בתחום הכדורגל או משהו שונה. הייתה טלטלה שהשפיעה מעט על הבית. אני לא חושבת שיש אדם שמגיע למקום הכי גבוה – אלון הוא עדיין מלך השערים של כל הזמנים – ולא היה עובר טלטלה. אחרי הכל, הוא הגיע לשיאים גדולים, לאן עוד אפשר לעלות מפה? גם הוא וגם אני התחלנו בזמנו לחשב מסלול מחדש".
כשהחליטו להתגרש שיתפו רק קומץ אנשים. "אפשר לספור אותם על יד אחת", היא מודה, "לא סיפרנו למשפחה המורחבת".
הידיעה בכל זאת דלפה למדורי הרכילות.
"אחרי הפרסומים קיבלתי מאות הודעות, נשים שאלו 'איך עשית את זה? אנחנו חוששות לעשות את זה'. אבל אני לא מעודדת גירושים, אני אישה של משפחתיות ושל זוגיות, ואם אפשר להעצים את הקשר ולעבוד עליו, צריך לנסות בכל הכוח".
מה בעצם קרה?
"בשנים האחרונות הדרייב שלי היה אחר, אני רציתי לעוף ואלון כבר חווה שיאים מאוד גדולים, ואני תמיד הייתי בצד התומך ועשיתי את זה באהבה. היו לנו תקופות מדהימות ביחד, בארץ ובחו״ל, חוויתי המון דרכו, אבל מגיע שלב שהשיח כבר לא אותו השיח, הדרייב, המוטיבציה והחשיבה שונים. מפה הפערים מתחילים להתגבר".
הלכתם לייעוץ זוגי?
ֿ"לגמרי. אחרי 26 שנות נישואים ועוד שנתיים של חברות, זה לא היה קל. אני ממליצה לנסות הכל כדי להישאר במקום, אבל אם מגיע שלב שלא מסתדר וכל דבר הופך לוויכוח, אז להיפרד זה גם בסדר".
יש לך זוגיות חדשה?
"לא, אבל אני אישה של זוגיות ושל ערכים, לא אחליף גבר כל שעה ואני מאמינה שהקשר הבא יהיה רציני ולאורך זמן".
נולדתי מחדש
אלה ימים של עשייה, ומזרחי, אחרי שנים שבהן התרכזה בגידול ילדיה, מברכת עליה. "את משרד התיווך הקמתי לפני חמישה חודשים. קמתי, החלטתי וביצעתי. בבוקר נפגשתי עם שותפיי, בחודש אחד הוצאתי רישיון תיווך ותוך שלושה שבועות נכנסנו למשרד. זה בא ממקום של אג׳נדה נשית שאישה צריכה להרגיש שלמה עם עצמה, להיות נטולת פחדים ולא לחשוש לנסות ולהגשים הכל. ואני חייבת לציין שלא משנה הגיל. אז נרדמתי קצת באמצע ובגיל 44 אני הולכת על כל הקופה. התעוררתי בגדול, נולדתי מחדש".
ולמה נדל"ן?
"אני לא מסוגלת לשבת עשר שעות במשרד מול מחשב. אני צריכה עניין, אינטראקציה עם אנשים ושינוי תמידי. חוץ מהמשפחה והילדים אני חייבת אדרנלין, ואת זה אני מקבלת בעבודה הזו. אני נפגשת כל יום עם אנשים אחרים, בשנייה את יכולה לעשות עסקה ולהיות במקום הכי גבוה, או לשבת על עסקה חודש וחצי ועל עניין פעוט היא תיפול. בהתחלה אכלתי את הלב ולקחתי ללב, ואחר כך גיליתי שאפשר לסגור עסקה גם בשעה, זה הכי כיף. כשעסקה נופלת היום, אני מחייכת וחושבת, 'לא קרה כלום, זה לא היה צריך להיות שלי'. אתמול ישבתי שלוש שעות בפגישה שהייתה אמורה להימשך חצי שעה, אבל היה מעניין".
לפחות את לא בלחץ לאסוף מהחוגים.
"אני מחכה לנכדים (צוחקת). זה נראה לי הכי כיף שיש, ממתק, לקחת לטייל ולהחזיר. אני אהיה סבתא משוגעת".
כמה זה קל, להתחיל עסקים ויזמויות לבד כשאת כמעט בת 45?
