תל אביב היא לא רק עיר שהפנתה את הגב לים, אלא גם מי שהפנתה עורף לתושבים הזקוקים לבריכות ציבוריות. במרוצת השנים חוסלו בריכות כאלה בזו אחר זו, יש מי שהייתה צריכה להיפתח לתושבים אך ננעלה בפניהם (ב"רובע לב העיר"), ולא כולן מסובסדות באופן מספק לתקציבם של תושבים רבים. המצב טוב יחסית בשכונות האמידות של עבר הירקון, שם יש לפחות קאנטרי שכונתי פרטי. חוף הים עדיין פתוח בחינם, למרבה המזל.
נקודת ציון חיובית תסומן בסוף הקיץ, כאשר ייפתח הקאנטרי-קלאב העירוני בקרן הרחובות ארלוזורוב-רמז. בשעה שעבודות הרכבת הקלה מתחילות לנגוס ברחוב ארלוזורוב בואכה אבן גבירול ובן יהודה, תושבי האזור והעיר בכלל יוכלו ליהנות ממרכז ספורט מושקע, שגולת הכותרת שלו היא בריכות השחייה. ובניגוד לבריכת השחייה הקודמת, שנחנכה מתחת לקניון "גינדי" ברחוב החשמונאים בעומק רב מתחת לרחוב, כאן ייהנו השחיינים מנוף עירוני מרהיב.
בהשקעה של 120 מיליון שקל (סכום זהה הושקע בתיכון החדש בשכונת נווה עופר בדרום העיר), שמחציתה התקבלה ממפעל הפיס ומחציתה מהתקציב העירוני, עיריית תל אביב-יפו ממשיכה להרחיב את הפער בינה לבין שאר הערים בישראל, ככל שקשור בהשקעה במבני ציבור. ערוץ האדריכלות של Xnet קיבל סיור ראשון במבנה הכמעט גמור.
גבעת הכורכר של הצופים
מי שלא הגיע לעיר בשנים האחרונות, יזכור את המגרש הריק הנצחי עם גבעת הכורכר ששימשה את שבט "צופי דיזנגוף" הסמוך, בפינה הדרום-מזרחית של סומייל - כפר פלסטיני שתושביו גורשו ב-1948, ושלימים יושבו בבתים שלו פליטים יהודים, עד שאלה פונו בעצמם לטובת בנייני הסתדרות ובתי מגורים חדשים. בימים אלה נהרסים אחרוני בתי הכפר לטובת מגדלי מגורים מפוארים.
בחפירות ארכיאולוגיות שנערכו במגרש לקראת הכשרתו התגלו ממצאים חדשים יחסית מהתקופה העותמנית והמנדטורית, בין השאר חפצים ויסודות של בית שנהרס. ב-1997 יזמה העירייה תחרות אדריכלים לתכנון מחודש של המתחם, כדי להקים בו אשכול גנים ומעונות לפעוטות, קאנטרי קלאב וקן חדש לשבט הצופים. משרד מייזליץ-כסיף, שזכה בתחרות, קיבל לידיו את תכנון שני המבנים הגדולים הראשונים, בעוד שמשרד "אדום אדריכלים" מתכנן את קן הצופים שעדיין לא קם.
העבודה על מרכז הספורט והנופש החלה לפני ארבע שנים, והוא נמצא כעת בשלבי גמר. חזותו מעידה על היותו מבנה ציבור, מבלי לרמוז שמדובר במרכז ספורט דווקא, כזה שיעניק לשכונה שבה הוא ממוקם חיים תוססים וצביון קהילתי יותר. כאשר גדרות הפח יוסרו, ייחשף הבניין במלוא הדרו, והעוברים ברחוב - שיהיה רועש מתמיד בגלל עבודות הרכבת הקלה - יזכו גם ברחבה ציבורית חדשה.
להכניס 10 דונם בחמישית מזה
צורת הבניין בן 6,500 המטרים הרבועים היא חריגה: קומת הרחוב קטנה ביחס לשלוש הקומות העליונות, כך שהבניין מסוכך על הרחבה שלמרגלותיו. כאשר נכנסנו פנימה, התברר שהבריכות ממוקמות בקומה העליונה ולא במפלס הרחוב, הפוך מהמקובל. הסיבה לכך היא אילוצי המגרש הקטן, שהכתיב לאדריכלים את הפתרון.
"לבניין הזה, שיושב על שטח של שני דונם, דחסנו פרוגרמה של קאנטרי שבדרך כלל מתפרס על 10 דונם. פה כל הקאנטרי נמצא בתוך בניין אחד, חסכנו בקרקע, ועוד שיחררנו שטחים חיצוניים כמו הרחבה שהיא חלק מהרחוב", מסביר האדריכל אודי כסיף, שותף במשרד מייזליץ-כסיף עם אשתו גנית מייזליץ ועם האדריכל מאור רויטמן (אדריכלים אחראים: יגאל טרטקובסקי, רויטמן וכסיף).
הבריכות מצויות בחלק הגבוה של הבניין, שם הקומות הן גדולות. לדברי כסיף, "גילינו שכדי להקים שלוש בריכות עם מלתחות בקומה אחת, צריך 2,000 מ"ר. אם היינו עושים אותן בקומת הקרקע אז לא היה מקום, כי צריך גם מבואה, משרדים ובית קפה".
מרבית שטחי החזית אטומים, אם באמצעות קירות מטויחים בלבן ואם ברפפות של במבוק ממוחזר בצבע טבעי. לרפפות יש תפקיד מאזן – שמירת אינטימיות מחד והחדרת אוויר ואור מאידך – וגם תפקיד עיצובי שמשתלב במבנה הסמוך. זהו המשך לשפה העיצובית שבה השתמשו אותם אדריכלים, כאשר תכננו את אשכול הגנים והמעונות הסמוך, שנחנך ב-2009 (רק שאז השתמשו בעץ איפאה).
במבט נוסף, הרפפות מאזכרות במידה מסוימת את בנייני ההסתדרות הסמוכים, שתכנן האדריכל דב כרמי בשנות ה-50. אותם מבנים תוכננו מתוך חשיבה אקלימית ואסתטית, בצורת תיבות המצוידות בחזית עשויה סבכות בטון, להצללה ולהפרדה מהרחוב הסואן. בשונה המקצב הקבוע של סבכותיו של כרמי, כאן הסבכה מעוצבת כאילו-באקראי; בניגוד לפריצת הדרך שעשו מבני ההסתדרות באדריכלות המקומית, מבנה הקאנטרי לא מנסה לחדש.
''רק לא לאס וגאס''
"הבניין מינימליסטי, שליו", מסביר כסיף את תפישת העולם, "מתוך מחשבה שבסך הכל מה שאתה מחפש בתוך העיר בשגרת היומיום זה שקט ורוגע, מקום שהוא יותר לגוף ולנפש". זו הבריכה הראשונה שמתכנן המשרד, ולכן האדריכלים סיירו במרכזי הספורט העירוניים ולמדו על בריכות בעולם.
"יש את הספא שתכנן האדריכל פטר צומטור בשווייץ, ויש בו משהו, בתחושה של האפור מסביב כשהאור משחק תפקיד. אין קשקושים של צבע וצורות, והחוויה מאוד חזקה", מספר כסיף על מקור השראה. "יש משהו בספורט שמתעצם כשזו גם חוויה פנימית, ולשם כך נדרש שקט. לא הייתי שם פיזית אבל ראינו פרסומים שלו וחשבנו שזה אחד המקומות המוצלחים שמשלבים מים ופעילות, ולא רצינו ליצור חוויה של רעש ויזואלי. רק לא לאס וגאס".