"היום אני חושבת ועושה ומזיזה רעשי רקע, ולא מעניינים אותי אנשים שמונעים מפחדים ומעבירים את הפחדים שלהם אליי. הזזתי אותם, אני במקום אחר".
איך מתגברים על הפחד?
"ברגע שאת מאמינה שאת יכולה, עשית חצי דרך. התשובה שלי? פשוט לעשות. הקריירה התחילה לדגדג לי קודם. בעבר עשיתי סטיילינג בקטנה לנשים מלאות מפה לאוזן, ולא פרסמתי את זה. עיצוב תמיד עניין אותי. הגעתי לנקודת זמן שהבנתי שאני בצמיחה אישית, כמו להיוולד מחדש, אישית ועסקית. שנים הייתי האישה של, וגם היום כשאני נכנסת לפגישה שואלים אותי, 'את אשתו של?' ואני עונה, 'לא, הוא הבעל של'. תראי, כדי להצליח צריך לעבור כישלונות. לא תמיד הכל נפתח לנו, אבל צריך להיות בהתלהבות ובדרייב, ואני שם. אני כל כך רוצה שדברים יקרו לי, אז אני גם פועלת".
למה רק עכשיו, בעצם?
"הטעות היחידה שלי היא שתמיד ראיתי קודם כל את הבית והמשפחה, ואת עצמי במקום האחרון. אבל לא הייתי אף פעם עקרת בית מוזנחת. תמיד הייתי מתוקתקת ומטופחת, והיום אני קוצרת את הפירות מכך שנשארתי בבית, הילדים שלי מוצלחים, ולראות איך הם מתנהלים ומתמודדים עם החיים, זה עושה לי טוב. אז אני לא יכולה להגיד שטעיתי לגמרי בכך שנשארתי בבית. אולי הייתי צריכה לתת לעצמי יותר מקום. מה גם שאלון כאבא היה מעורב וקם בלילה, גם כשהיה שחקן פעיל. בכל זאת העדפתי לא ללמוד כדי להישאר עם הילדים, וחיכיתי שיגדלו. לאורך כל החיים נטעה ונלמד ונצמח".
מה למדת מ־26 שנות נישואים?
"זוגיות זו עבודה, צריך להפתיע, לרגש, לתפעל אותה. יש נפילות באמצע וצריך לדעת להתעלות עליהן, לקבל תובנות ולמנף למקום גבוה ונכון יותר".
איך מתגרשים בטוב?
"אנחנו התגרשנו בטוב כי הבנו שגירושים לא חייבים להסתיים רע. חשוב לי להיות בקשר עם אלון, וחשוב לא להקשיב לשמועות. ריכלו שאלון מזרחי עזב את ורד, זה טבעי שיכתבו דברים, לטוב ולרע, אבל אני לא נתתי לרכילויות להשפיע עלינו, וזה לא רלוונטי מי פתח את התיק בבית הדין הרבני, כפי שעיתונאים שאלו אותי בעבר. אנחנו עשינו את הדברים בצורה הכי נעימה ובריאה למשפחה. כשאת מגיעה למקום שאת בטוחה בעצמך ולאחר חשיבה וניסיון ושיח, הגירושים לא מסתיימים בצורה לא נעימה. ואני לא מתייחסת לכל יפי הנפש שמפיצים שמועות שקריות שהתגרשתי בעקבות קשר נוסף. אנשים מחפשים סיבות לפרידה שלנו וממציאים שמועות, אני יודעת מי אני, וזה מה שחשוב. אנחנו עדיין עושים קידוש ביחד אחת לשבועיים, ואני לא יודעת מה יהיה בעתיד, אבל אשתדל לשמר את זה".
הדוגמנית של עצמי
לפני שלוש שנים הקימה את מותג בגדי הים והחוף שלה (VERED SELLO MIZRAHI), שמיועד ל"נשים עסיסיות", הגדרה שלה, למרות שהיא עצמה רחוקה מלהיות בעלת עודף משקל משמעותי. הסטודיו והמתפרה ממוקמים בתל־אביב, ובימים אלה עובר המותג מתיחת פנים וישיק גם אתר מכירות אונליין (כרגע המכירות בהזמנות טלפוניות ודרך האינסטגרם). בעבר הלוגו שלה היה ישבן שובב מאויר, לבוש תחתונים צבעוניים. היום היא רוצה משהו יותר סולידי, הלוגו הוחלף ועכשיו היא חולמת גם על קהל לקוחות מהחוף המערבי של ארצות־הברית, מערב אירופה ואפילו דובאי.