אחרי שעוברים את הרחבה, שבה עומד להיפתח בית קפה שיפעל מתוך המבואה, נכנסים פנימה. כאן, בקומת הקרקע, יהיו גם ג'ימבורי לילדים, חנות ספורט ומשרדי ההנהלה. בעורף הקומה תוכנן חניון ציבורי עם 200 מקומות חניה, שיופעל ויניב הכנסות לחברה העירונית "אחוזות החוף", מי שניהלה את הפרויקט, אך אין קשר בין החניון למרכז. למעשה, מתגאים בעירייה, זהו הקאנטרי-קלאב הראשון בתל אביב-יפו שאין בו חניה חופשית למנויים. ברוח התקופה, הצפיפות והפקקים, מי שירצה יגיע לכאן ברגל, באופניים או בקורקינט, ובעתיד גם ברכבת הקלה שתחלוף ברחוב.
על גג החניון נקבעה שכבת אדמה בעומק של שני מטרים, כדי לאפשר לחניכי ומדריכי הצופים להמשיך את המסורת הוותיקה שלהם ולקיים טקסטים ואירועים של השבט.
האלמנט המעוצב ביותר במבנה הוא גרם המדרגות המקשרות בין הקומות. הצורה האליפטית יוצרת חוויה אסתטית ומזמינה את העולים והיורדים להתבונן זה בזו מלמעלה ומלמטה, לפני או אחרי הפעילות הגופנית.
הגענו לקומה הראשונה, שבמרכזה אולם כושר רחב ידיים (600 מ"ר) ולצדו חדר חוגים. המתאמנים יוכלו להשתמש בכ-60 מכשירים אירוביים, אזור משקולות חופשיות, מתחם אימוני קרוספיט ועוד. עולים למעלה אל הקומה השנייה, שעיקרה הוא אולם מכונות (תיכף יובן מדוע) ולצדו אולם רב-תכליתי גדול לאירועים ולהתכנסויות. במקור הייתה מחשבה על אולם ספורט גדול, אך מאחר שגימנסיה הרצליה הסמוכה כבר מצוידת באחד כזה, הוחלט להסתפק באולם קטן יותר ורב-תכליתי.
29 מעלות צלזיוס
האטרקציה המרכזית היא הקומה השלישית, שהיא הגדולה והמרכזית ביותר, ובוודאי תהיה האבן השואבת של המבנה כולו. כאן שוחים ומתרחצים. מלתחות גדולות מוקמו ליד המדרגות, עם תאים אישיים ודלת שמקשרת בקלות בין אזור הגברים והנשים. מכאן נכנסים, מבעד למחיצת זכוכית, אל אולם השחייה שכולל שלוש בריכות.
מיזוג האוויר כבר פועל, וטמפרטורת המים חמימה מאוד ועומדת על 29 מעלות. בריכת הפעוטות תוכננה בעומק של 40 סנטימטרים; אחריה נמצאת בריכה לימודית, בעומק שמתחיל ב-80 ס"מ ומסתיים ב-1.30 מטרים; ולבסוף מגיעים לבריכה הגדולה והחצי-אולימפית, שעומקה מתחיל במטר ויורד ל-1.70 מטר. גם ג'קוזי עלה על דעתם של המתכננים, אבל הרעיון ירד מהפרק עקב הקושי למצוא מקום למיכון הגדול שנחוץ לאמבט המבעבע. מה שכן הותקן הוא צמד סאונות – יבשה ורטובה.
הודות למיקום בקומה השלישית, זאת תהיה הבריכה הציבורית היחידה בעיר שתציע לשחיינים נוף עירוני בכל יציאה של הראש מהמים, וכמובן לפני ואחרי השחייה, תוך שהסבכה נראית אחרת בכל מיקום. פתיחה של דלתות הזכוכית, וריח הכלור יימוג לטובת ריח האוויר של תל אביב: יוצאים למרפסת הנמתחת לכל אורך החזית (30 מטרים), מתבוננים החוצה ומציצים לרחוב ולמרפסות של השכנים ממול.