הרעיון להקים מותג לבגדי ים הגיע דווקא ביום חורפי אחד, בלי שום ידע או ניסיון קודם בעיצוב ובעסקים. "בגיל 41 ויום, סוף דצמבר, יום גשום במיוחד, גשם זלעפות, התעוררתי והחלטתי שאני הולכת לקנות בדים ולעצב בגדי ים לנשים כמוני, מלאות. קניתי בדים, חלקם הוזמנו מחו״ל, ניגשתי לתופרת ושרטטתי דגמים ספציפיים שהיו לי בראש. מה שהיה חשוב לי הוא שהגזרות יהיו מחטבות ובעיקר, להרגיש נוח, כי בכל פעם שהייתי הולכת לקנות בגד ים, הוא נראה לי מבוגר ודודתי ופחות סקסי, ולא הרגשתי נוח. הייתי קונה ומשדרגת לעצמי לבד את בגד הים עם כל מיני שינויים שהכנסתי".
מה ידעת על בגדי ים ובניית מותג?
"לא ידעתי כלום על עסקים. היה לי דרייב להצליח בכל הכוח והבאתי בחשבון שזה לא יצליח, אבל לפחות ניסיתי. הצטלמתי עם הקולקציה והעליתי תמונות לפייסבוק, וכמה ימים אחר כך כבר התארחתי בתוכנית של פאולה וליאון והתראיינתי ל־ynet, וכמות ההודעות שקיבלתי מנשים הייתה עצומה. המותג תפס טוב. לא הייתי מוכנה לזה. הייתה אצלי לקוחה, אישה שחלתה בסרטן ומשהו בגופה השתנה. עיצבתי לה בגד ים, הוספתי בגדי חוף לטשטש והיא פרחה מאושר. הייתה לי לקוחה שתפרתי לה בגדי ים במידה 60, והיא בכתה מהתרגשות שהיא יכולה לשחות עם הילד שלה בבריכה. הגיעו גם צעירות במידה 36 וגם מבוגרות שחיפשו חוויית קנייה אחרת, התאמתי להן בגדי ים צבעוניים שלמים, והרגשתי שאני עושה משהו נכון".
ההחלטה להקים מותג למידות גדולות היא אג'נדה שמזרחי מנסה לקדם משום שהרגישה שמשטר הרזון פוגע בה. "היה לי קשה לראות נשים שמרעיבות את עצמן כדי להיראות לפי כללים מסוימים של החברה. אני לא יכולה לא לאכול. אני אוהבת לבשל ולארח, וכן, אני לא 90–60–90, אבל טוב לי עם עצמי. ואני לא מנסה להיות מישהי אחרת. בילדותי הייתי מאוד רזה, בצעירותי הייתי מידה 34. בהיריון הראשון עליתי 30 ק״ג ובשני 28 ק״ג. בכל היריון אמרתי, הפעם אני לא מעלה במשקל. הייתה תקופה שלקחתי מאמן כושר, עשיתי דיאטה ורזיתי, והגיע שלב שאמרתי, אני לא נלחמת, זו אני, ואני שלמה עם עצמי. אני לא מעודדת השמנה, רק שנשים ירגישו טוב עם עצמן".
איך עבר עלייך משבר הקורונה?
"הקורונה עיכבה לי את הכל. הייתי אמורה לטוס ולייצר בחו״ל אבל זה לא קרה ולכן ייצרתי בישראל. העלויות בארץ מאוד גבוהות, אבל אני לא מתפשרת על תפירה ובדים. אני מקווה לטוס לטורקיה ולאיטליה בשנה הבאה ולייצר הכל שם, זה יותר זול".
למה בחרת להיות הדוגמנית של המותג שלך?
"כי אני חושבת שזה משקף את המציאות. כשאת לוקחת דוגמנית שיודעת להצטלם, רזה יותר – גם במידות גדולות, אף חברה לא לוקחת נשים ממש מלאות – כל דבר ייראה עליה מיליון דולר. ברגע שאני מצטלמת עם בגד הים, כך את רואה אותו. ואין פוטושופ בתמונות שלי. מה שאת רואה, זה מה שאת מקבלת".