התחנה האחרונה היא הגג. כאן מסתיימות המדרגות והמעליות, ומתחילה מרפסת שיזוף ענקית בשטח של כמעט 2,000 מ"ר. כדי שהמשתזפים ייהנו מהפנורמה של קו הנוף העירוני, בעודו הולך ומוסתר במגדלים, יצרו האדריכלים גבעה של דק-עץ בקווים רכים, כדי שעליה יפוזרו מיטות שיזוף ושמשיות (מוטיב גבעת-הדק חוזר בעבודות של מייזליץ-כסיף, כגון נמל תל אביב ושיפוץ הטיילת).
הנופשים גם מוזמנים לשטוף את גופם על הגג, כמו בחוף הים או בכל קאנטרי-קלאב עם דשא אמיתי, בעזרת מקלחות-חוץ פתוחות בשולי ה"גבעה". הבניין היחיד שכבר מעיב על הנוף הפתוח מסביב הוא "מגדל רמז", שמתנשא על מרפסת השיזוף הגדולה. את דייריו כנראה שלא תמצאו בקאנטרי, משום שיש להם בריכה פרטית וספא משלהם.
בעירייה מצפים לכ-4,500 מנויים. כמה זה יעלה להם? התעריפים טרם אושרו בוועדה העירונית, אומרים בעירייה, "אך יהיו תואמים לתעריפי הקאנטרי העירוניים במרכז ובצפון העיר. הנחות יינתנו לתושבי העיר, סטודנטים, גמלאים וכדומה, בהתאם לקריטריונים שאושרו במועצת העיר. נדגיש כי אנשים המעוניינים להירשם ואינם תושבי העיר יכולים להירשם, מבלי לקבל הנחת תושב". הקאנטרי הקודם של העירייה, ברחוב החשמונאים בתל אביב, אינו זול משמעותית מבריכת גורדון הוותיקה והיוקרתית.
יום הפתיחה טרם נקבע, אך בעירייה שואפים לספטמבר הקרוב, מיד בסוף הקיץ. שעות הפתיחה יהיו - יום א׳: 16:00-23:00; ב׳-ה׳: 06:00-23:00; שישי: 06:00- 18:00; שבת: 08:00-18:00. בשנים הקרובות מתכננת העירייה להקים בדרום העיר שני מרכזי ספורט נוספים, האחד בשוק העלייה והשני במרכז הקהילתי צ'רנר ביפו. הן יצטרפו לעשרה מרכזי ספורט קיימים ברחבי העיר.
מראש העירייה, רון חולדאי, נמסר כי ״הקמת הקאנטרי מהווה חלק מאסטרטגיית חידוש כוללת באזור, בדגש על מוקדי קהילה ציבוריים. בשנים האחרונות השלמנו באזור קומפלקס גני ילדים, מרכז לגיל השלישי ומוקד לשירותים קהילתיים. כעת שוקדים על שדרוג שבט צופי דיזנגוף; פתיחה קרובה של המדשאה העצומה בפתח בניין ההסתדרות כמרחב לאירועים קהילתיים; ובנייה של גני ילדים וכיכר ציבורית למרגלות בניין העירייה החדש בצומת הרחובות אבן-גבירול - צומת שבעוד מספר שנים יהווה מפגש של שני קווים של הרכבת הקלה״.
משרד מייזליץ-כסיף הוקם ב-1994 והתפרסם הודות לחידוש נמל תל אביב ושיפוץ הטיילת בעיר. בימים אלה הוא מתכנן מחדש את קו החוף של אילת, בעכו הוא מחדש את הטיילת ומתכנן שתי שכונות, ובתל אביב מקים מחדש את מסוף התחבורה הציבורית "סבידור" ומחדש את ספריית בית אריאלה בשדרות שאול המלך.
זה לא בפינלנד, זה בדרום ת''א: התיכון החדש ששווה 120 מיליון שקל
